אני לא סלב. גם אף פעם לא אהיה. לא יזמינו אותי לתצוגות אופנה ותוכניות אירוח. גם לא יהיה לי טור אישי ב"מעריב לנוער" (וטוב שכך). אף פעם לא אסתובב במועדונים נוצצים ולאונג`ים של בתי מלון מפוארים. גיל ריבה לא יזמין אותי ללימוזינה שלו, אפילו לא על תקן "כונפה", ולא יכתבו עליי משהו בסגנון "ולדי דבוייריס נצפה לפני מספר ימים עם X במועדון Y". בקיצור, אלא אם תשתנה המגמה הציבורית כלפי מגישי טלוויזיה קהילתית בדימוס, לא אהיה אף פעם ידוען. והדבר הכי מבאס בכך, שלא אזכה אף פעם להפנות מבטי בגאון למצלמה המשוטטת, ולומר "היי גיא!".

פעמים רבות שמעתי ירידות על גיא פינס. החל מהשם שלו (רק ה"גיא וג`יינה" של ג`וליה רוברטס אומר הכל), המשך בתוכן האסקפיסטי למדי שהוא מספק מדי ערב, וכלה במסורת ה"היי גיא" שהתפתחה בברנז`ה הישראלית. בירידות האלה, העדיפו תמיד להתייחס לקטנות, לרדת עד לאישיות המנחה, ולא התייחסו רק לדבר אחד, חשוב מאין כמותו: מדובר במוצר טלוויזיוני מוגמר וטוב, שחשוב שיהיה קיים, ושיהיה קיים בדיוק היכן שהוא קיים היום ולא בעוד ערוץ מסחרי.

"ערב טוב" מביאה לנו מבט קצת אחר על כל הידוענים. לא עוד החיוכים המאולצים בתוכניות אירוח נדושות. לא עוד ישיבה במעגל בין זלמן שושי למוחמד בראכה. לא עוד תחרות ריצה עם בייגה שוחט במסגרת קידום מכירות. גיא לא צריך להביא אותם אליו למעגל, הוא כבר יגיע אליהם בעצמו, יחד עם איה ושירלי. אבל אם הוא כבר מגיע, הוא יפתח אותם עד הסוף, במיטב המסורת של גל"צ. לא צריך עניבה וחליפת "ורסצ`ה" שלושה חלקים - גיא יתפוס אותם רוקדים עם בורקס ביד בחתונה של הבן-דוד, לבושים בטי-שירט דהויה ומיוזעת וג`ינס משומשים, ואז יצטרכו לסובב פניהם הלא מאופרות למצלמה, ולגמגם בפה מלא בורקס "היי גיא".

לבד מגורם המקוריות הבלתי-נדלית, יש עוד יתרון ענקי ל"ערב טוב" - היא לא משודרת בערוץ מסחרי, אלא בערוץ שלוש, שמופק מכספי מנויי הכבלים והלוויין - הצופים הפשוטים. קודם כל זה טוב, כי התוכנית והאנשים שמופיעים בה לא מונעים מאינטרסים מסחריים ושיקולי רייטינג - פשוט כי לא מודדים רייטינג. ודבר שני - ראיתם תוכנית בערוץ מסחרי שהחזיקה מעמד במשך 1000 תכניות?! אני לא פגשתי חיה כזאת, חוץ מחדשות ומשדרי בוקר למיניהם. והנה, מגיעה תוכנית, בנויה במסגרת יומן חדשות בערוץ שכולו תכניות בידור, ומצליחה להחזיק מעמד כל-כך הרבה זמן, ועוד עם התרחבות, חידושים, מקוריות וללא זכר לשחיקה של המנחה.

אז אולי זה עוד יגיע מתישהו, הקטע של השחיקה, ואולי בעוד זמן כלשהו, כשגם מנת האופטימיות היומית הזו לא תספיק לנו, אולי אז נדרוש משהו אחר שירגש אותנו ויחדש לנו. אבל כרגע, גיא פינס הוא הפתרון המושלם, והתכנית הטובה ביותר לסגור איתה את היום מלא החדשות הרעות. ולי רק נותר לאחל לגיא ולצוות התכנית עוד לפחות 1000 תכניות כאלה, ולשאול: "מתי אני אזכה לומר את ה`היי גיא` שלי למצלמה, אה גיא? מה אתה אומר, אולי תצלם אותי מתישהו? נכון שאני סתם סטודנט פרובינציאלי, אבל אולי בכל זאת?! היי גיא, ולהתראות בקרוב!".





ערב טוב עם גיא פינס, ימים א`-ה`, שעה 22:45, ערוץ 3 בכבלים. תוכנית האלף, הלילה, 24/2/02.