המסך המפוצל

הממיר 14/5/06

פתיחתה של השיר שלנו 3, פרקים מצחיקים בקומדיות, עקרות בית מעצבנות, וגם על שלטון הסדרות, גריל ולפעמים נולד כוכב

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 28-05-2006
218 תגובות
10. עוד פרק מבריק של "משפחה בהפרעה" נחת עלינו השבוע. זה כבר לא מפתיע, אבל ככל שפרקי העונה השלישית חולפים מתקבלים עוד ועוד חיזוקים על כך שביטולה של הסדרה הוא אחת האבדות הקשות ביותר שידעה הטלוויזיה שלנו. הנה חלק ממה שקרה בפרק השבוע: לארי חוזר על כל מילה של ג'ורג', גם כאלה שהוא לא צריך להגיד; בוב לו-בלואו; "!Hey! That's the name of the show"; המשפחה של מייקל מנסה להרשים את החברות הקודמות שלו ומסממת את החברה הנוכחית שלו כדי שלא תזכור שחטפו אותה; השיער הביזארי של טוביאס; Analrapist; והרשימה נמשכת ונמשכת.

9. ואם "משפחה בהפרעה" הציגה לנו פרק מבריק, "איש משפחה" היתה מצחיקה במיוחד השבוע, במיוחד בגלל הניסיון ההיסטרי להוכיח שקוואגמייר בעצם מת. נכון, היו כמה נפילות במהלך העונה, אבל אין ספק שכש"איש משפחה" כבר מצליחה להצחיק (והיא עושה את זה ברוב המקרים), היא עושה את זה נהדר. ובהקשר הזה מספיק רק להזכיר את הירידה על "ג'ואי".



8. ואם אנחנו כבר בקטע של קומדיות, הרי שגם הפרק של "סקרבס" היה נהדר, בעיקר בזכות הסצנה שלפני הפתיח כשכולם מנהלים מרדף אחר החולה, אבל גם בגלל הקרב בין הנשים החזקות, אליוט שנאלצה לתת לשרת להתחזות אליה, והסצנה בסיום כשהרופאים נהפכו לילדים. משעשע.

7. "שלטון הסדרות" ששודרה השבוע ביס דוקו הביאה את סיפורו המרתק של תור הזהב בטלוויזיה. יותר תוכניות עולות ויורדות מן המרקע, התקציבים לכל סדרה עולים ומרקיעי שחקים, דמויות הופכות להיות יותר פופולאריות ממנהיגי האומה ושמות כמו סטיבן בוצ'קו, ג'יי ג'יי אברהמס, אהרון סורקין וג'וס ווידון הופכים לסלבז בפני עצמם. הסרט ניסה להסביר כיצד הטלוויזיה הפכה למדיום אליו הציבור פונה כאשר הקולנוע התחיל לטרוף את עצמו. טלוויזיה הפכה להיות יותר רלוונטית והתכתבה יותר עם המציאות, והגיבורים החדשים של הקהל לא היו אלו הפומפוזים הגדולים-מהחיים של הקולנוע אלא אלו האנושיים של המסך הקטן, כאלה שמתמודדים עם בעיות קטנות כגדולות ויוצרים הזדהות יותר גדולה. אז מה שקרה בעצם הוא שמאפיונר עם בעיות נפשיות יושב בפיג'מה עם קערת גלידה מלאת קצפת הופך לגיבור האומה שמחליף את ענקי הקולנוע של תור הזהב של הוליווד. ביי ביי גארי קופר, שלום טוני סופרנו (עידו f. כהן).

6. תוכנית התעודה "לפעמים נולד כוכב" היתה מרתקת. היא הביאה את סיפורה של התוכנית מכמה זוויות שונות ודיברה על כל מיני סוגיות חברתיות שעולות מעצם קיומה של תוכנית כמו "כוכב נולד". דבר אחד קצת צרם לי. יואב קוטנר, אדם שאני מאוד מעריך, דיבר על כך שהתוכנית הרסה את המוזיקה הישראלית כי במקום ליצור עושים שם גרסאות כיסוי. לעניות דעתי, מדובר בקשקוש. להוציא את הדברים שנאמרו בתוכנית עצמה על כך שגם מבין משתתפי התוכניות השונות יצאו יוצרים צעירים מוכשרים (שי גבסו, למשל), ושסיבובי ההופעות שקמו בעקבות התוכנית גרמו לילדים ולבני נוער לשמוע שירים של גדולי משוררי ארצנו, אי אפשר להתעלם מכך שאותן גרסאות כיסוי "בזויות" מצליחות - בדרך כלל - להביא ערך מוסף אל השירים הללו, ומעבר לזה הצליחו לגרום (לפחות אצלי, ואני מניח שגם אצל רבים אחרים) עניין מחודש במוזיקה ישראלית ובשירים שמעולם לא חשבתי שאהנה לשמוע. נכון, לתוכנית (או ליתר דיוק - לתופעה החברתית שנקראת "כוכב נולד") יש גם צדדים שליליים (אינסטנט כוכבות, כל האנשים שלא מצליחים להגיע להצלחה הזאת), אבל אני באמת מאמין שבסיכומו של דבר, רבה התועלת על הנזק.

5. ה"גריל" שעשו ליאור שליין וחברים לרבקה מיכאלי היה חמוד לפרקים, אבל לא תמיד מצחיק. כמו תמיד באירועים מהסוג הזה, הדבר החשוב הוא זהותו של הדובר, וכך לצד קטעים נהדרים של יצפאן (בחיקוי מבריק של יוסי בנאי בעיתוי מצמרר) ושי אביבי ("אחד קיבל מכה בברך בים בם בום"), קיבלנו גם כמה קטעים לא ממש מצחיק, שחזרו על עצמם (אוקיי, הבנו שרבקה מיכאלי מאחרת. נקסט). דווקא חיים יבין, שקצת צחק גם על עצמו, הצליח להיות נסבל הפעם ואף אמר כמה דברים מצחיקים. זה טוב שמדובר בתוכנית לא-שבועית, שתעשה את זה אחת לכמה חודשים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

4. עונה שלישית של "השיר שלנו" נפתחה ואחרי חמישה פרקים הגיע הזמן לדבר עליה קצת. נתחיל מהצדדים החיוביים: הפתיח מרנין; הבדיחה המתמשכת "מי שחנן" משעשעת; לאורה ריבלין משחקת נהדר; הסצנה שמאיה דגן מתקשרת לבת שלה בסדרה כי קשה לה להתנתק ממנה - חביבה להפליא. הדברים השליליים: דמות עם תסמונת טורט - נו באמת; כל קו העלילה הזה של המתנחלים המפונים מביתם - העיסוק בו נראה לי לא נכון; גם הייצוג של הומואים בעונה הזאת הוא נורא חד-מימדי ולא ממש נאור; אבל הכי גרוע (לדעתי) - עושה רושם שיוצרי הסדרה לא ממש יודעים לכתוב דמויות אחרות מאלו של העונות הקודמות. לאורה ריבלין, לילי, היא בדיוק כמו החנה לסלאו של השנה שעברה. הבת שלה היא הנועה שחר החדשה והיא גם מדברת כמוה (ואלו רק דוגמאות). עכשיו, אני מניח שזה חלק מעניין ההפוך-על-הפוך-על-הפוך, אבל זה הופך את כל העסק לפחות מקורי ופחות רענן ממה שחשבנו שיהיה. זה לא נורא, אבל בהתחשב בעובדה שכבר בעונה הקודמת שקלתי להפסיק לצפות במהלכה, כי היא נראתה לי יותר מדי מתעסקת בעצמה, הרי שבעונה הזאת זה קורה לי שוב ובשלב מוקדם יותר של העונה.

3. "עקרות בית נואשות" של השבוע הגיעה לסוג מסוים של שפל, באחת הסצנות היותר מבזות שזכורות לי בזמן האחרון - סוזן רודפת בוכייה אחרי מייק בשמלת הכלה אותה מדדה. מטופש, לא מרגש ומעצבן. הדבר היחיד שכיפר על זה קצת היה תמונת הסיום כשהנשים האחרות יוצאות מבתיהן כדי לנחם אותה.



2.5. בזמן הפסקת הפרסומות האחרונה לפני ההדחה הדרמטית ב"השגריר", שידרה קשת פרומו שבו הוצגו המתמודדים שעברו הלאה ובכך הרסה באלגנטיות את המתח שהיא עצמה ניסתה לבנות (תודה, okok4).

2. אחרי שהתלוננו פה על כך שהפרומו של "איש משפחה" מתעקש לקדם את "העונה החדשה" בעוד שבפועל שודרו פרקים בשידור חוזר, לא מפתיע שכשסוף סוף שודר פרק חדש, לא ממש שמנו לב לזה, נכון? לא יפה, yes.

1.5. רשת שיבצה לשידור את "המשפט של איימי" בימים ראשון עד שלישי בשעה 15:00. שיבוץ כזה איום לא זכור לנו מאז ימי "אברווד" הלא כל כך עליזים בטלעד.

1. אין לי בעיה עם כך שבערוץ הראשון רצו לשדר ספיישל עם יוסי בנאי במשבצת השידור של "חוק וסדר", אבל אם אתם עושים דבר כזה, אתם לא יכולים לשדר בכל זאת פרק של "חוק וסדר" קרוב לשעתיים אחרי המועד המקורי. אחר כך אל תתפלאו אם יגידו שהערוץ הראשון הוא דינוזאור שצריך להכחיד.

עוד 1. אבל אם בערוץ הראשון לא יודעים לעשות טלוויזיה, בערוץ 10 כבר לעולם לא ילמדו כנראה. לא יתכן שסצנה של "ללא עקבות" נקטעת באמצע משפט של אחת הדמויות. זה לא עובד ככה. לא יתכן שתקחו סדרה מצליחה - ER - תגלו אותה מחמישי לשישי ואז תחזירו אותה לשם רק כדי להעלים אותה לגמרי באמצע העונה ללא שוום הסבר. זה לא יכול לעבוד ככה. זה אחד הגורמים שמונעים מהערוץ להצליח. בושה וחרפה.


בשולי הממיר
תראו כמה אורחים היו בפרק פתיחת העונה של "ללא עקבות": טימותי באספילד, הלא הוא דני קונקאנון מ"הבית הלבן", היה אד פלדר, קנדי מ"באפי" קפצה כדי להיות המדריכה של קלי, אבא שלה היה פול שולץ, האב פיל מ"הסופרנוס" (וגם ריאן שאפל מ"24"), ואפילו פרנסיס קאפרה, וויביל מ"ורוניקה מארס" היה שם. מרשים.



ב"הצילו" התארח השחקן רוברט קלוסי, שהיה הסוהר שון מרפי ב"אוז".

וב"חוק וסדר מדור מיוחד" התארח ג'יימס מק'קאפרי, ג'ימי מ"הצילו".

החולה של אליוט ב"סקרבס", מר סאמרס, היה ג'ון פוליטו, קרוסטי מ"רצח מאדום לשחור".

ב"האוס" התארח לתפקידון אנדרו מ"באפי".