המסך המפוצל

הקיפוד המגולח

הקיפוד הוא אמנם חיה דוקרנית, אבל כשמגלחים אותו, הוא נהפך לעכבר קטן ולא משמעותי. "קיפודים" היתה יכולה להיות חיית רייטינג, ואולי אף תהיה כזו, אך לא בערוץ 10

מאת: ולדי דבוייריס

פורסם: 21-02-2002
4 תגובות
ברוסיה מסופרת כבר שנים רבות בדיחת קרש על זוג חתולים שבאו לבקו"ם להתגייס. יושבים הם ב"שרשרת החיול", ואז שואל אחד החתולים את השני: "תגיד, עושים כאן תספורת?". השני אומר: "לא יודע, תשאל את העכבר שיושב ליד." והעכבר עונה: "אני לא עכבר, אני קיפוד!". בדיחה זו, על אף שהיא ממש "קרש", מסכמת די בקלות את מצבה של התוכנית "קיפודים". הקיפוד הוא אמנם חיה דוקרנית, אבל כשמגלחים אותו, הוא נהפך לעכבר קטן ולא משמעותי. "קיפודים" היתה יכולה להיות חיית רייטינג, ואולי אף תהיה כזו, אך לא בערוץ 10.

כבר שנים שלא ראינו כאן את "החרצופים". בערך מאז שברק נבחר לראשות הממשלה. "החרצופים" היתה תוכנית די גאונית, חיית רייטינג במלוא מובן המילה, כזאת שאנשים העדיפו לקבוע את דעתם הפוליטית על-פיה ולא על-פי החדשות. זו היתה תוכנית שהצליחה לשתק את הקריירה הפוליטית לכמה אנשים, כמו דן מרידור למשל (מיצי-מיצי-מיצי). אנשים בנו עליה את עצמם, ארבעת כותביה קיבלו לאחר שהתוכנית נסגרה ג`ובים טובים ומשולמים היטב, ושוק הסאטירה הפוליטית בארץ שבק חיים. חוץ מ"זו ארצנו" כמובן, וכמה מדורים נשכניים בעיתונים. את הפוליטיקה החליפו די בהצלחה תוכניות הנונסנס של "דומינו-גרוס".

והנה, עכשיו נדמה כי נמצא השילוב הקסום בין "דומינו-גרוס" לבין ה"חרצופים". פתאום מופיעה תוכנית פריים-טיים, ועוד בשילוב מושלם עם סיום החדשות בערוץ 2, ומביאה לנו ממיטב הסאטירה של אפרים סידון ועופר קניספל. הכל יש שם, כל מה שהתגעגענו אליו - בובות ושירים משופצים (בהשראת ה"חרצופים") מערכונים פוליטיים (ממש כמו ב"זהו-זה") ומערכונים מצויירים, שכנראה אמורים להיות קונוטציה ל"סאות`-פארק", או לקומיקסים של אתגר קרת ורותו מודן - תבחרו בעצמכם את הקונוטציות שלכם.

כן, יש ב"קיפודים" דברים שיכולים אפילו לטעון למקוריות וחידוש. ההקבלה בין היער לבין עיירת פיתוח היא דוגמא טיפוסית, עם טיפוסים ששולבו בצורה מופלאה בחיות - סטפאן הארנב הערס, לדוגמא. ומצד שני - לא חסר בה מן הנדושות, כמו אותם השירים המשופצים, שממילא לא מגיעים לקרסוליים של שירי ה"חרצופים", או הציורים העוד יותר אינפנטיליים מהציורים של סאות`-פארק, שלמען האמת לא תורמים הרבה. גם כמות השחקנים האנושיים די מצומצמת, ומן הראוי היה שיורחב צוות השחקנים, ואיתו החלק של המערכונים בתוכנית.

בקיצור - "קיפודים" עושה את העבודה כתוכנית סאטירה, ומצליחה אף להיות דוקרנית. אז מה הבעיה לעזאזל? השיבוץ. הרבה פעמים תוכניות גרועות נטולות רייטינג נוטות לייחס את השפל לשיבוץ בעייתי. ברוב המקרים זו סתם קנטרנות מיותרת, אך הפעם הטענה הזו נכונה. ביום רביעי שולטת "רשת" במסך, עם "פספוסים", "יאיר לפיד", "סקס והעיר הגדולה" ו"אוז". כל ניסיון להציב תוכנית, אפילו תוכנית מופת, מול שרשרת פצצות הרייטינג הזו, יהיה ניסיון כושל.

חוץ מזה, ערוץ 10 גם לא דואג להקיף את "קיפודים" בתוכניות בעלות סבירות לרייטינג. "יוצאים עם נטלי עטיה", לדוגמא, היא תוכנית שהיתה צפויה להביא רייטינג שואף ל-0 מול החדשות של ערוץ 2, ו"שבע וחצי". אז אם אתם מצפים שצופים יישארו מ"יוצאים" ויצפו ב"קיפודים", טעות בידכם, ולו רק בגלל העובדה שאין צופים. כולם רואים חדשות בערוץ 2, ואז נשארים ל"פספוסים". או במקרה היותר מעניין, פשוט שמים פס רחב על החדשות ורואים "לחיי האהבה". גם זה קורה, והפסיכיאטר המחוזי מטפל בעניין.

בקיצור, לולא השיבוץ שלא מאפשר שום תחרותיות, "קיפודים" היתה יכולה להיות תוכנית נצפית ביותר, כזאת שנופלת כמו מן מהשמיים לצופים שהתגעגעו לסאטירה פוליטית בסגנון שונה מ"זו ארצנו". אבל כנראה שיוהנה פרנר וחבריה במגדל השן הנוטה הצידה, קצת פספסו. כמו בכל שאר הדברים, יש לומר. עוד הוכחה לכך שהחיפזון באמת מגיע מהשטן. והם אכן נחפזו, לא השקיעו מחשבה בלוח השידורים, והקיפוד "גולח" והפך לעכבר. חבל, באמת חבל, כי הרבה תוכניות טובות נפגעות מכך, ו"קיפודים" ביניהן. אז גם אם כבר התייאשתם לגמרי מערוץ 10, תראו את זה, ביום רביעי בשמונה וחצי. צחוק מובטח, בשילוב עם הרבה מרירות על מה שקורה בארץ המטומטמת שלנו. צפייה נעימה.





קיפודים, ימי רביעי, 20:30, ערוץ 10.