נזיר ומשרתת נכנסים ליער
\"אספן הנשמות\" עונה על אחד הקריטריונים החשובים לחיבוב סדרות: גיבור שיודע לאהוב. ואם נעים להסתכל עליו, מה טוב
מאת: מיס קיטי פנטסטיקו
פורסם: 22-04-2006
14 תגובות
כל עסקה שכזאת שמביאה מזל טוב לבעליה, מתאזנת באמצעות השתת מזל רע על מישהו אחר. אם מצא בעל העסקה על מי השפיעה עסקתו לרעה ומצליח לכפר ולפצות, הוא פטור מלהישלח לגיהנום. 48 שעות לפני תום העסקה מתחילות לפוג מתנותיו של השטן. ואז מגיע אספן הנשמות ומודיע למועמד לשליחה לגיהנום כי נותרו לו יומיים לחיות. הדקות מטפטפות להן אל שעון החול או מתקתקות ברשעות על גבי שעון הכיס בעל השרשרת המוזהבת. או מתחלפות להן על גבי הצג הדיגיטלי של הטלפון הנייד המוכסף של מורגן.
What would everyone say if the Devil went around cheating people? it would ruin my reputation.
בכל פרק מתקשר השטן אל אספן הנשמות שלו ונותן לו את שמו של הפרויקט הבא שלו: אינדיאנית רדופה על ידי חלומות בלהה, רוקחת חולת סרטן, גיבור על, דוגמנית מצליחה, אמן קעקועים ועוד. בכל פרק הוא לובש צורה אחרת: נערה בלונדינית שמוכרת עוגיות למען הצופים, חסר בית או בובה המופעלת על ידי פיתום, ומתחרה עם מורגן על הנשמה שעל הפרק, נשמה דה-ז'ור.
יהיו פה קטעים.
כי השטן אוהב לשחק. הוא אוהב לשחק שחמט. ברגשותיו של אספן הנשמות האהוב ביותר עליו. בסבלם של בני האדם. ויותר מכל, הוא אוהב לנצח. ולכן כל הכללים כשרים.
מורגן אספן הנשמות ומורגן הנזיר קשורים זה בזה בקשר בל-יינתק, למרות השנים הרבות שעברו, ועל כן הסדרה משופעת בפלשבקים אל העבר הרחוק. מורגן מתאהב במשרתת יפהפייה בשם קטרינה ועוזב למענה את המנזר. הימים הם ימי המגיפה השחורה, וקטרינה איננה ניצלת מגורלם של מיליוני אנשים לפניה ואחריה. היא גוססת ומורגן פונה בייאושו בתפילה לאלוהים, אך זה אינו עונה לו. או-אז ניתנת למורגן האפשרות לחצות את הקו האחרון. השטן אורב לו, כפי שהוא אורב ומחכה לכל בני האנוש בשעת חולשתם, ובזמן שמורגן השבור והנבגד מצית את צלמו של ישו הצלוב ומארר את שמו של אביו, מציע לו השטן עסקה שאין לעמוד בפניה - עשר שנים במחיצתה של קטרינה תמורת נשמתו.
הפלשבק המשמעותי הבא: עת התשלום. מורגן נוכח לדעת כי אם נגזר עליו למות, מבחינת השטן, אין זה אומר שקטרינה פטורה. יומיים לפני כן היא לוקה שוב במגיפה הנוראה ולבסוף גוועת בזרועותיו של אהובה הכואב והנזעם. השטן רימה אותו ואין הוא מתכוון ללכת בשקט. השטן "מתרשם" מאופיו של לקוחו ומציע לו להפוך לעוזרו, להיות אספן הנשמות הראשון. לדעתי האישית, הוא תכנן את זה מההתחלה. חשודים היו בעיניי כל כרכוריו מסביבו של מורגן במשך עשר שנים. הוא עוזר לו ומלווה אותו, מציע לו כסף למחייתו ("הרי לך 30 מטבעות כסף, אני מאמין שזה המחיר המקובל"), מעודד אותו להרחיק את קטרינה מסכנה ולשאת אותה לאישה, בין לבין מקניט וסונט בו, וכל העת מתכנן את סופה של העלילה, כמו ילד שבונה מגדל מלגו.
הפלשבקים מתקשרים למתרחש בהווה ומלמדים אותנו משהו על הלך רוחו של מורגן ורגשותיו. לעיתים הם גם מגלים לנו דברים חדשים, כשבין המפתיע ביותר, לטעמי, היה הגילוי כי המזל הרע שאיזן את העסקה של מורגן עצמו, השפיע על כל מיליוני האנשים שמתו במגיפה. אילולא עזב את המנזר על מנת לחיות עם קטרינה, היה מוצא את התרופה למחלה האיומה שהפילה חללים ברחבי אירופה. ומשעזב, עתיד היה להביא את המזור לעולם רק חצי מאה לאחר מכן.
מלבד מורגן (והשטן) מופיעות כמה דמויות משנה קבועות: מאיה, הזונה הנרקומנית חולת האיידס, שמורגן הציל מן הרחובות והשטן ריפא למענו, ג'רי סלייט, כתבת ה"ונקובר סטאר" שחושדת במורגן מפאת מעורבותו במקרי מוות כה רבים בעיר ועל כן עוקבת אחריו, ובנה האוטיסט גייב, שכנהוג בטלוויזיה בשל מוגבלותו יש לו יתרון על אחרים: הוא רואה ושומע את השטן.
מאיה מאוד יקרה ללבו של מורגן משום שהיא מזכירה לו את קטרינה, אבל הוא לא נוגע בה, והודף אותה ממנו גם כשהיא מבקשת את קרבתו. בתחילה חשבתי שיש לו בעיות תפקוד. אבל לא, מסתבר שהוא עדיין מתאבל על קטרינה. אחרי הכל, 600 שנה אינם די זמן להתגבר על מותו של מישהו.
העלילה לעיתים חורגת מהשבלונה, וכך למשל מנסה מורגן לעזור לנערה שכבר מתה. שני פרקי "הספיישל" שלי הם "ההיסטוריונית" שבו חוזר מורגן לעבר ואל מחנה ההשמדה מאוטהאוזן ערב הכניעה לבעלות הברית (במראה מקריפ של קצין נאצי, ורק אז שמתי לב עד כמה ארי הוא נראה) ו"המרטש", שבו הוא מר דיקנס הג'נטלמני למראה שמנסה למצוא את רוצחן של זונות לונדון. הפרק המשמים ביותר הוא הפרק שאוסף יחד את כל קטעי הפלשבק ("1348 לספירה") למן הפגישה עם קטרינה ועד הפיכתו לאספן, ואינו מחדש לנו דבר.
That's a little game I like to play with my clients, you see. If they ask to go early, I win. If they wait to the end, I... win.
לעומת זאת, הפרק האחרון של העונה השנייה, שנקרא דווקא "התחלות", מתרחש גם הוא בעברו של מורגן אך מציב זה לצד זה שני סיפורים: תחילת חייהם המשותפים של מורגן וקטרינה והימים הראשונים שלו כאספן נשמות (כשהשטן "עושה לו חפיפה"). הפרקים הללו מצליחים להביא לנו אינפורמציה חדשה כמו השניו?ת התמידית הניטשת בלבו של מורגן בין אמונתו באלוהים ובטוב שבאדם, לבין הגילויים, שאינם חדלים להדהים אותו, כי השטן שוכן בכולנו.
השטן עצמו, ככל הגיבורים הרעים, שנון ומעורר סימפתיה מעצם היותו חסר עכבות ובעל ביטחון עצמי ללא גבולות. הוא חביב, ועל פניו, מלא כוונות טובות, כאב רוחני המדריך את יד ימינו וקורא לו "Dear boy", בדיוק כמו בת שטן אחרת שכינתה את מעשה ידיה המוצלח ביותר בתואר הזה, כבדרך אדנות. זוכרים מי היא? קל מאוד להתאהב בו ולשכוח מי הוא באמת, עד שהוא בעצמו מזכיר לך זאת בעוצמה של אגרוף בבטן (כמו כשהוא נכנס לגופו של רופא המחנה).
עכשיו נותר לנו רק להמתין לעונה השלישית שמבוששת לבוא.
ומשום כך לא עמדה לי סקרנותי, ובחיפושיי אחר מידע חדש, נוכחתי שאחד מפרקי העונה הזו עוסק בערפד. מוזר מאוד. ממתי לערפדים יש נשמה שאפשר לגאול?
"אספן הנשמות" היא סדרה נוצרית-דתית, אבל אין תחושה שדוחפים לך בין השורות מנת יתר של התחסדות או צדקנות. היא אינה מבטיחה סוף טוב, אלא מציעה הצצה אל העימות בין הטוב והרע שבכולנו.
הערות וחומר נוסף:
מישהו, אובססיבי כמעט כמונו, ליקט מכל הפרקים וערך את הביוגרפיה הכרונולוגית המדויקת של מורגן.
השטן ממליץ על רשימת ספרי קריאה.
למי שנמצא במקרה באזור, בקנדה מתקיימים מדי שנה כנסים של הסדרה, בהשתתפות כוכביה.
המוטיב הרפטטיבי (והקומי בעיני) הוא שלא קיים פרק שבו מורגן אינו נורה, נדקר, נערף או מתרסק. !Bastards! They killed Morgan