חתיכת שמיים
אם כבר קראתם סכפ\"שים לכמעט כל פרק אפשרי בבאפי-וורס, למה שלא ננתח שיר? את שיר הפתיחה של \"פיירפליי\", למשל
מאת: עידו f. כהן
פורסם: 18-04-2006
95 תגובות
"פיירפליי" על עונתה היתומה, לא התיימרה להתעסק בערפדים, שדים, קוטלות ומה שביניהם. למעשה, הסדרה מעולם לא ניסתה להשתמש בעולם העל-טבעי כמפלט למסרים שהובאו בכל פרק. הסדרה הוצבה בחלל הפתוח וגוללה את קורותיה של ספינת החלל "סרניטי" ושל יושביה, אשר עיסוקם ומחייתם היו הדבר הכי צפוי בסדרת חלל - מסחר.
אמנם מדובר במסחר לא חוקי שבוצע לא פעם ולא פעמיים בעזרת האצבע המהירה על ההדק, אבל כל עבודה מכבדת את בעליה ולא קובעת את אופיו, כפי שהוכח לנו בפרקי הסדרה ובהיכרות שלנו עם הדמויות.
טוב, זה לא הולך להיות סכפ"ש רגיל. בעצם, זה לא הולך להיות סכפ"ש בכלל. זאת מפני שאנו לא עומדים לעסוק כאן בשום חלק עלילתי מ"פיירפליי". הפעם ננסה לעשות משהו קצת שונה, למצוא את המסר במקור אחר בתוכנית - בפתיח, ליתר דיוק. הרשו לי להגיש לכם את סיכום שיר הפתיחה, או במילים אחרות - הסכש"פ.
מהו הפתיח בשביל סדרה? פעם הוא שימש לא יותר ממקבץ שניות מוזיקלי שמטרתו להציג את הנפשות הפועלות לפני ומאחורי המצלמה, בדיוק כמו בסרטי הקולנוע. עם השנים התגלגל הפתיח למצב בו הוא היה יוצר האווירה של הסדרה, הדבר שמייצב את האופי שיהיה לסדרה והיווה בעצם כלי פרסום עצמי לתוכנית. ג'וס עצמו עשה זאת בצמד הסדרות הקודמות שלו - "באפי" ו"אנג'ל". כל פרק של "באפי" היה נפתח בצלילים טיפוסיים של עוגב (המסמל את מוטיב סיפורי הערפדים), שמיד התחלף בניסור הגיטרות החשמליות של להקת Nerf Herder שסימל את הרוח הצעירה של הסדרה ואת קהל היעד שאליה הוא מכוון. הפתיח של "אנג'ל" התאפיין בצלילי כלי מיתר המלווים במקצב אורבני. הוא היה אינטימי יותר וכיוון ישירות לדמותו של הערפד המיוסר עם הנשמה ואל האווירה המלנכולית / מהורהרת אשר בה פעל.
במקרה של "פיירפליי", ג'וס עלה שלב אחד נוסף בייחודיות של הפתיח. הוא בחר לשלב בו מסר. הסיפור מאחורי "הבלדה על סרניטי" מתחיל ביום בו חזר ג'וס לביתו לאחר שהציג לראשונה למנהלי Fox את הסדרה. על-פי טענתו, השיר פשוט החל להירקם במוחו תוך כדי נהיגה, ובבית הוא כבר חיבר את כל החורים ומצא עצמו עם שיר פתיחה שמחכה לתוכנית שתיקח אותו. ומכאן, אתם כבר מכירים את הסיפור.
Take my love; take my land
take me where I cannot stand;
I don't care; I'm still free
you can't take the sky from me
ובשורות אלו נפתחת הסדרה. "קחו את אהבתי, קחו את אדמתי, קחו אותי למקום בו לא אהיה יציב" - על פניו נראה כי מדובר כאן בקריאת תיגר של כותב השורות אל אחרים. נדמה כי כותב השורות מעוניין להוכיח את כוחו ואת יכולותיו. השורות המשלימות של הבית השני עוזרות לחזק את הטענה הזו, כשהמשורר מבטל את הסכנה שבמעשים עליהם דיבר כי "לא אכפת לי, אני עודני חופשי, לא תגזלו את השמיים ממני". למעשה מובא לנו כאן בסיס למסר של השיר ולמסר של "פיירפליי" בכלל.
כבר צוין שג'וס מצטיין בהעברת מסרים בכתיבה שלו. "באפי" ו"אנג'ל" היוו במה למסרים רבים, החל מדילמות של גיל התבגרות וסוגיות בקשר לכוחה של אהבה, דרך שאלת האבסולוטיות של הרוע והמודל לגיבור, וכלה במעמדה של המשפחה ודרכים של התמודדות עם מוות. הרבה פילוסופיות עברו בסאנידייל ובעיר המלאכים.
אם היה צריך לסכם את כל תורתה של "באפי" במילה אחת, המילה הזו לבטח היתה "מוות". זאת מכיוון שבבסיסה עסקה הסדרה בזוויות שהמוות מקנה לאנשים ולחברה. שאלות בנוגע להצדקת מוות, מוות כדרך חיים, רצח מול הריגה, החיים אחרי המוות על שלל צורותיהם וכמובן המתנה. Death is your gift.
ואם "Death" היא המילה המנחה ב"באפי" אזי המילה המנחה ב"פיירפליי" היא "Freedom". "פיירפליי" מדברת על חופש, ועל המחיר שאנו משלמים עבור חופש. ומהו החופש? מבחינת קפטן מלקולם ריינולדס חופש הוא הכל - הוא הסיבה לחיות, הוא הסיבה לפעול, הוא הסיבה שבגללה סרניטי שטה בשמי החלל. חופש זה עצמאות, ועצמאות היא כוח.
כן, הבנתם נכון, מל הוא פטריוט. הוא מאמין שאדם בעל עצמאות הוא אדם בעל סיכוי, ובעקבות אותה אמונה הוא אוסף לו צוות לספינה, צוות המורכב מאנשים שמייצגים את כל מה שהחופש מעניק. ניקח לדוגמא את ג'יין, הבחור הקשוח, השולף המהיר ואדם בעל ביטחון עצמי וגאווה. ג'יין מסמל את הקניין החופשי, להיות שכיר או שוכר, להרוויח את הלחם שלך בעצמך. שוק חופשי, והחופש להיות בכזה הן אחת מאמות המידה שמאחוריהן עומדת הפטריוטיות.
דוגמא נוספת מובאת לנו בדמותם של ווש וזואי, המסמלים את החופש לאהוב ללא כל הבדל בצבע, גזע או דת. נניח את הגזענות בצד ונסתכל על העובדות כפי שהן: ווש הוא לבן וזואי שחורה, לא שיש שום דבר פסול בזה, אבל נושא האפליה לעומת דו קיום בין לבנים ושחורים בארה"ב הוא אחד מהנושאים המדממים ביותר בחברה האמריקאית. הקונפליקט הזה, שאפילו לא מועבר לנו ישירות בסדרה, נועד להמחיש את העובדה שיש דברים בעולם שלעולם לא ישתנו. ווש עדיין לבן וזואי עדיין שחורה. עובדה זו לא מונעת מהם לפתח את היחסים הרומנטיים ביניהם, כי ככה הם רוצים אחד את השנייה, ככה הם בחרו לחיות אחד עם השנייה. חופש הבחירה. למעשה, הסדרה משכילה וכלל לא מביעה פליאה על כך שהם זוג מעורב, כי בעולם העתיד של ג'וס אין שום דבר חריג במיזוג תרבויות ועמים.
למעשה, מה שג'וס עשה ב"פיירפליי" היה להציג את המוטיבים של המדינה ששכללה את הפטריוטיות, ארצות הברית של אמריקה. רק שהפעם אנחנו בחלל.
Take me out to the black;
tell them I ain`t coming back;
burn the land; boil the sea
you can't take the sky from me
ופה אנחנו חוזרים לשיר הפתיחה שלנו. בבית השני של השיר מדגישים בפנינו כי אנחנו מדברים על תקופה מאוחרת, עתידנית. המשורר כעת מזכיר לנו שלא מדובר בתקופת החיים שלנו. "קחו אותי הרחק אל השחור, תגידו להם שאני לא מתכוון לחזור" - כאן מובע לראשונה בשיר רעיון מימוש הפטריוטיות שהתחיל, בדומה למדינת ארה"ב, בחלוצים. המשורר מעדיף לצאת אל ה"שחור", אל החלל הלא ידוע, ולהשאיר את מה שהוא מכיר מאחור. זוהי אמרה מאוד הרפתקנית, אך גם היא מייצגת את רעיון העצמאות. המשורר מציג ביטחון שלבדו בחלל יהיה לו יותר טוב מכאן, איפה שכאן לא יהיה.
השורה השנייה בבית תורמת לשני דברים, היא גם מוסיפה לנו מידע שעוזר להבין את הרגשתו של כותב השיר, וגם מקשרת אותנו בחזרה לבית הראשון ולמסר שמנסים להעביר לנו הצופים. "שירפו את האדמה והרתיחו את הים". מדובר כאן על תיאור כמעט אפוקליפטי, תיאור של השמדת עולם שלם, להזכיר לנו שאנו עדיין נמצאים בתקופת השיר, העתיד.
אך שורה זו, בנוסף לשורה החוזרת שבאה אחריה "לא אכפת לי, כי עודני חופשי, לא תגזלו את השמיים ממני" רק מחזקת את המסר של השיר, עצמאות, לעמוד לבד על הרגליים ולחיות את החיים בצורה חופשית.
ג'וס בחר להציג את "פיירפליי" בדומה לסביבה של ארצות הברית הישנה. ארצות הברית של החלוצים שיצאו לחפש זהב בהרים הלא מוכרים, ארצות הברית של המרחבים הפתוחים, ארצות הברית של המערב הפרוע שבה שליפה מהירה היא דרך חיים. הרבה מאלמנטים אלו באים לידי ביטוי בעולם של "פיירפליי", דוגמת כל תוכנית השבחת הכוכבים למגורים שמכשירה פלנטות וירחים למען נדידת האדם ביניהם.
אז את המערב הפרוע אנחנו פוגשים בשנית בעלילת "פיירפליי", את המרחבים הפתוחים ועדרי הבאפלו מחליפים השמיים השחורים ושטופי הכוכבים והחלוצים שאנו זוכים להכיר הם צוות הספינה.
There's no place I can be; since I found serenity
But you can't take the sky from me
שורות הסיכום של השיר, שבעצמו מולחן בסגנון מוזיקת הקנטרי והפולקלור האמריקני, מציגות את המשורר כאילו זה השיג את מטרתו, "אין מקום אחר בו אוכל להיות לאחר שמצאתי את שלוותי, אך לא תוכלו לגזול את השמיים ממני". דו המשמעותיות בשורה מציגה התלבטות בנוגע לזהותו של הכותב - האם הוא אחד מאנשי הצוות של הספינה? האם זהו קפטן ריינולדס בכבודו בעצמו או שמא מדובר באדם שמצא שלווה אמיתית ופשוט לא יכול לוותר עליה? בכל אופן, השורה מזכירה לנו שוב את הקשר של השיר לתוכנית אותה הוא מלווה.
החזרה על השורה בפעם השנייה מעלה תהייה לנושא משמעותה הכה חשובה של אותה שורה לכותב. וכאן אנו עדים לתופעה של השפה האנגלית, אשר נוטה לתת למילים מסוימות משמעויות רבות ורבדים שונים.
מה הנושא בשורה החוזרת? השמיים - "Sky". השמיים מסמלים כמה דברים - בראש ובראשונה הם מסמלים את השמיים עצמם, או במקרה זה את החלל, שכפי שנאמר, מסמל בשביל המשורר את המרחב הפתוח בו אפשר להתחיל חיים עצמאיים. הסבר אחר מציג את השמיים כמטאפורה המוכרת של הגבול האחרון, השמיים שכולם חולמים לגעת בהם, להגיע לקצה ולגעת. המטאפורה נוגעת ברעיון של מימוש עצמי, שבא (איך לא) רק כאשר הפרט חופשי. כשאנו משלבים בין שני ההסברים, זה המציג את השמיים כפרפראזה למרחבים הפתוחים וזה שמציג אותם כמטאפורה, אנו מקבלים את החזון אליו שאף ג'וס עם "פיירפליי".
לסיכומו של עניין, משנתה של "פיירפליי" בנויה על הכמיהה לחופש, ו"סרניטי" היא החופש הזה, כאשר כל נוסעיה הם אנשים שבחרו לפנות לחיים עצמאיים בחלל. והמפלט של מל יכול להיות מתואר כפי שראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל אמר בזמנו על הדמוקרטיה - היא אולי לא הכי יעילה אבל היא הדבר הכי טוב שיש לנו ביד.
וזהו המסר, שכל עוד תוכלו להיות חופשיים, תוכלו להיות עצמאיים. בדיוק כמו עדר סוסי המוסטאנג שרצים בערבה ליד "סרניטי" בתמונה האחרונה בפתיח. בדיוק כמו הסוסים אשר שולטים בחייהם, כך קיימת גם התקווה בשליטה על החיים שלכם, ואז גם אתם תזכו בחתיכת שמיים.