בזמן האחרון, משולה הודאה בחיבה לסדרה אמריקאית זו או אחרת להודאה בהתמכרות לטלנובלות, שמעון פרנס ודודו טופז גם יחד. הבון-טון, במיוחד בחוגים מסויימים (מישהו אמר Yes?) היא שטלוויזיה טובה היא בריטית. הסדרות הבריטיות אשר מעטרות את לוח שידוריהם של יס פלוס, של הערוץ הראשון וכמובן של ה- BBC פריים זוכות לאהדה גדולה בחוגים החשובים (בעיני עצמם).

הטרוניה העיקרית כלפי הסדרות האמריקאיות היא שהן לא אמינות, מזויפות, מצועצעות ורדודות. כל זה נכון להרבה סדרות מפס הייצור האמריקאי, אבל זה לא אומר שבאמריקה לא יודעים לעשות טלוויזיה מצוינת כמו בממלכה המאוחדת ולעיתים אפילו מתעלים על הבריטים.

להלן כמה סדרות אשר מחזירות את האמון בדוד סם:

(הסדרות בסקירה הן סדרות שמוקרנות כיום על מסכינו או שעונות חדשות ממתינות לעלות לשידור בקרוב. לא כללתי סדרות שהקרנתן הסתיימה או כאלו שטרם הוקרנו בישראל. וכמובן, מדובר בטעמי האישי בלבד)


הפשע משתלם. אמנותית לפחות. שילוב נדיר של עוצמה רגשית, בימוי ותסריט חכמים, משחק מצוין וסדרת טלוויזיה שהיא לא פחות מיצירת אמנות שלא מפסיקה להפתיע ולערער אותנו, מותירה אותנו מדי מוצ"ש עם זאפטה אדירה בבטן.


מי שמחפש נחמה בבית המשפט יגלה כי הדרך אל הצדק לא תמיד עובדת. אנשי מערכת הצדק, מצד ההגנה, התביעה והשופטים עצמם מראים לנו כמה קשה היא הדרך לשמור על המוסר והצדק בעולמנו. תיאור לא מיופייף של העבודה הסיזיפית, הבירוקרטיה והפוליטיקה של מערכת ה`צדק` שלנו.


סאטירה צולפת ומכאיבה בבטן הרכה של האמריקאים. בעוד "סאות` פארק" בוטה עד קיצוניות יתרה לפעמים, דוקא הסימפסונים הותיקים קולעים יותר למטרה. מים שקטים חודרים עמוק.
(עכשיו צריך לחכות שיקנו את פיוצ`רמה ו"Family Guy")


מה שנראה, לפחות בהתחלה, כגרסה הקו?לית של "בברלי הילס 90210" אבל עם טוויסט, מתגלה במהרה כאלגוריה לסיוטי ההתבגרות אשר מתגשמים במלוא עצמתם. תסריט משובח ושנון, משחק מצויין של כל השחקנים יוצרים את מוצר הפופ המושלם שהוא גם בעל עומק ומורכבות שלא כולם מצליחים לתפוס בצפיה הראשונה.






הקומדיה המשפחתית מקבלת שדרוג בסדרה הזו. לא עוד מבט מתקתק וסכריני. המשפחה וההתבגרות הינם לא יותר מאשר מבחן השרדות. האבא לא יודע-כל כי אם דביל מושלם. האמא צולבת את ילדיה בחקירות שאפילו השב"כ יחוויר לידן והילדים הם לא מלאכים תמימים. נכון, כבר פגשנו את משפחות קונור, סימפסון ובאנדי אבל המשפחה הזאת מעניקה נופך חדש למושג `משפחה לא-מתפקדת`. תסריט שנון וקאסט מוצלח כבר אמרנו?


לכאורה עוד סדרה נוסחתית מפס הייצור האמריקאי-קיטשי הידוע לשמצה. בפועל סדרה חמה ומרנינה. שפע של דמויות מקסימות, משעשעות אך כאלו שנזהרות לא לחצות את הקו הדק והחמקמק שמבדיל בין דמות (קרקטר) לבין קריקטורה. הדבר נכון במיוחד לגבי הוריה של לורליי - ואמה בפרט - אשר היו יכולים להיות קריקטורות נלעגות אך מצליחים לעורר סימפטיה ואהדה. תוסיפו לכך שפע של דיאלוגים שנונים והמון אזכורים ועקיצות לתרבות הפופ וקבלו את אחת הסדרות המהנות ביותר על מסכינו.






המיני-סדרה `אחים לנשק` היא אחד הדברים הטובים ביותר שנראו על מסכינו בשנים האחרונות. HBO ממשיכה להיות הסמן האיכותי של הטלוויזיה האמריקאית המסחרית. טיטאנים כמו סטיבן ספילברג וטום הנקס חברו להפקת הענק המשחזרת את קורותיה של יחידה 101 משלב הטירונות ועד סיום המלחמה. קאסט ענק של שחקנים בהפגנת משחק נדירה, שחזור תקופתי מדויק (הידעתם שכל המקומות השונים שבהם מתרחשת כביכול העלילה כגון הולנד, גרמניה, צרפת וכד` צולמו באותו סט צילומים אשר נבנה ופורק מחדש בהתאם?), העברה מדוייקת של רגשות החיילים והאימה בשדה הקרב, ויחד עם זאת גם הטפה חצי-סמויה לפציפיזם ולמה לעזאזל אנחנו נלחמים? (את הסיבה העיקרית קיבלנו בפרק התשיעי אשר תיאר גילוי מחנה ריכוז)





המלצתי לערוץ הראשון: לשדר שוב את הסדרה - בשידור יומי.

הנה, יש לי אפילו שיבוץ מתאים: בשבועיים שבין פסח לבין יום העצמאות. שבועיים אשר כוללים את יום הזכרון לשואה ויום הזכרון לחללי צה"ל. אין תקופה מתאימה מזו. ואל תשכחו לשדר מיד בתום הפרק האחרון את תוכנית `מאחורי הקלעים` שהוקרנה פעמיים אך הוקרנה בצורה תלושה ומנותקת מהסדרה וסביר להניח שרבים פספסו.

ואין לשכוח גם את תרומתן של רצח מאדום לשחור, המופע של לארי סאנדרס, סיינפלד, רוזאן, אלו הם חיי, טווין פיקס, סקס והעיר, אוז, אקשן ועוד רבות אחרות.

מבין הסדרות שמוקרנות כרגע בארה"ב יש באזז חיובי מאד כלפי "Scrubs" וכן ל"Six Feet Under" אשר נרכשה ע"י ערוץ 3.

כן. גם באמריקה יודעים לעשות טלוויזיה טובה. עובדה.