מרץ 2005
איזה כיף זה לגלות משהו טוב לגמרי במקרה. כשראיתי שהתחילה בבריטניה סדרה חדשה המכונה "Doctor Who 2005" סקרן אותי השם המוזר, אז בדקתי הכצעקתה. לאחרונה זה לא נדיר כל כך שלוקחים סדרה ישנה ומחדשים ("קולומבו", למשל) והנחתי שמשם מגיע ה-2005. אבל מה זה לכל הרוחות Doctor Who? חשבתי שזה שם שנתקלתי בו בעבר, אבל לא היה לי מושג מה הוא אומר. הבירור הוביל אותי לגילוי היסטוריה מפוארת שלקחה אותי הרבה אחורה - יותר מ-40 שנה. מה שמוכיח שוב, שהחיים מוזרים יותר מכל דמיון. התחלתי לצפות בסדרה ולקרוא עליה, ולאט לאט גיליתי את עצמי נשאב פנימה, עד שלא היתה דרך חזרה. התמכרתי.

הטארדיס לוקחת אותנו לינואר 2006
אחרי כמעט שנה בה חשבתי שאני היחיד במדינה ששמע על Doctor Who, אני מגלה באותו יום שסטארבייס972 כבר הקרינו את כל העונה (ואת הספיישל החדש) בהקרנות שלהם, ושבעוד יומיים הסדרה מגיעה ל-yes Weekend. הגיע הזמן לשתף אנשים נוספים באהבה החדשה שלי.

היסטוריה
הפרק הראשון של Doctor Who (מכאן ואילך: DW) שודר בבריטניה בנובמבר 1963. באותה תקופה, ז'אנר המדע הבדיוני לא היה מפותח בטלוויזיה, וגם בקולנוע הופיע בעיקר בסרטים דלי תקציב ובעלי עלילה לא אינטליגנטית במיוחד. כמו כן, ברשת ה-BBC שהפיקה את הסדרה לא נהנו מתקציבים שיאפשרו אפקטים מיוחדים בהתאם לחוקי הז'אנר - בניגוד לאולפנים ההוליוודיים. ובכל זאת, רצו לעשות בבריטניה סדרת מדע בדיוני "לאנשים חושבים", וכך יצא הדוקטור לדרך. בפרק הראשון הוצגה דמותו של הדוקטור כזקן לא חביב במיוחד, שיש לו חללית בשם TARDIS שמוסווית כתא טלפון משטרתי משנות ה-50 וש"הבפנים שלה יותר גדול מהבחוץ". כמו כן יש לו נכדה בשם סוזאן, שנולדה "במקום אחר ובזמן אחר". בהמשך התברר שהדוקטור שייך לגזע לא אנושי בשם "אדוני זמן" (Time Lords) מהכוכב גאליפרי, ושהוא ונכדתו הם פליטים מסיבה שלא הוסברה. הטארדיס, החללית, משמשת את הדוקטור גם כביתו וגם בתור כלי תחבורה למסע בזמן ובחלל. בהמשך התגלה הדוקטור כאדם חכם ואמיץ שתמיד יצא נגד הרוע ויעזור בעת צרה. במקור הסדרה היתה אמורה להיות בעלת אופי חינוכי שילמד את הילדים היסטוריה (בפרקים שמתרחשים בעבר) ומדע (בפרקים שמתרחשים בעתיד). עם הזמן התברר שהפרקים שהתרכזו בפן המדע-הבדיוני מעוררים עניין רב יותר והעניין ההיסטורי נזנח כמעט לחלוטין.

הליהוק המקורי לתפקיד הדוקטור היה השחקן הוותיק וויליאם הארטנל, שזכור היום בעיקר בתור "הדוקטור הראשון". הארטנל היה אלכוהוליסט, וב-1966 הוכרח לעזוב את התפקיד. אז "התגלתה" העובדה המעניינת שאירוע פאטאלי (כגון פציעה אנושה) שעובר על הדוקטור גורם לגופו לעבור "תחייה מחודשת" (Regeneration) והוא משתנה לחלוטין: גופו, פניו, קולו ומן הסתם גם אופיו והתנהגותו. מהלך תסריטאי זה הוכנס כדי לאפשר לשחקן אחר להיכנס לתפקיד במקרה שהנוכחי לא יוכל או לא ירצה להמשיך. בדרך זו הוחלף הדוקטור 9 פעמים עד היום.



אלמנט נוסף שמשותף לכל הפרקים בסדרה הם המלווים, השותפים למסע (Companions) של הדוקטור, לעתים אחד ולעתים יותר. המלווים הם בד"כ בני-אדם אותם מצא הדוקטור בהרפתקאותיו ושהיתה ביניהם כימיה כלשהי. עם זאת, מעולם לא נרקמו בינו לבין המלוות ממין נקבה קשרים רומנטיים. ואיך אפשר בלי המפלצות והיצורים השונים, האויבים מולם מתמודדים הדוקטור ומלוויו. המפורסמים והפופולריים ביותר הם גזע ה"דאלק" (Daleks). מדובר ביצורים שעברו מוטציה ונעים בתוך מיכלים קטנים דמויי טנק, ופגיעתם קטלנית. הם מתוכנתים לחסל ולהרוס את כל העומד בדרכם והם הצליחו להפחיד את הקהל כשהם נוסעים וצועקים "Exterminate!", עד שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הבריטית.

הסדרה שודרה לאורך 26 שנים רצופות עד 1989 ובכך היתה לסדרת המד"ב הארוכה בכל הזמנים. היא קנתה לה דורות שלמים של מעריצים, בעיקר בבריטניה, אך זכתה להצלחה גדולה גם במקומות אחרים בהם שודרה. הסדרה זכתה להצלחה למרות תפאורה, איפור ואפקטים שנעשו בתקציב נמוך, ונראים היום (ומן הסתם, גם אז) די מביכים. סוד ההצלחה טמון כנראה בדמויות ובסיפורים. לאורך השנים השתתפו בעשייתה עשרות במאים ותסריטאים, שהידוע מביניהם הוא דאגלס אדאמס, שהפרקים אותם כתב כוללים את חוש ההומור הייחודי לו. כמו כל סדרת מד"ב מצליחה, גם DW יצרה מסביבה תעשייה שלמה של מוצרים נלווים שכוללת פריטים מכל הסוגים: פסי-קול שכוללים מוסיקה מהסדרה (כולל אות הפתיחה שנחשב חדשני בזמנו, אחד הניסיונות הראשונים במוסיקה אלקטרונית); מגזינים; ספרים שמגוללים פרקים מהסדרה או סיפורים חדשים; בובות של "דאלקס" ושל יצורים אחרים, ועוד. כמו כן נערכו כנסים רבים בבריטניה ובארה"ב בהם התארחו שחקנים או משתתפים אחרים בעשיית הסדרה. למרות ההצלחה, ב-89' החליטו ב-BBC שאין לסדרה מספיק רייטינג, והדוקטור ירד מהמסך. ב-1996 הופק סרט טלוויזיה במימון בריטי ואמריקאי, שניסה לחדש את ההתעניינות בסדרה, אך כשל.

תחייה מחודשת
ב-2003 הכריז ה-BBC על תחילת ההפקה של סדרת טלוויזיה חדשה בעלילותיו של הדוקטור. את תפקיד ה"קפטן" של הסדרה החדשה קיבל ראסל ט. דיוויס, מיוצרי הסדרה "קוויר בעיר". דיוויס הוא הג'וס ווידון של ה-DW המחודש: תסריטאי ראשי, יוצר הדמויות והמפיק בפועל. לתפקיד הדוקטור התשיעי לוהק כריסטופר אקלסטון, ואת תפקיד המלווה החדשה שלו, רוז, תופסת כוכבת פופ לשעבר בשם בילי פייפר. בראיון אמר דיוויס, שהוא חשש בהתחלה מהחזרת הדוקטור למסך כי מאז שהסדרה ירדה היא הפכה לבדיחה בגלל האפקטים הזולים, אבל עכשיו יש להם מספיק תקציב כדי לעשות את זה כמו שצריך. בסוף מרץ 2005 שודר הפרק הראשון בסדרה החדשה, שהפכה מיד להצלחה מסחררת. אחרי ששודרו 13 פרקי העונה הראשונה (המפיקים החליטו להתחיל את הספירה מהתחלה, אך למעשה זוהי עונה 27) הוזמנו עוד שתי עונות ושני ספיישלים לחג המולד. כל פרק בעונה החדשה לווה בפרק מקביל בסדרה דוקומנטרית בשם "Doctor Who Confidential" שליווה את ההפקה מאחורי הקלעים וגם קישר אותה לעונות הקודמות. הסדרה יצאה ב-DVD ושודרה מאז גם בארצות אחרות. לאחרונה הודיע ערוץ Sci-Fi האמריקני על רכישת הסדרה ושידורה החל ממרץ 2006.



העונה החדשה
בשלב הזה עולה השאלה המתבקשת - איך מתחילים לראות סדרה בעונתה ה-27? בפני יוצרי הסדרה ודיוויס בראשם עמד אתגר מעניין: איך מחדשים סדרה קלאסית ובו-זמנית מציעים אותה לקהל חדש לגמרי שלא מכיר את המקור? לדעתי, הם עמדו במשימה בצורה יוצאת מן הכלל. אלמנטים קבועים שאפיינו את הסדרה בעבר חודשו מבחינה ויזואלית ורעיונית גם יחד, וכדי להכניס את הצופים החדשים לעניינים הומצאה דמות (חדשה) שלא מכירה את הדוקטור בדיוק כמונו, כך שאנו צופים בהתרחשויות דרך העיניים שלה.

הפרק הראשון בעונה החדשה מתחיל עם רוז טיילר, לונדונית בת 19 שגרה עם אמה, עובדת בחנות בגדים ומבלה עם החבר שלה מיקי. ערב אחד, היא מגיעה למחסן חנות הבגדים ומגלה שבובות חלון-הראווה זזות בכוחות עצמן ומאיימות על חייה, ואז היא ואנחנו פוגשים את הדוקטור בפעם הראשונה. במהלך הפרק היא והדוקטור נלחמים באותם יצורים שעשויים למעשה מ"פלסטיק חי", לדברי הדוקטור. רוז מגלה את החללית הקרויה "טארדיס" (ראשי תיבות של: Time And Relative Dimension(s) In Space) שמבפנים היא גדולה, מוארת וחייזרית ומבחוץ נראית כמו תא טלפון. חובב קונספירציות שהיא נפגשת איתו מספר לה שהוא עוקב כבר שנים אחרי הדוקטור, ושדמותו המסתורית הופיעה תמיד במקומות שעתיד לקרות בהם אסון נורא, בכל העולם ולאורך כל ההיסטוריה, כמו הטיטניק. למרות החשש, רוז מוקסמת מהסכנה שבהרפתקה ומהעולמות הזרים והמופלאים שמחכים לה בחוץ. אחרי שהדוקטור מזמין אותה להצטרף ואומר (כבדרך אגב) שהטארדיס היא גם מכונת זמן, רוז מזנקת על ההזדמנות וכך נפתחת לה עונה מופלאה של פלישות מכוכבים אחרים, יצורים מוזרים וגאונים רשעים.



דמויותיהם של רוז והדוקטור הם הפכים שנמשכים. הוא בן 900 (למרות שהוא נראה בן 30) מעולם אחר, היא בת 19 ומהעולם הזה. הוא נסע בזמן ובין הכוכבים, היא היתה כל חייה בלונדון של סוף המאה ה-20. הוא שועל קרבות מנוסה, היא עובדת בחנות בגדים. אך יש משהו שמחבר ביניהם והופך אותם לצוות מוצלח במלחמתם ברשע. אולי זו העובדה שהוא טיפוס נמרץ בעל חוש צדק מפותח, שלא מהסס לקפוץ פנימה, לא משנה כמה מסוכנת הסיטואציה. רוז היא נמרצת מעצם היותה צעירה, ונדמה שהיא מאסה בחיים החד-גוניים שלה והרעיון של הרפתקאות וסכנות הוא בדיוק מה שהיא היתה צריכה, גם אם היא לא ידעה את זה. דבר נוסף שמחבר ביניהם הוא העובדה שבהיסטוריה של שניהם יש אובדן משמעותי: אביה של רוז נפטר כשהיתה צעירה; ואילו הדוקטור איבד את כל משפחתו ואת הגזע שלו במלחמה הגדולה - The Timewar - שהתרחשה בין "אדוני הזמן" לבין גזע ה"דאלק". המלחמה הזאת, שמוזכרת מספר פעמים לאורך העונה, לא היתה חלק מהעלילה בסדרה המקורית ומהווה את אחת מהתוספות לסדרה החדשה, ובכל פרק אנו מגלים פרט חדש אודותיה. כשהדוקטור נזכר במלחמה ומדבר עליה, ניכר בו שהיא השפיעה עליו בצורה דראסטית. בדמות שמוגדרת כ"חייזרית" ביסודה, זהו אחד מהצדדים האנושיים שרוז וגם אנחנו מתחברים אליהם. ככל שהעונה תתקדם, יהפכו רוז והדוקטור לשותפים ולחברים טובים. ואם הזכרתי קודם את העובדה שבסדרה המקורית הקפידו לא ליצור שום קשר רומנטי בין הדוקטור והמלווה הנשית שלו, הרי שגם בעונה החדשה הקשר בין השניים מוצג כאפלטוני, אך יש גם מתח מיני מרומז. זהו אחד מהסימנים לכך שהסדרה בגלגולה החדש מנסה להיות יותר מסדרה לילדים.

דמויות שאינן קבועות אך חוזרות לאורך העונה הן ג'קי, האמא המעצבנת-אך-אוהבת של רוז, ומיקי, החבר שאותו רוז נוטשת כשהיא מצטרפת לדוקטור במסעותיו. כשהיא "קופצת לבקר" בלונדון בהווה, היא מגלה שהחיים נמשכים גם כשהיא לא שם, אך שאמה והחבר שלה מתגעגעים אליה ורוצים שהיא תחזור הביתה. רוז נקרעת בין אהבתה לאלה שהיא השאירה מאחור והרצון שלה לצאת אל הכוכבים. חלק גדול מהסדרה מבוסס על הרגש הרב שמביעות הדמויות בסיטואציה הזאת, ויש מי שיגידו שיש כאן מלודרמה זולה. אך זוהי דווקא אחת הנקודות החזקות בסדרה: היא מתחמקת מקיטשיות ויוצרת דרמה, לא מלודרמה. זה המקום להגיד שהסדרה מצליחה להיות אפקטיבית ברמות שונות: היא מספרת סיפורי מדע-בדיוני חכמים אך גם מספקת אקשן, דרמה ויש בה הרבה הומור. השילוב בין מגוון הז'אנרים נעשה בצורה טבעית ולעולם לא מרגיש מאולץ.

חובבי "התמונה הגדולה" ימצאו עניין רב בעונה החדשה. אין לעונה עלילה אחת מתמשכת, אך ישנם מוטיבים עלילתיים חוזרים שמובילים בסוף העונה לשיא יוצא מן-הכלל. למרות שכל פרק מספר סיפור חדש ועצמאי (פרט לשני פרקים כפולים), לעתים קרובות הדמויות נדרשות להתמודד עם תוצאות מעשיהם בפרקים הקודמים.

סוף דבר / מילה אישית
גיליתי עניין רב בכך ש-DW היא סדרת מדע בדיוני בריטית דווקא, כי לאנגלים אין מסורת מפוארת של הז'אנר הזה, בניגוד לאמריקאים. חובבי טלוויזיה יודעים שהם יודעים לעשות מצוין דרמה, קומדיה וגם מתח, ולכן זוהי הזדמנות לראות אותם מצטיינים גם בטריטוריה הזו. הרגשתי שהכותבים מחפשים גישות שונות לספר סיפורים, ובו-בזמן מרגישים חופשיים להיות מושפעים מהדברים הטובים שבסדרות אמריקאיות "צעירות" יותר כמו "באפי", "בבילון 5" או "תיקים באפילה". הצוותים היצירתיים מאחורי החלק הויזואלי עשו גם הם עבודה מצוינת ביצירת יקום מרהיב שיש בו קסם רב אך גם אפלה ואימה. אך סוד הקסם האמיתי טמון, כמו תמיד, בדמויות. בסופו של דבר, הקשר האמיץ שנוצר בין הדוקטור ורוז הוא הדבר שסביבו נרקמה הסדרה, ולכך מובילה ההתפתחות הדרמטית בפרקים האחרונים. אך אל לי להקדים את המאוחר. אתם מוזמנים פשוט להתחיל לצפות והסדרה כבר תעשה את השאר.



ערוץ yes Weekend התחיל לשדר את הסדרה החדשה ביום שישי, אך ישנם שלושה שידורים נוספים לפרק הראשון השבוע: ביום רביעי ב-21:30 וב-1:15 וביום שישי ב-11:50. החל מהשבוע ישודרו שני פרקים ברצף בימי שישי ב-18:20 וב-22:53 ובשבת ב-13:56.

הערות
1. אתרי אינטרנט לא חסרים ל-DW כמובן, אך אני גיליתי שהמקום שבו מרוכז המידע בצורה הנוחה והמדויקת ביותר הוא וויקיפדיה. לסדרה יש שם שער מיוחד ובעיקר ישנו מדריך פרקים מפורט שיכתוב לכם בדיוק איפה ומתי הוזכרו או נראו כל דמות, מקום או אירוע. כדאי גם לבקר באתר הרשמי שנמצא בתוך האתר של BBC.

2. "Doctor Who Confidential" היא הפקה יוצאת-דופן שמלווה לאורך 13 פרקים את הפקת הסדרה החדשה, ובנוסף מראיינת שחקנים מהסדרות הקודמות בשילוב קליפים מכל ההיסטוריה המפוארת של הסדרה. לצופים כמונו, שלא הכירו את הסדרה הקלאסית, זו הדרך היחידה בעצם לקבל מושג מאיפה הגיעו כל הדברים האלה. אפשר לצפות בכל הפרקים באתר הסדרה.


(תודה לשרון פורת)