היה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להתחמק משלל הביקורות שליוו את לידתו הבוסרית-משהו של ערוץ 10, הערוץ המסחרי החדש בכבלים ובלוויין. רובן קטלו, חלקן סימנו דברים ראויים, אחרות דווקא עודדו וצפו עתיד טוב יותר, אולם כמעט כל הצופים והמבקרים היו תמימי דעים: לא לילד הזה פיללנו. הייתי זורק כאן איזושהי הברקה בנוגע למספר הערוץ ("בכלל לא עשר" וכו`), אבל מצבו בעיני המבקרים כה גרוע, עד שכל השנינויות בעניין מיצובו המספרי מוחזרו עד לזרא.


כערוץ חדש, היינו מצפים לקצת יותר יצירתיות בפרומואים (די כבר עם הסגול!) האחידים-להחריד, לתפאורה קצת יותר חיה ושוקקת באולפנו החיוור של יעקב איילון ולפרומואים טיפה יותר מהירים וישירים. אותם פרומואים עם אותה ספירה איטית ומעצבנת עד 10, אגב, מעלים את הסעיף לגבהים חדשים ואף מוכיחים משהו על הטמבליות לשמה של הוגיהם. היום זה היי-טק, מהירות, תזזיתיות, לא דברים מנומנמים, מעופפים ומעניינים כמו הספר שדוד ויצטום קרא שלשום.


לפעמים נדמה היה לי, תוך צפיה בערוץ, כי בערוץ פיילוטים דנן. בחיי, יש שם דברים שלא הייתי משבץ לשידור אפילו בערוץ המקומי. "עם ישראל לייב", למשל (אגב, לא לייב ולא נעלי בית), שמצחיקה בערך כמו הכתוביות שבסופה, "רמי קליינשטיין מארח" - בעלת הפורמט התלוש והבלתי מגובש-בעליל, בו מתלקק הקליינשטיין לכל אחד ואחד, "החברים של סשה" - תוכנית פלסטית של קיבוץ גלויות מזויף (פרנס ברוסית – היש דבר גרוע מזה? ושרשרת החרוזים הדבילית היכן?), פנינה דבורין הרובוטית ב"החוליה החלשה", שהיא אכן אחת החוליות החלשות בלוח המשדרים החלש בפני עצמו, וכמובן הדבר החדשני-אך-האווילי ביותר בערוץ, "בלימוזינה עם גיל ריבה" - תוכנית בה מארח הבוב האדום, ההוי-כה מאוהב בעצמו, את הסלבריטאים (שמתם לב כמה פעמים בתוכנית הוא מוציא את המילה הזו מבין פיו האופנתי?) הנערצים כל כך על ידו. לא ציפינו לתוכנית דוקומנטרית עניינית מכיוונו של ריבה המלוקק, אבל גם לריקנות יש גבול.

הדבר המחפיר ביותר בערוץ הינו "באזז" - אוסף קטעי הקישור המחפירים ביותר ששודרו בארץ מאז קום המדינה. למרות שהמשתתפים חושבים שהם מה-זה-קורעים מצחוק, הם מצחיקים כמו מוסף הכלכלה של "הארץ" וכלל לא ברור בדיוק מה מקומם בערוץ שמתיימר לכבד את עצמו. חובבנות לשמה.


נו, הנה, יעקב אילון הגשים את חלומו המגלומני וכעת הוא משדר ממש לבד, בלי אף אחד, בלי איזו מיקי מעצבנת שלוקחת לו פריימים מבוזבזים, בלי מישהו שעלול - חלילה - לקחת ממנו את תשומת הלב. ממש לבד, סולו, כמו שצריך, שיראו רק אותו, כדי שבבחירות הבאות לא יהיה ויכוח אודות זהות המכריז על תוצאות המדגם.

נו, ומה? סתם מהדורה, אם אפשר לקרוא לה כך בכלל. מה שיצא, תחת שרביטו של היעקב הינו יצור כלאיים המשלב בצורה בלתי מתקבלת על הדעת בין מהדורה לבין מגזין. מה שקורה הוא שחדשות היום לא מוצגות במלואן כראוי, כיוון שאין זמן לזוטות מסוג זה. חדשות? אוי, זה סתם שטויות. עדיף יהיה להקרין כתבה מגזינית שאינה קשורה לחדשות היום, כמו "שנה להיבחרו של שרון לראשות הממשלה". למה? ככה. מה שחשוב זה שיעקב בפרונט.


שלושה דברים טובים התגלו במהלך שבוע השידורים הראשון של "ערוץ 10" - סדרת דרמה מרתקת בשם "תיק סגור", מלאה פאנץ` ליינז כרימון ומתארת את קורותיו של בלש צעיר וציני, אשר עושה פאדיחות בתפקידו וכעונש, נשלח לשרת בתחנת המשטרה בבאר שבע לתקופה של כחצי שנה. התוכנית השניה הינה "חדשואו" של טל ברמן, אשר אמנם לוקה בתסמיני ילדות, אולם פוטנציאל - יש גם יש. מדובר בתוכנית שבהחלט יכולה לתת פייט הוגן ליצפאן, אשר ממאן לרענן את ארסנל החיקויים הממוחזר שלו. גם רמי ורד לוקח את הקופה. תוכניתו (במיוחד המחצית הראשונה) היתה מצחיקה בהחלט, מעניינת ואף חדשנית ומקורית במידת מה, רק חבל שהחלמאים הטכנים שם בערוץ הרסו לו את הבכורה, עם שורת תקלות שהזכירו יותר ויותר את... שבוע השידורים הראשון של הערוץ עצמו.


די קרוב למה שחשבנו, לא מפתיע (מלבד אלו שצוינו לעיל) ולא מחדש. סל המיחזור של ערוץ 2 כבר אמרנו?