המסך המפוצל

סיק-קום

\"נומי נומי\" מותחת את גבולות ההומור למחוזות אפלים ויוצרת תת-ז`אנר חדש - סיק-קום: סיטקום חולני. דבר כזה עוד לא ראיתם, באחריות

מאת: anazapela

פורסם: 06-12-2005
22 תגובות
תשכחו מאלכסיס. מיס מוסו? בחורה טובה שמחפשת אהבה. ג'ולי קופר? נפש עדינה לא מובנת. אכן, כל הכלבות הגדולות של הטלוויזיה הופכות למלאכיות מתקתקות מול הדמות השטנית ביותר שהופיעה אי פעם על המסך הקטן - ג'יל טירל. ג'יל הפכה את הרוע לאומנות על גבול השלמות, כשבדרך למטרה הנחשקת היא לא תהסס לרצוח את הכומר של העיירה או לגרום לאישה נכה לדחוף את עצמה לבדה בכסא גלגלים בעליות תלולות, והכל נעשה בנונשלנטיות מעוררת השתאות.

הערב חוזרת "נומי נומי" לעונה שניה ביס פלוס ועמה חוזר הטרור של ג'יל. הבריטים ידועים בחוש ההומור הלא קונבנציונלי שלהם, אבל גם זקני יורקשייר לא זוכרים קומדיה שחורה ואכזרית כמו "נומי נומי". בעונתה הראשונה הצליחה יוצרת וכוכבת הסדרה, ג'וליה דיוויס, להפוך את ג'יל לסוציופתית המצחיקה ביותר בתולדות הטלוויזיה וביצרה את מעמדה כאחת הכותבות והקומיקאיות המבטיחות בבריטניה. "נומי נומי" מספרת את סיפורה של ג'יל, ספרית מחומצנת נטולת טאקט וכישורים חברתיים בסיסיים, המגלה שבעלה חולה בסרטן ומיד מחליטה לזרוק אותו ולהמשיך לגבר הבא. הכוונת ננעלת על דון (אנגוס דייטון, "רגל אחת בקבר"), השכן החדש המאופיין בחולשה לטיפה המרה ולחזה גדול, וג'יל מפנה את כל מרצה להריסת נישואיהם וחייהם של דון וקאת'י (רבקה פרונט, "אלן פארטרידג'","מועדון האידיוטים"), נוצריה אדוקה החולה בטרשת נפוצה. על הדרך היא מספרת לבעלה המחלים מסרטן שהוא למעשה גוסס, מאשפזת אותו בהוספיס, עורכת טקס לוויה פיקטיבי עם מצבת פרסומת למכון היופי שלה, מתעמרת בעובדות שלה, גורמת ללקוחה להתאבד בעקבות תספורת גרועה במיוחד ומנצלת את תמימותו ואהבתו של גלן הביזארי עם הטיקים הבלתי אפשריים, ומפלילה אותו בסדרת רציחות שביצעה.



על פניו, החומרים בהם ג'וליה דיוויס מתעסקת יכולים לשמש בסיס לדרמת פשע משובחת מבית היוצר של הבי-בי-סי. בפועל, הגרוטסקיות של ג'יל גורמת לצופה להתגלגל מצחוק כמו גם לנוע בחוסר נוחות ובתדהמה למראה המעללים האיומים שלה. ההתעללות הפיזית והנפשית של ג'יל בקאת'י הנכה ובטרי חולה הסרטן קשה לעתים לצפייה, אך החולניות והרוע כה מוקצנים והמשחק המבריק של דיוויס, קומיקאית בחסד, הופכים את "נומי נומי" לפנינה הבריטית העונתית שאסור לכם לפספס. זאת לא "הממלכה הקטנה" הוולגרית והפופולרית או "המשרד" המתוחכמת. "נומי נומי" מצליחה למתוח את גבולות ההומור למחוזות האפלים ביותר שלא ידעתם ויוצרת תת-ז'אנר חדש - סיק-קום: סיטקום חולני. דבר כזה עוד לא ראיתם, באחריות.

ג'וליה דיוויס, נסיכת האופל העולה של הטלוויזיה הבריטית, היתה פנים לא מוכרים במיוחד עד לשנה האחרונה. היא אומנם עבדה עם קומיקאים מוכרים כמו סטיב קוגן ("אלן פרטרידג'") ורוב ברידון ("מריון וג'ף"), איתו יצרה את הקומדיה השחורה "שאריות אנוש", שהפכה לקאלט בקרב יודעי דבר, אבל את הפריצה הגדולה שלה היא עשתה עם "נומי נומי" המבריקה, שהציגה לראווה את כישרונה ככותבת ושחקנית, ואף קטפה שלל פרסים, בהם פרס הקומדיה החדשה הטובה ביותר בטקס פרסי הקומדיות הבריטיות, כמו גם מועמדות לפרס הבאפ"טא היוקרתי. דיוויס הפכה ל "it girl" הכי חריגה של הטלוויזיה הבריטית.

מאין צומח חוש הומור מעוות ושחור משחור? בבית דתי, כמובן, ועל פי הפרדיגמה המארק צ'רישית - בפרברים. דיוויס, 39, גדלה בבאת' לאב עובד מדינה ולאם מזכירה, שגידלו אותה על ערכי המוסר הנוצרי וקיוו שתהיה מורה. למשחק היא הגיעה בגיל מאוחר יחסית, לאחר שמחלה ריתקה אותה למיטה במשך שנתיים ו"הפכה אותי למוזרה וקצת מעורערת". היא הצטרפה לכת פונדמנטליסטית, שאמרה לה שחלתה מכיוון שהשטן שוכן בה ואף ערכה לה טקס להסרת הדיבוק. לאחר שהתאוששה מהחוויה המוזרה היא עבדה בעבודות מזדמנות שונות עד שהצטרפה לקבוצת דרמה בבאת'. היא הופיעה ברחבי אנגליה עם קבוצות אימפרוביזיה קטנות ומשם התגלגלה לתוכנית מערכונים ברדיו בי-בי-סי 4 עם מירה סייל ("משפחת קומאר") וארבלה וויר ("The Fast Show"). לאחר מכן היא השתדרגה לטלוויזיה וכתבה והופיעה בתוכנית המערכונים "Big Train" ושיחקה בפרויקטים של הבמאי כריס מוריס. על "נומי נומי" היא עבדה במשך שלוש שנים עד שהבי-בי-סי נתן לה משבצת בערוץ 3 הדיגיטלי, הידוע כחממה לניסויים טלוויזיוניים ולתכנים בלתי שגרתיים ("הממלכה הקטנה" צמחה שם לפני שהפכה ללהיט היסטרי). אף אחד לא ממש ידע מי היא ולא ציפה ממנה לשום דבר. ההימור של הבי-בי-סי היה נבון: התוכנית גרפה תשבוחות מהמבקרים הקשוחים ביותר ורכשה לעצמה קהל מעריצים אדוק.

"נומי נומי" היא אבן פינה בקומדיה נשית. דיוויס עושה את ההפך הגמור המצופה מנשים בקומדיה ובחיים ודורכת על כל מוסכמה חברתית בעקבי סטילטו זולים. היא לא נופלת בנישת ההומור הנשי הרך, כמו "הצלף בפוני" למשל, אלא יוצרת עולם בו נשים מתנהגות בצורה מחפירה באמת. פטסי ואדי מ"פשוט נהדרת" נראות כמו זוג זקנות חביבות ולא מזיקות ליד ג'יל האיומה. מנגד, דיוויס לא מסתירה את הבוז שהיא רוכשת לגברים, בחיים ובסדרה. "כל הגברים, אפילו האינטליגנטיים שבהם, בסופו של דבר זהים בבסיסם בדרך בה מיניות נשית עובדת עליהם" אמרה בזלזול, "הם ניתנים לתמרון בעזרת רמזים כלל לא מעודנים". דון, רופא במקצועו, מוצג כניאנדרטל מזיל ריר שמאבד את הצפון למראה זוג שדיים גדולים. בעונה החדשה הוא הופך לפתטי במיוחד, כאשר משבר גיל העמידה נותן בו אותותיו והוא מחמצן את שיערו ורודף אחרי בחורות צעירות. גי'ל מסתובבת כמעט תמיד עם חליפת עור אדומה זנותית במיוחד, שגורמת לסיבוב ראשים אחריה (ולטיקים של גלן). סקס הופך לאמצעי קל מדי למניפולציות ולהגחכת הדמויות.



העונה השניה והאחרונה של "נומי נומי" (דיוויס רצתה לפרוש בשיא) מוצאת את ג'יל חסרת כל ונשואה לגלן, שיושב בכלא לאחר שלקח עליו את האשמה לרציחות של ג'יל ושרד את הפודינג המורעל שהיא האכילה אותו בסוף העונה הראשונה. משל היתה זו אופרת סבון טראשית, דיוויס החזירה לחיים גם את לינדה, העוזרת האסמתית של ג'יל שאף היא נרצחה על ידיה בסוף העונה הראשונה, והשתיים יוצאות לקורנוול, לשם עקרו דון וקאת'י המנסים לשקם את נישואיהם לאחר שהוריקן ג'יל פגע בהם. ג'יל, האנטי גיבורה האולטימטיבית, לא ויתרה על דון וכמו סרטן היא חוזרת להרוס כל מי שעומד בדרך לגבר שלה ובדרך מעבירה שיעור לצופים באיך לא מתנהגים. המלכה הרוסה.





"נומי נומי", העונה השנייה, החל מהערב ובכל יום שלישי בשעה 22:45, +yes, והחל מיום ראשון ה-11/12/05 בסטאר וורלד, שני פרקים ברצף החל מ-21:00.