10. כבר מזמן לא זכורה לי סדרה קומית כל כך מבריקה, כל כך מצחיקה, ולמעשה כל כך מושלמת כמו "משפחה בהפרעה" שעונתה השנייה הסתיימה השבוע ביס פלוס. פרק הסיום חתם את אחת העונות היותר מוצלחות שנראו בטלוויזיה מזה זמן רב ובעצמו היה כל מה שציפינו ממנו עם התקליט ההיסטרי של ג'וב, הגרסה האמריקאית לסרט על שני הבני דודים שמתאהבים, הגילוי של באסטר מיהו אביו האמיתי ("אמרת שאבא שלי הוא אבא שלי! אבל דוד שלי הוא אבא שלי! אבא שלי הוא דוד שלי!") והניסיון להחביא את ג'ורג' סיניור מתחת לבית הקורס ("Dad would be crushed"). כמה חבל שנותרה לנו רק עוד העונה האחרונה והמקוצצת.

9.5. ואם "משפחה בהפרעה" היא הקומדיה הכי טובה היום בטלוויזיה, אין לי ספק שהדרמה הטובה ביותר שמשודרת כרגע בישראל היא "משמרת שלישית". גם הפרק בשבוע שעבר וגם הפרק הנוכחי היו קצביים ועמוסים באירועים. הסצנה אמש של קריסת הפיגומים באתר הבנייה היתה עשויה בצורה מאוד ריאליסטית, קרלוס שנעצר בסוף הפרק הותיר הרגשה חזקה של חוסר צדק - אירוע אירוני בסיומו של יום עמוס בקריאות לפרמדיקים. גם השיר של קולדפליי, Clocks, על רקע התינוק המת המובל לבית החולים, הצליח לרגש. אפילו אתנחתא קומית חביבה קיבלנו בדמותו של פושע טיפש במיוחד שהחליט לברוח מהמעצר כשהוא כפות באזיקים. אחלה סדרה.

9. פרק הבת-מצווה של "הפמליה" היה מוצלח במיוחד. הניסיון של טרנס "לגנוב" לארי את הלקוח המצליח שלו, וינס, היה עשוי בצורה מבריקה, כמו גם טרפוד המהלך באמצעות עצירת טקס הבת-מצווה והקריאה לוינס לחתוך את החלה. הרעיון להביא את מלינדה קלארק (ג'ולי קופר מ"האו-סי") לגלם את אשתו של טרנס (השחקן מלקולם מקדואל) היה גאוני במיוחד, במיוחד בגלל חילופי ההקנטות בינה לבין אשתו של ארי ("מתאים לך לגלם כלבה נבזית בטלוויזיה"). בגזרת טרטל וג'וני קיבלנו כמה רגעים חביבים בזכות המצוד שלהם אחר האוכל ה"שווה" ("מה הוא אמר?").



8. גם הפרק של "הבית הלבן" היה מוצלח במיוחד, כמו רוב הפרקים שמתמקדים בגברת הראשונה של הטלוויזיה (לטעמי), סי ג'יי קרייג. הפאשלה של טובי בתדריך הראשון שלו לעיתונאים, היום הראשון של סי ג'יי כמנהלת הלשכה, שמגלה כמה דברים מאוד מעניינים על התפקיד החדש שלה במהלכו, והסצנות המשעשעות עם המועמדים להחלפתה - הם חלק ממה שהופכים את הסדרה הזאת, גם בעונתה השישית, לאחת הדרמות המעניינות ביותר על המסך. וברוך הבא, מיסטר ויקטור בובי ג'ימי סיפואנטס סימון סמיתס (או איך שלא קוראים לך כאן), אנחנו מקווים שלתפקיד שלך יהיה קצת יותר בשר ממה שראינו בפרק הראשון שלך.

7. כלל אצבע: כל פרק שיש בו הרבה רגעים של טארדי ב"גרג הארנב" הוא פרק טוב, וביום חמישי קיבלנו אחד כזה כשכתבת הטי-ווי-גייד לורה קרלסון באה לעשות כתבה על תוכנית הטלוויזיה "צומת סוויטנאקל". הקטע בו הצב החמוד ביותר בטלוויזיה רואה את עצמו במראה וצווח בהתרגשות "יו, הנה צב!" צריך להיכנס לפנתיאון הקטעים הכי חמודים בעולם, בערך. עוד אירועים ראויים לציון: היריבות בין הרוזן בלה לרוזן מרחוב סומסום, ג'ק בבגדי אישה, ג'ימי מנסה לעשות מהלך עם לורה ודוטי מנסה להוכיח שהיא חכמה. קסום.

6. ואם כבר מדברים על רגעי טלוויזיה קסומים, "אברווד" לא מפסיקה לספק לנו כאלה. ככה זה כשאפרם ואיימי מחליטים להבריז ליום אחד ולקחת איתם את האנה ואת ברייט (בשתי סצנות "הברחה" חמודות). הסצנה עם הגלישה על השלג היתה מחממת-לב, בדיוק כמו הסיום של הפרק בו מתוודה האנה בינה לבין היומן שלה שעבר עליה יום מושלם. אלו הדברים הקטנים בסדרה הזאת שהופכים אותה למרגשת ונפלאה כל כך.

5. אחת לכמה זמן עוסקת "אליאס" בנשק חדש שארגון טרור כזה או אחר מנסה להשתמש בו וזה מרתק בכל פעם מחדש. הפעם קיבלנו הדגמה של "קרח-חמש", נשק מזוויע במיוחד שפשוט מקפיא (לא רק וורן מ"באפי" יכול, מסתבר). כל החלק בפרק שעסק בזה, כולל הניסויים שנערכו שם באנשים, היה מצוין ומרתק, אבל פתאום קיבל כל העסק תפנית טיפשית והחל לעסוק בייסורי המצפון של ווהן על הריגתה של לורן, ובכל נושא המחילה, וכך קיבלנו חצי פרק משעמם ואווילי. חבל.



4. העונה הנוכחית של "בנות גילמור" ממשיכה לאכזב. קודם כל, בגלל זמן-מסך גדול מדי של קירק, כנראה האתנחתא הקומית הכי מעצבנת בתולדות הטלוויזיה. אבל הפעם קיבלנו גם רגע מטופש במיוחד של רורי שבורחת בריצה מג'ס לקראת סופו של הפרק. אוי, כמה שזה היה מביך.

3. ואם כבר גילמור, קשה לי להבין את ההתנהלות של ישראל 10 סביב שידור הסדרה. שיבוץ הסדרה נקבע ל-17:45, אלא שבשבועות האחרונים החליטו לשים שיר בשעה זו ולהתחיל את הפרק בשעה 17:50. אתמול, כשהשיבוץ שונה למעשה ל-17:50, החל... נכון, שיר בשעה זו והפרק עצמו החל רק בשעה 17:55. מה ההיגיון?

2. אבל את תואר ה"אנחנו לא באמת יודעים לשבץ, אל תסתכלו עלינו ככה" קוטף בקלילות הערוץ הראשון שמזה מספר רב של שבועות מקפיד לשדר את "משפחת סימפסון" בעשר דקות איחור. ככה זה כשהתוכנית המשודרת לפני כן לא מצליחה להסתיים לפני 19:08 בצורה קבועה. וזה לא שהם מוותרים על הפרומואים הבלתי נגמרים שלהם. אני מניח שאסור להתלונן יותר מדי כי אז הם עוד עלולים להפסיק לשדר את הסימפסונים בכלל, ועדיין - לא כדאי שמשבצי תוכניות יידעו מה האורך שלהן?



1. אבל איחור של תוכניות זה עוד סביר, כשקשת מקדימה אחת ליום וחצי את שידורה של "חברים" זה מעצבן ברמות אחרות לגמרי. ככה זה בעידן ה-MAX וה-Magic, קשת. לוח שידורים זה משהו שאסור לשחק בו, כי אחרת המקליטים המתוחכמים הללו מפספסים חלק ניכר מפתיחתה של התוכנית. והאשמה במקרים כאלה היא אף פעם לא ב"מי שלא עדכן בזמן ע"פ העדכון ששלחנו לו" אלא במי שמחליט לשחק עם הזמנים ולהתחיל תוכניות לפני הזמן המיועד. קשת, ה-1 הוא שלך. שוב. ולא, זו לא מחמאה.


בשולי הממיר
בראד רוסי מ"4400" הוא השחקן ג'ס האץ', ג'ימי ריילי מ"חלום אמריקאי".

לסטר פורטר ב"קארן סיסקו" הוא השחקן ג'ים טרו-פרוסט, הבלש רולנד פרז מהסמויה.

מארק צ'רי, היוצר של "עקרות בית נואשות", קפץ לבקר בפרק הסיום של "משפחה בהפרעה" בתפקיד עצמו.

השחקן ג'אד הירש, האבא ב"מספ7ים" התארח השבוע ב"חוק וסדר מדור מיוחד" כד"ר ג'ודה פלטנר. ואם כבר "מספ7ים", אז בפרק של השבוע התארחו שרה ויין קליז ("Prison Break") ומיקול וויט מ"משפט לילי".

סשה אלכסנדר, גרטשן מ"דוסון קריק" ולאחרונה גם ב-NCIS, היתה כתבת ה"טי ווי גייד" ב"גרג הארנב". ואם כבר "דוסון" - אהלן ג'ק! קר סמית הפך להיות סוכן FBI מעונב ב"מכושפות"



קירה מקליין ב"זהות בדויה" היא השחקנית קלי מקדונלד, דילה סמית מ"שם המשחק".

סיימון קאוול מ"אמריקן איידול" בא לסנוט במגי ב"משפחת סימפסון".

איב קפצה לבקר ב"משמרת שלישית".