קראתם? שרדתם?

והנה שוב חזרנו לדסקס קצת על סיום. וכל הדברים האלה שאמרנו שאנשים אומרים על הרפיות וקינוחים? זה לא קרה ב"אנג'ל". והאמת היא שאחרי שמונה שנים של ותק היינו צריכים לנחש שאת המסע הגדול הזה נסיים עם רגל אחת באוויר. ככה זה כשהאדם בו אתה שם את מבטחיך לא מאמין בכללים. ככה זה, והיינו צריכים לדעת, שכשבוורס שלנו עסקינן, תמיד אפשר ברגע אחד להישאר ללא אוויר לנשימה. ובעצם, מי מבטיח לכם שהפיסקה הזו, כל הניתוח הזה למעשה, לא יסתיים כרוח הסדרה - פתאומי, בצורה קטועה, באמצע שורה, באמצע מילה, באמצע אות אפילו, וישאיר אתכם תוהים לגבי ההמשך עם הלשון בחוץ, מדמיינים לעצמכם מה היה יכול להיות אם רק היה עוד קצת? אל תדאגו, זה לא יקרה. אבל זה בהחלט היה יכול לקרות. עובדה, יש תקדים, זה כבר קרה פעם.

נשים את הסוף בצד כרגע ונניח לו להיות מה שיהיה, עכשיו אני רוצה להפנות את השאלה של לינדסי מסוף "The Trial", אליכם - איך חשבתם שזה ייגמר? מה באמת דמיינתם לעצמכם כשהרהרתם, והרי הרהרתם, על הסצינה הסופית של "אנג'ל"?

אם הייתי יכול, הייתי עושה מדגם מייצג באולם מלא מאות מעריצים מרוגשים, שניות לפני הקרנת הפרק האחרון. אני מאמין שכחצי אולם היה רוצה שנבואת השאנשו תגשים את עצמה ושאנג'ל, כמובטח, יהפוך לבן אנוש. זו ככל הנראה היתה האופציה השולטת. בטח היו שם גם כמה בנות שהיו חושבות שזה בעצם יקרה לספייק, כי תמיד יש כמה בנות שחושבות שכל דבר יקרה בעצם לספייק. חמישה או שישה אנשים היו בוחרים באופציית ה"זה הכל היה חלום", בעצם, אחת כבר בחרה בזה למרות פרק הסיום. ועוד כמה היו טוענים אולי שאנג'ל הזה את הכל תחת השפעת החץ המורעל של פיית', או שכל העסק היה איזה חזיון מקדים של קורדיליה. אוווו, יש כאן באולם הדמיוני שלי שתי ילדות קטנות בשורה הראשונה שחושבות שבפריים האחרון של הסדרה תגיח לה באפי עם שיער בלונדיני, תביט באנג'ל בעיניים מלאות תשוקה והשניים ייפלו זו לזרועות זה ויפסעו הרחק מן הסמטה. איזה חמודות. והנה שוב הבנות של ספייק שחושבות שזה בעצם יקרה עם ספייק, בנות, הרגענה. כמה פנקיסטים בצד עם שיער שחור ואיפור כבד היו רוצים שכולם ימותו בסוף. יעבור להם בצבא. חבורה של גיקים ממושקפים עם תלבושות פשוטות צועקים לי "הכוחות שהינם, הכוחות שהינם! יופיעו בסוף יחד עם הסינייר פרטנרס ויהיה מאבק סופרסימטרי ענק עם מלא יצורים ואפקטים!". ונו, עכשיו מתחילות כל מיני צעקות רנדומליות של אופציות להופעות אורח, "דויל!", "ווילו!", "ליילה!", "מרל!", "ג'הירה!". ג'הירה?! וואטאבר. זוג נשוי מהיציע, נראה דווקא די שקול, מציע אופצייה מורכבת של חלוקה לגורמים: כולם ינצחו וישרדו את הקרב כמובן, לורן יחזור לפייליאה להתמודד עם משפחתו, אילירייה תאמץ לעצמה באופן תמידי את צורתה של פרד ותעבור לגור עם ווסלי במלון ההיפריון, גאן יחבור לאן והשניים ינהלו את בית השאנטי האמריקאי לנערים במצוקה, ספייק והנשמה שלו יקימו משרד חקירות פרטי, משהו עם "לעזור לחסרי הישע". אנג'ל? הוא יעבור לאוסטרליה ויפתח גלרייה בוהמית לדיוקנים ורישומי פחם, כי הוא ממש טוב בזה, וזו ככל הנראה היבשת היחידה שהוא עוד לא ביקר בה. מעניין. אה, ומישהי פה מגבבת על אנג'ל וספייק אבל קצת קשה לשמוע אותה ברעש הזה אז לא משנה. בכל אופן, מה שבאמת חשוב בניסוי הפיקטיבי הזה הוא שאף אחד לא מעלה בדעתו את האופציה שזה לא ייגמר, או שזה ייגמר באמצע סצינה עם סוף לא ברור. למה? שוב, כי אנשים אוהבים סיומת. כי החיים הם לא שחור ולבן ואי אפשר פשוט לעבור הלאה בצורה חדה וברורה. כשמשהו מסתיים, צריך כתובית סיום, צריך מילת סיכום, צריך טקס מסויים כדי להקל על המעבר בין ה'יש' ל'אין'. נו, ואם ככה צריך וכך יש לנהוג, אז מה יעשה ג'וס ווידון?



תראו, אני מבין את זה, זה הקונספט. המאבק הוא אינסופי, אסור להפסיק להילחם, כל מה שאנחנו עושים משמעותי, והדרך לגאולה מלאה בקוצים ובאבנים קטנות שנכנסות לך בנעליים. וגם בטח לא היה הרבה מאוד זמן לתכנן את זה, וזו גם סוג של התרסה, וזה גם נוטע בליבם של המעריצים תחושה של המשך יבוא. אחלה. אבל האם ככה דמיינתי אני את סופה של "אנג'ל"?

יש בזה יופי, כי שכשאני חושב על זה, מבחינתי הם כולם עדיין נלחמים שם בסמטה, עושים ימים כלילות, שבועות, חודשים, שנים, וזה קצת כמו מה שאומרים על ג'יימס דין, שהוא תמיד היה וימשיך להיות צעיר לנצח. האם ככה חשבתי שזה הולך להסתיים? לא. האם ככה רציתי שזה יסתיים? לא יודע.

לא שאני מתיימר להיכנס למוחו של ג'וס ולהבין בדיוק מה עבר לו בראש, ולא שאני מסוגל לתאר לעצמי איך בכלל ניגשים למלאכת הכתיבה של סיום סאגה וסיום עידן טלוויזיוני בחייו של יוצר. ובכל זאת, חשבתי שזה יהיה אחרת, חשבתי שזה ירגיש אחרת. חשבתי שזה יהיה יותר "אנג'ל" ופחות 'זהירות, כדורעף לפנים!'. אבל בסדר, אכנע לאופטימיות הנצחית שכל כך מאפיינת את הפאנדום שלי ואומר לעצמי שאולי עוד יהיה המשך. אז בינתיים, מבחינתי, שימשיכו להילחם שם. ובבקשה, אלוהים, רק שהמרפקים שלהם לא יהיו בולטים מדי.




חזרה אל הספיישל


סכפ"ש זה הופק ע"י Bosco, שבלעדיו כל הספיישל הזה לא היה קורה, בטח לא במתכונת הזאת. תודה, Bosco