את "זינוק לאתמול" גיליתי כשהייתי בן 13. כילד, ראיתי המון טלוויזיה כל הזמן, אבל "זינוק" היתה הסדרה שהפכה אותי למעריץ. הפרקים הראשונים שתפסו אותי היו פרקי העונה החמישית שהיו משודרים בערוץ 6. בפעם הראשונה נכנסתי כל כולי לעולם של הדמויות, הרגשתי מה שהן מרגישות, פחדתי איתן, בכיתי איתן, הייתי מתוח איתן. הקיר ביני לבין הטלוויזיה ירד, וההתרחשויות על המסך ממש השפיעו עלי. אז התחלתי להבין איזה כוח יש למכשיר הזה. בביקורי בארה"ב אחרי סיום שידור הסדרה התנהגתי כמו מעריץ טיפוסי וקניתי לי ספר על מאחורי הקלעים של הסדרה, ספר ענק עם המון תמונות צבע ותקצירי פרקים, שעשה אותי מאוד מאושר והעסיק אותי במשך ימים, ואת דיסק הפסקול. קניתי גם תמונת-מזכרת של שני הגיבורים, תמונה שמוסגרה ותלויה עד היום מעל לשולחן בחדר שלי. כי סאם ואל הם לא סתם דמויות פיקטיביות בשבילי, הם אנשים בשר ודם, עם הסטוריה, עם אופי, עם חלומות ועם אכזבות. והכי חשוב - הם חברים הכי טובים, שיקריבו את עצמם ברגע לטובת האחר.

את הסיפור של "זינוק" אי-אפשר להסביר במשפט אחד. בהוליווד האולפנים אוהבים להגיד: "תמכור לנו את הסרט/סדרה שלך במשפט אחד". האיש שהיה צריך להסביר את הסדרה בהתחלה היה דונלד פ. בליסריו, יוצר הסדרה. עד אז הוא היה ידוע כמי שעשה את "מגנום", הסדרה שהקפיצה לכוכבות את טוס סלק. את הרעיון ל"זינוק" הוא העביר למנהלים ב- NBC, והם הסכימו ל- 13 פרקים, בהסתמך על נסיונו של בליסריו (הם הודו שאם זה היה מישהו אחר הם היו אומרים לו "ביי"). בחורף 89` שודר פרק הפיילוט של "זינוק לאתמול".

הסדרה מספרת על סאם בקט, מדען מבריק, שפיתח תאוריה על מסע בזמן. התאוריה אומרת שהחיים שלך הם כמו חוט. קצה אחד של החוט מסמל את הלידה שלך, הקצה השני את המוות שלך. אם תחבר את שני הקצוות, תקבל לולאה. אם תכווץ את הלולאה בתוך היד, ימי חייך יגעו זה בזה בסדר אקראי. כך אפשר לעבור מיום אחד בשנה אחת, ליום אחר בשנה אחרת, אבל רק במגבלת זמן החיים שלך. סאם יצר את פרוייקט "זינוק לאתמול" כדי לעשות ניסוי ולבחון את התאוריה. אבל הוא פחד לאבד את המימון לפרוייקט, ולכן נכנס למאיץ מוקדם מידי, לפני שהפרוייקט הושלם. כתוצאה מכך הוא חזר כ- 40 שנים אחורה, אבל לא כסאם בקט. הוא החליף בעבר איש בשם טום סטרטון, שהיה טייס שהשתתף בניסוי שבו ניסו לשבור את מהירות מאך 3. זה אומר שסאם נמצא במקום טום בעבר, אך מסביבו כולם רואים ושומעים את טום. ואיפה טום נמצא? 40 שנה בעתיד, במקום סאם בקט. כל מי שיסתכל עליו שם, יחשוב שזה סאם.





הסיבה שסאם יכול לראות ולשמוע את אל היא שהמוחות שלהם מחוברים. החיבור הזה נעשה עוד כשהם עבדו ביחד על הפרוייקט, וכך סאם יכול לראות ולשמוע את אל שנמצא גם הוא, 40 שנה בעתיד. אל נמצא ב"חדר ההדמיות" וכך הוא רואה ושומע את סאם ואת מה שמסביבו, אבל הוא לא יכול לגעת (כי הוא הולוגרמה). ואילו טום נמצא ב"חדר ההמתנה", שיכונה כך מעתה ואילך כי שם ממתינים האנשים שלתוכם זינק סאם עד שהוא ישלים את משימתו והם יוכלו לחזור לזמן שלהם. ולמה הכוונה ישלים את משימתו? בעתיד ישנה גם זיגי, שהיא מחשב רב-עוצמה בעל אגו בגודל של ברברה סטרייסנד, והיא מחשבת את הסיכויים לכך שסאם יוכל לצאת מהזינוק, אם הוא יעשה משהו מסויים. במקרה שלפנינו, היא טוענת שהוא צריך להצליח לשבור את מהירות מאך 3, כי בהיסטוריה המקורית טום נכשל ונהרג. אל אומר לסאם שאם הוא יצליח, הוא יחזור הביתה...

אז סאם מצליח לשבור את מאך 3 ולהישאר בחיים. אבל הוא לא מזנק ולא חוזר הביתה. אפשר להגיד שבנקודה הזו הסדרה מתחילה, כשסאם צריך להבין מה הוא בדיוק צריך לשנות כדי לזנק. סאם מרגיש כאילו כוח מסויים "תפס טרמפ" על הניסוי שלו. הוא לא יודע אם זהו אלוהים, הזמן, או הגורל, הוא רק יודע שמישהו רוצה שהוא ישנה את הדברים לטובה. כך נפתח מסעו הארוך של ד"ר סאם בקט (יש לו שישה דוקטורטים), כשהוא מזנק לתוך חייהם של אנשים בין 1953 להיום (בערך...) כדי לשנות להם את החיים לטובה, כשכל פעם הוא מקווה שאולי, הזינוק הבא שלו יהיה הזינוק האחרון, חזרה אל הזמן שלו. אבוד בזמן.





לאורך הסדרה סאם מזנק בין עשרות אנשים, לעשרות תקופות. בד"כ הוא צריך להציל אנשים ממוות, או למנוע ממי שמסביבו לעשות טעות שהם יצטערו עליה. אך מעבר לפרקים הרגילים, בהם הוא נוחת במקום שבו גם אין לו מושג מה לעשות, גם מה לשנות וגם איך לתפקד במקום האנשים אליהם זינק, הסדרה הצטיינה בשני סוגים של פרקים יוצאי-דופן. הסוג הראשון הוא של ההתעסקות עם נושאים שנויים במחלוקת, וכל פרק כזה יצר מהומה רבה סביבו. הפרק הראשון שעשה את זה היה הפרק שבו זינק סאם, לראשונה, לתוך אדם שחור. הפרק עסק כמובן בבעיית הגזענות. הסדרה הצליחה, בזכות המסגרת המדע-בדיונית שלה, ליצור מצב שבו אדם לבן יכול להרגיש את ההשפלה וההתעללות שחווה אדם שחור, וכך להכניס לעניין גם את כל הצופים בסדרה. פרקים נוספים שיצרו סביבם רעש, הם הפרקים בהם זינק סאם לראשונה לתוך אישה (פרק על הטרדה מינית), וכשהוא זינק לחייל שמתוודה על נטיותיו ההומוסקסואליות. מה שיפה זה, שמאז הפרקים האלה הוא זינק פעמים רבות לתוך שחורים ולתוך נשים, אבל הצופים התרגלו וקיבלו את זה כמובן מאליו. ורק לשם ההדגמה על חוסר הגבולות שבסדרה - הוא גם זינק לתוך שימפנזה.

הסוג השני של הפרקים המעניינים יותר, ואלה הם הפרקים האהובים עלי ועל שאר הצופים המכורים, הם הפרקים האישיים. בפרק הראשון סבל סאם משכחה מוחלטת, אבל ככל שהוא ממשיך לזנק הוא זוכר יותר ויותר ולאורך הסדרה הוא נזכר בעוד ועוד חוויות ואנשים מעברו, בעיקר כי הוא פוגש בהם שוב. כבר בפרק השני הוא פוגש את מי שהיתה אהובתו כשהיה צעיר. הם היו מאורסים אבל היא הבריזה לו בחופה. עכשיו היא לא יודעת שזה הוא, אבל הוא מחליט שהזינוק הזה בשבילו, שהוא יכול לשנות את העבר לטובה כך שבעתיד, היא תופיע לחתונה והם יהיו מאושרים. כאן גם מופיעה לראשונה בעיית האתיקה של סאם: הוא חייב לשנות את חייהם של האנשים כדי להמשיך לזנק, אבל לפי חוקי הפרוייקט, אסור לו לשנות את עברו שלו, או את זה של אל. הוא לא נותן לחוק הזה לעמוד בדרכו כמובן... בהמשך הוא פוגש את מי שהיתה המורה שלו לפסנתר כשהיה ילד. בסתר הוא היה מאוהב בה, ועכשיו הוא מרגיש שהוא יכול לממש את סיפור האהבה שלו איתה (בחור שובב, כפי שאתם מבינים).

אבל הפרק הכי מרגש בנושא הזה הוא כמובן הפרק בו הוא זינק לתוך עצמו, כילד בן 16. הוא מחליט לשנות לטובה את חיי כל הקרובים אליו. הוא רוצה למנוע את מותו של אביו מהתקפת לב, למנוע את נישואיה של אחותו הקטנה לבעל אלכוהוליסט ומכה, והכי חשוב: למנוע את מותו של אחיו הגדול במהלך משימת קומנדו בויאטנם ב- 1970. במהלך הפרק הזה הוא ילמד שיש דברים שקרו שלא נועדו שישנו אותם, אבל יש דברים שכן. בפרקים אלה גם מתפתחת החברות המיוחדת שלו עם אל, ההולוגרמה מהעתיד, שחווה יחד איתו את כל הרגעים הקשים יותר והנעימים יותר במסעו.

במהלך ארבע וחצי העונות של הסדרה סאם בקט עשה הכל: הוא היה מורה, וטרינר, פסנתרן (עיוור), מתאגרף, מתאבק, רבי, כומר, שחקן במחזמר, שוטר, פעלולן, שדרן רדיו, מנחה טוק-שואו, שחקן פוטבול, שחקן בייסבול, מתמודדת בתחרות יופי, קוסם, קומיקאי, כוכב גלאם-רוק... ורק גרדתי את הקצה. הסיטואציות הרבות אליהן נקלע יצרו פתח למפגשים אירוניים עם אירועים הסטוריים: הוא לימד את ד"ר היימליך להשתמש בשיטה שלו, לימד את צ`אק ברי לרקוד את הטוויסט ונתן לסטיבן קינג רעיונות לסיפורים.





העונה הכי טובה של הסדרה היתה העונה החמישית והאחרונה שלה. בפרק הזה הוא זינק לתוך אנשים מפורסמים - לי הארווי אוסוולד, ד"ר רות, אלביס, ולתוך מישהו (ממש לא חשוב, אגב) בסביבה של מרילין מונרו. בעונה הזו גם היתה טרילוגיה אפלה במיוחד שסבבה סביב דמות אחת בשלוש תקופות של החיים שלה - כילדה, כנערה וכאישה. ובעונה האחרונה גם גילינו שסאם הוא לא הבנאדם היחיד שמזנק בזמן...

שחקנים ידועים רבים התארחו בסדרה: טרי הטשר (לואיס וקלרק), ג`ייסון פריטסלי, קלאודיה קריסטיאן (איבנובה מבבילון 5), טיה קררה, ברוק שילדס ורבים אחרים. הסדרה היתה מועמדת 31 פעמים לאמי בקטגוריות שונות, מתוכם זכתה בשבעה פרסים.

הפרק האחרון של הסדרה נעשה כשעתידה לוט בערפל, ולכן הוא סיפק בו-זמנית סוף, וגם פתח להמשך אפשרי. בניגוד לחסרי הטאקט ב"פנאי פלוס", אני לא אספר כאן איך הסדרה הסתיימה (למרות שבשידור שבועי נגיע לזה רק עוד שנתיים...). אספר רק שהסדרה, שהיתה הצלחה גדולה, לא זכתה להכרה הראויה לה מהמנהלים ב- NBC, הערוץ בו היא שודרה. בארה"ב, לשנות את מיקום הסדרה בלוח-המשדרים זו התעללות בסדרה, כי האמריקאים מקפידים להתחבר לסדרות האהובות עליהם בימים ושעות קבועות (כמו כל צופה נורמלי...). המנהלים שם שיחקו עם זמן השידור כל הזמן ולא הפסיקו להעביר אותה ימים ושעות, דבר שהוריד את הרייטינג של הסדרה וגרם לביטולה. כמה שנים לאחר מכן בתוכנית של ערוץ ה- Sci-Fi האמריקני יספר וורן ליטלפילד, שהיה אז מנהל NBC והיה למעשה זה שהחליט על ביטול הסדרה, שאולי הסדרה נקטעה באיבה ושזו היתה טעות להוריד אותה. זה מה שנקרא - מעט מידי, מאוחר מידי.

סקוט באקולה, פרץ לתודעה הציבורית בזכות "זינוק לאתמול", וגם זכה על משחקו בסדרה בפרס גלובוס הזהב. לפני ואחרי הסדרה הוא לא זכה לשום תפקיד משמעותי בטלוויזיה ובקולנוע, חוץ מהתפקיד הנכסף של קפטן ארצ`ר באנטרפרייז. דין סטוקוול, ששיחק את אדמירל אלברט קלוויצ`י, שידוע יותר כהולוגרמה אל, התחיל לשחק בסרטים בגיל 9, ושיחק בלא פחות מ-126 (!) סרטים. גם בשבילו "זינוק לאתמול" היתה נקודת שיא בקריירה, וגם הוא זכה על משחקו בגלובוס מוזהב אחד.

ואילו דון בליסריו, היוצר, הוא זה שהכי הצליח מכולם. הוא יצר את סדרת הלהיט "ג`אג" שזכתה להצלחה רבה וכרגע משודרת העונה השביעית שלה בארה"ב. אבל הוא לא שכח את "זינוק לאתמול", והשמועה האחרונה שמלהיבה את כל מכורי ה"זינוק" בעולם התפרסמה ב-8 בינואר, ב- TV Guide (זהירות, בלינק יש ספויילר): יש דיבור על חזרה של "זינוק לאתמול", כסרט או כמשהו אחר. השמועות האלה רצות כבר שנים, גם השחקנים וגם היוצר הביעו רצון להשתתף, אבל כמו תמיד, רצון האולפנים הוא שיקבע, ובאתרים קולחים כמה וכמה קמפיינים לשכנוע אולפני "יוניברסל", שברשותם הזכויות, להחזיר את "זינוק לאתמול" בצורה זו אחרת.

המעריצים, ואני בתוכם, רוצים לראות שוב את סאם משנה את חייו של מישהו לטובה. אני יודע שאת החיים שלי הוא כבר שינה.





זינוק לאתמול, ימי שבת, 16:30, ערוץ 10.