4400 הוא מספר מגניב. יש בו ארבע ספרות - שתיים מתוכם הן 4 (ושתיים לא). חוץ מזה ש-4400 הוא מספר גדול. למשל, אם הייתם מחליטים להעמיד 4400 אנשים - ככה סתם, כי מתחשק לכם - בקבוצה אחת, היו לכם הרבה מאוד אנשים באותה הקבוצה. ואם המקום בו הייתם מעמידים אותם לא היה מספיק גדול - אז היה להם ממש ממש צפוף. אלא אם כן הייתם שמים אותם במקום פתוח. ואז אפילו הייתם מקבלים תמונה יפה, שאפשר לשים אותה בפתיח של איזו סדרה, או משהו.



אבל למה שמישהו ירצה להעמיד 4400 אנשים בקבוצה אחת? או, שאלה טובה. אנשי רשת הכבלים הקטנה USA ינסו לענות לכם על השאלה המסקרנת הזאת בששת הפרקים הראשונים של העונה הראשונה של "4400". בדרך הם יניחו בפניכם שאלות נוספות, כמו: "למה דווקא 4400?", "מי אלו כל האנשים הללו?", "מה הקשר ביניהם לבין נער צעיר ששוכב מחוסר הכרה בבית חולים?", "אנחנו נותנים להם ללכת?!", "מי חטף אותם ולמה?", "ג'ורדן קולייר?!", ו"איך קוראים לשיר הפתיחה המגניב הזה?" - לא בהכרח בסדר הזה. תשובה, אגב, לשאלה האחרונה, תוכלו לקבל כבר עכשיו. לשיר קוראים "A Place in Time", וכן, הוא אחלה שיר, ומהווה אחלה פתיח לסדרה. תשובות לשאלות האחרות תקבלו (או לא) ככל שהסדרה תתקדם.

סיפור המסגרת לסדרה הוא רגיל ומוכר לכל מי ששמע אי-פעם על "תיקים באפלה". המאלדר והסקאלי של "4400" הם טום בולדווין ודיאנה סקוריס, בגילומם של השחקנים ג'ואל גרטש (שכיכב, במפתיע, במיני הסדרה בעלת הרעיון הדומה-משהו, "Taken") וז'קלין מקנזי, שמנסים לפענח את החידות הקשורות ב-4400 אנשים שמופיעים במפתיע על גדותיו של נהר כזה או אחר בקרבה מפתיעה ונוחה למדי אל מקום עבודתם. מדובר בקבוצה גדולה למדי של אנשים, שאין ביניהם שום קשר נראה לעין, ושנעלמו במהלך שישים השנים האחרונות ללא הסבר ומבלי להזדקן ולו בשנייה אחת.

כפי שמן הסתם ניתן לנחש, האנשים הנחמדים שהופיעו ככה סתם לא הופיעו פתאום וזהו. אצל חלק מהם מתגלים כל מיני תופעות מוזרות כאלה ואחרות. אחד משחק אותה ליאו מ"מכושפות", מאחר כדאי להתרחק כשהוא מתעצבן, אחת לא זקוקה לעיתון של מחר, וליד אחר כדאי להימנע מלחשוב על דברים סודיים. מה שלא יהיה, כאן לא תמצאו מישהו שזוכה בהגרלה הגדולה של הלוטו ומתלונן לאחר מכן שהמספרים רעים.

"4400" היתה יכולה בשקט להיהפך לעוד אחת מאותן סדרות נוסחה, כשבכל פרק קורה משהו מוזר בחסות אחד מה"חוזרים", המאלדר וסקאלי התורנים מגלים מה היכולת המיוחדת של אותו אחד, לוכדים אותו ומצילים את העולם. אבל מה שנראה ככה בשלושת הפרקים הראשונים, הופך מהר מאוד לסיפור רקע לדבר האמיתי - ההסבר לחזרתם של הנעלמים, כמו גם קווי עלילה מתמשכים אחרים שהופכים את הסדרה למוצלחת, מעניינת ומרתקת, ובאופן מפתיע - גם לסיפור ההצלחה הגדול ביותר של "USA".

פרק הפתיחה הכפול שלה (שאצלנו ישודר בשני חלקים) משך 7.4 מיליון צופים והפך אותה לסדרה הנצפית ביותר אי פעם בכבלים הבסיסיים ולמשדר השני במספר הצופים מאז שהמיני-סדרה "מובי דיק" משכה 10.4 מיליון צופים ב-1998. במקור תוכנן לשדר את הפיילוט גם בארה"ב בשני חלקים נפרדים, אך מנהלי הרשת כל כך התלהבו מהפיילוט, שהם החליטו לשדרו במלואו.



ההצלחה הגדולה הפכה את "4400", שתוכננה להיות מיני-סדרה בת שישה פרקים (חמישה, אם מחשיבים את פרק הפיילוט הכפול כפרק אחד), לסיפור קצת ארוך יותר, ועונה שנייה בת 13 פרקים הוזמנה ושודרה בקיץ 2005. סדרות אחרות ששודרו הקיץ בכבלים בארה"ב, כמו "המפענחת" של TNT (שזכתה לקמפיין פרסומי מקיף חודשים לפני עלייתה לאויר) משכו אליהן את הבאז ואחוזי הצפייה של "4400" ירדו במעט בעונה השנייה. בכל מקרה, אחוזי הצפייה היו מספיק טובים כדי לאשר עונה שלישית שצפויה לעלות בקיץ 2006.

ההצלחה של העונה הראשונה, שכאמור תוכננה להיות מיני-סדרה בלבד, עוררה קצת בעיות מבחינת העלילה. המפיק איירה סטיבן בהר, שעבד על סדרות כמו "מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע", האיכותית מבין כל סדרות "מסע בין כוכבים", מספר שהסיום של העונה הראשונה הציב בפניהם אתגרים כיצד לפתח את הרעיון שהוצע שם ולהמשיך ולספר סיפור מסתורין שימשיך לרתק את הצופים.

אחד הדברים שהופכים את הסדרה לכל כך מוצלחת הוא העיסוק בכל מיני היבטים שעולים מההיעלמות לשנים רבות כל כך. איך מגיבה משפחה כזו או אחרת לאחד מהחוזרים? מה עשתה ההיעדרות לאנשים שיקירם נעלם בלי להותיר עקבות? איך מתמודדים עם ההתבגרות הפתאומית או עם הזקנה שפתאום קפצה על האנשים שנותרו מאחור? איך מתייחסת החברה לאנשים שפתאום חוזרים עם יכולות מיוחדות? האם יש צורך בהגנה על החוזרים?

"4400" עוקבת אמנם אחרי אותם 4400 שנעלמו וחזרו, אבל מתמקדת במספר קטן של דמויות ספציפיות, שעלילתן הולכת ומתפתחת עם התקדמות הפרקים. אם בתחילת הסדרה מתרכזים הסיפורים בהשלכות של ההיעלמות על הסובבים, הרי שבהמשך מקבלות הדמויות תפקידים עלילתיים נוספים, מגוונים יותר. נכון, חלק ניכר מפרקי העונה הראשונה (המועטים ממילא) לא חף מקלישאתיות, אבל בעוד אותם פרקים ראשונים עוסקים בתיאור החוקיות של העולם, הרי שבעונה השנייה עלילות מתחילות להסתעף, בפרקים מסוימים יש שבירה של המבנה הרגיל ועושה רושם שכל העסק עולה שלב במידת המורכבות של הסיפור.

עוד דבר שמייחד את "4400" הוא הנגיעה האישית שיש לבלשים האחראיים על הנושא. גם בנו של טום וגם אחיינו קשורים בצורה זו או אחרת אל אותה קבוצת אנשים מסתורית, וגם לדיאנה יש קשר כלשהו אל אחד מה"חוזרים".



בסיכומו של דבר, מדובר בסדרה שאמנם לא המציאה את גלגל הסדרות המד"ב, אבל היא הביאה אותו לרף חדש, מסעיר יותר, מעניין יותר, מסתורי יותר. והסירו דאגה מליבכם - רובן המכריע של אינספור השאלות שמעלה "4400" במהלכה, מקבלות תשובות מספקות שלא רק שלא מוציאות את העוקץ מהסדרה, הן אפילו מצליחות לשדרג אותה ולהמשיך לרתק את הצופה למסך.





"4400", ימי ראשון בשעה 20:45 בערוץ 3, החל מיום ראשון הקרוב, ה-20/11/05. אל תחמיצו.