10. אל העונה הראשונה של "הפמליה" לא הצלחתי להתחבר. יותר מדי "אני כוכב, אלה החברים שלי, אנחנו סדרה מגניבה", פחות מדי סיפור מעניין או בדיחות מוצלחות. העונה השנייה היא כבר אופרה אחרת לגמרי, והפרק ששודר השבוע היה בנוי בצורה מושלמת, עם המהפכים בכל הנוגע לקריירה של וינסנט - ג'יימס קמרון יביים? לא יביים? מי אשם בפאשלה שמנעה מארי לדעת על זה בזמן וכמה מהר הוא יפוטר? - והמתח הזה, כן, מתח של ממש, בכל הנוגע לשאלה האם וינסנט יהיה אקווה-מן או לא. שורת הסיום המבריקה גרמה לי לפלוט לחלל החדר "פה צריך להיגמר הפרק. הוא מושלם ככה", שניות לפני כתוביות הסיום.

9. ביום שישי האחרון שידרה טלעד ברצף את ארבעת פרקי סיום העונה של "סקרבס". אז קודם כל, היה כיף. יש סדרות שארבעה פרקים רצופים מהן, הופכים את הצפייה לבלתי נסבלת. במקרה של "סקרבס" הסתיים המרתון בתשוקה לפרקים נוספים. מעבר לזה, הפרקים עצמם היו נהדרים עם הופעות אורח משעשעות - זה התחיל עם הביקור ההזוי של להקת "הפוליפוניק ספרי" (בפרק הראשון), המשיך עם שובו של ריצ'רד קיינד כאותו חולה היפוכונדר (בפרק השני), המשיך עם הופעתו המשעשעת עד דמעות של לארי תומאס, הסופ-נאצי האמיתי, כשג'יי די ניסה לשכנע אותו להגיד את השורה המפורסמת (בפרק השלישי) והסתיים עם הופעתו הקצרצרה של ג'ורג' טאקיי, סולו מ"סטאר טרק" (בפרק הרביעי). חוץ מזה, היה פרק סיום העונה עם החתונה של טרק וקרלה מקסים ומרגש כמו שב"סקרבס" יודעים לעשות כל כך טוב.



8. התחליף ל"עקרות בית נואשות" היה... עקרות בית נואשות. רק עם מבטא הודי-בריטי. "החיים הם לא הא הא" שעוסקת בשלוש נשים בקהילה הודית שמתמודדות עם זוגיות וביחס החברה ההודית השמרנית מול החברה המודרנית היא כמו סרט בוליוודי צבעוני, מהנה ומלא רגש. 60 דקות (כן, שישים) דחוסות שחולפות ביעף ומכניסות אותנו לקלחת של חייהן. אנקדוטה חביבה: לילה ראוס גילמה ב"נשות הכדורגלנים" את אמבר שאויבתה המושבעת היתה טניה טרנר ופה היא מגלמת דמות בשם... טניה (assafTV).

7.5. פרק פתיחה מעניין של "מספ7ים". היה מרגש לחזות בשובו של פיטר מקניקול למסך הקטן; דיוויד קרומהולץ היה משכנע בתור צ'ארלי אפס, הגאון המתמטי; כל הקטע עם ה-hot zone היה מגניב, במיוחד כל קטע הצמצום שלו; וסיומו של הפרק היה כבר ממש מצוין עם רגע ההבנה שמדובר ברוצח אותו הם מחפשים, התקיפה בסכין וההצלה של מי שאמורה היתה להיות הקורבן הבא שלו. אחרי פרק אחד נראה שלסדרה הזאת בהחלט יש פוטנציאל.

7. "מכת מדינה" התבררה כתוכנית מגניבה לחלוטין, שהחזירה למסך את ההיאבקות שהפסיקה להיות מגניבה היכנשהו באמצע שנות התשעים. הגמר מיצה את כל המגניבות, עם קרבות רבי משתתפים, אסטרטגיות מוצלחות, בלאגן משובב-נפש והכי חשוב - חוסר כניעה לקלישאות. עכשיו יש לי חשק לעונה שנייה (שלמקו GRAS).

6. עונה חדשה של "מלך השכונה" נפתחה השבוע בפרק סטנדרטי ולא מצחיק-בצורה-מיוחדת, ועדיין - אושר גדול. אחד הסיטקומים הבודדים שעוד מצליחים לגרום לי לצחוק. השבוע גם עלתה "פראיים לגמרי" ב-yes Weekend, שגם היא גרמה לי לצחוק ברגעים מסוימים, אבל איך אפשר להשוות את הדמויות הקריקטוריות שם (קצת כמו ב"חמישיה" של אנדי ריכטר) לדאג, קארי, ארתור ושאר החבר'ה?

5. "המפענחת", סדרה חדשה נוספת ב-Weekend, התגלתה - לפחות ע"פ הפרק הראשון שלה - כסדרה בנאלית ומשעממת (בניגוד ל"מספ7ים" למשל), שבמרכזה חקירה שגרתית, שרק הפיתרון שלה מצליח טיפה לשדרג אותה. לא עוזרת כאן נוכחתו של "שילינגר" - זה פשוט לא מעניין. ואם לא יהיה שיפור ממש בקרוב, זו תהיה הסדרה הראשונה שאנטוש.

4. גם ב-Xtra HOT נפתחה השבוע סדרה - "מייטי בוש". שני הפרקים הראשונים ששודרו התאפיינו בעיקר בהיותם הזויים להפליא, אבל - לצערי - פשוט לא מצחיקים. מה שכן הצליח להצחיק אלו הדברים שראינו בפרומו, וכל יתר הדברים - אדם שנלחם בקנגורו? מישהי שלא זוכרת שם של בנאדם שמאוהב בה? מוטאציות מפחידות שרק רוצות להימלט מהכלא? - הם דברים שראינו בסדרות אחרות, "סאות' פארק" למשל, אולי "סימפסונז", או שלא ראינו בשום מקום אחר, ובצדק. בסדרה לא חסרים רגעים גרוטסקיים, אבל, רק למען הגילוי הנאות, גם חלקים דווקא כן משעשעים, רק חבל שהם מעטים. לסיכום - רחוק מלהיות כוס התה שלי (או במקרה של "מייטי בוש", חומר העישון שלי - לא שאני מעשן)

3. טעויות ב-yes, חלק א': "משמרת שלישית" משודרת שלוש פעמים. פעמיים במוצאי שבת ופעם נוספת ביום שישי לאחר מכן בשעה 17:00. השבוע שודר ביום שישי פרק חדש, אותו פרק ששודר פעמיים למחרת. אנשים בונים על השידורים החוזרים הללו, וטעות שכזאת עלולה לעלות להם בפספוס פרק (במקרה הנוכחי בכלל היה מדובר בפרק מצוין במיוחד). חבל.

2. טעויות ב-yes, חלק ב': "החיים הם לא הא הא" היא אולי סדרה טובה, אבל לא יצא לי לבדוק את זה, כי "נפלתי" על שידור במסך מתוח. מאוחר יותר הבנתי שבאופן כללי היה שידור הסדרה לא עקבי: מלבד השידור המתוח, היה שידור אחד מלא, ורק השידור האחרון, בשבת אחה"צ, היה בפורמט לטרבוקס, הנוח לצפייה על כל מכשירי הטלוויזיה. שוב חבל.



עוד 2. וב-Xtra, עסקים כרגיל. כתובית ה"מה נשדר אחרי זה" מנתצת את השיאים של עצמה, ובסיומו של הפרק הראשון ב"מייטי בוש", כוסו שורות התרגום של הדברים שנאמרו בכתוביות הסיום בכתובית ההו-כה-מעולה "מיד, מייטי בוש". תודה.

1. אם יש משהו שלמדנו מהערוץ הראשון זה לצפות תמיד לבלתי מצופה. והנה אתמול ברוממה שוב הצליחו לשבור את שיאי החלמאות של עצמם. במשך שבועות לא הפסיק הערוץ לשדר קדימונים ולפרסם את שידור ספיישל היובל לאירוויזיון, ובמיוחד את הביצוע של גלי עטרי ל"הללויה" שישולב בו. השידור המיוחד הועבר לכל ארצות אירופה, כשידור חי ורצוף ללא פרסומות, וכך גם שודר בהן. רק אצלנו החליטו משום מה פתאום בערוץ 1 שכן צריך לשדר פרסומות, ומכיוון שלא היו הפסקות לפרסומות במהלך המופע, יצאו לפרסומות בתוך המופע פחות או יותר באופן אקראי. באמצע השירים המתמודדים, או למשל כשנתנו את מספרי הטלפון להצבעה, ואיך לא, כשגלי עטרי שרה את "הללויה". אל דאגה, ידידה שלי שראתה את התחרות בטלוויזיה בשבדיה מוסרת שגלי היתה מצוינת (Bosco).


בשולי הממיר
פרק מדמיע מרוב צחוק נוסף ב"משפחה בהפרעה". כבר מיותר להגיד כמה שהסדרה הזאת מופלאה; גם ב"אברווד" קיבלנו פרק מצוין, סתם ככה ללא סיבה מיוחדת; וגם "מה בנים רוצים" שיחקה אותה עם פרק מוצלח, כרגיל.

הפרק המאה של "זירת הפשע" אולי לא חידש שום דבר אבל הוא הביא לנו שני פרצופים מוכרים מהבאפיוורס - פרופסור מגי וולש מ"באפי" והולנד מאנרס מ"אנג'ל" (assafTV).

במהלך זפזופ תמים ביום חמישי, נפלתי על סצנה מ"אחיות או לא להיות" (בערוץ הילדים) בה לורן (חברה של ואל) שוכבת במיטה חולה ותוהה אם אין לה אולי שפעת העופות! צירוף מקרים? (Mr. Wings)

פטר גרייבס, או מר פלפס של "משימה בלתי אפשרית", מצא את עצמו ב"האוס" עם משימה מסוג אחר - אחת שדורשת שימוש בויאגרה (שלמקו GRAS).