כמה פעמים עוד תעלה לורן גראהם לבמת האמי מבלי לקבל פרס? מי באמת מעדיף את השטיקים של מונק על פני אלו של ג'יי די? באיזה עולם מעוות "כולם אוהבים את ריימונד" מצחיקה יותר מ"משפחה בהפרעה"?

אוף. גילינו לכם את הסוף. לא נורא.

כולם יודעים שטקסי פרסים מתחילים כבר שעתיים לפני כן בשטיח האדום. האם אנחנו באמת צריכים לבזבז שעתיים כדי לראות את אותו סלב מצולם מכמה זוויות ועונה על אותן שאלות (שענה להם בשנה שעברה), רק כדי שזה יוכל לנופף בצמיד של ארמאני וכדי שההיא תגלה לנו בשמחה שהשמלה שלה היא של טובל'ה? הרי ברור לכולם שכל האירוע הזה מיועד אך ורק לטובי המעצבים כדי שיוכלו להציג את מרכולתם. השנה, כל האירוע הזה היה אבסורדי פי כמה, כי במחיר שמלה על השטיח האדום אפשר היה לשקם חלקים נרחבים מניו-אורלינס.

אבל אם צריך לסכם את השעתיים המרנינות הללו בפיסקה אחת, הרי שההיילייט האמיתי והיחיד היה חשיפת הסוד הגדול של ג'ניפר גארנר. ברגע אחד של חוסר זהירות, היא נתפסה כשהיא מדברת אל צמיד הפנינים שעיטר את ידה. ידענו, ידענו שזו לא רק תוכנית טלוויזיה. ידענו שהיא באמת מרגלת.



טקס הפתיחה רמז על הביזאריות המוזיקלית שאפיינה את הערב הזה כשה-Black Eyed Peas שילבו כוחות עם Earth Wind & Fire ושלהבו את הקהל. וב"קהל" אנחנו מתכוונים בעיקר למרג הלגנברגר שפיזזה יחד לצלילי המוזיקה, כשסולני שתי הלהקות ירדו אל הקהל.

הערב נפתח כשחמש עקרות הבית הנואשות עלו לבמה עם השמלות הצבעוניות שלהן והמוזיקה של הסדרה מלווה אותן. כולנו עצרנו את נשימתנו בציפייה לכך שאחת מהן תמעד על השמלה המאממת שלה (מאממת = ענקית). במקום זה הן מעדו, כולן כאחת, על החוש הקומי הדפוק של טרי האצ'ר. קצת אחרי זה, הכה שוב החוש הקומי הדפוק של מיס ליין, כשמרשה קרוס נאלצה להסביר לה את בדיחת הבריטני ספירס של בראד גארט. גארט, אגב, זכה בפרס שחקן המשנה בסדרה קומית, כשהוא גובר שלא בצדק על ג'פרי טמבור המופלא מ"משפחה בהפרעה" (זה לא יהיה הניצחון האחרון של הסדרה שכולם אוהבים אותה על הסדרה הכי מצחיקה בטלוויזיה). אין מה לדבר - בחירה מוצדקת להפליא של האקדמיה.

בפ-רס ה-בא ז-כה ויל-יאם שאט-נר. באמי. שאטנר? Are you sure? רוצה לחיות עם האנשים הרגילים שזוכים באמי? דני קריין גבר על אלן אלדה שקרע את הנאום שהכין מבעוד מועד, כמו גם על צמד האבודים, לוק וסעיד. בין הצופים הדעות חלוקות. חלק טוענים שהגיע לו, חלק העדיפו את טרי או'קווין. את נאום הניצחון של שאטנר עצמו, אגב, ניתן לסכם במילה "Whatever". לו לא באמת היה אכפת. דני קריין.

מכיוון שכל רגע בטלוויזיה בו אין ריאליטי הוא רגע מבוזבז, החליטו לחנוך את מיני התחרות "אמי-איידול", במסגרתה השפילו את כוכבי ההווה כשגרמו להם לשיר שירי פתיחה של סדרות עבר (מלבד וויליאם שאטנר, שהתנדב). כך למשל שרה קרן ווקר את שיר הפתיחה של Green Acres, כשהיא מנצלת את ההזדמנות, ומבקשת (ומקבלת) מדונלד טראמפ את פארק אבניו. בהמשך, תבקש ורוניקה איך-קוראים-לה שנזכור את שמה ותוכיח שלבית הספר של "תהילה" היא עדיין לא יכולה להתקבל; זמרת האופרה שרה בקול סופרנו (שום קשר למדו) את מנגינת הפתיחה של "מסע בין כוכבים" כשוויליאם שאטנר בטח העדיף ללכת למקום טוב יותר; ומייסי גריי ביצעה דואט מרשים עם ההוא מ-CSI את השיר מתוך "הג'פרסונים".



ובדיוק כשחשבנו שאין אפשרות לשבור את שיא הביזאר, עלו להקת הבלו מנז גרופ (ללא טוביאס, משום מה) לבצע את שיר ה"אתה מפוטר" שלמעשה הכיל את כל סדרות הקטגוריה "סדרת הריאליטי הטובה ביותר" (הזוכה, בפעם השלישית ברציפות, היא "המירוץ למיליון").

מזל שאפשר היה לסמוך על דוקטור ג'יי די, שסיפק רגע אמיתי של נחת, כשפקפק במבטא הבריטי האמיתי של דוקטור האוס, והשמיע מבטא בריטי מזויף משל עצמו. אפרופו דברים מזויפים, האם אנחנו באמת מאמינים שאנשים נותנים לילדות שלהם שמות כמו טיין, בליית', CCH, וסטוקארד? לרגע היה נדמה שהקטגוריה אינה "שחקנית המשנה בסדרת דרמה" אלא "השם הכי מגוחך והכי קשה להגייה". פלא שסנדרה או לא זכתה?

בהמשך למגמת הביזאר הכללית של הערב עלו לבמה לורן גראהם וג'ניפר לאב יואיט, כשלורן גראהם נראתה כאילו בתוך תוכה היא צורחת "אני לא מאמינה שתקעו אותי על במה אחת עם הפקאצה הזאת" תוך כדי שהיא משתדלת לא להיבלע בתוך השמלה המנופחת של יואיט.

אליסון האניגן, יקירתנו, עלתה לבמה יחד עם ניל פטריק האריס. שלוש נקודות יקבל הקורא שיוכל לענות על החידה: מדוע מראה זה גורם למעריצי "באפי" חדי-העין למחוא כפיים בשמחה.

בשלב מסוים, ההתלהבות מריימונד חצתה את גבולות הטעם טוב. זה התחיל עוד קודם עם בראד גארט, המשיך עם דוריס רוברטס שעלתה עם הנכדים האמיתיים שלה וגרמה לצעקות קולניות מהקהל בבית: "תעברי כבר לבוקה-דל-ויסטה". לאחר מכן עלה לבמה כל הקאסט של "כולם אוהבים את ריימונד". האמת? בשלב הזה, הצופים די איבדו את העניין ברשימת הזכיות של הסדרה, ומאוד יכול להיות שהסדרה זכתה בקטגוריה "הקאסט הכי מגניב", או אולי "הסדרה עם השחקן הכי גבוה בתפקיד אח".



בנאום התודה הזכיר ג'יי ג'יי אברהמס את אשתו וציין שבלעדיה הוא היה "באמת אבוד". הוא כמעט אמר "אצבעות ברק", אבל הידיים שלו היו תפוסות ע"י הפסלון, וגם המוזיקה החלה לגבור על קולו. בכל מקרה, "המסך המפוצל" מודה לו על המחווה. אבל מה שריגש באמת, היה נאום הזכייה של פליסיטי הופמן המקסימה, שהודתה רטרואקטיבית לאהרון סורקין שליהק אותה ב"ספורט באוויר" ולוויליאם ה. מייסי ש"לקח בחורה בת 20, שמנמנה עם משקפיים, הוציא אותה לאחו, נישק אותה והפך אותה לאשתו".

רגע אחרי שטוני שאלוב "גנב" מזאק בראף ומג'ייסון בייטמן את פרס השחקן הקומי הטוב ביותר (אפילו הוא בעצמו לא האמין בזה כשאמר בנאום הזכייה שלו: "This is too much". צודק) ורגע אחרי ש"ריימונד" זוכה בעוד פרס שלא מגיע לה (הקומדיה הטובה ביותר? ברצינות?) ראוי להזכיר שהדברים שבשבילם בעצם באנו לכאן הם הדברים הקטנים: ההנחייה המצוינת של אלן דג'נרס (כולל פריצות מהשירותים ומחדר הבקרה, כשהתיישבה להפריע לאיש ששומר על הזמנים) שמצחיקה אפילו כשהיא מפספסת את הקיו שלה; הנוכחות של ג'ון סטיוארט, שתמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה היחיד שיתייחס למצב וגם ייתן ביקורת, ולא יסתפק בענידת סחלב-ספמטבר-11... אה, סליחה, הוריקן קת'רינה; הקטע ההורס של קונאן; וקטעי הקישור של "איש משפחה" שלא עושים חשבון לאף אחד.





הזוכים בקטגוריות החשובות:
הסדרה הקומית: "כולם אוהבים את ריימונד" שגברה על "משפחה בהפרעה", "עקרות בית נואשות", "סקרבס" ו"וויל וגרייס".
סדרת הדרמה: "אבודים" שגברה על "דדווד", "עמוק באדמה", "24" ו"הבית הלבן"
תוכנית הריאליטי: "המירוץ למיליון", שניצחה את "אמריקן איידול", "Project Runway", "הישרדות" ו"המתמחה"
שחקן ראשי בקומדיה: טוני שאלוב ("מונק"), שניצח את ג'ייסון בייטמן ("משפחה בהפרעה"), זאק בראף ("סקרבס"), אריק מקורמק ("וויל וגרייס"), וריי רומנו ("כולם אוהבים את ריימונד")
שחקן ראשי בדרמה: ג'יימס ספיידר ("בוסטון ליגל"), שניצח את האנק אזריה ("האף"), יו לורי ("האוס"), קיפר סאת'רלנד ("24"), איאן מקשיין ("דדווד")
שחקנית ראשית בקומדיה: פליסיטי הופמן ("עקרות בית נואשות"), מנצחת את מרשה קרוס וטרי האצ'ר ("עקרות בית נואשות"), פטרישיה היטון ("כולם אוהבים את ריימונד") , ג'יין קאצמארק ("מלקולם באמצע")
שחקנית ראשית בדרמה: פטרישיה ארקט ("מדיום"), מנצחת את ג'ניפר גארנר ("זהות בדויה"), מריסקה הרגיטאי ("חוק וסדר מדור מיוחד"), גלן קלוז ("המגן"), פרנסס קונרוי ("עמוק באדמה")
שחקן משנה בקומדיה: בראד גארט ("כולם אוהבים את ריימונד"), שניצח את ג'פרי טמבור ("משפחה בהפרעה"), פיטר בויל ("כולם אוהבים את ריימונד"), ג'רמי פיבן ("הפמליה"), שון הייז ("וויל וגרייס")
שחקן משנה בדרמה: וויליאם שאטנר ("בוסטון ליגל"), שניצח את טרי או'קווין ונבין אנדרוז ("אבודים"), אוליבר פלאט ("האף"), אלן אלדה ("הבית הלבן")
שחקנית משנה בקומדיה: דוריס רוברטס ("כולם אוהבים את ריימונד"), שניצחה את ג'סיקה וולטר ("משפחה בהפרעה"), הולנד טיילור וקונצ'טה פרל ("שני גברים וחצי"), מייגן מוללי ("וויל וגרייס")
שחקנית משנה בדרמה: בליית' דנר ("האף"), שניצחה את סנדרה או ("האנטומיה של גריי"), טיין דיילי ("המשפט של איימי"), CCH פאונדר ("המגן") וסטוקארד צ'אנינג ("הבית הלבן")


סייע בהכנת הכתבה: JW