מה צר הוא עולמם של בני הנוער. בסרטים ובסדרות דואגים להציג אותם באופן הסטריאוטיפי ביותר כאנשים צעירים במירוץ נגד הזמן לביתוק בתוליהם. או במילים אחרות, הם רוצים סקס. כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר מהר - זה כל מה שמעניין אותם.

אפשר לצאת מנקודת הנחה זאת גם ב"מה בנים רוצים". בפרק הפיילוט מוצגות מספר דמויות נוער ממין זכר, ששאיפת חייהם הנוכחית היא "לעשות את זה", כשם הספר שעליו מבוססת הסדרה. ייחוד הסדרה, והדבר שמבדיל אותה משאר סדרות נוער טיפוסיות אחרות, הוא שהיא נותנת לצופים הזדמנות להיכנס לתוך עולמם הפנימי של אותן דמויות באמצעות הצצה לתוך מחשבותיהם והרהורי ליבם. הדמויות הפלקטיות מקבלות עומק בזכות אותם קטעים שבהם הזמן עומד מלכת, והדמות מקיימת מונולוג עם הצופים, מתחברת אליו, כדי להראות לו שהיא יותר ממה שהיא נראית, וכך זוכים הצופים להכיר את החיים של אותה הדמות מנקודת מבטה - כפי שהיא עצמה מכירה אותם, ומכאן מגיע שם הסדרה באנגלית: Life as we know it.



הסדרה מציגה בפנינו את שלושת התיכוניסטים - דינו, בן וג'ונתן. שלישיית חברים, שעוברים הכל ביחד, ומספרים אחד לשני הכל, או לפחות את הרוב. כל אחד מהם מנסה להשיג סקס בדרך אחרת. דינו, הספורטאי החתיך, מבכר לנסות לשכנע את חברתו הקבועה מזה זמן רב, ג'קי, שיקחו את היחסים שלהם שלב אחד קדימה; ג'ונתן, החנון חובב הצילום, בוחר להתקדם עם ידידתו הטובה ביותר, דברה, וסופג עלבונות מצד חבריו בשל משקלה עודף; ובן, הבחור הרגיל והחמוד? הוא בכלל מפנטז על המורה שלו. וזוהי רק ההתחלה.

הצד הנשי בסדרה משמש לרוב כסיד-קייק וכאמצעי להשגת המטרה של הבנים. גם שלוש הדמויות הנשיות המרכזיות הן לא שיבוט טיפוסי וחדגוני לחבורת בנות פופולריות - ג'קי, הבחורה היפה והמקובלת, שלכאורה כולם אוהבים אותה; סו, התלמידה החרוצה והמצטיינת, חברתה הטובה ביותר של ג'קי, וכתוספת היא גם שחורה. היחידה בערך בבית הספר, אבל לא נראה שזה מפריע למישהו; ודברה (קלי אוסבורן), הנערה עבת הבשר שהתחברה עם שתי הבנות הנ"ל, והן מהוות את השלישייה הנגדית לשלישיית הבנים, ומוקד המשיכה שלהם. לתוך הערבוב הזה, נכנסת גם אותה מורה עליה בן היה מפנטז, כשהפנטזיה הופכת למציאות. לזכותם של יוצרי הסדרה ייאמר, שלמרות הזמן המועט שהיה להם, נרשמת הצלחה בסעיף פיתוח הדמויות, ורוב הראשיות עגולות בצורה מרשימה.

"מה שבנים רוצים" לא מסתפקת בעלילה ענפה לדמויות הצעירות שלה, ומעניקה נפח נוסף לדמויות ההורים. גם כאן יש גיוון, החל מהורים שמרניים מגזעים שונים, ועד אם חד-הורית שפתוחה לדבר עם בתה על הכל. חלקם אף מקבלים קו עלילה משמעותי יותר, כמו הוריו של דינו, שנפרדו לאחר שהאם ניהלה רומן עם מאמן ההוקי שלו, ונתפסה על חם על ידי בנה, מה שגרם לחייהם של כל המשפחה להשתנות: האב עזב את הבית, והילדים נותרו קרועים בין שני ההורים שאט אט התחילו לפתח חיים עצמאיים משל עצמם.

ככל שהסדרה מתקדמת, מתברר שהרצון בסקס, הוא אינו דבר של מה בכך, אלא נושא מורכב, וגם כשנדמה שיש אפשרות להגיע אליו, ישנם שיקולים נוספים המפריעים להשגתו. אבל לפחות הם נהנים מהדרך, והם כאן כדי להראות לנו אותה.



"מה בנים רוצים" מנסה להבדיל את עצמה מסדרות אחרות. עם מינון בלונדיניות נמוך, לוק ייחודי, נפילות מועטות בלבד לקלישאות, ומבט פנימי לעולם הדמויות הראשיות, אפשר בהחלט לומר שהיא הצליחה במשימה הזאת. היא אפילו הצליחה לכבוש את המבקרים בארה"ב, אלא שבמבחן הקובע באמת - משיכת צופים - נרשם כישלון צורב. לאחר 11 פרקים, החליטה רשת ABC שהסדרה סיימה את חייה אצלה, והותירה את המעריצים עם שני פרקים נוספים שלא שודרו, ותאוותם בידם. וחבל, כי מדובר בסדרה שהספיקה בחייה הקצרים הרבה יותר ממה שסדרות אחרות מספיקות בעונות שלמות. היה שם איזון טוב של קומדיה ודרמה, עלילות חביבות בהחלט, וקאסט לא רע.

עם כל הצער שבביטול הסדרה, אי אפשר להאשים את הסדרה בחדשניות מופרזת. אף על פי שהיא ניסתה להיות ייחודית לז'אנר, היא עדיין היתה סדרת בני נעורים טיפוסית, ורחוקה מלהיות הדבר הגדול הבא. אם פיתחתם חיבה מיוחדת לאחד משחקני הקאסט, שון פאריס (דינו) למשל, הרי שאותו כבר אפשר לראות החל מהשבוע בסדרה החדשה "Reunion", שעולה ביום חמישי בארה"ב.





"מה בנים רוצים", ימי שלישי בשעה 21:15, ערוץ 3.