10.שוב קיבלנו פרק נפלא ב"זהות בדויה", שגורם לי לחשוב שאולי דווקא העונה השלישית היא העונה הטובה בסדרה. זה לא רק ריקי ג'ארביס (שהיה פשוט מעולה בתפקיד דניאל ריאן, מומחה הפצצות הקריפי), אלא בעיקר האווירה ששררה במהלך הפרק, המתח המרוכז הזה תחילה בניסיון התרמית המוצלח-חלקית, ואחר כך בסצנה המרתקת על המטוס. "אליאס" תמיד הצטיינה בקונפליקטים בין סוגים שונים של דמויות, והמתח הנהדר הזה נשמר גם הפעם, בעיקר בין ווהן לסארק ("אתה מתכוון לסארק כמו ב'מיסטר סארק'?"), אבל גם בין דניאל ריאן לסידני. וכמובן שעדיין לא שכחנו את המשולש הנפיץ סידני-ווהן-לורן, ממנו כמעט לא ראינו כלום הפעם. אבל זה עוד יגיע, מן הסתם, ובגדול.

9.5. "אבודים" סיפקה לנו פרקים טובים רבים בעונת הבכורה שלה, אבל נדמה שההחלטה האמיצה לקחת חבר קאסט קבוע ולהרוג אותו, שדרגה את הסדרה אפילו עוד קצת. כשטייס המטוס שהתרסק נהרג בפיילוט (שון מ"פליסיטי" בהופעת אורח), לא היה לזה את אפקט ה"דמות מוכרת שכבר למדנו לאהוב", כשצ'רלי עשה קולות של מת - הושמעה ביקורת כלפי היוצרים על כך שהם לא מעזים ללכת עד הסוף. המוות הנוכחי של בון מראה שבהפקה לא ממש מפחדים להרוג דמויות קאסט קבועות. ההרגשה לאחר הפרק הזה היא ברורה: אף אחד לא בטוח על האי.



9. "מגרש ביתי" חתמה עונה בפרק סיום מרתק שהכיל כמה אירועים מרגשים: האיחוד של פייטון עם אמה, כשבמקביל היא מקבלת הודעות מסתוריות; לוקאס שמנשק את ברוק שעוזבת; והאירוע הגדול מכולם - המקבילה הטרי הילית ל"מי ירה בג'יי אר?" - מי הרעיל את דן סקוט? (כנראה אשתו) ומי שרף אותו? (כנראה הבן השני שלו).

8.5. גם העונה של "סמולוויל" הסתיימה השבוע (וסחתיין לאנשי yes שמביאים את העונה הרביעית ברצף) וחתמה בבום גדול, עם רצף של אירועים שהשתלבו זה בזה בצורה יפה - ליונל לות'ר שמקצץ את רעמתו, לקס שכנראה הורעל, קלואי צופה באמה המתפוצצת, קלארק עוזב (שוב) את העיירה השלווה במטרה להציל את אביו המאמץ מאביו הביולוגי. אחלה סיום לעונה לא רעה.

8. "איש משפחה" חזרה השבוע לעונה חדשה עם אחת הפתיחות היותר מצחיקות שנראו כאן מזה זמן רב (ההסבר של פיטר בנוגע לסדרות המבוטלות של פוקס) ויותר מהכל ראוי לשבח את yes גם הפעם על המהירות בהבאת הפרקים הללו, בניגוד מוחלט לאנשי ביפ, אבל על כך בפיסקה הבאה.

עוד 8. גם "סאות' פארק" חזרה השבוע לעונה חדשה עם פתיחה משעשעת (ובעוד ב-yes ממהרים להביא עונות חדשות, ביפ משדרים את העונה הזאת כשנה וחצי אחרי שידורה בארה"ב). ראויים לציון מיוחד: האנימציה המשתנה כשקייל, סטן, קרטמן וקני, הופכים ללוחמי נינג'ה קטלניים (כולל המסך הרחב והשיר המתבקש חצי ביפנית וחצי באנגלית משובשת, "Let's Fighting Love"); קרטמן ממציא לעצמו כוחות ומשתמש בתבונה בהפיכתו לבלתי-נראה; הזעזוע העמוק של הורי העיירה מהחשיפה לה זכו הילדים התמימים שלהם, כשלאף אחד לא באמת חשוב הסיפור הקטן הזה עם העין הפצועה והמשחק עם כלי הנשק.

7.5. אחרי כמה פרקים קצת משעממים חזר העניין אל חייהם של משפחת פישר ב"עמוק באדמה". העלילות המתפתחות הן אותן עלילות של פתיחת העונה, אבל דומה שהעיסוק בהן היה השבוע מעניין הרבה יותר מבדרך כלל. אם זה דיוויד שבתחילה מתעצבן על הכניסה חזרה לארון של קית', אבל אחר כך אומר שאין לו כוח לזה יותר; או קלייר שמנסה להבין אם חוותה אורגזמה אי-פעם בחייה; או המפגש בין רות' לבין בנה החורג החדש; גם היחסים בין ברנדה לשכן החדש שלה תופסים תאוצה ומקבלים את האופי ה"עמוק באדמה"י הראוי להם כשברנדה בולמת את דבריו של ג'ו בנשיקה; אבל מעל לכל, פתאום נכנסת לתמונה שאלה מוזרה: אולי ליסה עוד חיה?

7. חמישה פרקים בתוך "הפמליה" ואפשר להגיד שהצלחתי להתרגל לאופי הייחודי של הסדרה. לא, אני עדיין לא חושב שמדובר במשהו מבריק במיוחד, ורגעי הצחוק / ההנאה מגיעים בצורה מועטת יחסית, אבל משהו זז שם פתאום - אולי זה ה"שרפה" המסטול שהגיח לו לפתע (הידעתם שמדובר בוואל קילמר? מי היה מאמין?), אולי זו הצורה בה קיבל ווינס את התפקיד שרצה, אולי זו דבי מזר המצוינת (שאגב, שיתפה פעולה עם קווין דילון גם ב"יש לה את זה") שתפקידה מתחיל לקבל קצת בשר. בכל אופן, מדובר בסדרה שמגמת ההשתפרות שלה ניכרת מפרק לפרק.



6. עוד סדרה שסיימה עונה השבוע היא "ניפ/טאק", שלמעט הסיום בו קיבלנו גם את הפתרון המושלם לבעיית אסקובר הטורדנית, וגם קליף-האנגר בסגנון "אחת הדמויות יודעת משהו שהצופה עדיין לא", לא הכילה מספיק רגעים חזקים בשביל סוף-עונה הולם. בטח לא בהשוואה לסיומי העונות הסוערים ב"סמולוויל" וב"מגרש ביתי".

5. מצד אחד, היה המשחק החדש ב"המוח" מגניב ומתוחכם. מצד שני, הוא היה אכזרי ומטופש. המשימה היתה: לזהות את השיר הישראלי שתורגם ליפנית ולהגיד מי כתב אותו (התשובה: חיים נחמן ביאליק), ולאחר מכן להסתכל בתמונותיהם של חמישה אנשים שונים, אך דומים, ולהגיד מי מביניהם הוא ביאליק. כרעיון, מדובר במשחק חמוד, לא פשוט במיוחד, אך גם לא ממש מסובך (במיוחד כי הרמזים היו תרגום מילים - בכל פעם מילה אחת - חזרה לעברית), אלא ששיטת הניקוד במשחק זה למעשה העלים לחלוטין את החשיבות של כל הניקוד שנצבר בשלבים השונים בתוכנית, כשזיהוי התמונה הנכונה העניק במחי-תשובה-אחת את הניצחון לבנים והשווה את כמות הכסף שהיה לכל אחת מהבנות. בסך הכל, "המוח" היא תוכנית דינאמית וכיפית לצפייה, אלא שלא תמיד החוקים שם הוגנים במיוחד עבור המשתתפים.

4. גם ל-HOT וגם ל-yes יש לוח שידורים דיגיטלי, שאמור לעזור לצופה המבולבל או לזה המתכנן לצאת לחופש, למשל. בשני המקרים מדובר בחוסר נוחות לצופה המעוניין להקליט תוכניות שונות בימים שונים. הממיר הדיגיטלי של HOT, למשל, לא מאפשר להעביר ערוצים. אם הזמנת תוכנית, יופיע פס של תזכורת שלא יעביר אותך בפועל לערוץ המבוקש, ככה שאין ממש טעם להזמין תוכניות במטרה להקליט אותן בטיימר. ב-yes העסק קצת יותר סימפטי, אם כי יש שתי בעיות קריטיות: האחת: לוח השידורים מעודכן רק ליומיים קדימה. מי שרוצה להזמין תוכנית בעוד שלושה ימים בערוץ אחר - פשוט לא יכול לעשות את זה. השנייה: התוכנית האחרונה שהוזמנה תשאיר על גבי המסך את פס המידע המציין שהתוכנית עומדת להתחיל בעוד מספר דקות. כלומר, מי שרוצה להקליט מערוץ 3 בעוד שלושה ימים מהיום בו הוא יוצא לחופשה - פשוט לא יכול לעשות את זה, מפני שההעברה לערוץ יכולה להתבצע רק יום לפני, ואין אפשרות להעביר לערוץ אחר לאחר התוכנית המבוקשת כדי להעלים את פס המידע. שתי הפלטפורמות מעניקות שירות גרוע ולא מספיק אמין בקטע הזה, זה של yes עושה זאת בצורה קצת פחות גרועה.

3. בשבת שודר ב-yes הסרט "אהבה מחוץ לחוק" אלא שבתרגום מתעקשים לקרוא לו "ג'יגלי". שתי בעיות יש עם התרגום הזה: א' - זה לא השם העברי של הסרט, ב' - זה גם לא השם הלועזי, שהוא "ג'ילי" - ה-G השנייה ב-Gigli לא מבוטאת ואם המתרגם היה צופה בסרט - אנחנו מבינים אם הוא ניסה להימנע - הוא היה מגלה זאת בחמש הדקות הראשונות, שם מסבירים איך לבטא את שם הסרט שהוא שם משפחתו של דמותו של בן אפלק (assafTV).

2. התרגום הסורר מכה שוב ב-yes: יום שלישי, פרק פתיחת העונה הרביעית של "איש משפחה". התרגום לא מסונכרן. אולי זו תקלה אצלי? מנתק ממיר מהחשמל, מחזיר. לא, עכשיו אין בכלל תרגום. כמה דקות עוברות ורצה הודעה מתנצלת שמציינת שהתוכנית משודרת ללא תרגום. לא עוברת דקה וההודעה רצה שוב אך ראו זה פלא - התרגום חזר ואף מסונכרן (assafTV).

1. זכייניות ערוץ 2 השונות אף פעם לא היו טובות במיוחד בכל הנוגע לשידור תוכניות במועד, אבל דומה שבזמן האחרון ההפקרות שם פשוט חוגגת. אם לפני שבועיים ציינו כאן לרעה את קשת וההתעללות החוזרת שלה בסדרות כמו "חברים" ו"אלביס רוזנטל והאישה המסתורית", הרי שהפעם ניתן לציין לרעה גם את רשת וגם את טלעד. האחרונה בגלל שידורה של "אליאס" בשעה 00:46 במקום שעתיים קודם לכן (וזאת אחרי שההקדמה ל-22:20 בוצעה כמעט מבלי להתריע על כך - מעשה מחפיר בפני עצמו), ואילו רשת בגלל הקדמת פרק הסיום של "ניפ/טאק" לשעה 22:00, שהיא שעה נפלאה לשידור, אבל שוב - כמו במקרה של הקדמת "זהות בדויה" ע"י טלעד - מדובר במעשה שגוף טלוויזיוני שמכבד את עצמו ואת צופיו לא יכול להרשות לעצמו, ובטח שלא לצופיו.


בשולי הממיר
מיסטר פיט, הבוס של איליין מ"סיינפלד", הגיע לפרק סיום העונה הראשונה של "ניפ/טאק" כבעל הכלב שמת על שולחן הניתוחים של ד"ר מרל.

בובי קנאבל, בובי מ"משמרת שלישית" הגיע ל"עמוק באדמה" כאחד המאבטחים של מישל טרכטנברג.

דן קסטלנטה, הומר סימפסון בשבילכם, התארח ב"סטארגייט".



זה היה נדמה לי או שבפאב האירי החביב בבלפסט ב"זהות בדויה" התנגן לו "סימן שאתה צעיר"?

כריסטופר מלוני, אסיר מספר 98K514 (כריס קלר) ב"אוז", והבלש אליוט סטייבלר ב"חוק וסדר מדור מיוחד", הגיע השבוע ל"סקרבס" לעשות תפקיד הזוי במיוחד של רופא-ילדים ילדותי.

ואפרופו "סקרבס", נואל מ"פליסיטי", שהוא גם שון, החבר הנוכחי של אליוט, התארח אמש ב"האוס".