השבוע אין מספרי ביניים. יש רק ציונים טובים וציונים רעים.

הטובים
10. בהתחלה הייתי בטוח שמדובר שוב בפאשלה של טלעד - חדשה ומתוחכמת, אמנם, אבל עדיין פאשלה. אלא שהמבנה של הפרק ב"זהות בדויה" היה רחוק מלהיות פאשלה של טלעד. הוא היה מתוחכם, חדשני, נועז ומלהיב. נכון, זה לא חדש להראות לנו אירועים מסוימים, ואז להראות לנו אותם שוב עם כמה אירועים חדשים. אבל הצורה שבה זה נעשה ב"זהות בדויה", תוך חזרה ארוכה על סצנות שלמות, שמראות לך מזווית אחרת מבטים, תנועות גוף ומשפטים, הפכה את הפרק לאחד הטובים של העונה (המצוינת) הזאת.

10. העונה החמישית של "הסופרנוס" שהסתיימה השבוע, היתה כנראה העונה הטובה ביותר בסדרה. כל פרק הביא שיאים חדשים של מתח, שהגיע באמצעות כתיבה מדהימה ודמויות מרתקות שמשוחקות בצורה מושלמת. פרק הסיום לא נפל משאר העונה והביא כמה רגעים נהדרים: השיחה של סיל עם טוני ("עם כל הכבוד"), טוני מגלה על הציור, הירייה בטוני בי, וכמובן הבריחה בשלג. טלוויזיה במיטבה.

9.5. מתוך שלושת פרקי פתיחת העונה השנייה של "משפחה בהפרעה", קיבלנו פרק פתיחה טוב, פרק שני מצחיק ומתוחכם, ופרק שלישי פשוט נפלא. כל הקטע עם החוקר הפרטי שמשסה לוסיל בבנה, והצרחה המטורפת שהיא פולטת מפיה כשהיא מגלה אותו בכל מיני תחפושות; הנסיעה למכסיקו; הקריינות שמגיעה לשיאים חדשים ("עד היום אני לא יודע איפה הכורסא שלי" - “It's right there”) - כמעט כל משפט שם עורר צחוק בריא, כמעט כל סצנה היתה מבריקה ומשעשעת. נהדר.



9. העונה הרביעית של "24" היא ללא ספק אחת העונות היותר טובות של הסדרה, והקונפליקט שהפרק של אמש הציג בסיומו היה אחד המצמררים והמדהימים ביותר שנראו בסדרה אי-פעם. ג'ק באוור נאלץ לאיים באקדח על צוות רופאים שטיפל בפול - האדם שהציל אותו ממוות - כדי שיעברו לטפל באדם שחילצו מהשגרירות הסינית, מה שגרם בסופו של דבר למותו של פול. הדברים שאודרי אומרת לאחר מכן לג'ק ("אני שונאת אותך") והצורה בה היא אומרת זאת, הופכים בקלות לאחד מרגעי שיא של העונה הנפלאה הזאת.

8.5. הגענו לאמצע העונה של "האוס", ועכשיו כבר אפשר להגיד בצורה ברורה וגלויה: מדובר בסדרה מצוינת. היא שנונה, מרתקת ומפתיעה, דמותו של דוקטור גרגורי האוס היא אחת הדמויות הטובות ביותר שיש לטלוויזיה להציע לנו ולמרות אי-פיתוחן של חלק נכבד מהדמויות האחרות מדובר ביופי של סדרה. הפרק של אתמול לא היה שונה בהרבה משאר הפרקים, ובכל זאת נדמה היה כאילו הוא עשוי בצורה טובה יותר. גם בגלל הכנסת אלמנט ההתערבות בין האוס לקדי, אבל לא רק. הילד בן ה-16 שהולך לאבד את העין כדי לא לאבד את החיים, הקונפליקט עם התרופה שעלולה להזיק לו, ההתנהגות של האב - כל אלו הם אלמנטים שאמנם ראינו קודם לכן בסדרה הזאת, אבל בפרק הזה הם התאחדו למשהו שיצר תחושה אחרת. פרק מבריק.

8. גם "כולה שלי" סיימה עונה השבוע ולמעשה גם את חייה (וכנראה גם את חייהם של רוב הנוגעים בדבר). ראסל טי דיוויס הצליח להביא לנו דרמדיה מבריקה, עם דמויות מקסימות ולא ממש שפויות, אירועים משעשעים שרדפו זה את זה ברצף, ובסך הכל שישה פרקים כיפיים. קצת חבל ש-yes הצליחה לקלקל את הפרק האחרון, אבל על כך בהמשך.

עוד 8. העונה השנייה של סוף הדרך היתה רצופת עליות ומורדות. לצד פרקים משובחים ומשימות מסקרנות קיבלנו גם כמה חוקים תמוהים ומתחרים מסוימים מעצבנים במיוחד. לעומת זאת, פרק הסיום היה נטול חסרונות. הוא היה מותח, ערוך בקפידה, משעשע, ועם זוג מנצחים שאין ראויים מהם לפרס הגדול. משעשעת במיוחד היתה הסלבריטאות הזמנית להם זכו המתחרים בזמן שידור העונה, מה שבא לידי ביטוי בפרק הסיום בהערות רבות מצד עוברים ושבים. בנוסף, חשוב לציין כי הפרק שודר בנוחות כמעט לחלוטין בלי הטרטור הרגיל הנהוג בגמרים של תכניות ריאליטי (שעון שסופר לאחור לקראת, מאתיים פרסומות וחזרנו, גמר של שש שעות), לתשומת לב מפיקי "רצים לדירה" (Bosco).

7.5. אני לא צופה, לצערי, ב"הדרך לאהוב". מי שקרא את התגובות לאסור לפספס של יום שלישי יודע את זה. אבל התגובה המדוברת גרמה לי לשבת ולצפות בפרק של השבוע (הדיסקליימר המתבקש: ראיתי רק את שני הפרקים הראשונים לפני כן), והאמת היא שלמרות הספוילר ההוא, לא יכולתי שלא להיות מופתע. מהצורה בה זה קרה, מהדרך שבה התנהל הפרק לאחר מכן, ומהצורה המדהימה והמבריקה בה טופל הנושא. מרגש, עצוב ונפלא.

7. פרק אחד לפני סיום העונה של "ניפ/טאק" ומתחת לפני השטח מבעבעים עוד כמה נושאים שלא התפרצו עד כה, רובם מתרכזים במאט: בן של מי הוא? והאם יתגלה סיפור הדריסה? בזירות אחרות נאלצו צמד המנתחים להתמודד עם מבריח סמים מסוכן, ועם קבוצה של נשים שעברו התעללות מחרידה, והעלו השבוע את מינון הדרמה והמתח לסוג מסוים של שיא.



גרועים
3. משחק הידידות בין ישראל לאוקראינה. לאחר 90 דקות משעממות, נגמר המשחק ב-0-0. השלב הבא: בעיטות עונשין מ-11 מטר. ערוץ 10 יוצא לפרסומות. כשבסופו של דבר חוזר הערוץ מהפרסומות מתגלה שכבר נבעטו שלוש בעיטות עונשין. פשוט מעצבן. אם כבר קניתם את זכויות השידור (ועל כך מגיע לכם נקודת זכות), אז לפחות תשדרו את המשחק כמו שצריך. ובסוף עוד היתה להם החוצפה להאשים את האוקראינים, כאילו הם אלו שיצאו לפרסומות. נקודת זכות נוספת מוענקת על כך שבמשחק הבא זכויות השידור הועברו לערוץ הספורט (טיימר).

2.5. יום שישי, סקרבס, טלעד. למעלה מופיעה כתובית "הערב: מת להיות". אלא שהפונט של הכתובית הזאת היה כל כך גדול שהוא כיסה כמעט שליש מסך, ואת רוב הראשים של הדמויות. הצעה לטלעד: הגדילו את הפונט עוד יותר, כך שיכסה - נגיד - חצי מסך, או שלושת-רבעי, הפסיקו את שידור הפרק, ובואו נקרא לזה פשוט "פרומו", וזהו. רעיון חדשני, נכון?

2. למי שהתיישב ביום שלישי האחרון כדי לראות את פרק הסיום של "כולה שלי" ציפתה הפתעה לא נעימה: התרגום היה התרגום לפרק הקודם, החמישי. רק רבע שעה לאחר מכן, הצליח מישהו שם להוריד את התרגום, ומשהו כמו שבע דקות לאחר מכן הופיעה הכתובית למעלה ש"לצערנו, הפרק ישודר ללא תרגום". שנגיד שוב כמה ששיטת הדבקת התרגום הזאת אינה טובה?

1. אבל זה עוד מילא, יחסית. תקציר הפרק הזה ב-EPG, הכיל ספוילרים די נוראיים לפרק (אל תקראו אם לא ראיתם, כמובן): "מקס זוכה בבחירות ואמה של ואלרי מודיעה לה שהיא חייבת להרעיל אותו. מריה מגלה שגתין כלא את דני בבית המסתור שלהם, ולאחר שהיא משחררת אותו, מתברר שגתין מנסה לברוח עם כספי הציבור".

בשביל מה זה טוב? מי צריך לראות את הפרק אחרי שהוא קורא כמעט את כל מה שמתרחש שם?



בשולי הממיר
סינתיה אטינגר, ריטה-סו מ"קרניבל", היתה האחות במרפאה בפרק המיוחד בסגנון "אזור הדמדומים" של "פליסיטי".

ניל פלין, השרת חסר-השם ב"סקרבס", חזר להתארח ב"סמולוויל" כמר דינסמור.

גלוריה כוכבת הקולנוע מ"חוק וסדר מדור מיוחד" היתה שרילין פן מ"טווין פיקס" ומ"הבוקר שאחרי".

קירסטי אלי השחקנית הגדולה התארחה אמש ב"ללא עקבות".