כבר הרבה זמן שאני מנסה לבחור את המילים בהן אוכל לתאר את ערוץ הסרטים הדוקומנטריים של חברת הלווין. לאחר שיצא לי לקרוא סדרת כתבות לא אוהדות לכיוונו של הערוץ מצאתי את עצמי נואם (בעיקר לעצמי) על כמה שכל אותם מבקרים טועים. אבל כדי להתחיל את משנתי בנוגע לערוץ החדש נראה כי יותר הולם יהיה להסביר מדוע במה כזו לז'אנר הדוקומנטרי כה חשובה.

הקולנוע והטלוויזיה מבססים את כלל תכניהם על סיפורים גדולים וקטנים כאחד שנועדו להשאיר אתכם בוהים מול המסך. כשמסתכלים יותר לעומק אפשר להבדיל בין איכות הסיפור או משמעותו, אבל בסיכומו של דבר כל תוכן הוא סיפור, הוא גיבור, הוא משהו.

ז'אנר הדוקומנטרי ניצב היטב בין הז'אנר המתוסרט וזרם הריאליטי ההפכפך, כשיש בו גם מזה וגם מזה. נכון, כל הסרטים הדוקומנטריים מבוססים כאמור על סיפור אמיתי ואין בהם דמויות אלא אנשים אמיתיים. אבל קשה לומר על היוצר הדוקומנטרי שהוא אובייקטיבי, שהוא אמיתי לחלוטין. שכן זה יוצר סיפור מהסיפור האמיתי, הוא בוחר מה להראות לכם ומה לא. בכך בעצם הוא כן מתסרט בפניכם איזשהו סוג של סיפור שמנווט על ידי הרצון שלו.

קחו לדוגמא את "לתפוס את הפרידמנים" - סרט מזעזע שעשה הרבה רעש כשסיקר פרשה מוזרה שבמהלכה נעצרו אב ובנו, בני משפחת פרידמן, בחשד לרשימה ארוכה של מעשי סדום שנעשו בתלמידיהם בסדנת מחשבים שערכו בביתם. הסרט בנוי מראיונות עם בני המשפחה, עם חלק מהתלמידים ועם אושיות נוספות הקשורות לפרשה. בין השאר גם מופיעים קטעי צילום וידאו פרטיים של הפרידמנים עצמם, שחושפים פרטים נוספים בכל הנוגע לחפותם של השניים - לחיוב ולשלילה. הסרט עצמו היטיב להוליך את הצופה שולל בכל הנוגע למה שבאמת קרה שם. ראיון ועוד ראיון ועוד סרט ביתי ובדיוק כשנדמה היה שהתשובה ברורה לחלוטין, הגיעה ראייה אחרת שסתרה את כל הפיתרון והתחילה קו חדש.



זו בדיוק עוצמת הכוח של הבמאי, בה הוא מנווט את הקהל שלו לפי רצונו. ככה בדיוק גרם מייקל מור לנשיא ארה"ב להיראות כמו דביל חסר אחריות, אבל בדיעבד משך מור אל עצמו הרבה ביקורת שלילית כשהחלו להגיע טענות רבות בכל הנוגע לאמינות סרטיו ולאופן בו הוא בוחר להציג את האנשים שבסרטיו.

זו גם הסיסמא על פיה פועל ערוץ הסרטים התיעודיים החדש של yes - "yes דוקו" (ונחסוך מכם את הבדיחות על הסודוקו הפעם) - אנשים. זה כל הסיפור.

ומשזה נאמר, אפשר להמשיך הלאה.

הבעיה של הערוץ היא שמשווים אותו בכוח לערוץ 8. לא שחסר דמיון בין שני הערוצים (מן הסתם, מיקומו של yes דוקו באפיק 8 בממיר אינו מקרי) אבל הערוץ לא בא במטרה לעמוד מול ערוץ 8 של הכבלים ולהגיד "הנה, עכשיו גם בלווין יש ערוץ 8". ממש לא. ערוץ 8 הוא ערוץ של העשרה, של למידה, של השכלה. מקבילו הלוויני לוקח דווקא את כיוון הסיפור, או יותר נכון איך לספר את הסיפור. נכון שבשני הערוצים מוצגים סרטים דוקומנטריים, אבל אלו של yes דוקו לא מפחדים לעסוק בנושאים מאוד מאוד קשים כגון חייהם של ילדי הזונות בבתי הבושת של הודו וחייהם של חברי ה-KKK, ובמקביל להביא את סיפורו של ג'רי סיינפלד פוסט "סיינפלד". הקו המנחה של yes דוקו הוא לספר את הסיפור, להראות את האדם.

אחת התלונות שמגיעה מכיוונם של מסקרי טלוויזיה הוא שחסר תוכן מקור בערוץ ושהוא כמעט כולו מורכב מרכש זר. גם אם יש בזה מן האמת (תמהיל הערוץ מורכב בשלב זה מ-75% רכש ו-25% הפקות מקור) יש לזכור שהערוץ רק עלה והפקות רבות נמצאות כעת בשלב ההכנה. בין ההפקות שכבר משודרות ניתן למנות את "8 סיבות לקום בבוקר" שמתפקדת על תקן סדרת הדגל של הערוץ. הסדרה, שהיא השלישית הנעשית בשיתוף בין ציפי ברנד ל-yes (בעבר עשתה ברנד גם את "ירוקות" ואת "מישהו לאהוב") מגוללת הפעם את סיפורם של אלו שמצאו את הייעוד שלהם בחיים, בין אם זה לעשות בוכטות של כסף, לבנות בית מקדש, לחזק את מפעל הציונות או סתם להיות מאגניב בבלוג. בכל פרק עוקבת ברנד אחרי סיפור אחר מהזוויות השונות שמשקיפות ממנו.

חוץ מברנד ישנה סוללה ארוכה של יוצרים שתרמו את מנת חלקם לערוץ. בין השאר ניתן למצוא את תומר הימן (במאי ויוצר "תומר והשרוטים" שזכה לשבחים) עם "גשר על הואדי" - סדרה המתארת את הקמתו של ביה"ס ערבי-יהודי בכפר קרע ואת החינוך המיוחד המועבר בו לערכים, סובלנות ודו קיום; "דרק רוט - התיק נפתח" הוא סרטו של נתנאל סמריק שהציג ראיון עם משה בן אבגי שרצח את נהג המונית דרק רוט בלי כל סיבה נראית לעין. אחד מהסרטים היותר מרטיטים וקשים שהוקרנו בערוץ.



מעבר לאלו מביא הערוץ בסבב נוסף את "ארץ עיר" המוערכת והמרגשת ששודרה בעבר בערוץ +yes ואת "הפועלות" ששודרה בעבר בערוץ "בריזה" (זוכרים שפעם היה ערוץ כזה? תודו, תודו ששכחתם) ושלל סרטי תעודה ישראליים שהופקו במהלך השנים.

עכשיו, באותה נשימה נסו למנות את מספר הפקות המקור שערוץ 8 משדר. קחו דקה ותחשבו על זה. נכון, יש את "חדשות המדע" עם טל ברמן שעושה חיל וגם "בולדוג" בולטת בשטח, שלא לדבר על "סטודיו למשחק" בגרסתו הישראלית. אבל חוץ מהן? עוד משהו? נכון שבעבר הערוץ סיפק לא מעט הפקות מקור מעולות דוגמת "החומר ממנו עשויה אהבה" ו"הפיצוחייה", אך הוא לא חרט על דגלו שהפקות מקור הן מקור לחמו, אז מדוע להעלות בכלל את הנושא לדיון?

אלו מכם שלא הולכים ומחפשים את ההבדלים בין ערוץ 8 ל-yes דוקו יכולים למצוא את סיפוקכם בסרטים כמו "לאכול בגדול", סרט ששם לעצמו למטרה את הרגלי האכילה שמק'דונלדס מכתיבה. הסרט היה כה שערורייתי ומזעזע עד כי מק'דונלדס עברה לשיטת האוכל הבריא המוכרת ללקוחותיה הנוכחיים.

סרט אחר, "הקומיקאי", מתאר את חוויותיו של ג'רי סיינפלד בימים שאחרי הקומדיה המצליחה בעולם. על ההופעות, המעריצים, הכסף והיופי בחיים שלא עושים בהם כלום. עוד סלב שמככב בערוץ הוא יואן מק'גרגור, אשר יוצא עם חברו צ'רלי בורמן לחצי הקפה של העולם על זוג אופנועי BMW, תיאור מפורט של המסע של השניים החל בלונדון, דרך רוסיה, קזחסטן, קנדה ועד הסוף בני יורק, בסדרה "המסע הגדול", ש"רייטינג" העזו לקרוא לה משעממת.

מבין הסרטים הבולטים ששודרו בערוץ ניתן למצוא את "פרנהייט 9/11". הסרט השנוי במחלוקת של מייקל מור מתעד אחד לאחד כיצד בוש התמודד עם אירועי הפיגוע במרכז הסחר העולמי ואת השינוי שהאירוע הביא על החברה האמריקנית והממשל בפרט.

ערוץ yes דוקו מצורף לחבילת ערוצי הבית של yes יחד עם +yes ו-yes weekend ומתעתד גם הוא להפוך לאחד מערוצי החובה על המסך שלכם. כל החששות, הביקורות, הציניות שמכוונת אל הערוץ מבחוץ תימחק מראשכם לאחר שעה או שתיים של צפייה בערוץ, שבסך הכל מנסה להגיד שהעולם מלא בסיפורים שרק מחכים שמישהו יבוא ויספר אותם.







מלבד הפקות המקור שצוינו, הנה רשימה של הפקות נוספות שנמצאות בשלבי הפקה שונים:

איך היא עושה את זה (שם זמני) - הסדרה תביא בכל שבוע סיפורי הצלחה של נשים ש"עשו את זה": פוליטיקאיות, נשות עסקים, אמניות ויוצרות בתחומים שונים ועוד אשר יחשפו בתכנית לראשונה ויספרו - מה יש בה שהביא אותה להצלחה? מנחה: עינת פישביין. 13 פרקים (עלייה ספטמבר 2005).

דוקו ישראלי 1 - פרויקט השקעה ב-16 סרטים דוקומנטריים בודדים באורך כ-50 דקות כל אחד בנושאים שונים ושל יוצרים שונים. מתוך 300 הצעות שהתקבלו בשנה שעברה, נבחרו 16 סרטים אשר ישודרו בערוץ החל מאוקטובר 2005 (בין הסרטים "ובליבן חומה", "החתונה התבטלה", "מסיק", "קטיף", "שטרודל בטחינה" ועוד).

דוקו ישראלי 2 - מכרז שני לבחירת פרויקטים דוקומנטריים מקוריים והשקעה ב-15 סרטים בנושאים שונים ושל יוצרים שונים. השנה התקבלו 420 הצעות. הסרטים שייבחרו ישודרו בערוץ בשנת 2006.