המסך המפוצל

הממיר 24/7/05

הסופרנוס מבריקה, אליאס מסעירה, שתי דעות על ניפ/טאק, השמינייה מפתיעה, מה בנים רוצים? תשתקו ותקשיבו. רייטינג, ספוילרים וצירופי מקרים

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 24-07-2005
190 תגובות
10. מעל כולם ניצבת לה גם השבוע "הסופרנוס", עושה זאת באמצעות פרק נפלא, שעשוי ביד אומן. כמה מגוחך נראים אנשי המאפיה הללו שמשתמשים בשם הקוד "תקפו אותי כמה כושים" כדי להימנע מהצורך לספר את האמת על מה שבאמת קרה להם (טוני סופרנו על ההתקף שקיבל לאחר ויכוח עם אמו, טוני בי כדי להסתיר את הרצח שביצע). גם הרגע בו מבין טוני שבן דודו אחראי לאותו רצח היה רגע נפלא, בדיוק כמו השיחה במכונית בה מבטיח טוני שלטוני בי לא היה קשר לרצח הזה. גם לעימות המסעיר בין ויטו לבין פין, על רקע מה שהאחרון ראה, היה חלק גדול במה שהפך את הפרק הזה לכל כך טוב.

9. "אליאס" מספקת לנו בשבועות האחרונים רצף של פרקים מצוינים, והפרק ששודר ביום שישי האחרון, עם שובו המפתיע של וויל טיפין המשיך עם הקו המבורך הזה. הפרק היה עמוס באירועים שרדפו זה את זה - המפגש של סארק עם ד"ר ברסל, המשימה שמטיל לינדזי על סלואן, והאופן בו הוא בוחר לבצע אותה בסופו של דבר, והקרבות בין וויל וסידני לאליסון וסארק. היתכן שסוף סוף נפטרנו מאליסון לנצח?

8.5. "ניפ/טאק" - חלק ראשון. סצנה אחת ראויה לאזכור מיוחד בפרק של השבוע - זו בה מתווכחים ביניהם שון וכריסטיאן על הדרך בה הם צריכים להתנהג עם המידע שיש להם בנוגע לכומר, כשבמקביל שזור הויכוח בין מאט לחבר שלו על הדרך בה הם צריכים להתנהג לגבי הבחורה שדרסו. זו סצנה מושלמת, גאונית אפילו, שבה הדיאלוגים בין שני הויכוחים הללו משתלבים זה בזה, כשבן זוג אחד בדיאלוג הראשון עונה לבן זוג השני בדיאלוג השני, באמצעות עריכה נהדרת. בית ספר לתסריטאות.

8. השבוע הסתיים החצי הראשון של העונה הראשונה של "השמינייה", הפקת המקור החדשה של ערוץ הילדים. לצד משחק סביר-בממוצע (שזה אומר שחלק מהשחקנים משחקים לא רע, וחלק אחר מהשחקנים משחקים כן רע), דיאלוגים חביבים-בממוצע (חלק ממש טובים, חלק מביכים), וכמה דמויות מעצבנות, קיבלנו גם עלילה ראשית מעניינת, שחושפת בכל פעם רק חלק קטן מהסיפור השלם, וגם פרק סיום באמת מצוין - בגלל הצילום של הדקות האחרונות (עם המצלמה המסתובבת), אבל בעיקר בגלל שלוש המילים האחרונות, שעל אף הפרומואים שהבטיחו גדולות ונצורות, אפילו הצליחו להתעלות על הציפיות. כיף לראות הפקת מקור לנוער שלא מזלזלת באינטליגנציה של הצופה.



7. הכל טוב בעונה השנייה של "קרניבל". הצילום, המוזיקה, בניית האווירה, המשחק, העלילה המצמררת, הדימיון העשיר, הקרב המדהים הזה בין הטוב לרע. נותרו רק עוד שני פרקים לסדרה המצוינת הזאת, ועם כל פרק שחולף קשה לי יותר עם הבשורה על סיומה. עם הפרקים שאנחנו צופים בהם עכשיו, איך בדיוק אפשר להגיד שהסדרה הגיעה למיצוי? איך?

6. "מה בנים רוצים" נפתחה השבוע בפיילוט חמוד, אבל לא מבריק. מאוד אהבתי את המוזיקה שהיתה משובצת בפרק בחוכמה (במיוחד בקטע בו מגלה דינו את הרומן של אמו), ואת קטעי הדיבור אל המצלמה, שהיו מצולמים בצורה נהדרת. נכון, הסיפורים קצת בנאליים, אבל הצורה שבה הדברים עשויים מענגת. ראוי לציון מיוחד: אחד הבנים מדבר אל המצלמה בזמן שיעור, כשהמורה שלו מתקרבת לעברו בהילוך איטי, כשלפתע הוא "מתעורר" מה"פנטזיה", כדי לגלות שהמורה כבר ניצבת לידו ושאלה אותו שאלה אותה הוא לא שמע.

5. "תשתקו ותקשיבו" היא לא סדרה מוצלחת, אבל פרק השבוע הכיל שתי סצנות ממש מצחיקות, שקצת הזכירו את הימים הגדולים של ג'ורג' קוסטנזה בסדרה ההיא, האחת בפתיחת הפרק כשבתו של טוני קליינמן חוזרת מאוחר הביתה, והשנייה כש"ג'ורג'" מגלה שהגזים בעונש שהטיל עליה. דווקא קטעים אחרים בהם המשיך ג'ייסון אלכסנדר לנסות לשחזר את דמותו של קוסטנזה, נראו מוגזמים מדי, ולכן גם לא מצחיקים, ואפילו קצת מביכים. גרג גרמן (ריצ'רד פיש מ"אלי מקביל") הפתיע בתפקיד אורח חביב למדי.

4. "ניפ/טאק" - חלק שני. ככה הורסים דמות: עד הפרק של השבוע, דוקטור טרוי היה סקס מאנייק, בנאדם שחצן וחסר נשמה - דמות שלא רואים הרבה היום בטלוויזיה, במיוחד לא בתפקיד הגיבור. והנה, בא הפרק השבוע, והפך אותו מסתם חרא של בנאדם לאדם שעבר התעללות מינית בילדותו. זה כבר שגרתי וחסר מעוף, וככה הלכה דמות שהיה כיף לצפות בה ואפילו לשנוא (שלמקו GRAS).

3. מפיקי פרומואים יקרים: מה גורם לכם לחשוב שמותר לכם להראות את הפריים האחרון של הפרק בפרומו? מה גורם לכם לחשוב שאנשים רוצים לראות לפני שהפרק משודר מה עומד להתרחש בסיומו? נכון, ידענו ש"האו-סי" הולכת לקראת הנשיקה הבלתי נמנעת בין מריסה לאלקס, אבל זה לא מצדיק את הכנסת הנשיקה - שהיתה השוט האחרון בפרק! - לפרומו לפרק ששודר שלשום.



2. אם כן, שימו לב, זה נורא פשוט. שישה כבר עלו לשלב חצי הגמר משלב הראש בראש. עוד שישה יתמודדו בגלגל ההצלה. אבל שישה אחרים יתמודדו על הזכות להתמודד בגלגל ההצלה יחד עם שלושה נוספים. משלב גלגל ההצלה, בו התמודדו שמונה, יעלו שניים לחצי הגמר. לא, רגע. שלושה. בעצם שניים. עזבו, שלושה. סופי. אז יש לנו תשעה בחצי הגמר? מגניב. מה לא? אה, נעשה עוד תוכנית לפני חצי הגמר? מגניב, יהיה רייטינג. מה? עוד שתי תוכניות? רייטינג זה טוב. מה? רייטינג. רייטינג? רייטינג. אז ננפה שניים בתוכנית הבאה, יישארו שבעה ואז נעשה עוד תוכנית וננפה עוד אחד? מגניב. רייטינג. מה? רייטינג. אה. ואז יישארו שישה. מגניב. בחצי הגמר. שישה. רייטינג. רייטינג? מגניב. ממילא חם בחוץ ואף אחד לא ישים לב. רייטינג? רייטינג. מגניב. אבל רגע? יהיו שישה בחצי הגמר? וממילא עלו שישה משלב הראש בראש מלכתחילה? אז למה לעשות את כל הגלגלי ההצלה האלה? וההדחות? אם בסוף נשארים עם אותו מספר של אנשים? רייטינג. אה. עכשיו הכל ברור.

1. וכאילו הבלאגן בהפקת "כוכב נולד 3" לא מספיק, הרי שביום שני האחרון היו פחות או יותר חמישה לוחות שידור שונים, שבחלקם אפשר היה למצוא את "חברים", שבסופו של דבר לא שודרה. שנחזור שוב על המנטרה? ממילא חם בחוץ ורייטינג?


בשולי הממיר
כן, זו אכן קלי אוסבורן ב"מה בנים רוצים". והיא אפילו יודעת לשחק. מפתיע.

ג'יי מור התארח השבוע ב"סקרבס" ואף היה אחראי לאחד הקטעים היותר מצחיקים השבוע בטלוויזיה, כשהסביר דברים על פניו של ד"ר קוקס. רק היתה חסרה מצגת של פאוור-פוינט. באותו פרק התארח ג'יי די אצל ג'יי לנו בתור קווין יובנקס. היה משעשע. ביום שישי התארחה איימי סמארט ה-TCW שהיתה בין השאר רובי בעונה השנייה של "פליסיטי".



מארק מטקביץ', מי שהיה דרו ב"דוסון קריק", הגיע ל"ג'ואן מארקדיה" השבוע, כדי להפריע - כנראה - ליחסים בין ג'ואן לאדם.

השחקן ג'ים פידוק, קפץ אמש להופעת אורח קצרה ב"אבודים". בעבר ראינו אותו בפרק "המבחן" ב"אנג'ל", בתור מי ששולח את אנג'ל לשלושת המבחנים בדרך להצלת דרלה.

דומיניק פורסל, ג'ון דו מ"ג'ון דו", היה אתמול ב"האוס" בתור אד, בעלה של האישה החולה.

בצירוף מקרים די משעשע, הופיע במהלך הסופשבוע אותו שחקן (טי ג'יי ת'יין) בתפקיד אורח חד-פעמי בשתי סדרות שונות. ב"24" הוא היה הצלע הגברית בזוג הנופשים שמצא את ה"פוטבול", וב"האו-סי" הוא היה לארי ברנשטין, שנאלץ לחזות במופע האימים של סת' המנסה למכור את הקומיקס שלו. בעבר ראינו אותו בתפקידי אורח גם ב"חברים" וגם "בדארמה וגרג".

ומשהו חמוד לסיום: לאחת הקורבנות ב"לגעת ברשע" של אמש קראו שרה גלר. מעניין אם היה לה שם אמצעי. העיתונאי היה סבסטיאן רושה, שהיה באחד התפקידים הראשיים ב"אודיסיאה 5", וברדלי קופר, שבצירוף מקרים נוסף חזר יום קודם לכן לתפקידו כוויל טיפין ב"אליאס", הגיח אף הוא אמש כסוכן מיוחד.