מל: "איך זה שלא בגדת בי, ג'יין?"
ג'יין: "הכסף לא היה טוב מספיק".
מל: "מה יקרה כאשר הוא כן יספיק?"
ג'יין: "ובכן... זה יהיה יום מעניין".
מל: "אני מתאר לעצמי שהוא יהיה" (סרניטי, חלק 2)

והנה היום הזה הגיע והוא אכן מעניין.

נאמנות ובגידה - זהו אחד הנושאים שעוברים כחוט השני לאורך הסדרה, ובפרק הזה הוא מקבל את אור הזרקורים. בקדמת הבמה מוצבות ארבע מהדמויות אשר דרכן תועלנה השאלות ותנתנה התשובות. מל וג'יין מייצגים את הקצוות, האחד את הנאמנות והשני את הבוגדנות, ובתווך נמצאים האח והאחות סיימון וריבר ומהווים את עילת המאבק. כמי שנמצאים על קו הגבול שבין שייכות ואי שייכות, התשובה לשאלת הנאמנות כלפיהם תקבע את מעמדם. האם הם חלק מ"משפחת" סרניטי?

שם הפרק מדגיש את מוטיב הבגידה של הפרק. "אריאל" (שם כוכב ב"פיירפליי", וגם ירח של הכוכב אוראנוס במציאות), הוא גם דמות במחזה של שייקספיר "The Tempest" ("הסערה"). מדובר במחזה עמוס בתככים ובמזימות בגידה, בין היתר של אח כנגד אחיו. הרוח אריאל עוזר לאדונו לגלות את אותן מזימות ולעצור בעדן. אריאל, הכוכב בסיפור שלנו, הוא המקום בו מתגלה מזימתו הבוגדנית של ג'יין ושם היא גם נעצרת.

הפרק נפתח בסצנה פסטורלית ומשפחתית - ג'יין מנקה את נשקו, קלי ואינארה משחקות, וסיימון מכין אוכל עבור ריבר. האווירה קלילה והומוריסטית. הדיון בין זואי לווש מגלה לראשונה סדק באידיליה. הם לא בדיוק משפחה נורמלית, אם נחיתה על כוכב מרכזי, שהוא כנראה כוכב שנמצא לחלוטין תחת פיקוח האליאנס, מעוררת אי נוחות וחשש מפני היתקלות עם החוק. הדיון מגיע לסיומו עם כניסתו של מל, שלא מתדיין ולא שואל לדעתו של אף אחד - הוא נותן פקודות ומחליט עבור כולם. המעמד שלו ברור, הוא המפקד. כלומר, ברור לכולם מלבד ג'יין, היחיד שפותח את פיו להתלונן, אבל גם הוא מקבל עליו את רוע הגזירה. אריאל, הכוכב שהפרק נושא את שמו, הוא מחוץ לתחום.



סימן נוסף לכך שלא הכל כשורה, הוא העוינות הגלויה בין סיימון וג'יין וההערות הסארקסטיות שהם מחליפים ביניהם, ועדיין, אלו רק סימנים. אי ההסכמות והוויכוחים מלווים כל הזמן בבדיחות ובשיחות חולין ידידותיות, ומי ששוברת לבסוף את האידיליה באקט מפתיע ומעורר חלחלה היא ריבר. היא בוגדת באותו רגע באווירה המשפחתית הנעימה ופוגעת במי שבאופן ברור שייך למשפחה - ג'יין. "הוא נראה טוב יותר באדום", היא אומרת בשלווה. לכאורה אפשר לחשוב שהיא פשוט אוהבת את צבע הדם וכי אקט התקיפה שלה הוא רנדומלי וחסר משמעות וסיבה. בחורה משוגעת שעושה דברים משוגעים. אבל כצופים כבר זכינו לראות שיש משמעות לדבריה הסתומים של ריבר. סיימון בזמנו (בסוף של "שוד הרכבת") אמר על ריבר שהיא מדברת שטויות, כמו ילד. רק שאותן שטויות על ידיים כחולות, התגלו כמתארים מציאות.

לאורך הפרק כולו מתגלה ריבר כמי שיכולה לחזות את העומד לקרות - האיש החולה שאכן נמצא בסכנת מוות, החשש שלה מפני התוכנית של סיימון, שמתממש, וזעקותיה שהיא לא רוצה לחזור, בדיוק לפני שהסוכנים עומדים לתפוס אותם. כל אלו מעידים שהתנהגותה חסרת הפשר לכאורה, היא תמיד בעלת משמעות, וכך גם תקיפתה את ג'יין. ריבר מזהה בו כנראה את כוונות הבגידה ומסמנת אותו באות קין. בכך היא מספקת לצוות ולנו רמז חשוב על העומד לקרות. רמז נוסף הוא לוגו "שמש כחולה" (Blue Sun) על חולצתו של ג'יין בזמן התקיפה, לוגו שחוזר ומופיע ברקע האירועים לאורך הסדרה. למרות שהסדרה נקטעה לפני שהיתה הזדמנות להתייחסות ישירה אליו, נרמז ע"י היוצרים ש"שמש כחולה" היא חברת-ענק ששולטת בעתיד כמעט בכל תחום מסחרי אפשרי, משהו כמו קוקה קולה שהתאחדה עם מייקרוסופט. "שמש כחולה" מייצגת את הממשל, האליאנס, את כל מה שמסכן את החופש של צוות סרניטי. על כן יש להניח שהמעשה של ריבר כשחתכה את הלוגו הוא משמעותי גם ברובד הזה.

אך יש כאן יותר מרמזים בלבד. מדובר באירוע שמעלה לדיון את השאלות המרכזיות של הפרק, ומתחיל את המאבק. מבחינתו של ג'יין מדובר בתירוץ נהדר להיפטר מסיימון ומריבר, ואם הוא יכול גם להרוויח כמה גרושים בדרך - מה טוב. הם בעייתיים מבחינתו, הוא מעולם לא רצה אותם על סרניטי והוא לא רואה בהם חלק מהמשפחה. הוא מדגיש את הסכנה שמהווה ריבר בפני שאר האנשים בספינה, אלו שכן נחשבים מבחינתו לחלק מהמשפחה. מל, בפינה השנייה של הזירה לא מוכן לשמוע על כך - זו הספינה שלו, הצוות שלו, אף אחד לא נשאר מאחור, וכדאי שג'יין יתחיל להתרגל לכך.



מלקולם ריינולדס הוא אדם שנאמנות היא ערך עליון אצלו, במיוחד נאמנות למי ששייך מבחינתו לצוות שלו. הוא חווה בגידה נוראית כאשר ננטשו אנשיו לאנחות בעמק סרניטי. הוא איבד את אמונתו באלוהים, רכש לעצמו ספינה משלו והחליט להיות נאמן אך ורק לעצמו מכאן ואילך. אבל ערך הנאמנות כבר מושרש בו כה עמוק שהוא לא יכול באמת להתנער ממנו. למרות הבגידה הנוראית, ואולי דווקא בגינה, הוא ממשיך להיות אדם שהנאמנות חרוטה על לוח ליבו.

השאלה כעת היא - האם ריבר וסיימון הם באמת חלק מהצוות שלו, מהמשפחה. מדבריו לג'יין עולה שכן, אבל שיחתו עם סיימון שבאה מייד לאחר מכן מגלה אמביוולנטיות מסוימת. הוא מדבר עם סיימון באופן ענייני באשר ל"עסקה" שהוא עשה איתו. אם סיימון לא יצליח לשלוט בריבר, כנראה שהם יצטרכו לחשוב שוב על העסקה הזו וסיימון וריבר יצטרכו לעזוב. מל הראה שמבחינתו ריבר וסיימון הם בסה"כ נוסעים שלו, שנמצאים שם כל עוד הם מועילים. אם הם גורמים נזק, אין להם מקום בספינה שלו. אולם בסופה של השיחה משתנה טון הקול שלו והוא מציין ברכות שמצבה של ריבר מחמיר. אכפת לו ממנה ולא רק בגלל הנזק שהיא עלולה לגרום לאחרים. הוא מודאג הרבה יותר ממה שהוא רואה, והוא לא יכול להסתיר זאת.

סיימון מבין את חשיבות השאלה והוא מחליט להרוג שתי ציפורים במכה אחת. הוא מעלה את תוכנית הפריצה לבית החולים בשביל שתי מטרות. האחת היא לעזור לאחותו. מל וסיימון הם אנשים מאוד שונים אבל הם חולקים תכונה אחת, וזו הנאמנות ליקיריהם. סיימון עזב את משפחתו, את הקריירה המזהירה שלו בבי"ח יוקרתי ואת כל מה שהוא הכיר בשביל לעזור לה. וכעת הוא הולך להצטרף לחיי הפשע. כבר יצא לו לעזור קצת בתוכניות אחרות, אבל עכשיו זו התוכנית שלו, היוזמה שלו. המטרה השניה של סיימון היא להצדיק את מקומו שלו ואת מקומה של ריבר בספינה. הצוות של סרניטי חי על עבודות מסוג זה והוא מרגיש שהוא צריך לתרום את חלקו. כן, הוא הרופא וזו דרך לשלם תמורת שהייתם על הספינה, אבל זה לא הופך אותם לחלק אמיתי ואינטגרלי מהצוות. עבודה שכזו תקנה לו לגיטימציה רבה יותר, ומעמד שווה יותר. עצם העובדה שהוא מרגיש צורך להציע פיצוי עבור העזרה שהוא מבקש מהצוות מעידה על כך שהם עדיין לא נחשבים חלק ממנו. אם היה מדובר בקיילי, ווש או אינארה הזקוקים לעזרה - האם גם אז היה צורך בבונוס של תשלום על מנת לקבל אותה?



כמובן שסיימון לא חוצה את הגבול יתר על המידה. ישנו דגש על כך שמדובר בפשע "מוסרי" "רובין הודי". ביה"ח מבוסס ומבוטח, והתרופות יועילו לכוכבי הפריפריה. מאוד נוח.

הסצנה בה חושף סיימון את התוכנית על רקע ההכנות אליה היא משעשעת, תזזיתית ומאוד מהנה לצפייה. אבל יש לה ערך נוסף מלבד הערך הבידורי. אנחנו זוכים לראות סיימון אחר מזה שראינו עד כה. סיימון שלא מרגיש מחוץ לעניינים, מגושם, מבולבל, מושא לצחוק. הסיימון הזה לוקח את השליטה לידיו. הוא זה שנותן את הפקודות הפעם, ומראה שהוא יודע היטב מה הוא עושה. הוא בטוח בעצמו בעוד האחרים הם שמגמגמים ומסתבכים וזקוקים להדרכתו. עד עכשיו ראינו סיימון המנסה להשתלב בעולמם של אחרים, ואילו עתה, כאשר האחרים צריכים להשתלב בעולם שלו, מתהפכות היוצרות. זה מרענן את נקודת המבט שלנו ומבהיר עד כמה נסיבות הן חשובות.

בנוסף מתקבלים רמזים נוספים למעשה הבגידה הממשמש ובא. ראשית ישנם חששותיה של ריבר; הפחד שלה שהיא עומדת למות לא קשור להרדמה שסיימון מתכנן עבורם, אלא לסכנת ההיתפסות בידי האליאנס. סיימון לא מסוגל עדיין להבין מה עומד מאחורי דבריה ולכן פוטר אותם כפחדים חסרי שחר של ילדה קטנה. וכאן מתגלה נאמנותה של ריבר כלפי אחיה. למרות שהיא יודעת שהסכנה ממשית, היא בוטחת בו ומוכנה לעשות כל שיבקש ממנה. רמז שני הוא התנהגותו החשודה של ג'יין בעת ביצוע החליפין ברחוב, לפיה נראה שהוא יצר קשר עם מישהו. באותו רגע, נראה שזה רק חלק מהתוכנית, אך מאוחר יותר נגלה שבעצם בשלב הזה הוא יצר קשר עם סוכני האליאנס. רמז שלישי ואחרון הוא השיחה בין מל וג'יין בדרך אל ביה"ח. ג'יין חוזר ומשנן את השורה שלו ומל שואל אותו אם הולכת להיות בעיה. ולא, לא חוסר היכולת של ג'יין לזכור משפט פשוט היא שמדאיגה אותו, הוא מודע היטב לעוינות בין ג'יין וסיימון ואירוע הדקירה מעלה אצלו חשש שמא ג'יין ינצל את ההזדמנות לפגוע בסיימון וריבר. זו עוד הוכחה לדאגה שלו כלפיהם - הוא לא רק חושש שהתוכנית תיכשל, הוא בכנות לא מעוניין לראות אותם נפגעים. ג'יין מרגיע אותו, כביכול - כן הוא כעס, אבל אין פיצוי טוב יותר מכסף, וכל עוד משלמים לו הוא מרוצה. סיימון העלה תוכנית מצויינת לעשות כסף ולכן הוא סולח לו והכל בסדר, רק שג'יין מתכוון בעצם לכסף שהוא יקבל עבור הסגרתם של האח והאחות.

התגלית על בגידתו של ג'יין, למרות כל הרמזים שהובילו אליה, מזעזעת אותנו. נכון, כבר ראינו ב"קרית ג'יין" וב"ללא דלק" שאצל ג'יין הכסף חשוב יותר מכל, לנאמנות אין ערך בעיניו כל עוד היא לא משתלמת ואין לו בעיה לבגוד בשותפיו לשם רווח כלכלי ו/או תנאים נוחים יותר. ובכל זאת, קיווינו שמשהו בו השתנה. שלאקט הנאמנות העיוורת של אנשי העיירה שהעריצו אותו היה ערך בעיניו, שהעבודה עם מל ושאר הצוות השפיעה עליו לטובה. אך מסתבר שלא, כסף ורק כסף מדבר אליו. רק טובתו של ג'יין עומדת אל מול עיניו.

התנהגותו של ג'יין עומדת בניגוד מוחלט לזו של סיימון. הטיול בביה"ח מחדד שוב את ההקרבה שלו למען ריבר. ניתן לראות כמה הוא שייך לשם, כמה טוב היה לו. פעם הוא היה חלק מהעולם ההוא, עכשיו הוא שם באופן בלתי חוקי. הוא אף מוכן להסתכן בתפיסה והליכה לכלא על מנת למצוא מה לא בסדר עם ריבר. אך לא רק עבור אחותו הוא מוכן להסתכן. גם הוא וגם ריבר מעמידים את טובתו של זר על פני טובתם שלהם כשסיימון ניגש לעזור לחולה שהיה בסכנה.

הבגידה של ג'יין מובילה אותם לבסוף אל ידיהם של אנשי החוק, אולם בגידה נוספת, הפעם מצידו של הסוכן אליו פנה ג'יין, מצילה אותם ומחזירה את ג'יין חזרה למחנה שלהם. סיימון לא מעלה על דעתו לרגע שג'יין הוא זה שבגד בהם. להיפך, הוא מברך אותו על הנסיון לעזור להם ולאחר מכן הוא עוד יהלל אותו כגיבור, ויאמר שבלעדיו לא היה להם סיכוי. זו תמימות, אבל היא לא נובעת מטיפשות. סיימון לא מסוגל להעלות על דעתו שג'יין יבגוד בו באופן הזה מכיוון שהוא עצמו לא היה מסוגל לעשות זאת.



אבל ריבר יודעת. ועכשיו גם אנחנו יודעים קצת יותר על הסיבות לכך שהיא יודעת את זה. מעט אור נשפך על תעלומת האקדמיה וריבר, כאשר סיימון מגלה שחתכו אל תוך מוחה והסירו את אותו החלק שמאפשר לה להדחיק דברים ולשלוט בתגובותיה. היא מרגישה הכל ומגיבה באופן מיידי. זה אמנם לא מסביר בדיוק איך היא יכולה לחזות את העתיד, אבל זו התחלה. אנחנו גם לומדים עד כמה היכולות הללו שהוקנו לה באדיבותם של אנשי האקדמיה הלבביים הן יקרות ערך. כה יקרות ערך, עד שאנשי הידיים הכחולות שראינו קודם, מוכנים להרוג באכזריות וללא ניד עפעף כל מי שבא במגע עם ריבר וסיימון. למה בדיוק, ומה חשיבותו של סיימון בכל העסק? עוד לא ידוע.

בדרכה המיוחדת, מניחה ריבר לג'יין להבין שהיא יודעת על בגידתו, והפעם ג'יין יודע בדיוק למה היא מתכוונת כשהיא מקשקשת על חג המולד והמתנות שנלקחו. לא נוח לו עם זה וגם לא עם ההערכה שסיימון מגלה כלפיו. הוא נראה נבוך והוא לא מעוניין שסיימון יבין על מה לעזאזל ריבר מדברת. הייתכן? האם ג'יין אינו לחלוטין חסר מצפון כפי שהוא גרם לנו לחשוב?

את זה יברר עבורנו מל. מל היה עסוק בינתיים בתפקיד הקומיק ריליף יחד עם זואי. אה, והם גם גנבו כמה תרופות. ברגע שהוא מבין שמשהו לא בסדר, הוא רץ למצוא ולחלץ את אנשי הצוות שלו, ולא מעניין אותו אם זה מעשה חכם או לא. למקרה שזה עוד לא היה ברור - מל הוא אדם שמאוד נאמן לאנשיו, ויש סיבה שבגינה הוא המפקד. בזמן שכולם קונים את סיפור הגבורה של ג'יין ואת המשפטים שהוא גנב ממל על כך שסיימון וריבר הם חלק מהצוות שלו, מל מחבר את כל הרמזים יחדיו ומבין את האמת. הוא אפילו לא צריך יכולות מיוחדות כמו של ריבר בשביל זה. רק היכרות טובה עם ג'יין, כושר אבחנה חד ואבדן תמימות באשר לנאמנותם של אנשים.



הוא מתעמת עם ג'יין, ובתחילה ג'יין ממשיך לאכזב. הוא מכחיש תחילה את הבגידה וכשהוא לבסוף מודה בה הסיבה שהוא נותן היא התשובה המוכרת - כסף. הפעם הכסף היה טוב מדי והוא נהיה טיפש. הבחירה שלו במילה "טיפש" מעניינת. היינו מצפים ממנו שרווח כספי בגין בגידה ייחשב בעיניו דווקא כדבר החכם לעשות. אולי הוא מרגיש טיפש בגלל שמזימתו נכשלה. והוא ממשיך לאכזב. הוא לא מבין למה מל לוקח את המעשה כל כך אישית, הוא הרי לא בגד בו, אלא רק בכמה נוסעים זניחים. או אז מל נותן את התשובה הסופית והנחרצת באשר למעמדם של ריבר וסיימון בעיניו - הם באופן סופי ומוחלט חלק מהצוות שלו. ומי שהוא חלק מהצוות שלו הוא חלק ממנו, בגידה בצוות שלו זהה לבגידה בו עצמו. ומי שלא יכול להבין זאת - אין לו מקום בסרניטי. נאמנות נאמנות נאמנות, זה שם המשחק.

נראה כי לג'יין יש בעיה רצינית עם המושג. אפשר לתת לעניין פרשנות שנוטה מעט יותר לטובתו, ולומר שמכיוון שהוא עצמו לא ראה בריבר ובסיימון חלק מהצוות, הוא גם לא ראה זאת כבגידה במל, ובעצם טרם הגיע היום שבו הכסף היה טוב מספיק כדי שהוא יבגוד בו. אך גם אם רואים זאת כך אין זה מספיק כדי להציל אותו.

מה שכן מציל אותו זו הבקשה שלו שמל לא יספר לאף אחד את האמת על בגידתו. הוא עושה זאת כשהוא כבר משוכנע שמל עומד להרוג אותו ואין לו מה להרוויח מכך. ג'יין שלנו בכל זאת השתנה. הוא אולי נהיה טיפש כשהוא ראה הזדמנות לעשות כסף, אבל הוא מתבייש בעצמו לאחר מכן. הוא דווקא כן מבין את ערכה של נאמנות, גם אם הוא נכשל ביישומה, והוא לא רוצה להיזכר כאדם בוגדני. פעם זה לא היה משנה לו כהוא זה, אך היום כבר אכפת לו. העובדה הזו מספיקה על מנת לכפר לו על הטעות שהוא עשה, והיא קונה לו חזרה מקום בצד הטוב שלנו ושל מל. האם מל באמת היה הורג אותו? סביר להניח שלא. הוא רצה רק להביא את ג'יין לאותו מקום בו הוא יוכל לבחון את אופיו האמיתי וג'יין עבר את הבחינה. בעוד מל מתרחק, ג'יין מבין שהוא עדיין כלוא והוא מבקש ממל שיכניס אותו פנימה. לא רק אל תוך הספינה, אלא גם חזרה אל המשפחה.

הפרק מסתיים כפי שהוא נפתח - בסצנה משפחתית חמימה ואופטימית. אך עתה ריבר וסיימון, האח והאחות במנוסה, מהווים חלק רשמי ממשפחת סרניטי.