10. וואו. פשוט וואו. "ורוניקה מארס" התחילה עבורי על אש קטנה, אבל לאט לאט התחלתי להתאהב בסדרה הזאת. בזכות עלילות מעניינות, בניות דמויות מרתקת, סיפור עונתי מהודק, ושחקנים מצוינים. פרק סיום העונה היה כל מה שאפשר היה לבקש ממנו, ועוד קצת. היה שם הכל: ההומור הייחודי של "ורוניקה", הפתרונות הלא שגרתיים לתעלומות השונות, והפעם, אפילו היה שם אלמנט של מתח, עם הרוצח שארב לורוניקה ודאנקן בחדרה של לילי, ואחר כך במכוניתה של ורוניקה שחשפה את האמת. בין לבין קיבל דאנקן הסבר מהוריו, שסיפרו לו, בקרירות מקפיאה, שהוא היה זה שהרג את אחותו, רק כדי שנוכל לגלות בסוף הפרק שזה אפילו לא מה שבאמת קרה. ורוניקה עצמה נאלצה לבגוד באמון של לוגאן, כשהסגירה אותו למשטרה, ובסופו של דבר נאלצה לעבור גיהינום, כשהרוצח האמיתי - האיש הכי מפחיד בנפטון - ניסה לחסל אותה. פרק מדהים, עמוס אירועים, שסוגר עונה מצוינת, ומהווה בעצמו, כנראה, את הפרק הטוב בסדרה, בינתיים. איזה מזל שהסדרה חודשה לעונה נוספת.

9. אתם מכירים את התופעה הזאת שסדרת טלוויזיה מהדקת את כל החוטים הרופפים, מחזקת את כל המעלות שלה, מאבדת את רוב השטויות שלה, ונהיית פתאום טובה? אתם יודעים, הרגע הזה בדיוק לפני שמבטלים אותה? אז זה מה שקרה ל"ג'ואן מארקדיה" בעונה השנייה שלה. העונה הראשונה התאפיינה בקצת יותר מדי כוונות טובות, שבאו לידי ביטוי בסכריניות מצד אחד ודרמה לעוסה וחסרת מעוף מצד שני. העונה השנייה (ואולי גם פרק סיום העונה הראשונה) מצוינת כמעט לגמרי, כמעט ללא הפסקה. אם בעונה הראשונה גלגלתי את עיניי לשמיים לפחות שלוש פעמים בפרק, אז לאורך העונה הזאת זה קרה לי רק פעם אחת. הישג מדהים. אבל לא רק בגלל השיפור המטאורי שלה מגיע ל"ג'ואן" מקום גבוה בממיר הזה. הפרק השבוע היה אחד מפרקי המוות הטובים ביותר שראיתי בסדרה כלשהי. היו מידות מדויקות של צחוק ובכי, כמעט שלא היתה אנטיסיפציה (כלומר, כמעט אי אפשר היה להרגיש שדמות עומדת למות), דמויות הגיבו בצורה ריאליסטית, אמיתית, מקורית ומתאימה לאופיין, בצורה מעוררת הערצה. השחקנים הצעירים היו טובים עד כדי שברון לב. סצנת הסיום על המדרגות של משפחת ג'ררדי היתה מדהימה. רגעי חסד אמיתיים, מופלאים, רדפו זה את זה, והראו לנו חבורת ילדים על סף בגרות מגלים בפעם הראשונה שהמוות קיים והוא ממש לא פיירי, ושלעומתו כל השטויות הקטנות של החיים הם באמת שטויות. כל זאת בעדינות ורגישות, בלי לדחוף לנו שום דבר לגרון, אפילו לא מוסר דתי מעיק שנטף מהסדרה בעונה הראשונה שלה. נראה ש"ג'ואן מארקדיה" מצאה את האיזון שלה. אז כמובן שלא תהיה עונה שלישית (Which Witch).



8. "אני איתה" הכילה השבוע כמה רגעים קומיים כתובים היטב, שעוררו זיק של תקווה בכל הנוגע לדעיכתו של הסיטקום. המפגש בין אלכס לאמו של פטריק שבעקבותיו הגיע המפגש ההזוי עם השחקנית בטי וויט (בתפקיד אורח) היוו את נקודות השיא של פרק טוב. בתפקיד אמו של פטריק הופיעה סוזאן סאליבן (אמו של גרג מ"דארמה וגרג") והיתה מוצלחת ומשעשעת כהרגלה.

7. פרק השבוע של "מגרש ביתי" היה טוב ומעניין. לקח לי מעט זמן לחשוב מה בדיוק היה טוב בו ואז שמתי לב לזה - אנה ופליקס, הדמויות החדשות והמעצבנות, לא הופיעו בו. כן יירבו פרקים כאלו (assafTV).

6. גם "ג'ק ובובי" סיימה עונה השבוע, ובעוד רענן שקד החליט להגדיר אותה כסדרת מופת, "ג'ק ובובי" היתה רחוקה מלהיות כזאת. פרק הסיום (סיום הסדרה, למעשה) הכיל כמה רגעים טובים (סיפור הגבורה של ג'ק במלחמה, למשל), אבל גם כמה שנמשכו עד בלי סוף, דוגמת סצנת המפגש בין ג'ק לאביו. סיומו של הפרק סגר מעגל שנפתח בפרק הפתיחה, כששני האחים רצים זה לצד זה, והפעם מצליח הקטן יותר לעקוף את אחיו. פרק סיום עונה טוב, שחתם סדרה בינונית עם כמה הבלחות של רגעים טובים.

5. "לגעת ברשע" נפתחה השבוע, ולפחות בינתיים, הדבר הטוב היחיד שניתן להגיד עליה, שהשחקן הראשי בה, דייב, שמגלם את הבלש שלא מפחד מכלום, עושה דמות מעניינת ביותר. הסדרה מהווה המשך הולם לסדרה שמשודרת לפניה, "האוס", שגם בה מוצגת דמות ראשית מיוחדת ומעניינת.

4. עד עכשיו, כשהמצביעים של "כוכב נולד 3" העדיפו מתמודד כזה או אחר, גם אם זה היה בניגוד לדעה האישית שלי, עוד היה אפשר להבין את הבחירה. בתוכנית האחרונה, כשמיכאל עינב, ללא ספק אחד המתמודדים המוכשרים ביותר בעונה הנוכחית, שנתן ביצוע נפלא ל"אל תלכי מכאן", סיים במקום האחרון, ונאלץ לעזוב את התוכנית - כל השיאים נשברו. אוהד אלישע, מתמודד צעיר וסימפטי, אבל בלי שום יכולת לשיר, גרף את מרבית קולות המצביעים, והפך את העונה הזאת לתמוהה במקרה הטוב, עצובה ועלובה במיוחד במקרה הפחות טוב. חבל.

3. עוד סדרה שנפתחה השבוע היא "החוף הצפוני", בעלת קווי העלילה היבשים והלא מעניינים. מקילומטר אפשר היה להריח את קו העלילה ההו-כה-מרתק של הנערה בת ה-15 שמאשימה את המציל שתקף אותה, קו עלילה אותו אפילו לא העזו לקחת רחוק מדי. קווי העלילה האחרים היו כל כך משמימים, שאפילו לא שווה להזכיר אותן. יהיה שיפור בהמשך?



2. כמה נחמד שרשת הצליחה ללמוד מטלעד איך חותכים לפרסומות שנייה לפני הפתיח של הסדרה, נכון? השבוע זה קרה ב"ניפ/טאק", ובואו נקווה שזו הפעם האחרונה שקורה דבר כזה.

1. הערוץ הראשון מתמהמה עם שיבוץ עונה חדשה של "חוק וסדר: מדור מיוחד"; ישראל 10 מעכבת את העונה הרביעית של "בנות גילמור" ומסרבת לשבץ מחדש את העונה השלישית (שכבר התחילה, למעשה) של "חוק וסדר: כוונה פלילית"; מטלעד התייאשנו לגמרי שתשדר עונות חדשות של "הפרקליטים" ו"פרייז'ר", ודווקא כשנראה היה שלפחות מנסים לצמצם פערים עם "אברווד" ו"סקרבס", המגמה נפסקה עם שידורים חוזרים של "הבית הלבן"; רשת ממשיכה לעכב את "בקו האש" שרכשה ממש מזמן; קשת כמעט לא קונה סדרות רכש (אבל לפחות הודיעה על שיבוצה של העונה הרביעית של "עמוק באדמה"), ומתמהמהת עם עונה חדשה של NYPD; ערוץ 3 מסרב לשבץ את Medical Investigation ודוחה את "The 4400" המצליחה לתאריך המעורפל "במהלך 2006"; ואפילו ל-Xtra HOT עוד אמור להיות בקנה העונה השלישית של "הסמויה", שמתעכבת ללא סיבה. וזה עוד מבלי להזכיר סדרות שעתידן לא ידוע לחלוטין, דוגמת "ג'ורדן", "אד" ו"משמרת שלישית". עד מתי?


בשולי הממיר
קבלו בתשואות את שרון סטון, שגילמה השבוע אצל "הפרקליטים" את הבחורה שמדברת עם אלוהים. גם אדם ארקין ("שיקאגו הופ") היה שם.

ברנדה סטרונג, AKA מארי אליס יאנג מ"עקרות בית נואשות", AKA ג'וליה בראון מ"אברווד", AKA סו אלן מישקי מ"סיינפלד", הופיעה השבוע ב"ניפ/טאק". גם ג'ואי סלוטניק מ"בוסטון פאבליק" היה שם כד"ר מריל, מנתח יריב, וגם פיליפ רייס, מי שהיה אחד מה"רעים" בעונה השנייה של "24".

בריאן ג'ורג', מי שהיה באבו באט ב"סיינפלד" (!Very bad man), הגיח לפתע בפרק הפתיחה של "החוף הצפוני".

להקת "פוליפוניק ספרי", על כל חמש מאות ארבעים ושבעת חבריה, הופיעה השבוע ב"לאס וגאס".

השחקן Zeljko Ivanek (זליקו איבנק?), מי שהיה אד דבנרס ב"רצח מאדום לשחור", ג'יימס דאבלין ב"אוז" ואנדרה דרייזן ב"24" הופיע אמש עם זקן (שגרם לכך שהיה קשה לזהותו) כרונלד היקס ב"לגעת ברשע".



מדיסון מ"אברווד" הפכה להיות ליסה, מושא האהבה החד-פרקי של ג'יי די ב"סקרבס".

שריף וולנטי מ"רוזוול" הגיח אמש ב"מירוץ לאתמול" כאסיר שבורח כדי להגיע לחתונת בתו שכלל לא מכירה אותו.

ג'ון פנקאו, ששיחק את הפאפראצי ב"ללא עקבות" הוא כמובן בן-הדוד איירה באקמן מ"משתגעים מאהבה" ובעלה בחיים של קריסטין "אמא של באפי" סאת'רלנד. עוד הופיע בפרק דניאל דיי קים (ג'ין מ"אבודים", גאווין מ"אנג'ל").

"הבית הלבן" התחילה לא מזמן סבב נוסף מההתחלה בהולמרק. "לגדול בלי בושה" המופתית חזרה בחמישי האחרון למסכי +yes, והשבוע נודע לנו שגם "פליסיטי" תשוב לרצד כל לילה על מסכינו. עם כל המרדף אחר סדרות חדשות ולוהטות, לפעמים נחמד לצפות שוב בסדרות אהובות. אם אנשי הרכש קשובים לנו, נאמר רק שנשמח לצפות שוב ב"רוזאן", "שנות הקסם", ומכשפה מסוימת תשמח עד מאוד אם גם "נשים במלחמה" תחזור לעוד סיבוב. אגב, זה לא אומר שאנחנו רוצים להפסיק לצפות בסדרות החדשות, כמובן (assafTV).

בפרק השבוע של "עקרות בית נואשות", טום מארח את הבוס ומציג לו רעיון לקמפיין שיפנה לנשים. לינט נכנסת לשיחה ומעלה רעיון לפרסם על גבי שקיות של ניקוי יבש, רעיון שגורר התלהבות רבה. המציאות מתערבבת בדמיון. כך בדיוק פורסמה הסדרה "עקרות בית נואשות" בארה"ב (assafTV).