הרבה כבר דובר על החוצפה התמוהה של ערוץ שלוש של הכבלים, לרכוש את העונה השלישית של הסדרה, ולהקרין אותה ככה סתם, כאילו לא הייתה באמצע עונה שניה שאיש מצופי הכבלים לא ראה. אבל זה היה ונגמר, והרי אין טעם לבכות על חלב שנשפך. הכתבה הזו תעסוק הרבה במכושפות, וקצת במסביב, ותזכיר גם דברים שהיו בעונה השניה.

אנשים אוהבים לקטול. קשה להם לפרגן. בשביל זה אנחנו בני אדם, אחרי הכל. אבל ל"מכושפות" נוטים לעשות, לדעתי, רצח אופי שדווקא אינו במקומו. נוטים להשוות אותה ל"באפי", השוואה שמראש אינה הוגנת כלל, מפני ש"באפי" היא סדרה מדהימה, מצויינת וסוחפת, ו"מכושפות" היא סדרה מתוקה ותו לא. אז נכון, שתי הסדרות עוסקות בעל טבעי, בהצלת העולם מפני מפלצות, שדים, ערפדים ושאר תחלואי העולם, אבל תנו לי רק להזכיר לכם, שגם "תיקים באפלה" לא התחילה עם קונספירציות של חייזרים, אלא עם רוחות ושדים על טבעיים ולא מפוענחים, ועוד לא דיברנו על "מילניום", "פרופיילר", "שינה", "פעמיים בחיים" ועוד הרבה הרבה סדרות.





אז נכון, הגיבורות של "מכושפות" הן שלוש נשים צעירות ויפות, שמכסחות את השדים מתוך חצאית מיני ועקבים, אבל פה נגמר הדימיון. באפי היא אחת, היא הנבחרת, ויש לה אנשים שעושים בשבילה את העבודה השחורה. התפקיד שלה די מסתכם בקיקינג אס, ובזריקת הערות שנונות וציניות לחלל האוויר. ומה במכושפות? יש לנו שלוש מכשפות, שלוש מיני רבות. להזכירכם, הן ממש לא המכשפות היחידות בעולם. מה שכן, הן קצת חזקות יותר מהשאר, אבל זה רק מפני שהן שלוש, ושלוש הוא מספר מיסטי מאוד. הן אפילו לא מנהיגות את המכשפות האחרות בעולם, אלא לומדות מהן דברים, כך שבאמת אין שום מקום להשוואה. ומעבר לכל האמור לעיל, מכושפות היא סדרה מבית היוצר של ספלינג, שזה אומר שאם להשוות, זה תמיד רק למוצרי ספלינג אחרים. אם אתם ממש מתעקשים על הצמדת תוויות, הרי ש"מכושפות" היא מעין שילוב של "המלאכיות של צ`ארלי" (שלוש נשים לוחמות) עם בברלי הילס (חיי הצעירים, אהבות ובגידות. כאלה מין) בתוספת קורט כוחות קסם (אל תשכחו שבחצי מהפרקים הכוח שלהן לא עובד) ואיזה שני קילו שדים. כמיטב המסורת של ספלינג, יש לנו את המועדון הכי אופנתי בעיר ששייך לגיבורות ("פי 3", אל מול "פיץ` פיט אפטר דארק", או "שוטרס"), מה שמאפשר לספלינג לדחוף גם זמרים לתוך הסדרה, מדי פעם בפעם. יש לנו הרבה הטפות מוסר על חשיבות המשפחה וערכים טובים, עניין שמקודש לספלינג, ויש הרבה מאוד פנים, שמוכרות מסדרות אחרות שלו. משפחה, אחרי הכל.

האמת היא, שהעונה השלישית של הסדרה דווקא צולעת קצת, לעומת קודמותיה. משום מה, הסדרה לא ממש מצליחה להמריא, ורוב הפרקים מתדהרים בעלילה שטחית ומטופשת, שלא ממש חשבו עליה עד הסוף כשכתבו אותה. ובכל זאת, מטופשת או לא, כל שבוע אני טורחת להקליט.

אז מה השתנה מהעונות הקודמות? מה השתפר ומה הידרדר?

הבגדים של פרו, למשל, השתפרו מאז העונה הקודמת. בעונה הקודמת היא ערכה ניסויי זוועה שכאלה בבגדים, די מהסוג שפיבי נוטה לערוך בעונה הזו. פרו בכלל השתפרה בעונה הזו, גם מבחינת אופי וכאלה. היא די הפסיקה להיות נודניקית מטרידה ושחצנית יתר על המידה, ובכל זאת, אם מישהי מהאחיות צריכה למות, הרי שפרו היא הבחירה הראשונה. למה? בעיקר מפני שזה שהיא פחות מעצבנת מפעם, עדיין לא אומר שהיא לא מעצבנת בכלל, וחוץ מזה, נשגב מבינתי איך הצליחה אותה שאנון דוהרטי לגלם פעם אחת את הדמות האהובה עלי ביותר (ברנדה) ופעם אחרת את הדמות השנואה ביותר. ומלבד כל זה, הרי שפייפר ופיבי, שתיהן מתוקות מדי מכדי למות. פיבי, עם ההיקרעות שלה בין טוב לרע כל פעם מחדש, היא בסופו של דבר האחות הכי מוסרית בסדרה. היא זו שבעונה הקודמת ידעה להסביר לאחיותיה את מוסר ההשכל של "רווח אישי", היא זו שהתעקשה לקבל את הכוחות כי הם חשובים מדי, והיא זו שכעסה על פייפר ופרו שהזניחו את התמימים, לטובת החתונה של פייפר וליאו. ופייפר? פייפר היא כזו ילדה טובה ומתוקה, הבת של השכן, עם כמה נוירוזות מתוקות. היא לוקחת דברים ללב, היא נותנת מעצמה המון, והיא נוטה לשמור על הסדר בין שתי אחיותיה הטמפרמנטיות.










לגבי המראה של הבנות, אז מעבר לפרו, שהשתפרה פלאים, אצל שתי אחיותיה חלה הדרדרות מאסיבית. פיבי המירה את הפרחים בשיער מהעונה הקודמת, לטובת בלונד מאוד לא מחמיא, ואת הבגדים היפים לטובת מחשופים מזעזעים וגופיות שלא מחמיאות לה כל כך, לנוכח שני הקילו שהיא העלתה על עצמה. ואם כבר עסקנו בקילוגרמים מיותרים, הרי שפייפר לוקחת בגדול את החלק הזה, למרות שחייבים לציין שהיא עדיין יפהפיה, ומתלבשת (תודה לאל) בטוב טעם.

לגבי כוחות, לפרו ולפייפר יש את הכוחות הכי מועילים, בינינו. באיזה כוח הייתי בוחרת לו ניתנה לי האפשרות?

אם זה סתם ככה, בשביל הכיף, הייתי לוקחת את אלו של פרו. טלקינזיס והקרנה אסטרלית הם יופי של טריקים למסיבות או סתם כדי להציק לאנשים מטרידים. מצד שני, אם בשביל להילחם בשדים, אז פייפר לוקחת ובגדול. קודם כל, תמיד עדיף להקפיא את המפלצת ואז להכין את השיקוי שמגרש אותה, ודבר שני, עוד מעט תהיה לה היכולת לפוצץ דברים, ואז בכלל יהיה שמח.





לראות את העתיד, לעומת זאת, הוא כוח שיש בו הרבה יותר אחריות מהנאה, ולעוף זה משהו שהרבה יותר קשה להסתיר ו/או להסביר, מטלקינזיס, למשל.

ומה בעניין שדים? איזה שד הכי "נחמד", אם בכלל ניתן להכיל את המילה הזו על שדים?

בלתזור, קול טרנר בשבילכם, מנצח את כולם. אמנם רק כשהוא בצורה של קול, התובע המחוזי הבנוי לתלפיות, אבל לפחות יש לו צורה אנושית. וזה גם מביא אותנו לנקודת האור של העונה השניה, והיא הרומן של פיבי וקול. נכון, מדובר ברומן מאוד לא ברור, במיוחד לגבי מה יהיה בסופו, ועדיין, זה נתן שינוי מרענן מפייפר וליאו, שמתחזים לרומיאו ויוליה ומשחקים אותה באהבה טראגית. עלאק, טראגי. כשאתם שייכים לאותו מחנה זו לא בדיוק "אהבה בלתי אפשרית", אבל פיבי וקול, זה כבר סיפור אחר. פה באמת יש מכשולים גדולים לעבור, במיוחד החלק הזה בלב שלהם שאומר "חייבים להרוג את המכשפה/שד" אל מול החלק שלוחש "יאללה, למיטה...". מאבק מעניין, לכל הדיעות.





אז בסך הכל הכללי, מכושפות היא לא סדרת מופת. החיים של כולנו ימשכו גם אחרי שהסדרה תסתיים, ואחרי ששאנון תסיים את מסע הדילוגים שלה בסדרות טלוויזיה. ובכל זאת, מדובר בסדרה שהתמצית שלה, אם להשתמש דווקא במילותיה של ג`ן לינדלי המרנינה מ"דוסון קריק", היא מילה פשוטה בת שלוש אותיות "כ" "י" "פ". ואחרי הכל, טלוויזיה היא רק עניין של כיף, מי שמחפש ברצינות יצירות מופת, כדאי שינסה לקרוא איזה ספר.