המסך המפוצל

באשר אבדנו

\"אבודים\" מתרסקת הערב על אי המיסתורין של Xtra HOT. מה גורם לסדרה להצליח? ומה קורה שם בעצם? (תשובות - אצל ג`יי ג`יי)

מאת: yaddo

פורסם: 16-04-2005
44 תגובות
עירקי, קוריאני ורופא אמריקני נקלעים לאי בודד
הפיילוט הכפול של "אבודים", הסדרה החדשה של ג'יי ג'יי אברהמס, עלה 12 מיליון דולר. לא בטוח, אבל יכול מאוד להיות כי זו הסיבה לכך שהוא גם הפיילוט המהמם (שלא לומר מאמם) ביותר ששזפו עיני. בלי שהות אנחנו נמשכים אל נבכי התוהו והבוהו שאחרי התרסקות מטוס על חופו של אי בודד, דרך אישוניו המכווצים של אחד הניצולים, עוד "ג'ק" לתפארת הטלוויזיה האמריקנית (מתיו פוקס, לנצח צ'ארלי מ"שולחן לחמישה"). רעש המדחף בקושי מאפשר לשמוע את זעקות האימים, מי שיכול עוזר למי שצריך, הסכנה עדיין לא חלפה כי חלקים מהמטוס מחליטים לשנות תנוחות, ואה, יש גם בחורה בהיריון.

כמו אצל הניצולים, התחושה היא שנסחפנו, מה גם שבמקביל אנחנו זוכים לפלאשבקים המבהירים לנו בפירוט גרפי מטלטל כיצד הגיעו הניצולים לאן שהגיעו, כולל כמה אפקטים מגניבים בדקות שלפני התרסקות המטוס.



לו רק הפתיח של הסדרה לא נראה כמו מצגת פאוור פוינט.

היי, ששת, זה אני או שהמעיים שלך שפוכים?
מוטיב האי הבודד מאז ומתמיד אהוב על יוצרים. דניאל דפו עשה זאת עם "רובינזון קרוזו", וויליאם גולדינג עם "בעל זבוב", מירה לובה עם "אי הילדים" האהוב, הריסון פורד עם "שבעה לילות וששה ימים". רעיונות של כפיית החיים החדשים על האדם או על קבוצה וייסוד חברה חלופית מאפס בלית ברירה, קסמו כנראה לחברים הללו, וכל אחד מהם השתמש וביטא אותם באופן שונה. כך גם כאן - אף כי התיאור הראשוני של "אבודים" אזכר תמיד את "הישרדות", בדיעבד מסתבר שהיא מרגישה הרבה יותר כמו "תיקים באפלה" מאשר כמו אותה חלוצת ריאליטי - די מהר מגלים הניצולים שהם לא לבדם על האי וכי ישות אכזרית בעלת ממדים מפלצתיים מארחת להם לחברה. זה לא ממש מסתכם בזאת, אנו מגלים עם נקוף הפרקים - נדמה שיש לאי היסטוריה של מוסר מפוקפק משהו, והמסתורין שמסביב אך גואה בעוד לשדנו נסחט מעצמותינו, עד שכעבור פרקים רבים מגיעה תשובה לשאלה כלשהי, וכל פתרון מעלה עשר קושיות נוספות.

"אבודים" מזכירה את "תיקים" גם מצד הפיאסקו הממשמש, כך נדמה. אותן טוויות שתי וערב פתלתלות שהובילו את מאלדר וסקאלי לתיאוריות הקונספירציה המפרכות, המשיכו לרדוף אחר זנבן והסתיימו באנטי קליימקס מפואר הרבה אחרי שהצופה האחרון כבר שכח על מה בכלל דיברנו, מופגנות גם כאן, אבל במקרה דנן מתעקשים האחראים כי יש מישהו שיודע לאן כל זה הולך.

מה שכן, בניגוד לקמצנות בדמויות קבועות ב"תיקים", הרי שכאן זכו 14 מבין כמה עשרות הניצולים להוות את המרכז, כשבראשן אותו ג'ק, מנתח בהכשרתו, שאמור היה למות בפרק הפיילוט אבל היה חמודי מדי, וקייט (אוונג'לין לילי), קרוב לוודאי הבחורה הכי יפה על מסך הטלוויזיה שלכם. בין ה-12 הנותרים נזהה גם את דומיניק מונהאן מ"שר הטבעות" כצ'ארלי, הרולד פרינאו מ"אוז" כמייקל, איאן סאמרהלדר מ"אמריקאים צעירים" כבון, דניאל דיי קים מ"אנג'ל" ומ-"24" כג'ין קוואן, טרי או'קווין מ"הבית הלבן" ומ"זהות בדויה" כג'ון לוק האניגמטי, ואולי גם את מגי גרייס, שהייתה השכנה השבדית שטד חיזר אחריה ב"אוליבר בין", כשאנון המפונקת.



פול אוסטר ואני
למרות מה שהיינו עשויים לחשוב, "אבודים" לא מוגבלת במקום ובזמן. ריבוי הדמויות האמור מנוצל היטב, כמו גם יתרונות המדיום הטלוויזיוני, כשמדי פרק אנחנו מבצעים גיחה אל עברו של אחד הניצולים, בתחילה כדי לראות מה הביא אותו אל טיסה 815 האומללה מסידני ללוס אנג'לס, ובהמשך כדי לחשוף עוד נדבך באישיותו. האנקדוטה מהעבר ארוגה במאורעות העכשוויים, שופכת אור על מעשי הדמות התורנית ומקנה לה עומק, בדרך כלל בטוויסט מדהים (שלא לומר מדאים) העשוי להפוך על פיה את הדרך בה נתפסה הדמות בעינינו עד כה. כך נוצר מצב של חציבה לאורך, לרוחב ולעומק, ומה אתם יודעים, לפעמים מוצאים זהב.

הצגת עברם של הניצולים מגלה לא אחת שמבלי משים נשזרו חייהם באקראי בהזדמנויות שונות לפני שבכלל ידעו האחד על קיומו של האחר, כמו נועדו להגיע לאותו מקום. האקראיות הזו נדמית מכוונת לעתים קרובות. היפה בכך הוא ש"אבודים" מסתמכת מאוד על זכרונו הארוך של הצופה, ואף יותר מכן, על תשומת לבו לפרטים. אותו סיפור מהעבר עשוי להיות מתואר מנקודות מבט שונות בהפרש של פרקים רבים, ולפעמים נקודות ההשקה בין חיי הדמויות טרום-ההתרסקות כמעט ובלתי מורגשות. הן יכולות לבוא לכדי ביטוי בפגישה של דמות מסוימת עם מישהו מחיי דמות אחרת, או בדמות אחת המופיעה בדיווח חדשותי בטלוויזיה של דמות שניה וכהנה וכהנה.

47 תפוחים על העץ
דברים מעין אלה הם בדיוק המחוללים של פורומים אינטרנטיים רוויי ספקולציות וניסיונות פענוח של טקסטים וסאבטקסטים, געש של ניתוחים לכל זיק של אמירה דו-משמעית ולכל גץ של התייחסות תרבותית ומשמעותן בהקשר של העלילה והצפוי או לא צפוי לנו בה. כיף.

האם המקריות היא מקרית? האם כוח נסתר ביקש להפגיש דווקא בין האנשים האלה? האם האי הוא הכוח הנסתר? האם האי מרושע? האם הניצולים בעצם מתים? ג'ון לוק - טוב או רע? איך כל זה ייגמר? האם נראה את חייהם גם מעבר לאי, אם בכלל ייוושעו אי פעם? מה יהיה בפרק האחרון? האם ג'ק וקייט יעשו את זה בקרוב? אי פעם? בפרק האחרון? בכלל, האם מישהו, כלשהו, על האי יעשה סקס אי פעם? ומי גנב את המשקפיים של חזרזיר?



לשמחתו של סיקרט אייג'נט ווהן
ג'יי ג'יי - אם לא איכפת לו שאקרא לו כך - הוא כרגע הנסיך של הטלוויזיה האמריקנית. עם "פליסיטי" מאחוריו, "אבודים" ו"זהות בדויה" מצדדיו ו"משימה בלתי אפשרית 3" יחד עם שלוש סדרות לעונה הבאה לפניו, האיש עסוק כמו דבורה קטנה. גם אחד כמוני, שלא אהב את פליסיטי וסבל קשות לנוכח סידני בריסטו, יכול בקלות להפוך את "אבודים" לסדרה החדשה הכי טובה שלו.

יחד איתו יצר את הסדרה דיימון לינדלוף ("ג'ורדן"), ושניהם מתפקדים כמפיקים בפועל יחד עם בריאן ברק. בראיונות שונים עמם הם שבים וטוענים שהיעד של "אבודים" נהיר להם מראש, והדרך אליו פרושה על פני עונות רבות. יפה אם כן לגלות בין הכותבים שמות שכבר מורגלים בעבודה דומה - דיוויד פיורי ודרו גודארד, פליטי ג'וסוורס. פיורי אחראי לאחד הפרקים המעולים, הרביעי, שהבהיר כי "אבודים" נוסעת יפה יפה גם בלי גלגלי העזר, הפיילוט שלה.

ההצלחה הענקית של "אבודים" נתנה בוסט עצבני לרשת המשדרת, ABC, שכבר שנים מחפשת איזה להיט. השנה זה הצליח לה פעמיים, כש"עקרות בית נואשות" נסקה אפילו גבוה יותר וממש נושפת בעורפה של "זירת הפשע", החולשת תדיר על פסגת טבלאות הרייטינג. גם "זהות בדויה" מרוויחה מההצלחה החדשה של אבא, והעובדה ש"אבודים" משודרת בצמוד לה מקפיצה את הרייטינג שלה למספרים שכמעט לא הכירה בשלוש שנותיה הראשונות. לנו ההצלחה הזו היא משב תקווה שריר לכך ש"אבודים" תמשיך ותצליח לספר את סיפורה עד תום ואולי תושבנה האבדות לבעליהן החוקיים, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, אמן כן יהי רצון.





"אבודים", החל מהערב ובכל מוצאי שבת בשעה 21:00 ב-Xtra HOT. שידור נוסף: 00:10.