ראיון עם הדר עוזרי בכוכב נולד; / חסוי / 23/04/2008
אני סמל סקס?
הדר עוזרי הודפת את הטענות, זה סתם שולי ומטומטם. ועדיין, נשאלת השאלה: כיצד הפכה הילדה מפתח תקווה ללוליטה. ואגב, איך אומרים ריקי גל במילה אחת? "אוויר"
דפדף בתרבות
איתי ולדמן
26/8/2005 9:49
ההתלבטתי מאוד לאן לקחת את עוזרי. העורך של המוסף הזה טען שמדובר כרגע בדבר הכי חם במדינה, ושאם נשב בבית קפה לא נצליח להעביר חמש דקות של שיחה רצופה. מכיוון שדבריו של העורך נוטים להיות מקובלים עליי, הצעתי לעוזרי בטלפון לקיים את הראיון אצלי בבית. היא סירבה, ולפני שהספקתי לומר אסף אברבוך ספגתי אס-אם-אס מהעורך בזו הלשון: "קבל ביטול. אל תציע לה לבוא הביתה. קח אותה לאיזה בית קפה".
לפני שנפרדנו, שאלתי את עוזרי מה היה כל הסיפור הזה. התשובה שלה בערך סיכמה את כל הבן אדם שהיא במונולוג אחד. "למה לא רציתי לבוא אליך הביתה?", היא שואלת ופוערת זוג עיניים ענקיות. "זאת שעת לילה מאוחרת, אתה בן, אני בת, אני לא מכירה אותך בכלל, אין לי דיבור איתך, ואתה אומר לי: `את יכולה לבוא אליי הביתה`. וואללה, יופי, מה המצב, גבר. אתה צריך להיות מוכן בחיים. אני לא סתם נזרקת. אי אפשר הרי לשחות סתם ככה במים העמוקים, צריך לדעת מול מה מתמודדים. אנשים זורקים לך פיסות של גלגלי הצלה, ואתה צריך לאחות את כולם עד שתצוף מעל המים ותהיה באמת מה שאתה רוצה להיות".
ועוזרי כבר צפה. הוי, כמה שהיא צפה. כמו ארמדה שלמה של
הצי השישי. את הנסיקה שלה אל תודעת עם ישראל ניתן לתאר כלא פחות ממטאורית. אם תשוו לשתי העונות הקודמות של תוכנית הדגל של קשת, לא תצליחו למצוא אף מתמודד שההייפ סביבו אפילו מתקרב לזה של הבחורה הקטנטונת הזאת מפתח תקווה. במיוחד אם לוקחים בחשבון שהיא אפילו לא העפילה לגמר.
במבט ראשון, עוזרי היא בדיוק מה שמקבלים כשכל הגנים התימניים נופלים בדיוק במקום. עור שחמחם וחלק, נטול פגמים. שיער חום כהה, סמיך ושופע. אף סולד קטנטן, מתגרה. ועדיין תהיתי, למרות כל הנתונים המצוינים הללו, ואם לשים לרגע בצד משתנים כמו אופי או כישרון (כי כידוע, בעולם פוסט-הכל הם משניים, אבל לא באמת), מה גורם דווקא לעוזרי להיות מלכת הגוגל של ישראל.
התשובה שהגעתי אינה מומלצת לבעלי האוזניים הרגישות שביניכם, במיוחד על רקע הקאמבק המפוקפק של חנן ענן. זה החזה, אידיוט. זה כנראה החזה. החזה והחיבור שלו לשאר המכלול המתוק (והיא באמת מתוקה) שנקרא הדר עוזרי, הוא שאחראי למספר לא מבוטל של בני 50 פלוס שהזילו דמעה כששיר ביטון בעטה אותה החוצה בקרב הראש בראש על המקום הנוסף בגמר של "כוכב נולד". זה הלוליטיות שבה. זה מה שזה.
החזה והחיבור שלו לשאר המכלול המתוק
"אמא שלי חיה בסרט שאני אנורקסית"
אלא שעוזרי, מסיבות מובנות לגמרי, מעדיפה לדחות את המסקנה הזו באדישות טיפוסית. "על איזה סמל מין אתה מדבר? ", היא שואלת, ולא בהשתוממות. "זה כל כך שולי וכל כך מטומטם. ברור שמראה זה נורא חשוב, אבל זה לא צריך להיות הדבר העיקרי. ברור שאני קודם כל בן אדם".
כשאת קוראת באינטרנט את כל ההתעסקות בחיצוניות שלך, איך את מרגישה?
"זה נכנס ומיד יוצא. זה דברים מטומטמים ואוויליים. מי שכיף לו להסתכל עליי, שיסתכל עליי. אני לא מתעסקת בזה. זה לא מעניין אותי".
מה כן מעניין אותה? דברים שהם ברומו של עולם הנערות המתבגרות. כן, למי ששכח, הדר בת 17. רק, יש לומר. חלקים נרחבים מאוכלוסיית ישראל מזילים אמנם ריר למראה דמותה הטלוויזיונית מרובת המחשופים, אבל ביומיום עוזרי עדיין מתלבטת בסוגיות הרות גורל, כמו על איזה סנדוויץ` ללכת בקיוסק של בית הספר (במקרה שלה, התשובה היא תמיד - אף אחד).
"אמא שלי חיה בסרט שאני אנורקסית", היא מחזקת את הטענה האחרונה. "היא ראתה אותי פעם בתוכנית, ואחר כך אמרה לי: `מה זה? איך העצמות שלך בולטות!` וכאלה".
את באמת די רזה.
"(מודדת עם כף היד את היקף הזרוע שלה) כן, די רזה, אבל אני אוכלת. אכלתי היום, לדוגמה, שתי חתיכות פיצה ושתי עוגיות. כשאני אחזור הביתה אני אקבל ממנה על זה על הראש".
אל תספרי לה. תגידי לה שהביאו ארוחה ענקית לצילומים ושאכלת שני סטייקים מדממים.
"לא, אני לא משקרת, אין לי מה לשקר. שלושה דברים אני לא סובלת בבן אדם: שקרים, צביעות ואיחורים".
שקרים לבנים זה השמן בגלגלי העולם.
"לא, אני שונאת שקרים. בן אדם שמשקר לי נמחק. אני שמה עליו איקס, ביי, שלום. אני לא צריכה אנשים שיעשו לי רע בחיים ואני לא עושה לאף אחד רע".
סיימת י"ב. מתי את מתגייסת?
"באפריל. השם יודע לאיפה".
איך את מתכוננת?
"יהיה מה שיהיה, הכל בסופו של דבר קורה לטובה".
את חושבת?
"כן. גם אם קרה לך משהו איום ונורא, זה ילמד אותך להבא".
אבל אם נהרגת תוך כדי?
"נו, תגיע לגן עדן, טוב מאוד".
ואם חברה הכי טובה שלך נהרגה?
"אז אני אדע איך להתמודד בפעם הבאה שחברה שלי תיהרג. . .".
תפישה מעניינת. ואם מישהו עבר תאונה ונכרתה לו היד?
"שילמד בפעם הבאה להיזהר, שיפתח את העיניים. . .".
"אם קרה לך משהו איום ונורא, זה ילמד אותך להבא"
לא מפחדת להישמע מטומטמת
את המתח של תחילת הראיון שוברת עוזרי בהצהרה: "אני לא מפחדת להישמע מטומטמת. אני מי שאני. גם אם אני מטומטמת".
הדיאלוג הקודם, בנוגע ל"הכל לטובה", עלול לחזק את החששות שלה, אבל עוזרי רחוקה מלהיות טיפשה. מדובר בילדה (אין מה לעשות, בית דין לא ישכנע אותי שגיל 18 הוא יותר מזה) פיקחית מאוד, שחושבת ועונה מאוד מהר, ושהדבר הבולט ביותר אצלה הוא שתי רגליים הנטועות על הקרקע ככבדה בכספות פורט נוקס.
עוזרי היא בת הזקונים של ברכה, מזכירה רפואית, ואיציק, בעל חברה למיזוג אוויר, ויש לה שלושה אחים גדולים. היא מגיעה לראיון היישר מהצילומים לכתבה, ונראית כמו משהו שהייתם משלמים לפסיכולוג שלכם מיליונים כדי שישתיל בחלומות שלכם.
עם גופייה לבנה מינימלית, שמלה תכולה קיצית ותיק גב בצורת נמר (שעוזרי מכנה "פרנסין". האו סוויט), היא נראית כמו עלון פרסומת של משרד התיירות. קיץ, שמש, בחורות אקזוטיות על החוף, אתם מכירים את הרוטינה. פיגועים? אבטלה? משבר חברתי? לא בבית ספרנו. את השנה האחרונה בבית הספר (מגמת תקשורת) היא מסכמת ב"שנאתי כל רגע" ומוסיפה: "לא היתה לנו מגמת תיאטרון בבית הספר, ותקשורת היה הדבר הכי קרוב. בהתחלה הייתי גם במגמת תלמוד, אבל יום לפני מבחן גדול בתלמוד זה נחת עליי וחשבתי: `מה לעזאזל אני עושה? למה אני צריכה להיות בשתי מגמות?`, אז פרשתי מהמגמה".
איך ההורים הגיבו?
"ההורים שלי נורא תומכים בהחלטות שלי. הם יודעים שאני לא ילדה קטנה. אני עושה מה שטוב לי, אחרת בשביל מה אני חיה? אני לא אחיה חיים של מישהו אחר. ההורים שלי מאוד סבבה, ויש לנו קשר מאוד פתוח. יש משפחות שהקשר בין ההורים לילדים הוא רק בקטע של `היי אמא, ביי אמא`, ולהיפגש סביב השולחן לאוכל. אנחנו מדברים הרבה בטלפון, למרות שהטלפונים של אמא שלי הם בעיקר סביב אוכל".
יש לעוזרי קלילות והחלטיות שאופייניים מאוד לטינאייג`רים. שום דבר לא מלחיץ אותה, או כמו שהיא חוזרת ואומרת - הכל לטובה. כשאני שואל אותה שאלות שהן טיפה יותר קונטרוברסיאליות, כאלה שמערערות לה את הסדר הפנימי, היא נשענת אחורה בכיסא ומפטירה "אני לא יודעת".
קלילות והחלטיות שאופייניים מאוד לטינאייג`רים
רוק כבד במגמת תלמוד
בניגוד למצופה, היא מספרת שלפני שהתחילו הצילומים לתוכנית היא בקושי הכירה מוזיקה ישראלית. כוס התה שלה, מתברר, זו מוזיקה הרבה יותר רועשת. כשהיא מתחילה לדבר על להקות פאואר-מטאל מפינלנד (!) עיניה נוצצות, ואני מנסה להבין איך זה מסתדר עם השמועות על כך שהיא מועמדת לגלם את עפרה חזה בסדרה על חייה.
ניסיתי לדמיין את הנערה חזה יושבת בביתה בשכונת התקווה בסוף שנות השבעים, מעכלת ג`חנון ודופקת את הראש בקיר לצלילי אוזי אוסבורן ובלק סאבאת`. האמת? לא הצלחתי.
"אני מתה על רוק ועל פאנק", היא מצהירה. "כשאני שומעת תופים וגיטרות אני מאבדת את הצפון. אהבתי נורא את מרילין מנסון. בתחילת התיכון הייתי פריקית לגמרי. בשנה שעברה עברתי סוג של שינוי, והורדתי את כל הפוסטרים מהקירות. הפכתי את החדר ליותר נורמלי".
חדר של בנות עם נרות וקערות עם אורז צבעוני?
"לא, אבל פוסטרים יותר אמנותיים על הקירות, חדר נורמלי כזה. גם סגנון הלבוש שלי מאוד השתנה. פעם הייתי הולכת לבית ספר עם כובע גרב וחולצות פלנל נורא גדולות. הייתי בן-בת כזאת. ואז הבנתי שאתה זה לא המוזיקה שאתה שומע. אתה זה אתה, והמוזיקה זאת רק העדפה".
אז למה החלטת ללכת ל"כוכב נולד", מעוז המוזיקה הישראלית?
"לא החלטתי, החליטו בשבילי. אני פחדנית, שקשקתי רק מהמחשבה על ללכת. זה לא סתם תוכנית, זאת תוכנית שכל מי שמגיע אליה הופך בשנייה מבן אדם פרטי לבן אדם ציבורי. היום כשאני נוסעת באוטובוס אנשים מצביעים עליי ואומרים `וואו, זאת הדר עוזרי`. אנשים בשכונה שלי שראו אותי יום-יום כל החיים פתאום מסתכלים עליי שונה. אפילו כשחברות שלי באות אליי יש אנשים ששואלים אותן: `מה, אתן הולכות להדר עוזרי הביתה?`. זה טירוף".
אני פחדנית, שקשקתי רק מהמחשבה על ללכת.
מה פתאום אני עפרה חזה?
מה את באמת חושבת על כך שכרגע את אחד מהפרצופים הכי מזוהים במדינה?
"(צוחקת). זה הזוי. הזוי. אני לא יודעת איך זה קרה. אני באתי לתוכנית בשביל החוויה, בשביל ליהנות. ככה זה היה באמת. אין לי מושג איך להסביר את זה. זה כמובן מחמיא לי מאוד. זה כמו שאמרו לי שאני מזכירה את עפרה חזה. מה פתאום אני עפרה חזה? כמה פעמים אמרת שאני מופיעה בגוגל-70 אלף. חכה, זה עוד יגדל. . . סתם, סתם. זה נראה לי אבסורד לגמרי (מצחקקת)".
כמה אמת יש בכל הדיבורים על סדרה על עפרה חזה בכיכובך?
"אני לא יודעת. אחי העיר אותי לפני כמה זמן בבוקר, סיפר לי על מה שפורסם בעיתון, ופשוט התגלגלתי מצחוק במיטה חמש דקות. לא דיברו איתי על זה, כי אסור לנו לדבר עם אף אחד עד סוף הצילומים".
"התגלגלתי מצחוק במיטה חמש דקות".
כל בחורה צריכה ארס
אם עוזרי עוד אינה לוהטת מספיק, הרי שמעל כל המדורה הזו יוצקים, שוב ושוב, דלק בדמות שמועות הכרוכות בה ומרמזות על קונסיפרציות איומות, לכאורה, המתגלגלות במסדרונות קשת. אמרו עליה שהיא המועמדת לניצחון, מטעם ההפקה, ולכן היא זוכה למינון מיוחד של קלוז אפים. אמרו שהיא הקלף המנצח היחיד של העונה הנוכחית ולכן אסור, פשוט אסור, שלא תגיע לגמר. אמרו גם שהקטינו לה את כמות הבד בשמלה, כדי להגביר את זרם האס-אם-אסים. אמרו עליה בטוקבקים הרבה דברים. השאלה היא, אם היא בכלל ידעה שהיא כזו.
היה הרבה מאוד דיבור על כך שבמערכת של התוכנית סימנו אותך כמועמדת לניצחון וניסו לדחוף אותך על חשבון אחרים. לראיה, בשתי הפעמים שבהן כבר הודחת, עיקמו את החוקים במיוחד בשבילך.
"קודם כל, בשנה שעברה זה כבר קרה עם לירון לב".
והשנה?
"אני אגיד לך את האמת, אני פשוט לא יודעת. יכול להיות שזה נכון. אני יכולה להגיד לך שאף אחד לא דיבר איתי ואמר לי שמעקמים את החוקים בשבילי. אבל אין לי דרך לדעת מה הלך שם באמת".
מעבר להררי השמועות, אם יש דבר שכל מי שראה "כוכב נולד" השנה הסכים עליו, זה שהדר עוזרי מזייפת. אחד הרגעים הקיצוניים השנה בתוכנית היה כשריקי גל, קבל עם וצביקה פיק, המליצה לעוזרי לחפש מקצוע אחר. כשעוזרי מדברת על גל, זאת הפעם היחידה שנפלט ממנה משהו שמזכיר קצת ארס.
"השטויות שריקי. . .", היא פותחת, ואז עוצרת לשנייה על מנת לעדן את עצמה וממשיכה, "הא, הדברים שריקי אמרה, לא מכבודי להתייחס אליהם. בשביל מה להתעסק בזה בכלל? בסדר, אז היא אמרה את זה, תודה רבה, נקסט. אמרתי לעצמי כזה דבר: `להתייחס לזה או לא להתייחס לזה?`. אם אני אתייחס לזה אני סתם אוכל את עצמי מבפנים. אז בסוף החלטתי להעביר את זה הלאה. מה יכולתי לעשות"".
לא היתה לך בעיה אחר כך לפגוש אותה במסדרונות התוכנית?
"שמעת פעם על המושג אוויר? אז זהו. זה מי שהיא היתה בשבילי. כל מילה מיותרת".