"מחסום סופרים" - כיצד בדיוק כותבים, כיצד מתחילים. עם מה ולמה. כיצד גורמים לקורא להתעניין, ובכלל מדוע שהוא לא יפסיק אחרי השורה הראשונה. במיוחד כשהיא נכתבת על ידי כותב טירון וחסר ניסיון. המזל הגדול הוא שבניגוד לכל מיני כותבים ללא חזון, לי יש לפחות כיוון ומטרה ברורה - סיכום סקרים. הסקרים כבר ערוכים, התוצאות כבר התקבלו, וכל מה שאני צריך לעשות הוא לסכם אותם. אני לא צריך לתאר עלילות, להמציא טוויסט חדש, להביא לקליימקס. היי - אני אפילו לא צריך לחדור אל סודותיהם הכמוסים של באפי, אנג'ל וספייק. אז את מי היא אוהבת יותר?

מצד שני, כבר כמעט שנה חלפה מאז הסיכום הקודם, וכולם באתר כוססים ציפורניים, כולם מחכים בכיליון עיניים לרגע הגדול. בעצם כולם מחכים בכיליון עיניים לרגע הגדול של באפי. מזמן כבר שאלתם את עצמכם - מהו השיר האהוב עליי ב"באפי", ומדוע עליי לבחור אותו מתוך מאגר שלא כולל את Once More With Feeling? תשובות בהמשך. גם אתם הרי רוצים להעלות מישהו בקופסה, אבל אתם לא יודעים מי הוא יהיה. האם כולם שונאים את הפרק האחרון, האם יש כאלה שאוהבים אותו (אנשים מוזרים, אה?). ולמי הייתי מוכן להתמסר, מיהו אותו ערפד אלמוני שאני מצפה כבר שיערפד אותי. שאלות קשות, תשובות יש, אבל למה, הו למה אתם לא יכולים להיות החלטיים.

מהו האירוע המשמעותי ביותר בחייה של באפי?
במקום האחרון עם קול אחד שלם עמד לו רגע עזיבתו של אנג'ל את סאנידייל. הרגע משמעותי בעיקר עבור הערפד שפתח לו משרד בעיר הגדולה, הרבה פחות עבור באפי, שכבר השלימה עם הגורל קודם לכן. עם חמישה קולות נבחרו שני רגעים שונים: האחד - אותו אושר אמיתי עם אנג'ל. במילים אחרות, הרגע שבו באפי איבדה את בתוליה. אני יכול להבין כיצד רגע כזה יהיה משמעותי בחייה של אישה, אבל אחרי הכל מדובר כאן בקוטלת בכבודה ובעצמה. האם אין הבדל כלל בין באפי לבין פשוטי העם, ובכלל כיצד תסבירו את החיפוש המונומנטלי אחר הבעל ב"אלי מקביל" וב"סקס והעיר הגדולה"? אופציה אחרת שזכתה לחמישה קולות - היא סוף העונה השביעית. גם לדעתי מדובר ברגע חשוב במיוחד. אחרי הכל, באפי זוכה סוף סוף לא להיות לבד בשדה הקרב. ושרה מישל גלר יכולה להמשיך בדרכה לכיבוש יעדים כמו "הטינה" ו"סקובי דו 2". גם במקום הרביעי והחמישי נוצר שוויון (כל ההחלטות קשות). מצד אחד שליחת אנג'ל לגיהינום בסיום העונה השנייה. כן, רגע קשה, דרמטי, ואפילו כזה שזיכה אותנו בשמיעת קולה הענוג של שרה מקלאכלן. אבל מצד שני, אנג'ל הוא זה שסבל ומת, והרגע הזה היה קשה דווקא לבאפי? גם חזרתה של באפי מגן עדן זכתה ל-11 קולות. לדעתי, מדובר דווקא ברגע מכריע הרבה יותר עבור ווילו. אפשר לחשוב - מה כבר כל כך טוב בגן עדן שאין בסאנידייל שטופת השמש. קרוב קרוב במקום השלישי עם קול אחד יותר הגיעה רגע מותה של ג'ויס. לדעתי, ג'ויס היא אחת מהדמויות הכי מעצבנות בתולדות הוורס. והיא מעולם לא חסרה לי, למעשה היא זו שקלקלה לי קצת את "שיחות עם אנשים מתים". אבל מי אני שאתווכח עם 12 איש.

וכך אנו מגיעים לרגע הגדול. שתי אפשרויות התחרו ראש בראש, וההכרעה היתה צמודה ומותחת. אך לאחר שהערפל התפזר גילינו שבמקום השני המכובד, נמצא רגע פגישתה של באפי עם ווילו וזאנדר. אילולא היתה באפי נפגשת עם השניים, סביר להניח שהיא היתה הופכת את עורה לכושית, צובעת את פניה, ונוהמת כאשר היא לבושה במחצלת כלשהי וחושפת מקסימום עור (שזה בעצם לא רעיון כל כך רע). במקום הראשון עם לא פחות מ-29% מהקולות הגיע רגע הפיכתה לקוטלת. מה שהגיוני לאור העובדה שאילולא אותו רגע, כנראה שלא היתה סדרה. מצד שני, סביר להניח שאילו באפי לא היתה הופכת לקוטלת, אזי הרגע המשמעותי בחייה היה אותו איבוד בתולין עם אנג'ל. פרדוקס.



הסקר הבא מביא איתו שתי דילמות. הראשונה היא בבלבול הטבעי שנוצר בין שרה מקלכלן לבין שרה ברייטמן, לאחת קול אלוהי, לשניה גם כן, לשתיהן קוראים שרה, בדיוק כשמה של כוכבת הסדרה. האחת אירית עצובה, השניה אשכנזיה חובבת אופרה. הבעיה השניה טמונה בחוש המוזיקלי של כותב שורות אלה - הוא אוהב את בריטני ספירס. בעיה. לכן, סביר להניח שאני מבלבל בין השירים. חושב על ברייטמן במקום על מקלכלן, ועל צ'ינו במקום על צ'יבו.

במקום האחרון, כולכם (חוץ מבן סורר אחד) פיתחתם חוש מוזיקלי מפותח, ונמנעתם מלהצביע ל-Believe של שר. נכון, מדובר בשיר שהוביל את כל מצעדי העולם לפני כחצי עשור, אבל אחרי הכל מדובר בשר - ואם באפי מסוגלת לזהות מקורות שדיים על פי השיר בלבד, מי אנחנו שנתווכח איתה. למקום השישי עם 4 קולות, ומספר דומה של אחוזים הגיע The Prayer of St. Francis של זמרת הבית שרה בר... מקלכלן. מדובר בשיר שגרם לשיער של ווילו לחזור לצבעו האדמדם הטבעי. מסתבר שרבים כאן מעדיפים שחור, למרות שלי נראה שהסיבה העיקרית לכך שהשיר זכה למספר קולות נמוך כל כך, היא סלידה חבויה מסוף העונה השישית וכל הנלווה אליו. אם אני צודק, אז פויה. שיר נוסף שזכה למספר קולות זעום - שישה - הוא Sugar Water של צ'יבו מאטו, השיר שלצליליו רקדה באפי עם זאנדר. המצביעים, סביר להניח, הם חובבי פיית' מושבעים שהיו מעדיפים לראות את She was bad ולא את When she was bad. פיקנטריה קטנה - בלהקה מנגן שון, בנו של החיפושית המנוח ג'ון.

K's Choice, להקה שהגיחה בסוף שנות התשעים, וניסתה להחזיר את מראה הבלונד הקצוץ לאופנה, נמצאת במקום הרביעי עם שירה Virgin State of Mind, מפרק המופת "ווילו הכפולה", לא פחות מ14 מכם (13%) הצבעתם לו, ומכיוון שהוא השיר היחיד ברשימה שגם מופיע לי בפלייליסט, אני יכול לומר - מממ... לא רע.

וכך אנחנו מגיעים אל שלושת הגדולים. חוסר ההחלטיות הכרוני של מצביעי הסקרים בא לידי ביטוי בתיקו בין המקום השני לשלישי. שני השירים שזכו לכבוד הם Blue של אנג'י הארט מ"שיחות עם אנשים מתים" - שיר מצוין שתרם רבות לפרק מצוין, והוכיח שהמקלכלנית היא לא היחידה שיכולה לבצע מלנכוליה נשית. בשוויון איתו נמצא שירו של ג'יילס מפרק הסיום של העונה הרביעית "חסרי מנוחה". מעבר לכך שמדובר בשיר טוב (גם אם לא מלא) מדובר גם בשיר היחיד ברשימה שתרם באופן ישיר לסקוביז, ואל תשכחו את הנרות. שני השירים זכו ל-20 קולות כל אחד, שהם 19%.



למקום הראשון, בהפרש גדול מכל שאר המתחרים הגיע שיר נוסף של שרה מקלכלן, Full of Grace מ"התהוות - ב'". עינו של מי לא דמעה כאשר באפי הרגה את אהובה? ליבו של מי לא נשבר כאשר היא נסעה בדרכה אל הלא נודע (טוב, בעצם אל לוס אנג'לס). אין ספק - שרה מקלכלן היא ההוכחה החיה לכך שקיים קיטש טוב.





הסקר שאחריו היה זניח לחלוטין, ובעל שתי אופציות בלבד לבחירה. אנג'ל ניצח את ספייק.

אה, רגע. מודיעים לי שזו השאלה החשובה ביותר בתולדות הוורס, כזו שעליה נשפכו תילי תילים של דיונים, צעקות ומשיכות בשיער. המלחמה הנצחית בין הקרוס לאברים לבין הספאפים. כאשר אלו מביאים הוכחות מהגורן ואלו מהיקב כדי להוכיח את טענותיהם. ובכן, חוששני שאתם טועים. הסקר מעולם לא שאל "את מי באפי אוהבת יותר?" - שאלה כזאת היא הרת גורל הרבה יותר מדי, ובעלת פוטנציאל מסוכן להיגרר למלחמה כוללת על לוס אנג'לס בעקבות הפעלת נשק יום הדין על ידי אחד משני הצדדים. שאלת הסקר היתה רק "את מי תבחר באפי לקחת איתה למסיבאפי?", וזו כבר שאלה אחרת לגמרי. קודם כל, משום שסביר להניח שבאפי לא תגיע למסיבאפי אלא אם כן זו תיערך בברונז. היא לא יכולה סתם ככה לזנוח את פי השאול בסאנידייל ולברוח לתל אביב. לכן מדובר בשאלה היפותטית בלבד, והיחס לתשובות צריך להיות בהתאם. שנית, גם בהנחה שהמסיבה אכן תתקיים בברונז, ושבאפי תצליח לפנות מספר שעות בשביל ליהנות (כנראה שלא מדובר בעונה השביעית). עדיין קיימת הטייה ברורה לאחד משני הצדדים. אחרי הכל, גם אם באפי אוהבת את אנג'ל אהבת נפש, אתם באמת רואים אותה לוקחת למסיבה מישהו שמגיח מאחוריך בלי שום סיבה, נראה לא שייך, וסתם מפחיד את כל העוברים ושבים, מר dark and gloomy? לא נראה לי. במיוחד, כאשר בצד השני קיים בלונדיני שופע כריזמה ומסתורין, מישהו שיכול להוות מושא לקנאה לכל בנות העיר (חוץ מווילו, טארה וקנדי כמובן).

ובכל זאת, דווקא אנג'ל הוא זה שניצח. נכון, הוא נחבא אל הצללים. נכון, הוא לא מסוגל לרקוד. נכון, הוא טיפוס די מפחיד. אבל באפי אוהבת אותו וזה מה שחשוב. אחרי מאבק צמוד שהוכרע ברגע האחרון, ולאחר שהתפזר הערפל, התברר - באנג'ל בחרו 57 מצביעים שהם 51%. בספייק בחרו 54 שהם 49%. צמוד, צמוד, אבל ספייק - you lose again.



דברים טובים באים בזוגות, גם אם לאותם דברים טובים קוראים דרלה. "וולפראם והארט" היו צריכים להעלות עוד מישהו בקופסה איתה, בעיקר בשביל להפיג את הבדידות. אבל מי יהיה אותו בר מזל?

אף אחד מכם לא בחר בפן. אותו ערפד מיתולוגי מעברו של אנג'ל. לדעתי הסיבה המרכזית היא כי לא רבים זוכרים מי היה פן בכלל.
no penn intended. עם שבעה קולות הגיעו לא פחות משלושה מהמועמדים, כמו תמיד גם בסקר הזה התיקו שולת!!1. האחת היא קנדרה, כי מה שאנחנו צריכים זה עוד קוטלת, ובנוסף גם אחת שלא ממש יודעת אנגלית, ושלא מסוגלת לתת פייט לערפדית חולת נפש. השניה היא הקוטלת הראשונה, מה שהיה יכול ליצור קונספט מעניין, בלונדינית אריסטוקרטית מול מישהי שמעולם לא למדה קרוא וכתוב. עוד אופציה שקיבלה שבעה קולות היא המאסטר, שבהחלט היה יכול לייצר כמה משקעים בין האב המזניח לבין ביתו המוזנחת, ומה שטוב לכוחות האור טוב לכולנו. גם בקרב על המקום הרביעי נוצר שוויון בין שתי אופציות. מהצד האחד של הזירה - אביו של אנג'ל. אחרי הכל, אם מביאים לו אמא, אין סיבה שלא יצרפו אליה גם אבא. ולעזאזל הרגשות של אנג'ל הקטן והמסכן. אם הוא רוצה קצת חום אנושי, הוא היה צריך להישאר בסאנידייל עם באפי. גם ריבר זכתה לתשעה קולות, כנראה בשל הניסיון שהיא רכשה, מצד שני קשה לי להאמין שאנשי "וולפראם והארט" יקבלו אותה באותה החמימות של צוות סרניטי.

שלושת הגדולים: במקום השלישי עם 15 קולות, ג'ני קלנדר. אנג'ל שבר לה פעם אחת את המפרקת, אז למה לא לתת הזדמנות נוספת גם לדרלה. אתם לא באמת מצפים שדרלה תעשה את המסע הארוך הזה ללא ארוחה. למקום השני עם שלושה קולות יותר הגיע דויל. אוי, הגעגועים. אז ככה, ניוזפלאש - גלן קווין נפטר, קצת קשה יהיה להחזיר את דויל. חוץ מזה קורדיליה כבר תפסה את מקומו כבעלת החזיונות, עוד אחד יהיה קצת מיותר, או שאולי יגרום לקורדיליה להיות מיותרת וזה כבר ממש לא טוב. אז דויל, הישאר במקומך, אתה לא באמת יכול לצפות לעוד מוות הירואי.

ובמקום הראשון, בהפרש גדול ועם לא פחות מ-26 קולות מופיע ראש העיר. ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא קשר כלשהו בין ראש העיר לבין אנג'ל או דרלה. לאחר ניסיונות רבים (למשל - בדיקה אם ראש העיר מופיע בשושלת יוחסין בריטית כלשהי, אך מסתבר שהמוצא שלו הוא הולנדי דווקא) הגעתי למסקנה שהסיבה העיקרית שבגללה הוא נבחר היא בשל האהבה לדמות ההיא.

ובכן, השאלה היתה לא "מי הביג באד הגדול מכולם" השאלה היתה "את מי היו צריכים וולפראם והארט להעלות בקופסה". לדעתי קיים כאן "אפקט ראש העיר" המבטיח לו זכייה בכל סקר בו הוא ישתתף. לכן, אני מוכן להציע סקר חדש "מי הכי חתיכה בוורס", ולהציע את ראש העיר כאחת מהאופציות. יש למישהו ספק שהוא יזכה?



אומנות הסיום הבדילה מאז ומתמיד בין היצירות הטובות לבין היצירות העוד יותר טובות. סרטים כמו "החשוד המיידי" או "החוש השישי", לקחו את האומנות הזאת לדרגה אחרת. ובדיוק לזה אנחנו מצפים גם מג'וס - סיום מיוחד, כזה שיפעים אותנו, ירגש אותנו ויתן לנו טעם של עוד. ג'וס עמד במבחן הזה פעמיים, בהצלחה או לא? את השאלה הזאת הפנינו אליכם המצביעים.

19 מביניכם טענו שהסיום, אפעס, לא היה כל כך מוצלח, ושחבל שהסדרה לא הסתיימה עם “המתנה". האופציה הזאת בעייתית משהו. מצד אחד, גם אני מסכים, מדובר בפרק הטוב ביותר של הסדרה, לטעמי. פרק סיום מושלם, לא פחות. הדבר הכי טוב שנראה אי פעם בטלוויזיה. מצד שני, מה עם המחזמר? מה עם פרקי הסיום של העונה השישית? מה עם "שיחות עם אנשים מתים". מה עם כל אותם רגעים נפלאים שהעונות האחרונות סיפקו לנו. לכן, אין ספק, טוב שהיתה עונה שישית. טוב (גם אם פחות) שהיתה לנו עונה שביעית. אבל במקום "נבחרת", אולי היה עדיף לסיים עם "המתנה", אבל להעביר אותו שתי עונות קדימה.

37% שהם 32 קולות, היו אמביוולנטיים משהו לגבי פרק הסיום. מבחינתם מדובר במנטוס ירוק דווקא. נחמד, אבל לא מספיק טוב. פרק טוב, אבל לא מופתי. האם הסיבה היא מותה החפוז של אניה או העובדה שקנדי עדיין חיה? האם אנשים חושבים שהמסר המסיים הוא טוב, אבל הביצוע לא מבריק? האם אנשים חושבים שזה פרק טוב עבור כל אחד מאנשי הסדרה, אבל לא עבור הג'וס? הכל אפשרי, הכל יתכן, ובכל זאת האופציה זכתה ליותר משליש מהקולות, שזה מכובד.

ובמקום הראשון עם לא פחות מ-35 קולות, זכתה האופציה הנקראת "מנטוס ורוד". מכיוון שזכרוני קצר, נאלצתי לחפש את האיזכור של המנטוס הורוד בדבריו של JW. לא ההוא, זה שלנו. הדבר הראשון שהרגשתי הוא דיכאון מכך שהוא כותב הרבה יותר טוב ממני. הדבר השני הוא שלכל הפחות הבנתי את הכוונה. מנטוס ורוד הוא מטאפורה מתוחכמת למשהו מתוק במיוחד, משהו מצוין. אישית, אני מעדיף שוקולד, אבל אני בהחלט יכול להבין את חובבי הג'לטין, ובכל מקרה התוצאה ברורה. למעלה מ-40% מהמצביעים סברו שמדובר בפרק נפלא, כזה שלא נופל משמעותית מאף פרק אחר בסדרה. אני כאמור, לא ממש מסכים, אבל אני בסך הכל מהווה קול אחד, ובסופו של דבר - זה לא הרבה.




לאחרונה התפרסמה בעיתונות ידיעה על כך שניתן להאריך את תוחלת החיים ל-1000 שנה, ובכך להפוך את כולנו למתושלחים קטנים. הוורס מספק אופציה אחרת, כזאת שלא כרוכה בפיתוחים מדעיים ובתרופות. כל מה שצריך לעשות הוא לטוס לסאנידייל או לקליבלנד, לחפש סמטה חשוכה, לחכות לבוא הערפד ולהתמסר אליו. כמובן, עדיף לעשות את זה בדרך הקלה והנוחה ביותר, ואם אפשר, עדיף שמי שיערפד אותך הוא ערפד/ה סקסי/ת במיוחד.

ואם כבר מדברים על סקסי. אנחנו מגיעים למקום האחרון עם 0 קולות שלמים - המאסטר. אכן, מי לא היה רוצה שזקן מכוער עם פנים מצולקות ומבט זועף תמידי יערפד אותו. לכאורה עדיפה ההתערפדות על ידי מישהי יפה יותר, בלונדינית - הארמוני מהצד האחד, סאנדיי מהצד השני. הבימבו התמידית מהצד האחד, הביצ'ית שאוהבת לרדות בסטודנטים צעירים מהצד השני. שתיהן חלקו 4 קולות ביניהן באופן שווה. למקום השביעי עם קול אחד יותר הגיע הגדול מכולם - דרקולה. וכאן השאלה היא לאיזה דרקולה הכוונה, לחנון המסכן של תחילת העונה החמישית או לערפד המיתולוגי של בראם סטוקר. מצד אחד, פאדיחות להתערפד על ידי היצור הזה שהופיע בבאפי, מצד שני מפחיד הרבה יותר מדי להתערפד על ידי רוזן רומני שהתפרסם עוד בחייו כרוצח המונים אכזר. קרב אכזרי ניטש על המקום החמישי והשישי. המפסידה היתה דרוסילה חולת הנפש, למרות שלכאורה, מה שטוב לספייק אמור להיות טוב לכולנו. המנצח היה לא אחר ממר סופר מרחוב סומסום. כנראה בגלל שהשיניים שלו עשויות מספוג, וכך תהליך העירפוד יכאב הרבה פחות. זוכרים את סצינת העירפוד של ליאם המסכן? זאת שבה דרלה מרחה פס של דם על חזה? הסצינה הזאת גרמה לאנשים רבים לרצות ולהחליף את הפרחח הבריטי עם המבטא המזויף. לא פחות מ-17 מכם בחרו בה, ובכך היא לפחות ניצחה את הדרבי הקטן שהיה לה עם דרוסילה, וגם זאת חצי נחמה.

כרגיל, פיסקה מיוחדת מוקדשת לשלושת הגדולים. החבר'ה שבאמת הייתם רוצים שיהרגו אתכם. למקום השלישי הגיעה וואמפ ווילו. האמת צריכה להיאמר, וואמפ ווילו היתה חתיכת ערפדית משכנעת. היא היתה בוסית רעה ואכזרית, והיא אפילו זכתה סוף סוף בסייד קיק הנצחי - זאנדר. אבל איכשהו, לא נראה לי שכיף להתערפד על ידה, היא קרה הרבה יותר מדי, ובכל זאת היא זכתה ב-25 קולות. מכובד. המאבק בין ספייק לאנג'ל לא הסתיים בבן הזוג למסיבאפי, הו לא. הוא חזר לכאן, ובגדול, אבל עם תוצאות הפוכות. אנג'ל הגיע למקום השני עם 34 קולות. רגע, רגע, אנג'ל? אתם בטוחים, אנג'ל? לא התכוונתם אולי לאנג'לוס? ובכן, אולי לא. אני בטוח שרבים היו רוצים שאנג'ל העדין והמתחשב היה מערפד אותם. הוא בטח היה יוצא איתך קודם למסעדה טובה, מרגיע אותך, מסביר לך שזה הכרחי בשביל להציל את העולם או משהו כזה, ואז נועץ שיניים בעדינות מירבית. עירפוד בחמישה כוכבים. מצד שני, אם באנג'לוס מדובר - לא כיף.

ובמקום הראשון, הלוזר הגדול מהסקר ההוא, מתברר כווינר הגדול בסקר הזה. ספייק. מתברר שקשה לעמוד בפני הקסם הבריטי שמשתפך מהבלונדיני השרמנטי. ואם כבר צריך למות, עדיף שמישהו שכבר הרג שתי קוטלות, יהרוג גם אותך. השאלה הגדולה היא רק, מה היה קורה לו אחת מהאופציות היתה ראש העיר.