10. "אנחנו על המפה, ואנחנו נשארים במפה. לא רק בספורט, אלא בהכל" - הציטוט המפורסם של טל ברודי אחרי אותה זכייה היסטורית של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, יכול מעכשיו לקבל גם משמעות נוספת. ערוץ 10 - או בשמו החדש "ישראל 10" - עשה את זה, ובענק. עם רייטינג שיא של 35.1%, כבש הערוץ את הטבלה השבועית, מותיר מאחור אפילו את תוכנית פתיחת העונה של "כוכב נולד 3" (שבעצמה רשמה רייטינג שיא ביחס לתוכניות הקודמות שפתחו עונה), בעזרת משחק הכדורגל של נבחרת ישראל מול נבחרתה של אירלנד. ועכשיו נותר לגלות שני דברים: האחד - כמה רייטינג ישיג המשחק מול צרפת? והשני - האם גם תוכניות שאינן ספורט ישאירו את ערוץ 2 הרחק מאחור עם פרצוף המום על הפנים?

9. פרק פתיחת העונה של "כוכב נולד 3" היה הדבר הכי כיפי ששודר השבוע בטלוויזיה. "חורשת האקליפטוס", ההוא עם הפוקימון, ההיא ששרה "שבחי ירושלים", החקיין שהצליח להצחיק את טדי ואת הצביקאים, ההיעדרות המשמחת של אסף אשתר. היה כיף, והציפייה לפרק הבא היא כמעט בלתי אפשרית.

8. שני פרקי סיום העונה של "הבית הלבן" היו מרתקים. זה לא רק הדאגה לחייה של דונה, או ההלם בעקבות מותו של פיצוואלאס, ולא רק העיסוק בנושאים הקרובים לליבנו - להם היה חלק נכבד בצמד הפרקים המעניינים הללו, אלא גם ובעיקר ההתעסקות עם הפן האנושי של הדברים: ג'וש נסער, בהתחלה בגלל הדאגה לשלומה של דונה, אבל לאחר מכן בגלל הידיעה על כך שיש לה מאהב חדש; השיחות של דונה עם חייל ישראלי מצד אחד ועם אזרח פלשתינאי מהצד השני. כמה קטעים משעשעים במיוחד סיפקה לנו ההתעסקות עם הגשת כדור הבייסבול שהיתה בלו"ז של הנשיא, שהתעקש לא לבטל אותה, והאימונים עם צ'ארלי.



7. "אברווד" ממשיכה לנפק רגעי טלוויזיה מקסימים על בסיס שבועי. הפעם היה זה בזכות הרפואה האלטרנטיבית של לינדה, שהצליחה לגרום להארי להפגין רגש במהלך הנאום שלו לרגל זכייתו בתואר "איש השנה". גם מדיסון, הבייביסיטר החדשה של דיליה, הכניסה משב רוח מרענן לסדרה, בעיקר בזכות ההטפה לאנדי ולאפרם, שדווקא הצליחה "לאחד" אותם.

6. מלבד הקטעים המשעשעים הרגילים ב"או-סי", שהפעם היו מצחיקים במיוחד (במיוחד בזכות סאמר, שניסתה להתחבר ליהדות בליל הסדר עם ה"צ'מץ' ומצה" שלה), קיבלנו הפעם גם כמה רגעים מרגשים, עם הסבתא של סת' שבאה כדי להשלים עם משפחתה לפני מותה, אחרי שנים בהן רדתה בהם ביד רמה. וכמעט כרגיל - כל קו העלילה הקשור במריסה שעמם באופן גורף. אולי מספיק עם זה כבר?

5. פרק "מאחורי הקלעים" של "קרובים קרובים" היה מוצלח למדי, בעיקר בגלל ההתרגשות שליוותה את השחקנים הותיקים במהלך ההכנות לצילום הפרק המשותף. הפרק עצמו קצת נמרח, אבל הצליח להכיל כמה קטעים מצחיקים - בעיקר הסצנה עם לאורה ויורם שמגלים האחד על פיטוריה של השנייה ולהיפך. אם לסכם את ערב פורים של קשת, הרי שהרעיון היה לא רע בכלל (שני ספיישלי איחוד נוסטלגיים ברצף), אבל הביצוע, בעיקר של הפרק עצמו, שהיה כל כך מדובר, היה יכול להיות טוב בהרבה.

4. בעונתה הראשונה הצליחה "השיר שלנו" להתחמק בצורה מעוררת הערכה מתווית ה"טלנובלה", אלא שנדמה כאילו העונה השנייה, לפחות בינתיים, מושתתת רובה ככולה על כל אותם הדברים מהם ניסתה העונה הראשונה להתחמק. יש רגע שבו יהיה לדמות מסוימת הכי לא נוח שדמות אחרת תיכנס? בדיוק ברגע זה אותה הדמות תיכנס. דמות מסוימת שמעה הרגע לראשונה שיר חדש? אותה דמות (זוהר) תצליח לשיר את השיר וללוות את עצמה על הניסיון הראשון בלי שום זיופים. בכלל - כל מה שקשור בפן המוזיקלי בסדרה - אם זה שיר באיזה אודישן או סתם שיר שדמות כלשהי שרה לרעותה - עבר התמקצעות, שברוב המקרים הורסת את ה"רוח החיה" של השירה. כשמיקי שרה באודישן ונשמעת כאילו הפיקו אותה באולפן, אלמנט האמינות של הסדרה נפגם. וזה חבל, כי אלו דברים שלא היו בעונה הראשונה ה"פחות מקצועית" כביכול. חוץ מזה, נדמה שלסלאו ודליק, שתי דמויות שהביאו משב רוח מרענן בעונה הראשונה, קצת מיצו את עצמן בעונה הנוכחית, כשיותר מהכל הם נראים כמו פארודיה על עצמם. חבל.




3. "זהות בדויה" של השבוע היתה יכולה להיות הרבה יותר מוצלחת, אלמלא האנטי קליימקס שסיים את הפרק. כולנו ציפינו למשהו גדול שיקרה, לאפוקליפסה מפחידה במיוחד, שתתרגש עלינו בחסות ארווין סלואן המפלצתי. הבנייה היתה דרמטית ומצוינת, האווירה היתה קסומה ופנטסטית, הכל היה שם כדי שנתרגש, כדי שניבהל, כדי שידהימו אותנו - אפילו הביאו לנו את מייגן. מייגן! - אבל כל זה בשביל שסלואן יקבל את השלב הבא במשימה שלו. זה הכל? זה הדבר הגדול? נכון, אנחנו עוד לא יודעים מה בדיוק ראה סלואן, ומה השלב הסופי בתוכנית, אבל כל הבילד-אפ הזה היה, לטעמי, קצת מיותר, ואפילו יומרני.

2. הסדרות של "yes+" משודרות באופן קבוע בשעות הערב, ובמהלך 24 השעות שלאחר מכן בשני שידורים נוספים. עקב חג הפורים, היה השבוע רק שידור חוזר אחד ל"איש משפחה" של יום רביעי, בשעות הצהריים, ואילו השידור הנוסף - עליו סמכתי - שאמור להיות בסביבות 20:00 ביום חמישי, נעלם כלא היה. ככה מזלזלים בהרגלי צפייה? מאוד לא אופייני ל-yes.

1. במוצאי שבת, בשעה 22:45, שידרה טלעד, כאמור, את צמד פרקי הסיום של "הבית הלבן". הפרקים עסקו בסכסוך הישראלי-פלשתינאי, ובמשלחת אמריקאית שנשלחה לאזור כדי לנסות ולבדוק אפשרות לחזרה לשולחן הדיונים. הפרקים הכילו התייחסות מפורשת ל"יושב ראש הרשות, שמושל ביד רמה כבר שלושים שנה" למרות שבפרק עצמו לא קראו לו בשמו האמיתי. טלעד יכולה היתה לקדם את הפרקים הללו עם פרומואים מיוחדים, אבל מסיבות השמורות רק לה, החליטה לפספס את ההזדמנות. אז כן, אתמול היה באמת ערב יוצא דופן מבחינת רייטינג, בגלל המשחק של נבחרת ישראל ששבר שיאים בערוץ 10, אבל כשלזכייניות עצמן אין כוח לדחוף את סדרות הרכש שלהן, שאף אחד לא יתפלא כשהרייטינג נמוך. כי עם הקידום הנכון, ועם השיבוץ המעט יותר הגיוני, היה אפשר להגיע עם הפרקים הללו לרייטינג הרבה הרבה יותר גבוה.


בשולי הממיר
עוד דברים שראויים לציון השבוע: דדווד נפתחה, אך טרם יצא לי לראות אותה. יום השבת כבר מזמן הפסיק להיות "עוד יום של טלוויזיה" והוא הפך ל"יום טלוויזיה מפלצתי". חכו לשבוע הבא, עם שני פרקי הפתיחה של "24"; "מגרש ביתי" פתחה עונה שנייה, והיא, כרגיל, לא מצליחה להרשים אותי במיוחד (אם כי הפרק עצמו היה נחמד); "סמולוויל" סיימה עונה שנייה בפרק דרמטי במיוחד, שבו בחר קלארק במקבילה הסמולווילית לסמים - הקריפטונייט האדומה שהופכת אותו ל"אדם אחר"; גם "לאס וגאס" פתחה עונה חדשה עם חיזוק בדמותו של השחקן אריק דיין, שהיה גם ג'ייסון ב"מכושפות"; השחקנית הנהדרת סוזאן סאליבן, הידועה יותר כקיטי מונטגומרי מ"דארמה וגרג", הגיעה ל"מתים במשרה חלקית" כדי לעשות משהו שנראה כמו שיחזור התפקיד שלה כאמא של גרג. היה מצוין.