10. על פי הפרק הראשון, נראית "המתמודד" כסדרת ריאליטי מרתקת. היא מצליחה לשלב סיפורים אנושיים מעניינים עם השאיפה לניצחון. היא מצליחה לקחת ספורט שנראה אכזרי, ולהראות את הצדדים היותר יפים בו. באופן מפתיע, ההגשה של סילבסטר סטאלונה ושל שוגר ריי, היא חיננית ומשעשעת, וגם טביעת היד של מארק בארנט ניכרת לעין (במיוחד במשימה, שנורא הזכירה משימות חסינות כאלה ואחרות על איים כאלה ואחרים). גם הסיום של הפרק, שבו גבר המתאגרף הפחות חזק על זה שנראה מלכתחילה מאיים יותר, היה מפתיע ומרגש. פתיחה מצוינת ומסקרנת.
ואסף רזון מוסיף: סטאלונה קידם את "המתמודד" אצל קונאן אובראיין והיה שנון, אינטליגנטי, ומלא הומור עצמי. תענוג והפתעה נעימה.



9.5. סצנה אחת מקסימה בפרק ששודר השבוע ב"וויליאם ומרי" הבהירה שוב מדוע מדובר בסדרה מצוינת. אין ספק, לראות עשרות תלמידים, מורים והורים, שרים בעצב את שירו של טראוויס, האהוב על אחד מההרוגים, "Why Does it Always Rain On Me", בהלוויה של שלושת בני הנוער שנהרגו בתאונת הדרכים היה מחזה סוריאליסטי ומרגש כאחד.

9. פרק הפתיחה של "מילואים" הצליח לעשות לי את זה. אל הצילום היפה, המשחק המשובח (דרור קרן מלך), והנושא שקרוב אל כל מי שחי במדינה הזאת, הצטרפו בהמשך החיבור הרגשי והעניין העלילתי שהביאו סיפוריהם האישיים של רוב הדמויות בפרק. להוציא מעידות קטנות (אני מתקשה להאמין שיש מישהו שלא יודע מה זה סארס, למשל), זה היה פרק מצוין, כי הוא הצליח לשלב בצורה נאה את ההיכרות רבת השנים בין הדמויות עם סיפור המציאות הישראלית. כפי שזה נראה בינתיים, הסיפורים המעניינים יותר הם אלה שיעסקו בבגידה עם אשת החבר הטוב ביותר, המעבר למגורים משותפים, והבת של המג"ד שבאה לצלם בשטחים, כלומר הסיפורים האנושיים הקטנים, ופחות אלה שעוסקים באנשים ששולפים את הנצרה של הרימון בתוך המשרד של קצינת הקישור, כלומר הסצנות ה"גדולות והפופוזיות" הללו, שנורא אהובות על האחים ברבש.

8. "כוכב בכיכר 2" היה נהדר ("בה-בו-בו!"), הפתיח היה אמיץ ("אה, זו בסך הכל תאונת דרכים? איזה מזל!"), וגוצ'ה, לפיד והבנקים היה ממש מצחיק ("יאיר לפיד, מתי בכית בפעם האחרונה?"). ארץ נהדרת, אינדיד.

7. היה שווה לראות "ורוניקה מארס" השבוע, ולו רק בזכות הסצנה בה אביה של ורוניקה מגרש את הדייר של אמא של וואלאס. ובנוגע לעלילה המתמשכת - הרמזים נשתלו כבר בפרק שעבר, אבל רק בפרק הנוכחי קיבלה ההרגשה שהיתה לנו פנים של חשד מבוסס: האמנם ורוניקה מארס היא פרי אהבתם של אימה ואביו של דאנקן קיין?

6. סצנה מרגשת היתה לנו השבוע גם אצל "האו-סי" עם עזיבתה של אנה, שגרמה לסת' לעצב אמיתי, למרות מערכת היחסים המתפתחת בינו לבין סאמר. גם אנחנו נתגעגע, אנה.



5. "הסמויה" היא אחת החידות הגדולות ביותר עבורי כצופה טלוויזיה "כבד". מצד אחד, כל המרכיבים נמצאים שם: העלילה מתמשכת על פני עונה שלמה, השחקנים נהדרים, הטקסטים שלהם שנונים, ואפילו רגעים משעשעים לא חסרים שם (זיגי בפתיחת הפרק אמש, הסצנות עם הברווז), אבל איכשהו, כל הסיפור הזה לא מתחבר עבורי כצופה למשהו שמעניין אותי לראות. אחרי עונה וחצי שראיתי, אי אפשר להגיד שאני "אוהב" את הסדרה הזאת. אני בהחלט יודע להעריך אותה, אבל מסיבה לא ברורה שהיא, אני פשוט לא מצליח ליהנות ממנה, למרות איכותה. והציון הבינוני שהוענק לה, הוא לאו דווקא בגללה, כסדרה, אלא בגללי, כי אני פשוט לא מצליח להתחבר אליה. לא נורא, יש סדרות מצוינות אחרות, נכון?

4. גם "לתפוס את השמים" של קשת, כמו "מילואים" של רשת, היא הפקת מקור שעשויה בסטנדרטים מקצועיים מרשימים, אבל בעוד הקרקע של "מילואים" עשירה בסיפורים שהתחילו ובכאלה שעוד יגיעו בפרקים הבאים, הרי של"לתפוס את השמים" יש סיפור מרכזי אחד, אולי שניים, שהופכים את הדרמה הזאת לסבירה, אבל בטח שלא למעניינת במיוחד או מרתקת. בעונה הנוכחית אין, לפחות כרגע, שום דבר שלא ראינו בעונה הראשונה של הסדרה.

3. מזל טוב, yes Weekend, על כניסתכם למועדון "התוכנית הבאה". Wellcome. כולי תקווה ש"התוכנית הבאה: המתמודד" מייד אחרי הסרט "רוקי" הוא מקרה חד-פעמי.

2. מזה שנים קיימת סטיגמה לא מוצדקת על כך ששירות הלקוחות של yes גרוע עשרות מונים מזה של HOT. תשכחו מזה. כמנוי של שתי החברות, אני חייב להבהיר פה באופן חד וחלק ש-yes טובים פי כמה מ-HOT. מקרה שאירע לי בסוף השבוע האחרון הוכיח זאת סופית. פנייה לשירות הלקוחות של HOT, בעקבות תקלה בערוץ "Xtra HOT" הסתיימה בכך שטכנאי היה אמור להגיע אליי ביום חמישי האחרון. בעקבות תקלה של המוקדן, זומן הטכנאי לתאריך אחר בכלל. אבל זה עוד מילא. כשהתקשרתי ביום חמישי אל שירות הלקוחות של HOT, נציגת השירות כלל לא שמה לב שמדובר בתאריך שגוי וניסתה לברר מדוע הטכנאי עוד לא הגיע. אבל גם זה לא כל כך נורא, כי בעקבות הטעות קיבלתי פיצוי: "מיוזיק צ'ויס" חינם למשך חודשיים. אותה מוקדנית נחמדה קבעה עבורי פגישה חדשה עם טכנאי, למחרת בשעה 11:00. שעתיים וקצת לאחר מכן, כשהתקשרתי לבדוק מדוע הטכנאי לא הגיע, קיבלתי מענה ממוקדנית אחרת (עברתי סך הכל חמישה אנשים שונים לאורך כל הסיפור הזה), שאמרה שהיא "רואה במערכת שהבעיה שלי היא עם מיוזיק צ'ויס". אבל כל הטעויות הללו הן לא הדבר הגרוע ביותר. כשהטכנאי הגיע בסופו של דבר, גיליתי להפתעתי שפתאום דווקא כן אפשר לראות את הערוץ. אז גם סיפר לי אותו טכנאי (שהיה אגב ממש נחמד. בלי צחוק), שהיה מדובר בכלל בתקלה אזורית, לפי מיטב הבנתו, שקרתה בכל חיפה, ושבמוקד שירות הלקוחות היו אמורים לספר לי על כך. חברת HOT היקרה, לא יכול להיות מצב, שבמשך יומיים שלמים יש תקלה אזורית עם חבילת הערוצים הכוללת את Xtra HOT, ואף אחד מחמשת האנשים שדיברתי איתם בשירות הלקוחות לא ידע על כך. ככה פשוט לא עובדים. וזה עוד מבלי להתייחס לחוסר המקצועיות הבסיסי של חלק מאנשי אותו שירות לקוחות.

1. איך משיגים אחוזי רייטינג גבוהים? התשובה של ערוץ 10 היא "יורדים נמוך". קרקעית ים המלח נמוך. זה ההסבר היחיד שיש לי לתוכנית כמו "הדוגמניות". קחו חבורה של בחורות תאבות פרסום, כמה שופטים צמאי דם וגלית גוטמן אחת, ערבבו היטב, שימו על מרקע הטלוויזיה בשעות הפריים-הטיים ותקבלו תוכנית זולה יותר מבושם שנקנה במבצעי הפסח של הדיוטי פרי. מסכנות הבנות, הן רעבו במשך שנים כדי להשיג את מראה השלד, רק כדי לגלות שיש עליהן כמה "קילואים מיותרים" ושמקומן הראוי הוא לצד חביתוש. אבל זה בסדר, ההפקה קנתה להן שעונים. זה בטח יפצה אותן על מטח העלבונות, דלקת הריאות שהן תחטופנה מהצילומים ההו-כה הכרחיים בים בשיא החורף והצלקות הנפשיות שיותיר בהם המפגש הקבוע עם פרצופו של מיקי בוגנים ולשונה של בטי רוקוואי. ומה תקבלנה הנערות המתבגרות שצופות בתוכנית? את המסר, כי כל תפקידן בחיים הוא להיות רזה ולשתוק. האח, הידד! מי אמר שצפייה בטלוויזיה היא בזבוז של זמן? (Slayeret)


בשולי הממיר
חנון יהודי עם תסרוקת "Jew-Fro", גמגום חסר בטחון, דיבור מהיר, חוש הומור ציני וקסם אישי כובש. נשמע מוכר? ג'סי אייזנברג התארח אצל קונאן לקידום סרטו "הקללה", וכל מי ששפשף את עיניו בתדהמה גילה כי סת' כהן האמיתי חי קיים ונושם בהוליווד. מי אמר שהאמנות לא מחקה את החיים (אסף רזון).



הפתיח החדש של "לגדול בלי בושה" פשוט נהדר. והשחקן שמגלם את פראנק גלאגר פשוט גאון.

סקוט פולי (נואל המלבב מ"פליסיטי") קפץ להופעת אורח קצרה מדי ב"ג'ק ובובי".

קריסטן בל (ורוניקה מארס, אף היא מלבבת) הגיחה להופעת אורח ב"אברווד". היה משעשע, במיוחד שמייד לאחר מכן הגיעה הצפייה בפרק השבועי של "ורוניקה מארס", שבו אגב אפשר היה למצוא את אריקה גימפל ("פרופיילר", "אי אר", בין היתר, אבל גם קוקו מ"תהילה" האלמותית), כאמו של וואלאס, ואת אלונה טל "שלנו" כמג מאנינג. גם דניאל בס (ריק מהעונה הראשונה של "24") היה שם.

ניל פלין, אביה של הילדה החריגה ב"סמולוויל", הוא גם פועל התחזוקה חסר השם והפסיכוטי שמתעלל בג'יי.די ב"סקרבס".

רק לי היה מוזר שמו של כיילב, הכלב של פרדי מ"החצי האפל"?

עוד פאשלת תרגום ב"או-סי": קריסטן שמדברת על "הדוד שון שולח מתנות מהודרות במיוחד לחלק מן העובדים". המשמעות של "טימסטרס" אינה "עובדים". מדובר באיגוד מקצועי חזק בארצות הברית. במלים אחרות מדובר כאן על שוחד לנציגי האיגוד, והמתרגמים פספסו עוד אפיון להתנהגות הפושעת של הדמות(אסף רזון).