לא יודע מה איתכם אבל כשצפיתי בפרק האחרון של הסופרנוס הרגשתי, לראשונה, פחד קל.
עד עכשיו ההתייחסות למאפיונר מניו ג`רסי היתה סוג של אסקפיזם מסוים. חלק לא קטן מההנאה בצפייה בדמויות שליליות (ועם כל האהדה לטוני, בשורה התחתונה הוא מאפיונר `עם דם על הידיים`) היא ההשמה הבלתי מזיקה של עצמנו בנעלי הגיבור. התשוקה לעבור על החוק ולא לשלם את המחיר הכרוך בכך. וככה היינו טוני שבוגד באשתו, מפוצץ מסעדה, מפוצץ אנשים במכות, מוציא להורג חבר שסרח ועוד.הוא הזיע ואנחנו ישבנו מול המרקע ונהנינו מכל רגע. "מגיע לבנזונה השטינקר הזה למות" אמרנו לעצמנו. "הוא בסך הכל אבא טוב שדואג לילדיו" ; "הוא אפילו הולך לפסיכיאטרית. מסכן, אחרי כל מה שאמא שלו עשתה לו".





אבל מהפרק שהוקרן בשבת האחרונה משהו השתנה, אצלי לפחות. כל הטקס של קבלת כריסטופר ל`משפחה`, קבלת התשלומים מה`חיילים` שלו וכד`.

סוף סוף חלחל להכרתי שמדובר במאפיונר ולא באיש חביב עם מזג חם אך מובן.

"בוינה," אמרתי לעצמי "זה אשכרה הסנדק! זה כבר לא צחוק! עם בנאדם כזה לא מתעסקים אפילו במחשבה!" מאותו רגע משהו השתנה אצלי בצפייה. אפילו משכתי קצת יותר את השמיכה בה התכסיתי.

אני אמשיך לצפות בסופרנוס. זו עדיין מהסדרות המשובחות ביותר שמוקרנות על מסכינו כיום - ובכלל. אבל עכשיו, הפחד ימשול.

"הסופרנוס", שבת, 22:00, ערוץ 3.






אחת ממשאלותי הכמוסות ביותר הינה לעזוב את המציאות העקובה מדם והמייאשת שלנו ולקפוץ קדימה, אל עבר עתיד טוב יותר. עתיד כמו זה שמראים לנו ב`מסע בין כוכבים - וויאג`ר`, הסדרה ה(לפני)אחרונה ממפעלי `פאראמאונט` שפרקיים ממנה מוקרנים זה שבועות מס` ביס פלוס בלוויין.

איזה כיף זה לחיות בעולם לא חומרני, לא צריך כסף, נוסעים במהירות האור ואף למעלה מזה אל כוכבים מרוחקים, משתגרים במשגר ממקום למקום (חסל סדר מחבלים מתאבדים באוטובוסים), נפטרים מכל מחלה ממארת כאילו הייתה נזלת קלה ועוד ועוד.

ולא פחות חשוב: רעב? תחשוב רפלקייטור - משכפל האוכל. רק תגיד למחשב מה בא לך ומיד אצלך. ומי צריך לפנות כלים? שמים חזרה ברפלקייטור והכלים מפורקים למולקולות.

אפילו הבעיות שיש ל"וויאג`ר" לא נראות מאיימות במיוחד מזווית עינו של בטטת כורסה מתחילת המאה ה-21. אז עפתם 75,000 שנות אור מכדור הארץ. So? עוד 7 שנים תחזרו! (טוב. מודה. רימיתי. הורדתי את הפרק האחרון מהאינטרנט) וגם אם לא, מה לא סבבה בעתיד? מטיילים בחלל, פוגשים תרבויות חדשות וצוברים טונות של מיילים לטיסות חינם.

והכי חשוב, לבנאדם נאור ומתקדם כמוני, סוף סוף אפלייה מתקנת: אשה על כסא הקפטן. אז נכון, קפטן קת`רין ג`יינוויי נשמעת כמי ששואפת לה בלון הליום לפני כל משפט אבל בינתיים היא שבתה את ליבי. מתרגשת מכל תגלית מדעית מחד, ומאידך לא מתרגשת מכל איום של איזה בריון שכונתי שחושב שזה שבא לו לירות על החללית החדשה בשכונה יעבור בשקט אצל ג`יינווי שלנו.





כיוון שטרם המצאתי מכונת זמן אאלץ להסתפק בבהייה בג`יינוויי וחבורתה מדי שבת. אם כי אני תמיד אוכל להקפיא את עצמי... במחשבה שנייה, נשמור את הרעיון הזה לתקופה בה "פיוצ`רמה" תוקרן בארץ (יש תאריך: 17.5.3009, בערוץ הראשון. כמובן ;-) )

"מסע בין כוכבים-וויאג`ר", יס פלוס, שבת, 2 פרקים החל מ-16:40.






`דיסני` רכשו עבור רשת הטלוויזיה ABC אשר בבעלותה וערוצי הכבלים שלה את זכויות השידור עבור 2 סרטי `הארי פוטר`. התענוג הזה עלה להם 140,000,000$.
המממ. פתאום ה-31 שקלים שמשלמים בארץ לכרטיס לא נראים כל כך הרבה...






רגלים קרות היא אחת מהסדרות היותר נפלאות שמוקרנות על המסך. תענוג ששמור רק ללקוחות הלוויין. אלא שהחל מהשנה הבאה זה לא יהיה תענוג בלבדי להם: `ישראל 10` זכיינית הערוץ המסחרי החדש – ערוץ 10, רכשה אף היא את זכויות ההקרנה על הסדרה.
עכשיו גם הלא-מקורבים לצלחת יוכלו להנות. אולי זה יעשה להם את החשק להתחבר סוף סוף.



קשים חייהם של אוהדי `ספין סיטי`. קודם היא נעלמה לתקופה ארוכה. אח"כ חזרה רק כדי שידחפו אותה בימי שישי ב-14:30. שעה לא הכי נוחה. ועכשיו, במה שכנראה יהיה מקומה הקבוע, (עד השינוי הבא לפחות) היא בימי שלישי, 23:44. בין קיציס, הפרסומות, חדשות הלילה והפרסומות...