10. "איחוד הפיטרויות" ב"איש משפחה" היה, לפחות מבחינתי, רגע השיא של השבוע. בדיחה רדפה בדיחה בקצב של שתיים במשפט, העלילה היתה הזויה אפילו בהשוואה לעלילות קודמות, הסצנה עם הפנסים, בה ראו רק חלק קטן מהתמונה בכל רגע, היתה גאונית, אבל הרגע המשעשע ביותר היה יום הכיף שערך פיטר לרודני העולם, במרכזו עמדה השיחה על "סיינפלד". גם סיומו של הפרק היה מבריק.

9. פיסקה זו מיועדת לחובבי הטוויסטים ב"אליאס" (ולאלה שצפו בפרק, כמובן). חמש דקות לפני סיומו של הפרק עמדה בפני התלבטות של ממש: האם לתת לפרק את הציון "5" או להרחיק לכת ולהעניק "1"? מצד אחד, עמדו ג'ק וסידני בפני חשיפה, וכל הפרק היה מותח ודרמטי, אבל מהצד השני, כל הסיפור הזה של "הנה, תופסים אותם... אוי, לא! סיפור הסוכנים הכפולים נחשף וסלואן עומד לעולל לג'ק משהו אכזרי במיוחד... איזה מזל, הוא ניצל ממש בשנייה האחרונה" התחיל להימאס. עודי מהרהר בסוגייה החשובה, הגיעה הדקה האחרונה ובמרכזה - הטוויסט הגדול מכולם. חצי עונה תהינו מה הקטע עם אמילי, והאמת הכניסה לנו אגרוף בפנים, אגרוף מיד שחסרה בה אצבע. תדהמה אמיתית על התוכנית המתוחכמת של בני הזוג סלואן. אלא שדקות לאחר הצפייה החלו להיראות סדקים בטוויסט הזה. כמה מהבעות הפנים ההמומות של ארווין סלואן במהלך העונה הזאת נראים במבט לאחור לא הגיוניים בעליל. אני מניח שאפשר ליישב את הסתירות הקטנות הללו בדרך זו או אחרת (ה"ברית" עקבה אחריו בכל שנייה נתונה, וגם שמעה בדיוק כל מה שהתרחש סביבו), ובכל זאת, קשה שלא להשתחרר מההרגשה שמדובר בטוויסט שנועד לזעזע אותנו, מבלי להתחשב בחורים שעלולים להיות בו, מסוג הטוויסטים הללו שחשבו עליהם פתאום, בסגנון "זה יכול להיות ממש מגניב אם בעצם יתברר שהכל טריק". כך או כך, מחשבה נוספת בעניין גרמה לי להחליט שזה בכלל לא משנה: את הסתירות אפשר ליישב, את החורים אפשר לסתום, וגם אם לא - מדובר בטוויסט שהותיר אותי חסר נשימה, ועל כך - קודוס, ג'יי ג'יי. שיחקת אותה.



8. פרק מעולה היה לנו השבוע באגף המערבי של "הבית הלבן", עם הפתיחה הדרמטית ("אני יודע איך להציל את הביטוח הלאומי"), התסבוכת המפתיעה אליה נקלע טובי, מכתב ההתפטרות והחילוץ. 42 דקות של דרמה טלוויזיונית מצוינת. יכול להיות שסורקין היה עושה עונה טובה יותר, אבל אחרי 12 פרקים בלעדיו אפשר בשקט להגיד שעדיין מדובר באחת הסדרות היותר טובות המשודרות אצלנו בטלוויזיה.

7. המדור הזה ידע בעבר לתת ציונים גרועים במיוחד לקשת על התעללויות חוזרות ונשנות ב"עמוק באדמה", אז אין ספק שהפעם מגיעה גם מילה אחת טובה: גם הפסקת פרסומות בודדת במהלך הפרק, וגם דחיית מהדורת החדשות של חצות בארבע דקות תמימות כדי שהפרק יוכל להסתיים לו כמו שצריך, ואפילו עד תום כותרות הסיום. ולנו נותר רק לקוות שלא מדובר בהתחשבות חד-פעמית אלא במהלך שנובע מתוך התחשבות בצופים.

6. ואם כבר קשת, מה לגבי החיקוי המבריק לצופית גרנט של אורנה בנאי? לא פחות מהברקה, ודייגו ארמנדו מראדונה היה כבר היסטרי לחלוטין, מסוג הדברים שבשקט יכולים להפוך לקאלט סטייל עוזי כהן או אומלטה.

5. הפרק השני של "ורוניקה מארס" היה מאוד פושר באיכותו: סיפור בנאלי על הונאה בכרטיסי אשראי, התקדמות קטנה בתעלומה המתמשכת, ו... בערך זהו. זו הסדרה הכיפית והמגניבה שסיפרו לנו עליה? (כן, אני יודע שההמשך יהיה מגניב יותר. עוד לא התייאשתי).

4. פרק פתיחת העונה השנייה של "הסמויה" הכיל את כל הדברים שלא הצלחתי להתחבר אליהם בעונה הראשונה - התפתחות איטית מדי והמון דיאלוגים שלא הולכים לשום מקום - אבל הפעם נוסף אלמנט חדש: דמות מעצבנת בשם זיגי. מזל שהגיע סיום הפרק והצליח טיפה לשדרג את העסק ולפתוח את העלילה העונתית, אחרת לא בטוח שהייתי ממשיך לצפות.



3. הלהיט מספר אחד באמריקה, עם 36 מיליון צופים בתוכנית פתיחת העונה, 25 מיליון צופים בממוצע בשאר התוכניות, הגיע לארץ. אני מדבר על "אמריקן איידול". "מה?! אמריקן איידול משודר בארץ?!". כן. בערוץ 33. בהחלט מובן אם לא שמעתם ואם לא ראיתם. לזכותם של האנשים מרוממה נאמר שיש כוונה להעבירה לערוץ 1. מה שיגדיל את כמות הצופים בלפחות שניים, אבל גם זה משהו (assafTV).

2. למה מתייחסים אל בובי כאל נקבה ("את רוצה?")? איך הפכה דיפלומטיה של כיתה ח' לתעודה? ומי הוא אותו "מר ספיקר" מסתורי שאליו מפנה מוזיקת הפתיחה? לא ברור איך HOT רוצה שנתייחס לאקסטרה כאל ערוץ הדגל, אם בדבר הכי חשוב בשידור סדרות רכש בערוץ ישראלי - התרגום - הן חוסכות על מתרגמים חסרי ניסיון? (שלמקו GRAS)

1. האלמנטים הכאילו-תיעודיים ב"ג'ק ובובי", אלו המתרחשים בעתיד, אמורים להעניק לנו תובנות מיוחדות מעבר לאירועים המתרחשים בהווה, אבל בפועל מתפקד החלק הזה בסדרה כחוליה החלשה שלה. אפשר היה לקצץ את השיחות עם המקורבים לנשיא רוברט מקאליסטר בחצי, ועדיין היו יותר מדי רגעים חלשים בפרק. רצוי שבהמשך השיחות הללו יצטמצמו או, לחילופין, יצליחו להעניק את אותו ערך מוסף שהם אמורים לתת לצופה.


בשולי הממיר (תתכוננו, יש הרבה)
השילוב של סדרות חדשות עם שחקנים ותיקים מצד אחד, ושידורים חוזרים משובחים מצד שני, יכול לבלבל את הצופה הנאמן שמפתח חיבה והזדהות לדמויות. במילים אחרות, קשה לתאר את הבלבול הקיומי שחווה מי שצפה בפרק "תיקים בארון" של "רצח מאדום לשחור" ונאלץ לצפות בסנדי כהן מ"האו-סי" מתחיל וקובע דייט עם ג'ייק קיין מ"ורוניקה מארס"... ביזאר מאץ'? (אסף רזון)

בפרק הקודם של "חדר מלחמה", שיחק העיתונאי עופר שלח את מפקד חיל האוויר, שהתראיין בצורה חסרת רגישות ואחריות לגבי חיסול ילדים פלסטיניים ביחד עם מבוקש. הליהוק הוא מצד אחד מאוד ברנז'אי (עוד חבר של לפיד) ומצד שני מאוד אירוני - שלח הוא גם פרשן בטחוני ואחד מן המבקרים החריפים ביותר של מערכת הביטחון והממסד בארץ. לשמוע אותו מדבר על הצורך המבצעי בחיסול מחבלים מצד אחד, ומתפרץ בהצהרה לוחמנית אלימה מצד שני, הוא על הגבול שבין אמפתיה לפארודיה. עוד יותר מעניין למי שיודע - כמעט כל הצילומים שלו צולמו כאשר חצי מפניו מוחשכות, לא כל-כך בגלל האפקט הדרמטי כמו כדי להסתיר את עין הזכוכית של שלח (אשר איבד את עינו בלבנון). היה אפשר לשלב זאת בתוך העלילה ולהציג אותו כגנרל עטוי רטייה בנוסח משה דיין, אבל כנראה שלפיד ושלח רצו לוותר על האפקט הדרמטי הזה (אסף רזון). ואם יורשה לי להוסיף משהו: רמת המשחק של שלח היתה מזעזעת.

ריצ'רד לואיס ("תרגיע", בין היתר) התארח כשדר רדיו מעצבן ב"החצי האפל".



כריס באוור, בעלה של פיית' מ"משמרת שלישית" הגיח בפרק פתיחת העונה השנייה של "הסמויה", כפרנק.

בן מיילס, פטריק מ"זיווגים", התארח השבוע ב"הנוכלים" כבעלה של האישה הנוקמת.

השחקן עם השם שאי אפשר לבטא, Joaquim de Almeida (ג'ואקים דה אלמיידה?), שהיה ראמון סלזאר ביום השלישי של "24" היה קרלוס ב"הבית הלבן".

העוזרת החדשה (והמעצבנת) של טובי זיגלר היא גם הבחורה שאנג'ל ניסה להציל ב"האם אתה עכשיו, או היית אי פעם". לקח לי כמה דקות מטריפות שכל של "מאיפה היא מוכרת לי?", אבל בסוף האסימון ירד (Which Witch)

אפרת כהן ("מיכאלה") התארחה השבוע ב"אחורי החדשות עם יאיר ניצני". היא המליצה לניצני שהוא צריך סטנד-אפיסטית בתוכנית. "בעצם, למה שאני לא אהיה הסטנדאפיסטית?" שאלה, ומייד החלה לספר בדיחות בליווי מחוות גופניות צעקניות והנפת רגל ואף הדריכה את ניצני איך לצחוק ("תשים את היד על הפה", "תסתיר את הפנים" וכד'). נשמע לכם כמו יאיר אחר? (assafTV)

פריס הילטון נצפתה בפרק השני של "ורוניקה מארס". למרבה הפלא, היא לא שיחקה שם בתפקיד עצמה.

הרוצח שנמלט מהכלא ב"לאס וגאס" הופיע בפרק אחד בעונה החמישית של "באפי", "ספירל".

אחיו האובד של לקס מ"סמולוויל" הוא בעצם טומי דה-פלישיה מ"חלום אמריקאי".

הולי מוליכת הכלבים מ"מלך השכונה" (ניקול סאליבן) התארחה ב"פחות ממושלמת".

אלביס קוסטלו, מיק ג'אגר, לני קרביץ, טום פטי, קית' ריצ'ארדס ובריאן סצר התארחו בפרק של "הסימפסונז" היום. It rocked!





בשבת, 5/10/2002, עלה המדור הראשון של "הממיר". ההחלטה להעלות אותו בשבתות נבעה מהשיממון הכללי בטלוויזיה ביום זה של השבוע. קרוב לשנתיים וחצי אחרי, אפשר להגיד שהטלוויזיה שלנו עברה שינוי עצום. ערוץ 3 משדר סדרות חדשות במוצאי שבתות, ערוץ 1 משבץ את הסימפסונז (וגם את החוקים, הסדרים, הסטארגייטים ושאר החבר'ה) בימי שבת, ברשת משדרים את הדרמה המדוברת של יאיר לפיד, yes משדרת ערוץ סדרות מיוחד בסוף השבוע, גם באקסטרה משודרת עונה חדשה של "הסמויה", ושבת הפך לאחד הימים הכי עמוסים בטלוויזיה, לאורך כל שעות היום (דבר שלמשל לא קורה ביום אחר). אי לכך, הוחלט להעביר את "הממיר" באופן קבוע לימי ראשון בבוקר, החל מיום ראשון הבא, ה-6/2/05. עדיין סיכום של השבוע, אבל כזה שיוכל לעסוק גם בשידורי הבכורה של מוצאי השבת.