"צפו בזה כבר!" זעקה הכותרת באתר האינטרנט של רשת "E!”, בהתייחסות לסקר שערך האתר הפופולארי בקרב קוראיו. מדובר בסקר שפוצח במסורת שנתית חדשה, במסגרתה יתבקשו הקוראים לבחור את הסדרה שאף אחד כמעט לא רואה, אבל היא כל כך טובה, שאי אפשר שלא לדבר עליה, ואולי אפילו לארגן לה איזה קמפיין.

ומי זכתה בכבוד להיות הסדרה הראשונה שהגיע למקום הראשון בסקר? "משפחה בהפרעה"? "סקרבס"? "Dead Like Me"? "חלום אמריקאי"? לא ולא. "ורוניקה מארס".

ורוניקה מי? ורוניקה מארס! היא ולא מלאך. בעצם, היא כן מלאך (או משהו שמימי אחר).

רגע, מאיפה הקריצו לנו את הסדרה הזאת? ואיך זה שכותבת הטור המשובח "קריסטין" באתר של "E”, שיזמה בעצמה את אותו סקר מבורך, היתה כל כך מרוצה מהבחירה, למרות שהיא משוגעת על "משפחה" ועל "סקרבס"? ואיך זה שקריסטין, יחד עם עוד כמה כותבי טורים מוערכים ברשת האינטרנט מעלים על דעתם להזכיר את שם הסדרה הזאת בנשימה אחת עם "באפי" האגדית (גם מבחינתם, אגב), בלי לקחת הרבה אוויר בדרך?



רקע כללי
לפני הכל קצת רקע כללי. "ורוניקה מארס" עלתה לאוויר בעונת השידורים הנוכחית, שהחלה בחודש ספטמבר 2004, ברשת UPN. זוכרים? הרשת הקטנה הזאת ש"גנבה" ל-WB את "באפי", ולא ממש זוכה להצלחה בארה"ב. מדובר ברשת קטנה יחסית, שמתקשה להגדיר את עצמה ומנסה בינתיים לשרוד וליצור לעצמה קהל קבוע. בינתיים, הרשת שומרת על אי-יציבות מבחינת רמת הסדרות, ועל יציבות מרשימה בטבלאות הצפייה - אחוזי הרייטינג נמוכים למדי. הרשת מתחרה, למעשה, עם WB על לבו של הקהל הצעיר בגילאים 18-49, יקיר המפרסמים, ומרבית הסדרות שמועלות בה מכוונות לקהל הזה.

"ורוניקה מארס" מכוונת אף היא לקהל הזה, ועושה את זה, באופן מפתיע, ללא חנפנות יתרה עם המון שנינות ועם תסריטים מתוחכמים ובלתי צפויים. "ורוניקה" הביאה ל-UPN הרבה שבחים מבחינה מקצועית, ויחד עם "קווין היל" שעלתה גם היא בתחילת העונה היא נחשבת לסדרת דגל של הרשת. למרבה הצער, כאמור, הדבר לא ממש בא לידי ביטוי בטבלאות הרייטינג. "ורוניקה" מוצבת מול "מגרש ביתי" הפופולארית ברשת WB שבינתיים קרעה לה את הצורה, אבל בשבועות האחרונים מסתמנת מגמה של שיפור. ובכל מקרה, הסדרה תסיים את העונה ויש סיכוי לא רע שתאושר לה עונה נוספת. בעזרת הג'וס.

"ורוניקה" נוצרה ע"י רוב תומאס, שעמד, בין היתר, מאחורי הסדרה "קופידון" החביבה וקצרת הימים, ואחד המפיקים בפועל שלה הוא מפיק-העל ההוליוודי ג'ואל סילבר, שהפיק, בין היתר, את ה"מטריקס" (ולמרבה הצער, גם את שני ההמשכים), סרטי "מת לחיות", סרטי "נשק קטלני", "48 שעות" ועוד עשרות סרטים וסדרות.

את ורוניקה, גיבורת הסדרה, מגלמת בכישרון אדיר, ובחן שכמעט שלא ניתן לעמוד בפניו, שחקנית צעירה ואלמונית למדי בשם קריסטן בל, שבין מעט הקרדיטים שנרשמו על שמה בהוליווד, ישנה הופעה בתפקיד די מרכזי בסרט "ספרטאן" עם ואל קילמר. וזהו בערך. אבל לאור ההופעה שלה ב"ורוניקה", אין לה מה לדאוג. עוד ישמעו עליה. והרבה.

את אביה של ורוניקה, קית' מארס (עוד נגיע אליו בהמשך) מגלם אנריקו קולאנטוני, הזכור בוודאי לצופי טלוויזיה רבים מתפקידו כאליוט ב"תהרוג אותי וזהו". לא אחת הדמויות המוצלחות יותר באותה סדרה, אבל ב"ורוניקה" יש לו תפקיד הרבה יותר מעניין, והוא ממש מפתיע לטובה.



אז מי את, בעצם, "ורוניקה מארס"?
אוקיי, עכשיו שהרקע ברור יותר, הבה ננסה להבין מיהי, בעצם, אותה ורוניקה מארס ולמה כל כך הרבה אנשים מתלהבים ממנה?

אז בואו נראה - תיכוניסטית בלונדינית שנונה, שאירוע כלשהו שינה את חייה מהקצה לקצה, ומאז התרחשותו היא מוצאת את עצמה מתחילה להשתמש ביכולות יוצאות דופן כדי לעזור לחברים ולזרים (וגם לעצמה), ויש לה נטייה מסוימת לא להסתדר עם דמויות סמכות. נשמע מוכר? "באפי" הוזכרה כאן קודם, ולא בכדי, אבל ורוניקה היא לא חיקוי של אף אחד. הסדרה לוקחת את תבנית הגיבורה הנשית, כפי שנוצרה ע"י ג'וס ווידון, כלומר: גיבורה נשית מאוד אנושית ופגיעה, אך בעלת תושייה, חן ויכולת להתעלות על עצמה ברגע האמת, ולוקחת אותה אל מחוזות ייחודיים ומעניינים משל עצמה.

אבל רגע, שלא יובן לא נכון. "ורוניקה מארס" אינה סדרת פנטזיה בהגדרתה. היא מעוגנת, פחות או יותר, במציאות. אותן יכולות מיוחדות שמיוחסות לגיבורה שלנו אינן קשורות כלל ליצורים עם שיניים מחודדות ו/או למקלות עץ, אלא יותר לתושייה מעוררת קנאה ושכל חריף במיוחד, שני דברים שמאוד חיוניים במקצוע שלה. כי ורוניקה היא בלשית פרטית. כן, כן, בלשית פרטית. נו, אז מה אם היא גם תיכוניסטית? וממתי זה עצר את באפי?

בכל אופן, על מנת להבהיר את הדברים - אבא של ורוניקה, קית' מארס, הוא בלש פרטי במקצועו. קית' היה השריף של עיר מגוריהם, נפטון (נפטון, מארס, ממש "שיגעון בחלל"), היתה איזו שערורייה שהוא היה מעורב בה, ויאדה יאדה יאדה ועכשיו הוא בכלל בלש פרטי. ורוניקה, כמו כל בת טובה, עוזרת לאבא במשרד. ולא במשרד. וגם לא תמיד עם רשות. והרבה פעמים בניגוד להוראותיו המפורשות. אבל למה להיות קטנוניים? היא בלשית פרטית. וזהו. ויש לה ציוד שגם מרשל מ"זהות בדויה" היה מת להשיג. לא מאמינים? חכו ותראו!


מסע הקסם (האישי) המסתורי
מכיוון שורוניקה היא, כאמור, "בלש פרטי", ומכיוון שכל בלש פרטי צריך תעלומה טובה או שתיים בחייו, הרי שצריך להכניס לסדרה איזשהו אלמנט של מסתורין. והסדרה לא מאכזבת, כמובן, ומספקת את האלמנט הזה ביתר שאת, בשני מישורים: המישור הראשון במסגרת קשת עלילה לטווח ארוך שמלווה את הסדרה מהפרק הראשון שלה - תעלומת לילי קיין. כבר למן הפרק הראשון מתבררים לצופים עיקרי התעלומה הגדולה - חברתה הטובה ביותר של ורוניקה, לילי, נרצחה. קית' מארס, שהיה אז, כזכור, השריף - חשב שג'ייק קיין (אבא של לילי) אחראי לרצח. אף אחד אחר לא חשב כמוהו, ולאחר שנלכד חשוד ברצח, שכולם בטוחים שהוא אכן עשה זאת, מאבד קית' את משרתו ואת מעמדו החברתי, וכמוהו גם ורוניקה. אבל העניינים אפילו מורכבים עוד יותר - דאנקן קיין, אחיה של, היה החבר של ורוניקה והם נפרדו, מיוזמתו ומסיבה לא ברורה, באותה תקופה. אמא של ורוניקה עזבה את העיר, מסיבות ברורות עוד פחות, ואילו ורוניקה, כך מתברר, נאנסה במסיבה תחת השפעה של סם.



כל התעלומות האלה מתחברות להן האחת עם רעותה, והמסתורין רק הולך וגובר מדי שבוע, ובד בבד, הצופים נחשפים למידע חדש ומפתיע הנוגע לאותן תעלומות. נשמע לא הגיוני? יוצר פרדוקס מסוים? נכון! אבל בכל זאת, איכשהו זה קורה. באמת!

המישור השני שבו בא לידי ביטוי אלמנט המסתורין של הסדרה הוא "התעלומה השבועית" שנפתרת בדרך כלל בסופו של אותו פרק. חובבי הרקול פוארו, שרלוק הולמס ואפילו "דני ידעני" (היי, לכל אחד יש את הסטייה שלו!) יפיקו הנאה עצומה מהפן הזה של הסדרה, כאשר הם ינסו, יחד עם ורוניקה, לענות על שאלת ה"מי עשה את זה ואיך" ולרוב יופתעו מטוויסט מפתיע או לפחות עשוי היטב, כמעט מדי פרק. כיף טהור. ולא פחות חשוב - גורם לצופים לחשוב לאורך כל הפרק, כל פרק. נו, אז אולי זו בעצם לא סדרה טובה למי שלא אוהב לחשוב, אתם לא חושבים?

מלבד אלמנט המסתורין, כמו בכל סדרת נעורים ש(לא) מכבדת את עצמה, יש גם אלמנט של סבונייה. "נפטון" משופעת באנשים עשירים ויפים עם בעיות גדולות מהחיים. לאורך הסדרה, נחשפות משפחות עשירות עם ילדים עשירים וצרות של עשירים. ולמרות הקלישאה, לא מדובר בצרות פשוטות כלל. ומה יותר מהנה מלראות אנשים עם כסף סובלים? לראות שגם אנשים בלי כסף סובלים ולקבל יחד עם הסבון גם יופי של ביקורת חברתית על הבדלי המעמדות. נשמע בעייתי, אבל השילוב יוצא הדופן הזה עובד מצוין בסדרה.


ונחיה, בעושר ובעוני
ורוניקה מארס, גיבורת הסדרה, מגלמת בתוכה את הסתירה והשילוב בין שני המעמדות. היא נמצאת "על קו התפר", פחות או יותר. עד לרצח של לילי קיין, ורוניקה נחשבה ל"אחת מהחבר'ה", חברת כבוד בקליקת העשירים והפופולאריים, וואספית תכולת עיניים ומקורבת לאנשים הנכונים, אם כי היא לא היתה שייכת לשם ב-100 אחוז ברוחה. מאז הרצח, היא משתייכת לשוליים, אבל לא לגמרי. היא מתקשה למצוא חברים, אבל מצליחה "לשרוד" בג'ונגל החברתי של בית הספר, בזכות השכל שלה, התושייה שלה והיכולת שלה להסתגל לכל מצב נתון במהירות ולהפיק את התועלת המירבית ממנו. וזאת למרות שלא חסרים לה אויבים או לפחות אנשים שלא ממש מתים עליה בימים אלה, כמו לוגן אקהולס, טיפוס יהיר, עוקצני ומרגיז במיוחד, המסתמן כאחת הדמויות היותר מעניינות בסדרה, שהיה החבר של לילי לפני שנרצחה (וגם היה די מקורב לורוניקה עד לאירוע הטראגי), ומשמש גם כחבר הכי טוב של דאנקן קיין, שגם הוא לא ממש נלהב מנוכחותה של ורוניקה בבית הספר ובחייו.

לורוניקה יש גם כמה "סקוביז" שעוזרים לה לפתור את התעלומות. חברה הטוב ביותר הוא וואלאס, נער טוב לב וחמוד, שלא זוכה לפופולאריות רבה בתיכון, אבל ורוניקה מזהה את איכויותיו ומתחברת איתו. חוץ מזה, עושה רושם שגם "וויוול" מנהיג חבורת האופנוענים, בעל הדימוי הפרוע, מוצא דווקא איתה שפה משותפת. אבל הדמות היקרה והקרובה לה ביותר, היא של קית' מארס, והיחסים ביניהם מאוד מעניינים, ולא רק בגלל התחביב/מקצוע המשותף. קית' זכה לפחות בסקר אחד ברשת האינטרנט בתואר "האבא הטוב ביותר בטלוויזיה" (וניצח בדרך אפילו את סנדי כהן האלוהי - כבוד, בן אדם!), ולא בכדי. מי שיראה את הסדרה יבין עד מהרה איך ולמה.

אבל דמויות משובחות כמו קית' מארס, כמו גם הכתיבה הקולחת והשנונה והעלילות המתוחכמות הם רק חלק ממה שהופך את הצפייה ב"ורוניקה" לחוויה כה מענגת. ישנם אלמנטים אחרים שעשויים לגרום לחובבי טלוויזיה מושבעים להפיק מהסדרה הנאה רבה. כבר בפרק הראשון, למשל, אפשר לזהות אלמנטים ויזואליים ייחודיים, כגון: הסצינה שבה ורוניקה רואה את העולם "חולף על פניה" במהירות, כשהיא תקועה במקום. אבל זו רק דוגמא אחת. ישנן סצינות שלמות שמצולמות באמצעות "עדשה רחבה" שמשנה את כל הפרספקטיבה המקובלת של תמונה בטלוויזיה. כמו כן, ישנן בחירות אומנותיות מענייניות של זוויות הצילום, למשל סצינות שלמות שמצולמות "מלמעלה", כלומר: באמצעות מצלמה המוצבת על התקרה ומצלמת את המתרחש מתחתיה, ובנוסף, נעשה שימוש רב בצבעים ירקרקים - תכלכלים, אלמנט שהפך לאחד מסימני ההיכר של הסדרה, ומשדר מעין תחושה פסבדו-פילם-נוארית. כל אלה, חוברים יחד כדי להסב עונג רב לצופים, ובמיוחד לאלה שאוהבים את הטלוויזיה שלהם "קולנועית" יותר, או סתם נהנים מיומרה אומנותית.



סיכום
אז למה ורוניקה מארס זכתה בסקר שאוזכר בתחילת הדברים? ואיך היא עשתה את זה בקלות כה רבה? נו, התשובה לא ברורה כבר? לא? אז צפו בסדרה ותבינו!

"ורוניקה מארס" משלבת דרמת נעורים, עם אלמנטים בלשיים, אמירה חברתית, דיאלוגים שנונים ואווירה אפלה וקודרת (רצח, אונס, הפללה, שחיתות. לא מספיק?), לצד הרבה רגעים קומיים ומשעשעים, וכאמור, גם בימוי, צילום ועריכה מעוררי הערכה במונחים טלויזיוניים. השילוב של כל אלה, הופך את הסדרה לממתק טלוויזיוני משובח. כה משובח, שגם בעונה שבה עלו לשידור סדרות מפתיעות ומעולות כמו "Lost" ו"עקרות בית נואשות", היא עדיין מנצנצת כאחת הסדרות החדשות המוצלחות ביותר, ואולי ההפתעה הגדולה ביותר של השנה, מבחינה איכותית.





"ורוניקה מארס", ימי רביעי בשעה 22:00 ב-Xtra HOT. שידור נוסף לפרק הפתיחה - שבת ב-18:30 וב-23:30.