אמריקה מאוהבת. ארבע עקרות בית שעונות לשמות ברי, לינט, סוזן וגבריאל, סחררו את ראשה של אמריקה. אין פרק בו לא צופים לפחות 21 מיליון צופים, הביקורות מהללות, והמועמדויות לפרסים כבר מתחילות להיערם. אז על מה כל המהומה?

ברחוב "דרך וויסטריה" הכל נראה שליו ומושלם. הבתים יפים, הדשאים גזומים, הגדרות לבנים, השכנים מברכים האחד את השני לשלום עם חיוך רחב על פניהם. זהו פרבר אמריקני לדוגמה. זוהי אמריקה הישנה והטובה. הנשים כולן עקרות בית ומטפלות בילדים, הגברים בעבודה. במקום כה שליו ורגוע למראה, מה כבר יכול לקרות?

מרי אליס יאנג היא עקרת בית הנשואה באושר. היא מתגוררת עם בעלה ועם בנה ב"דרך וויסטריה". מרי אליס יאנג היא עקרת בית למופת. היא דואגת שבעלה ובנה לא יצאו רעבים מהבית בבוקר, היא מנקה את הבית, עורכת קניות, מטפלת בכביסה והיא שכנה וחברה טובה.

בוקר אחד, לאחר שביצעה את מטלותיה השונות, ניגשת מרי אליס יאנג לארון הבגדים, מוציאה ממנו קופסה בה שכן אקדח, שולפת אותו, מכוונת לרקתה, ויורה.

מותה של מרי אליס יאנג פותח קופסת שרצים ב"דרך וויסטריה", ומתחת לחזות השלווה מסתתרים להם סודות רבים. מאחורי כל בית ב"וויסטריה ליין", מאחורי כל חיוך רחב צחור שינים, מסתתרים סוד ושלדים, לאו דווקא מטאפוריים, העלולים לצוץ לפתע פתאום. הסדרה חושפת את מעטה השקר והצביעות מאחורי הדימוי המהוגן של הפרברים. אותה שכנה חביבה שמברכת אתכם לשלום בכל בוקר יכולה להסתיר סוד אפל, ואפילו בין ארבע החברות יש סודות, אותן הן לא ששות לגלות.



"עקרות בית נואשות" עוקבת אחר החיים בדרך וויסטריה, עושה זאת באמצעות מעקב אחר ארבע חברותיה של מרי אליס יאנג. ברי (Bree) ואן דר קמפ (מרשה קרוס), לינט סקאבו (פליסיטי הופמן), סוזן (טרי האצ'ר) וגבריאל (אווה לונגריה). אם מנסים לפשט אותה ככל האפשר, "עקרות בית נואשות" היא פשוט אופרת סבון, נצר לאופרות הסבון של הפריים-טיים שהחל עוד בימי "דאלאס". "דאלאס" ו"שושלת" היו הדור הראשון של ה"סופר-סואופ". הן התרכזו בחיי העשירים והמפורסמים, אלו שמגלגלים מיליארדי דולרים מבלי להניד עפעף. הדור הבא של ה"סופר-סואופ", ירד קצת למטה אל העם. ב"בברלי הילס 90210" היו עשירים, אבל לא איילי הון כמו באופרות סבון-הנפט של משפחות יואינג וקרינגטון, וב"מלרוז פלייס" התרכזו בצעירים בני עשרים ומשהו, שהצליחו להגיע, בקלות רבה שלאו דווקא תואמת את המציאות, למשרות נחשקות ויוקרתיות, תוך כדי מעבר תכוף בין מיטות.

"עקרות בית נואשות" היא הדור השלישי של אופרות הסבון והיא באה עם משהו שנעדר מאבותיה: תחכום והומור שחור. בניגוד לאבותיה, היא מתמקדת בנו, באנשים הפשוטים בחיי הפרברים, שצריכים להתמודד עם תלאות היומיום. בקיצור, הסבון של היום מגיע עם אחיזה חזקה במציאות. אמנם חיינו לרוב אינם מלווים בקריינות של אישה מתה, אבל למה להיתפס לקטנות.

זו סדרה שעוסקת באחד המיתוסים הכל אמריקאיים שטובי היוצרים נטפלו אליו בעבר: חיי הפרברים. הפרברים מסמלים את כל מה שטוב בגוד אולד פאשנד אמריקה. אין פשע, הדלתות פתוחות, הילדים משתובבים להם ברחובות. הבעלים והאבות נמצאים כמובן בעבודה, והנשים והאמהות נשארות בבית, מטפלות בילדים וממתינות לשובו של הבעל מהעבודה, עם ארוחה חמה על השולחן. "עקרות בית נואשות" לוקחת את המודל המושלם של הפרברים, מציבה מולו זכוכית מגדלת, וכמו אותם ילדים המציבים זכוכית מגדלת אל מול השמש ומקפדים את חייה של נמלה מסכנה, כך חורכת הסדרה את הדימוי השליו של הפרברים.



"עקרות בית נואשות" נוצרה ע"י מארק צ'רי. אין משהו יוצא דופן ברזומה של צ'רי שיכול לגלות לנו כי הוא עתיד להיות אחראי לאחת הסדרות המצליחות ביותר בטלוויזיה בשנים האחרונות, סדרה עטורת שבחים ולהיט Water Cooler חם ולוהט. צ'רי עבד ככותב וכמפיק בסיטקום "בנות הזהב", אי שם בשנות השמונים, ומאז היה מעורב בעוד כמה סדרות זניחות. "עקרות בית נואשות" הוצגה בתחילה בפני הרשתות כקומדיה, אך לאחר שאלו סירבו, ערכו צ'רי והמפיק צ'ארלס פראט ג'וניור (עם רזומה סבוני של "מלרוז פלייס") מקצה שיפורים, והגישו את הסדרה שוב, הפעם כאופרת סבון סקסית. העובדה שאחד מהמנהלים ב"טאצ'סטון", חברת-בת של "דיסני", המפיקה את הסדרה, ותומך נלהב שלה, עבר לעבוד כמנהל בכיר ברשת ABC, אף היא בבעלות "דיסני", בוודאי עזרה לצ'רי ופראט למכור את הסדרה בהצלחה.

כשהוצג הפיילוט לראשונה למבקרי טלוויזיה, בקיץ 2004, נרשמה התלהבות מקיר לקיר. אך הרשת לא היתה בטוחה בהצלחת הסדרה ושיבצה אותה בימי ראשון ב-21:00, כממלאת מקום עד שובה למסך של "זהות בדויה" מפגרה בינואר 2005. "אם הסדרה תיכשל, לפחות יהיה לנו תחליף עבורה", כך בוודאי חשבו אנשי הרשת. אלא שהסדרה לא רק שלא נכשלה, היא אף הפכה ללהיט היסטרי בן-לילה, שאף הולך ומאיים על מעמדה של השליטה הנוכחית בטבלאות הרייטינג "זירת הפשע". רשת ABC קידמה את הסדרה בקמפיין רחב היקף, בין השאר הודפס הסלוגן של הסדרה "לכל אחד יש כביסה מלוכלכת" על גבי שקיות של ניקוי יבש של מכבסות. העובדה שהשקיות הללו היו תלויות בארונות הבגדים חודשים ארוכים, בוודאי תרמה לעובדה שהסדרה נכנסה לתודעה של כולם.

הרעיון לסדרה בא לאחר שצ'רי שוחח עם אימו וזו השתמשה במילה "מיואשת" כדי לתאר איך הרגישה כאשר גידלה את משפחתה. דמותה של אמו של צ'רי שימשה השראה לשתי דמויות בסדרה, דמותה של לינט סקאבו, עם ילדיה ההיפראקטיביים, ושל ברי ואן דה קמפ, האישה שלידה אפילו מרתה סטיוארט מחווירה. צ'רי סיפר שאמו היתה כמו ברי בילדותו, הכל היה צריך להיות מושלם ומסודר.

אולי בגלל שלינט וברי מבוססות על דמות אמיתית, תפקידיהן בסדרה "מלאי בשר" יותר מאלו של סוזן וגבריאל. פליסיטי הופמן ומרשה קרוס, המגלמות את לינט וברי, מצטיינות בתפקידיהן. לינט סקאבו היא אישה שבעולם העסקים שוחה כמו כריש המשחר לטרפו. אבל בביתה שלה היא נאלצת לטפל בארבעה ילדים סופר-היפר-מגה-אקטיביים. בזמן שבעלה נעדר תכופות מהבית עקב עבודתו. לינט התשושה, שפעם היתה מנהלת ביד רמה את אנשיה, לא מצליחה להשתלט על ילדיה שלה. תשישותה של לינט עוד עלולה להביא אותה למצבים קיצוניים.

ברי ואן דר קמפ היא אולי הגרסה המעוותת ביותר של עקרת בית המושלמת. היא נשואה באושר לרקס. יש לה שני ילדים, בן ובת, בגילאי העשרה, והיא תמיד נראית מושלמת, ביתה נקי באופן מושלם, היא יודעת להכין ארוחות מושלמות, והכל בחייה מושלם-לם-לם. הארוחות שלה כמו לקוחות ממגזין גורמה, ביתה מצוחצח ומבריק תמיד, בגדיה, אותם תפרה בעצמה, מוקפדים ומהוגנים. מרוב ניסיון לשמור על חזות של הרעייה המושלמת, בנה זורק לעברה הערה במהלך ויכוח שהיא נראית כמי שרצה לראשות עיריית סטפורד, היא לא שמה לב שנישואיה הולכים ומתפוררים. ברי ואן דר קמפ היא פשוט מרת'ה סטיוארט, אותה עקרת בית אשר הפכה לאשת עסקים מצליחה, המוכרת לאמריקאים טיפים יעילים לטיפוח ואירוח, מעין שילוב קטלני של אודטה, בתיה עוזיאל ומקגייוור. אותה סטיוארט אגב, מבלה כיום את ימיה בבית הסוהר, לאחר שהואשמה בקבלת טיפ לא חוקי על מניה.



התפקיד הזכור ביותר של מרשה קרוס, המגלמת את ברי, הוא של קימברלי שו, הרופאה הפסיכופטית מ"מלרוז פלייס". כאן בא הזיכרון הקולקטיבי של צופי הטלוויזיה לעזרה, וכאשר דמות מסוימת מעיזה להמרות את פיה של ברי, מתעורר חשק עז לזעוק לעבר המסך "משוגעים! אתם לא רוצים להתעסק עם קימברלי!!!". ואכן, בסצנות מסוימות בסדרה, "משתלטת" קימברלי על ברי והאמינו לי, שאינכם רוצים להיות על הכוונת שלה.

מלבד לינט וברי, יש גם את סוזן, אם חד-הורית לילדתה בת ה-12, נטולת גבר מאז גירושיה. לכאורה היא אמורה להיות מאושרת - היא לא צריכה להיות תלויה בגבר. אבל סוזן אומללה אף היא. כי החברה שלנו אוהבת את הנשים שלנו נשואות. וסוזן כמהה לגבר. כאשר סוף סוף מגיע לרחוב גבר פוטנציאלי, סוזן צריכה מצד אחד להתחרות על ליבו יחד עם רווקה נוספת, אידי בריט, הגרושה הסקסית (ניקולט שרידן), ומצד שני להתמודד עם השלדים אותם מחביא אותו גבר, מייק דלפינו, בארון.

האחרונה היא גבריאל סוליס, שנשואה באושר ובעושר לקרלוס, איש עסקים עשיר. יש לה בית מפואר, עוזרת והררי כספים לבזבוז. אך חייה ריקניים, ואת האושר שלה היא נאלצת למצוא במקומות אחרים.

הפיילוט שהוצג למבקרים ולאנשי הרשת, כלל שלושה שחקנים שהוחלפו עם תחילת הפקת הסדרה. בעוד שניים מהתחליפים - רקס ואן דה קמפ, בעלה של ברי, וג'ון, הגנן של משפחת סוליס - ראויים ואף למעלה מזה, התחליף של מרי אליס יאנג, עקרת הבית המתאבדת והמספרת של הסדרה, פחות טוב לטעמי. במקור היתה זו שריל לי, הלא היא הגווייה המפורסמת לורה פאלמר מ"טווין פיקס". לי הביאה עגמומיות ומלנכוליות לתפקיד, השונה מהעליצות והציניות של מחליפתה, ברנדה סטרונג (שגילמה אף היא דמות מתה ב"אברווד", וזכורה גם כסו אלן מישקי נטולת החזייה ב"סיינפלד"). הסיבה לשינוי היתה רצונם של המפיקים ללכת לכיוון הקליל יותר.

מה יהיה בעתיד? עד כה שודרו עשרה פרקים מהסדרה. הרשת, שמרוצה עד מאוד מהצלחת הסדרה, הזמינה פרק נוסף מעבר ל-22 הפרקים המקובלים. עד כה שומרת הסדרה על רמה נאותה ושילוב מוצלח של דרמה, הומור ומסתורין. אך השאלה הגדולה היא מה יהיה לאחר שתיפתר סיבת התאבדותה המסתורית של מרי אליס יאנג? האם הסדרה תצליח לשמור על עניין?




אבל עד אז, אפשר ליהנות מסדרה מוצלחת, מקאסט מצוין וסקסי, ובמקביל לנעוץ עוד מסמר בארון הקבורה של הפרברים.





"עקרות בית נואשות" נרכשה לשידור ע"י yes וצפויה להיות משובצת במהלך 2005. בארה"ב משודרת הסדרה מדי יום ראשון ב-21:00 ברשת ABC. הסדרה קטפה לאחרונה 5 מועמדויות לפרס "גלובוס הזהב": הסדרה הקומית הטובה ביותר, השחקנית הראשית בקומדיה (שלוש מועמדויות לשחקניות מרשה קרוס, פליסיטי הופמן וטרי האצ'ר) ושחקנית משנה (ניקולט שרידן).