שחקנים. מילה שחופנת בתוכה מספר משמעויות, הן בשפה האנגלית והן בשפה העברית, אולם בעת הצפייה בפרק קפצה לנגד עיני משמעות אחת בולטת: אנשים המשתתפים במשחק. ובצורה ספציפית יותר: אנשים המנהלים משחק - מזיזים כלים, מתכננים מהלכים, מפעילים מניפולציה וכל זאת במטרה להשיג את המטרה ולזכות בפרס.

שתי עלילות יש בפרק הזה - אחת קשורה לקשת העלילה העונתית ואחת עומדת בפני עצמה ("stand alone") וכביכול אין ביניהן כל קשר. טעות. הן חולקות את אותו האלמנט המשותף של שחקנים המנהלים משחק עם אנשים אחרים ככלים. שתי עלילות, ארבעה משחקים. המשחק שמשחקת גוון עם גאן, המשחק שמשחקת קורדיליה עם החבורה (ועם קונור), המשחק שמשחקת החבורה עם קורדיליה והמשחק שמשחקים הכותבים עמנו, הצופים. הבה נבחן אותם.

הפרק נפתח עם העלילה העונתית, בהמשך ישיר לסופו של הפרק הקודם. קורדיליה בדיוק הכריזה על הריונה בתלבושת מגוחכת וכולם המומים. מההריון, לא מהתלבושת. טוב, אולי קצת מהתלבושת. גאן ופרד מברברים, מנסים להבין כיצד זה יכול היה לקרות ומה בדיוק זה אומר; ווסלי ענייני ומנסה לברר מתי כל זה קרה; לורן מאוכזב מכישורי האמפטיה שלו, שהכשילו אותו כך ולא קלטו את ההריון המיסטי שצמח תחת אפו; ואנג'ל יושב בשקט. קונור מצדו נעלב מהיחס החשדני ומסתלק בזעף. שום דבר מזה לא נראה שמטריד את קורדיליה, שעסוקה בעיקר בליטוף בטנה, בה שוכן תינוקה המתוק, ובהפגנת ביטחון מלא בכך שהכול בסדר. כמובן שזה חלק מן המשחק שלה. חודשים שהיא מסיחה את דעתה של החבורה בעזרת "החיה", העלמת השמש וגניבת נשמתו של אנג'ל במטרה למנוע מהם לגלות על תוכניותיה. ברגעי נואשות היא אפילו ניסתה לגרום לקונור להרוג את אנג'לוס על מנת למנוע את חזרתו בטרם עת של אנג'ל. אבל היא נכשלה, הסחות הדעת נפתרו, אנג'ל חזר, "החיה" נהרג וכעת לא נותרה לה ברירה אלא לגלות חלק מן האמת מיוזמתה, להעמיד פנים שאין משהו מעבר לכך ולקוות לטוב.

לאורך הפרק היא עושה כל שביכולתה כדי להמשיך ולהכשיל את מאמצי החבורה לגלות את כל האמת. היא מגיעה אל חדרו של אנג'ל, כביכול מתוך רצון לשתף עמו פעולה ולעזור לגלות מי המאסטר של "החיה", אבל היא שם בעצם כדי לדובב את אנג'ל, להוציא ממנו כמה הוא יודע ולנסות להוביל אותו בדרך הלא נכונה. לרגע אחד היא מצליחה לשטות בו כשהיא מודה שהיא המאסטר, אבל זה רק חלק מן המשחק שלה ושל הכותבים. היא רק מעמידה פנים שהיא המאסטר. או יותר נכון מעמידה פנים שהיא מעמידה פנים שהיא המאסטר במין משחק תפקידים שכזה שמטרתו להיכנס לראש הרוצח, כפי שעושים בסדרות בלשים רבות. אבל בסופו של דבר אנג'ל מסיים את השיחה בביטחון שאותו מאסטר יכשיל את עצמו ומאמציה חייבים להימשך.



בהזדמנות אחרת היא מנסה למנוע מאנג'ל לשחזר בראשו דפים מספר, שהשמיד כאנג'לוס עבור המאסטר. אנג'ל מקווה למצוא שם את מה שהמאסטר מנסה להחביא וכך להגיע אליו. קורדיליה לא יכולה כמובן לתת לזה לקרות והיא עומדת ליד כוס קפה שעומדת לה בתמימות לצד הדפים, מוכנה לשפוך את תוכנה "בטעות" עליהם. אבל איזה מזל! הניסיונות של אנג'ל לא עולים יפה ותרגיל ההטעיה נחסך ממנה. רק שמזלה הטוב לא נמשך והנה לורן חוזר ומודיע שהוא עומד לבצע טקס (לבד, בפינה, בחושך) שיחזיר לו את יכולתו לקרוא אנשים ומחר על הבוקר הוא יוכל לקרוא את קורדיליה ולגלות מה בדיוק קורה עם ההריון שלה. עבודתו של גאון מרושע לעולם לא נגמרת. עכשיו היא נאלצת שוב לפנות לאמצעים קיצוניים והיא יורדת אל המרתף בו מזמר לורן את שירו עם הסכין שעימו הרגה קורדיליה את ליילה. כן, באין ברירה אחרת היא תלכלך את ידיה ותרצח שוב, העיקר שהיא שלא תפסיד במשחק.

בחזית אחרת היא ממשיכה לשחק בקונור. מסתבר, שהבחור לא לגמרי טיפש ומה שמטריד אותו זה לא היחס של החבורה כלפיו וכלפי ילדו, אלא דווקא קורדיליה. הוא מתחיל לקלוט שמשהו לא בסדר איתה ועם ההוראות שהיא מחלקת לו. ווילו לא היתה מרושעת ובעצם לא היתה סיבה להרוג את אנג'לוס. אז למה? "לכל דבר יש סיבה, גם אם זה לא תמיד נראה ככה", עונה לו קורדיליה. והיא חוזרת על המשפט הזה בכמה וריאציות נוספות בהמשך השיחה עמו. מיליון אירועים קטנים חברו להם יחדיו על מנת להביא אותו ואותה אל הרגע הזה, אל ה"נס" שהוא ההריון שלה ואל לו לפקפק בכך ובה. היא משתמשת בתינוק שלהם כדי לשחק על רגשותיו ולבסוף מכניעה אותו. הוא מבטיח לזכור את כל עניין הסיבה, למרות שאף אחת כזו לא ניתנה לו בכלל, ולעמוד לצידה כשהיא תזדקק לו. והיא עומדת להזדקק לו, הרבה יותר מוקדם ממה שהיא סבורה.

כי בזמן שהיא היתה עסוקה בלשחק את המשחק שלה ואנחנו היינו עסוקים בלצפות בו, משחק אחר לגמרי מתנהל לו ברקע. הוא מוצג בפנינו, אך רק במרומז ונגלה במפורש רק בסוף הפרק. לא בדיוק ברור מתי הוא החל, אבל ברור עם מי הוא החל - אנג'ל. בזמן שהחבורה עדיין מנסה להתמודד עם הפצצה שנפלה עליהם, הוא יושב לבד במשרד שלו. כשהוא יוצא ממנו, הוא נחוש בדעתו. יש לו עניין אחד לטפל בו בנוגע למאורעות השבועות האחרונים, והוא המוות של ליילה. הוא מסביר לווסלי מה קרה, שלא הוא הרג אותה, מתנצל על מה שהוא כן עולל לה ומביע את צערו על אובדנו של ווסלי. זה האחרון מקבל את הדברים במבט שקט ובניע קטן של ראשו, שמבהירים כי הוא מבין. לאחר שזה טופל, הגיע הזמן להמשיך הלאה והמטרה ברורה - צריך לגלות כל מה שאפשר על ההריון של קורדיליה ועל המאסטר של "החיה". אנג'ל מחלק משימות בהתאם לתפקידם הקבוע של האנשים. לורן נשלח להשתמש בקשריו ולמצוא מידע באשר לשחקן החדש, ווסלי ופרד אנשי "המוח" נשלחים לחקור בתיקים שלהם לגבי הריונות מיסטיים והוא עצמו ינסה לפענח מה רצה המאסטר של "החיה" מאנג'לוס. רק גאן נשאר ללא תפקיד. הוא צריך רק לשבת בשקט כי "זה אף פעם לא מזיק שיש שרירים על הסיפון". אף אחד לא מתווכח עם האיש עם התוכנית.

ומהי בדיוק התוכנית הזו? מסתבר שקצת יותר מאשר לתת הוראות. בשיחה שלו עם קורדיליה, היא לא היחידה שמנסה לדובב את הצד השני. אנג'ל בוחן אותה, בודק את תגובותיה לדבריו והיא נופלת במלכודת. כשהיא קוראת לעצמה גאון, הוא קורא לה מטורפת והיא מתפתה ושואלת האם הוא מתכוון לשטני. לא, הוא מתכוון ל"חי באשליות, הוזה ומדבר בקול מטופש". הבעה נעלבת עולה על פניה. "ובטח בכלל אין לו תוכנית", ממשיך אנג'ל במשחק, "הוא סתם ממציא את הדברים תוך כדי התקדמות. אל דאגה, בסוף הוא ייכשל והם יתפסו אותו". קורדיליה מעלה חיוך מאולץ על פניה וניכר שהיא מוטרדת. וזו בדיוק היתה המטרה - לגרום לה לפקפק בעצמה, לפחד ואז לעשות שטות שתחשוף אותה. כל הסיפור עם שחזור הספר נועד אף הוא להשיג בדיוק את אותו הדבר והיא ממשיכה ליפול. ולבסוף מגיע לורן עם הטקס המבודד שלו והאיום עליה נעשה כל כך מיידי, שהמטרה מושגת והיא עושה את הטעות הסופית. לא מגלים לנו מתי אנג'ל שיתף את האחרים בתוכניתו, אבל זה קרה, ורגע לפני שקורדיליה הורגת את לורן, האורות נדלקים והמזימה נחשפת. גם שלה וגם של החבורה. "האם קורדי היתה ילדה רעה רעה?" שואל לורן, "בהחלט" עונה לו כדור ה-magic 8 ball במחווה נהדרת לכל רעיון המשחק של הפרק. אנג'ל והחבורה ניצחו. לפחות נכון לרגע זה.



אפשר היה לחשוב שעלילה שכזו תקבל פרק שהוא כולו שלה, אבל לא רק שהיא חולקת את הפרק עם עלילת צד, אלא שלעיתים היא אף מרגישה כעלילה המשנית. עוד אחת מההפתעות של הכותבים. אולם רגע לפני שנעבור הלאה, אני עדיין חייבת לה חוב קטן.

במהלך חקירתם, מזדמנת גם לווסלי ולפרד הזדמנות להתמודד עם הנפולת מימי אנג'לוס. פרד לא מצליחה להבין איך קרה שקונור וקורדיליה הפכו להיות זוג. ווסלי מנסה להגן עליהם ומסביר שהם היו אבודים ובודדים. פרד לא קולטת את הרמז וממשיכה לומר שלה זה לא היה קורה עד שווסלי קוטע אותה בקול מעט נוקשה ומכריז שדברים קורים. "כשאתה מנותק מהאנשים שאוהבים אותך, אתה מתחיל לחפש במקומות אחרים". אז סוף סוף נופל האסימון בראשה של פרד - ווסלי בעצם מגן על עצמו ועל ליילה. הם אמנם נלחמו בצדדים מנוגדים, אך זו היתה אותה המלחמה. "אבל שנאת אותה... לא?", "זה לא תמיד נוגע להחזקת ידיים". פרד רואה את הדברים בצורה של שחור ולבן - או שאתה אוהב מישהו, או שאתה שונא. או שאתה שייך לצד אחד, או שאתה שייך לצד השני. ווסלי מנסה להסביר לה שהדברים הם לא כל כך ברורים ופשוטים ושמניעים של אנשים יכולים להיות מאוד מורכבים.

המניעים של גוון למשל. אי שם בפרק השני של העונה זכינו לראות את גוון כילדה קטנה. הוריה נטשו אותה בפנימייה, ידיה מכוסות כפפות והושטת יד תמימה מצידה לחבר גורמת לאסון. כמה שנים מאוחר יותר, הכפפות יפות יותר, אבל המצב הוא אותו מצב. גוון שונה ובודדה. היא נפגשת עם בחור, שמביא לה מידע בנוגע למישהי בשם ליסה. זו הפעם הראשונה שהוא עושה זאת, אבל זו לא הפעם הראשונה שלה. "אני גנבת", היא אומרת בפשטות. זה המקום שהיא מצאה לעצמה בעולם. לאחר שהבחור נרגע מעט, הוא מתחיל לפלרטט איתה אבל הברק שגוון מושכת אליה מבריח אותו כל כך מהר, שהוא אפילו לא טורח לבדוק לשלומה. איזה נסיך. והיא דווקא צריכה אחד כזה.



או ככה לפחות היא טוענת בפני אנג'ל והחבורה. היא צריכה בחור מלוטש, כזה שיודע להתמודד לבד עם מצבים מסובכים ויעזור לה להציל ילדה קטנה. יחד עם אנג'ל אנחנו מניחים שהיא מתכוונת אליו, אבל גוון דווקא מעוניינת בגאן. ומכיוון שלשבת בשקט לא דורש יותר מדי, הוא נענה. הוא רק לא מבין למה היא בחרה בו. היא חוזרת על שורת הבחור המלוטש שלה. "מלוטש"? הוא צוחק. איש השרירים אינו מלוטש, הוא איש שאוסף צלקות מקרבות בערים שונות ברחבי לוס אנג'לס ולא חפצי נוי יקרים ברחבי מדינות העולם. אבל הוא לא מתלונן, יש איזה ילדה להציל, לא? כן, זה הסיפור.

שתי חברות מתחרות, מעורבות של גוון, חברה אחת חטפה את הילדה של מנהל החברה השנייה, זו אשמתה, צריך לעזור לילדה. האיש שחטף אותה, מורימוטו, הוא "שחקן רציני". פעילויות הצדקה שלו גורמות לו להיראות טוב, אבל מתחת לפני השטח הוא רע. וזה הופך את גאן לטוב. והוא שמח להיות טוב ולעשות טוב, במיוחד לאחר "אופרת הסבון הנפוחה" שהוא היה כלוא בה בשנה האחרונה. וגוון, שמכירה אותו, יודעת לשחק על הצורך הזה שלו.

בניגוד לתלבושת של קורדיליה, זו של גאן נראית נהדר. הוא נראה נהדר. "ג'יימס בונד מעולם לא נראה כל כך טוב" כדבריו. כמה בדיקות מתוחכמות מאוחר יותר וגוון וגאן נכנסים בקלות למסיבה המפוארת של מורימוטו. כמעט. מכות ברק נוטות לקלקל הזמנות אלקטרוניות. תדאגו להיזהר מהם לקראת המסיבה המפוארת הבאה שלכם. גוון מחליטה להסיר את הכפפות, ליטראלי והפעם היא זו שמופתעת יחד עמנו. איש השרירים חושב שאלימות היא לא הדרך ומשתמש בידע, ניסיון חיים ותחכום כדי להרשים את מורימוטו ולהכניס אותם פנימה. ועכשיו כשהם בפנים, צריך להזיז עניינים. כדי לזרז את גאן, שנהנה לשחק אותה איש חברה, מוסיפה גוון פן חדש לסיפורה, לפיו אם הם לא יפעלו מהר הילדה תמות. לפי התוכנית היא תיצור הסחה וגאן יציל את ליסה. רק שבפועל הדברים מעט שונים, גאן הוא בעצם זה שיוצר את ההסחה, ומי שתביא את ליסה היא גוון עצמה וליסה היא בכלל לא ילדה קטנה. את כל זה מגלה גאן תוך כדי שהוא נלחם בשומרי הראש של הילדה, שהיא בכלל הבת של מורימוטו. גם בקרב שלו עם השומרים הוא מפגין הרבה שנינות ותחכום ואפילו מוצא זמן לסדר את העניבה תוך כדי החלפת מכות.



מכיוון שהוא בכלל לא טיפש הוא מבין את המשחק ששיחקה עמו גוון ותופס אותה, בדיוק כשהיא עומדת לקחת לעצמה את הפרס שלה, "ליסה". זה לא שם, אלא ראשי תיבות של גיזמו חדשני ומתוחכם, שמווסת טמפרטורת גוף, קצב דפיקות לב וכימיה של הגוף. גאן מתעמת איתה וחושף את מהלכיה. היא לא רצתה אותו כי הוא בחור מלוטש, היא רצתה אותו כי יש לו חום גוף שיכול לעבור את הבדיקות הביטחוניות, והיא גונבת את "ליסה" שלא למטרות טובות. גוןן לא רוצה שהוא יעזוב ולכן מערערת על גישת ה"טוב" וה"רע" שלו - "אתה עושה טוב, רק לא מהסוג שמערב הצלת נסיכה יפה ממלך רשע". זה לא עובד והיא מנסה ללכת עם הגישה שלו "שום דבר לא השתנה, אתה יודע. מורימוטו עדיין בחור רע. אתה עדיין בחור טוב". גם זה לא משכנע את גאן. אבל לבסוף היא מוצאת את המילים הנכונות, שיגרמו לו להישאר במשחק, "אתה יכול לשמור את החליפה".

למה זה? האם גאן ותפיסת הטוב והרע שלו עומדים למכירה? מנפנפים בחליפה יקרה מול עיניו וזה מספיק כדי לגרום לו להתפשר על ערכיו? זה לא עד כדי כך פשוט. המניעים הם מורכבים והחליפה מייצגת משהו עבור גאן, שהוא מעבר לתג מחיר גרידא. היא מסמלת את גאן המגניב והחכם, זה שהצליח להציל את המצב עם הידע שלו מסרטי סמוראים ולא התפתה לפנות לאלימות, גאן שהוא יותר מסתם שרירים. ואותה התפיסה של עצמו שווה בעיניו כל כך הרבה שהוא מוכן לעזוב את עולם השחור והלבן שלו, לטובת עולם קצת יותר אפור. והתפיסה הזו ממשיכה לעבוד - כשהוא וגוון נתפסים והיא משתוללת עם ההתחשמלות, שוב הוא עוצר אותה ומונע מבעדה להרוג את כולם. ושוב הוא מבין - גוון לא הפעילה את כל המניפולציה הזו רק כדי למכור את "ליסה" ולהרוויח עוד כמה דולרים. היא גנבה את המכשיר בשביל עצמה.

היא היתה מוכנה להרוג או למות בשביל המכשיר הזה. "אני יודעת מה אני רוצה", היא אומרת, אבל גאן כבר לא יודע. הדברים לא ברורים כמו שהם היו פעם. היו תקופות בהן גאן ידע בדיוק מיהו והיה מאוד בטוח בעצמו, אבל כעת, כמה שגוון לא מתעקשת שהוא היה מאוד ברור ומרשים באותו הערב, הוא לא משתכנע. היא מסכימה שהוא איש של שרירים, ושזה לא דבר שאפשר לזלזל בו, אבל מסבירה שיש בו גם הרבה מעבר לכך. ובסוף זה תורה לקרוא נכון את המצב. כמישהי שנמצאת מחוץ לחבורה ופיתחה כישורי הבנת אנשים במשך שנים היא יכולה לראות שהאמונה הזו של גאן, שכל מה שיש בו זה "איש שרירים" היא תולדה של מניפולציה שהפעילה עליו החבורה, מניפולציה שהיתה הפעם בלתי מכוונת, אבל עדיין מאוד אפקטיבית. כשמתייחסים אליך באופן מסוים במשך זמן כה רב, אתה מתחיל להאמין בכך בעצמך. ואז אתה צריך חליפות יקרות ובחורות יפות כדי לגרום לך להאמין, ולו לרגע, שהמצב שונה. "אז למה אתה נשאר?", "כי אני לוחם". לשם שינוי, הוא מכיר בערך של עצמו. כדי להיות לוחם מוצלח, צריך יותר מאשר כוח. הלוחם המוצלח הוא זה שיודע מתי להשתמש בכוח שלו ומתי לא, וזה בדיוק מה שגאן עשה בפרק הזה.

"מה איתך, את אוהבת להיות גנבת?" - הערב היא אהבה את זה, אבל הערב היא לא היתה גנבת. הערב היא היתה בחורה שונה, שהרצון שלה, אם היא לא יכולה להיות נורמלית, הוא לפחות ליהנות מההנאות הקטנות של החיים, ממגע פשוט. היא חושבת שגאן לא יבין זאת, אבל הוא מבין. האמון שהיא הפגינה בו מאפשר לו להיפתח, להירגע ולהראות את הצד הרגיש שבו. הוא שם עליה את המכשיר ואז קולט מה המשמעות האמיתית של חוסר היכולת של גוון לגעת באנשים. הוא יודע מה היא צריכה ולמרות הסיכון הוא מחזיר באמון משלו ומעניק לה את המגע אליו היא כמהה כל השנים הללו. הרעיון של שחור ולבן מתערבבים יחדיו מקבל משמעות אחרת לגמרי בסצנה עדינה ויפיפייה, בה זוכה גוון להיות זו שעושה משהו בפעם הראשונה. ואף ברק לא מכה בה. המשחק שלה לא התנהל לגמרי כמצופה אבל היא קיבלה לבסוף בדיוק את מה שהיא רצתה, הילדה הקטנה ניצלה. זו שבתוכה.



ומה רצו הכותבים להשיג? ראשית, לשחק עם הציפיות שלנו ולהפתיע. הם מפתיעים עם התפיסה של קורדיליה, ההגעה של גוון, הבחירה שלה בגאן, המניע האמיתי שלה, ואז שוב המניע האמיתי שלה ולבסוף עם הבחירה של גאן בה. חלק מן התפניות הפתיעו יותר, חלק פחות, אבל הן כולן נעשו באופן מוצלח וגרמו להנאה. בשבילי, ההתמקדות בגאן היוותה את ההפתעה הטובה ביותר. במשך כמעט שתי עונות הוא נזנח בצד, נשכח ושימש לרוב כתפאורת רקע. והנה מגיע פרק, ששם אותו באור הזרקורים, ומוכיח שכשרק רוצים, אפשר להוציא ממנו הרבה עומק ועניין. כמו גוון, גם אני ראיתי בו מכשיר בתחילת הפרק, וגיבור בסופו. כל כך מגיע לו.

אבל יש בפרק הזה משהו מעבר להנאה ולהפתעה. יש בו לקח חשוב באשר להבדל בין אנשים לכלי משחק. בניגוד למגף ולמכונית הקטנה, באנשים אי אפשר לשלוט באופן מוחלט ולהזיז אותם כאוות נפשנו על לוח המשחקים ללא התנגדות מצידם. למעשים שלנו יהיו תוצאות שלא כיוונו אליהם, בין אם תכננו אותם ובין אם לא. החבורה לא התכוונה מעולם לגרום לגאן נזק, אבל היא יצרה בו חוסר ביטחון עצמי אדיר; קורדיליה זממה ותמרנה בלי סוף ובכל זאת עלו עליה; וגוון התכוונה להפיל את האשמה על גאן ולברוח ובסוף סיימה את הערב במיטה איתו. ככה זה עם אנשים, הם בלתי צפויים ובסופו של יום עושים כרצונם, וזה דבר אחד שלעולם לא תהיה לנו שליטה עליו. ומי יודע, אולי לכותבים היתה כוונה שונה לגמרי לגבי משמעות הפרק, אבל זה מה שאני מצאתי בו.



ראשית, חשוב לציין כי כבר בתחילת הפרק מגלים לנו, שמה שהסגיר את קורדיליה היה העובדה שהיא קראה לתינוק שלה "מתוק", אותה מילה שהיא השתמשה כדי לכנות בה את אנג'לוס. כך, שאנג'ל אכן ידע כבר מתחילת הפרק "שחקנים" שקורדיליה היא המאסטר של "החיה" והפעיל עליה מניפולציה לאורך כל הפרק.

שנית, כל הנושא של הפעלת משחק ואנשים ככלי משחק משמש כמובן כהקדמה לפרק זה, בו מתגלה שמי ששולטת בקורדיליה מתכננת ומתמרנת את מעשי החבורה כבר שנים, במטרה להגיע אל המקום בו הם נמצאים כעת. כמו שהיא אמרה, לכל דבר יש סיבה.