10. בדרך כלל, לפרקים של "רוזוול" אין את היכולת להצליח להפתיע באמת. איכשהו, משהו תמיד מתפספס שם. לא בפרק ששודר במוצאי שבת שעברה. לא שפתאום הפכה הסדרה ליצירת מופת, אבל האירועים שקרו במהלך הפרק היו אינטנסיביים מספיק כדי להפוך אותו למעניין והסיום כבר היה ממש מפתיע וגרם לציפייה של ממש לקראת הפרק הבא שישודר הערב. גם חשיפתם של החייזרים על ידי גוף שכמו נלקח מתוך פרק של "תיקים באפלה", גם רצח של דמות משנה, גם הצלה נוספת של מקס, וגם מותו הססגוני באותן 42 דקות? מגניב. חבל שנשארו רק עוד חמישה פרקים.

9. ושוב, הולך רגע הקסם של השבוע ל"קצוות מפוצלים", והפעם, לפתיחה המקסימה של הפרק, עם הביצוע המחודש והמלהיב ללהיט של הסופרגראס, "Alright". כיף אמיתי.

8. ואם כבר כיף, הרי שהסדרה הכי מצחיקה שאף אחד לא רואה שמשודרת בתקופה האחרונה היא "אוליבר בין" (חמישי, 13:10, שני פרקים ברצף, טלעד). אחד מהפרקים ששודרו שם השבוע הכיל פארודיה משעשעת להפליא על "טאץ' עליז" (Queer Eye), שלקח את דמות ההומו בארון שם וקידם אותה צעד אחד נוסף, בניסיון לעזור לטד, אחיו של אוליבר, להיראות טוב בעיניה של השכנה הסקסית שלו. היה משעשע.



7. עלילה מופרכת. סידני בריסטו מרביצה לטרוריסטים לצלילי מוסיקת טכנו. פרנסין המעצבנת עד-כדי כאב. כן, "זהות בדויה" חזרה לעונה נוספת עם כל השטיקים שאפיינו את העונה הראשונה שלה. ובכל זאת, אי אפשר שלא להרגיש שמישהו רימה אותנו. דיקסון גילה שסידני בוגדת? אבא יסדר. וויל טיפין נרדף ע"י כל SD-6? אבא יסדר. כל קווי העלילה המעניינים שנפתחו בסוף העונה הקודמת נסגרו בצורה אליאסית-אופיינית: סטרילית ולא מספקת. אבל בשורה התחתונה, האקשן נשאר, מרשל נשאר, ולצוות השחקנים של הסדרה הצטרפה אמא-של-סידני, ופתחה קו עלילה חדש ומעניין. אולי עוד יכול לצאת מזה משהו (BS).

6. ערוץ AXN עומד לשדרג את עצמו עם מספר סדרות, חלק מהן חדשות, ואחת מהן אף משודרת לראשונה בארץ, בהפרש קטן משידורה בארה"ב. נאה.

5. השבוע נקלעתי במקרה לפרק של "טאץ' עליז". התוכנית (המוצלחת למדי) הגדילה את רמת הבוטות שלה - גם בפרסומות הלא-מאוד סמויות של נותני החסות לשיפוץ הבית, וגם ברמת הדיאלוג והרמזים. בשלב "הספה" - הצפייה בסטרייט המאולף-מחדש ומשוחרר בכלובו - עוקבת החבורה אחר תפקודו בהכנת סופלה שוקולד, ובעוד הוא בוחש בשוקו, מעיר אחד מהם שיציבות הקצף האופטימלית דורשת טכניקה של מעבר על שפת הקערה ואף לא מתאפק להשוות זאת במילת סלנג המתארת אקט מפורש מסוים. אבל השיא היה כאשר נושא התכנית (סרן בצבא עם אישה מעצבנת למדי) נאלץ להוכיח את תפקודו על רחבת הריקודים, ומאמנו האישי צפה בכסיסת ציפורניים, לקח את הדבר הראשון שמצא על הספה - כרית - ונשך אותו בעצבנות. בדיחה מכוונת או כוחו של הרגל? (אסף רזון)

4. עוד סדרה משעשעת היא "מלך השכונה", שפעם דווקא היתה קצת יותר משעשעת. הפרק של השבוע לא היה רע במיוחד (בעיקר הקטעים של דאג האבוד), אלא שהסדרה הפכה לקצת יותר מדי צפויה וממוחזרת. מזל שהדמויות עדיין חמודות וארתור תמיד יזכיר את ימיו הגדולים כאבא הדביל של ג'ורג'.

3. גם "מכושפות" חזרה לחיינו השבוע, והזכירה שוב למה מדובר בסדרה כיפית אבל מטופשת להפליא. גם מי שלא ראה את הפרק יכול היה לנחש שאחת המכושפות שלנו תהפוך במהלך הפרק לאחד מהיצורים שמנסים לעשות רע לליאו הלכוד, ומכיוון שמדובר בחלק ראשון מתוך שניים של פתיחת העונה, הרי שהפרק ייגמר במתח נוראי (עלאק) שבו אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלה (הכל יסתדר בחלק השני, כמובן). ואני דווקא אהבתי את התספורת החדשה של פיבי.



2. היחס הרע מצד זכייניות ערוץ 2 אינו בלעדי רק לסדרות רכש, מסתבר. רשת, כחלק מהפאניקה לקראת המכרז, או סתם בגלל "שישי בגאון" שממשיכה לעשות לרייטינג של שישי בערב חיים קשים, החליטה לשנות שוב את שעת השידור של "ערב אדיר" והחליפה אותה חזרה עם "משחק מכור". אולי זה לא מכוון, אבל זה בדיוק הדבר הזה שנראה כמו זלזול בצופים, גם אם זה לא נעשה בצורה מכוונת.

1. מילא לכתוב "LAX” עם שגיאה, אבל מה זה בדיוק ה"ספין-אלף" של "חברים"? איזה כיף, כולי התרגשות. ג'ואי עומד לפגוש את החייזר חובב החתולים ממלמק!


בשולי הממיר
"יש לה את זה" סגרה את הבאסטה ביום שני האחרון. להתראות לך, משפחת דה-לוקה.

קולבי מ"הישרדות" בא להתארח בתפקיד עצמו ב"תרגיע" כדי להתעמת עם ניצול שואה. היה מצחיק, למרות הנושא הרגיש.

זוכרים את קוני מ"המגן"? היא התארחה מ"פשע מן העבר" של השבוע. היה קשה לזהות אותה.

נורם מקדונלד הגיע השבוע ל"איש משפחה" כדי לגלם את מלאך המוות, שנאלץ לקחת חופשת מחלה. היה היסטרי.



רק עכשיו נפל האסימון. השחקן שהיה מונק ב"רוזוול" למשך שלושה פרקים (מרטין סטאר), הוא בעצם ביל מ"זרוקים ויורמים" קצרת הימים, אך המגניבה.

ב"חוק וסדר" ששודר ביום רביעי בהולמרק התארחו גם מקס מדינה, גם לורליי גילמור (סקוט כהן ולוריין גראהם) וגם הולץ מ"אנג'ל", אותו היה ממש קשה לזהות.

ולסיום, כמובטח בשבוע שעבר, תרגום "בנות גילמור" מקבל פינה משל עצמו שמוקדשת אך ורק למגוחכות שלו. השבוע, אמר דין
"It's acutally kinda overwhelming". נכון, יש פה מילה שקשה לתרגום, שאין מילה עברית שממש מקבילה לה, אבל אפילו "האמת, זה די מבלבל" היה עדיף על "נכון, זה די מעיק". וכשריצ'רד גילמור מתמקח עם רורי, הוא אומר שתנאי מסויים הוא "Deal breaker" - כלומר תנאי שבלעדיו לא יוכלו לסגור הסכם. בתרגום? "זו הפרת חוזה." שנשמע כאילו מישהו פשוט תרגם מילה אחת, ואז מילה שנייה, במקום לברר מה פירוש הביטוי שלפניו. ומי חתום על התרגום של "גילמור", באמת? או, שאלה יפה. זו או גלית הולדשטיין, או דלית גולדשטיין, או שמא הלית דולדשטיין? קשה לדעת, כשהמסך מתקצר לשליש, כך ששם המתרגמת כתוב בקושי על שישית מסך. למרות עבודת התרגום הלא-מושלמת שלה, מגיע לה קצת יותר כבוד.