10. וכרגיל, "המגן" משובחת ונפלאה. הפעם בגלל האירועים שעברו על ווילון וטריש, חברי היחידה החדשה יחסית שמתחרה בויק ובחבורתו, וההסתננות שלהם לשורות הכנופייה. גם דמותה של קלודט נראית כאילו היא משתפרת מפרק לפרק - הפעם בצורת הפאשלה הדי חמורה שעשתה, דבר שהוכיח שהיא לא סופר-שוטרת שלא יכולה לטעות. זו בדיוק הגדולה של הסדרה הזאת, העובדה שאף דמות שם היא לא "רק טובה" או "רק רעה". כולם טועים, כולם עושים מעשים טובים, אבל גם מעשים רעים - אם זה מתוך רוע, תמימות או טעות. גם הטרגדיה סמוך לסיום הפרק, עם טומי שהחליט להתאבד, היתה אחד מהרגעים הבלתי נשכחים הללו שהסדרה כל כך עמוסה בהם. "המגן" היא היצירה הטלוויזיונית הנהדרת הזאת, שפשוט אי אפשר שלא לחכות לה כל השבוע.

9. מזה כמה זמן ש"ערב אדיר" מצליחה להיות תוכנית בידור לא רעה בכלל. התוכנית של אתמול, למשל, כללה כמה רגעים באמת בלתי נשכחים: גיא פינס מחקה את אדיר מילר מחקה את מיכל זוארץ, היה פשוט נהדר. תוכנית ה"ערב טוב עם" כללה גם פארודיה עצמית משעשעת למדי של ארקדי דוכין על עצמו, כסטנדאפיסט שמספר בדיחות על שביזות. גם הפרק המיוחד של "קרובים קרובים" עם איציק הקוסם מתחרות המשפחות היה מצחיק, במיוחד בזכות החיקויים לאילן וליהורם (אדיר מילר) ולחנה מרון (רועי בר נתן הכשרוני). גם "פרויקט רועי לוי" היה מצוין, בעיקר בזכות החיקוי ההיסטרי לחלוטין של מילר לגיל ריבה מ"משחק מכור".

8. בניגוד לחששות, דווקא נהניתי מאוד גם מהפרק השני של "האו.סי". הדמויות מקסימות, גם אלו שאמורות להיות "רעות", הסיפור הכללי לא קלישאתי מדי, והקונפליקטים בין הדמויות ממשיך לעניין, במיוחד כשמי שאמור להיות אויבו המושבע של ריאן, מציל אותו ממוות, ואחר כך גם ממאסר.



7. אנימציה: הפרק בקנדה של "סאות' פארק", שהיווה, רובו ככולו, מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ", היה עתיר ברגעים מצוינים, ביניהם הבכי של קרטמן והלכידה של סדאם. בסדרה מצויירת אחרת, היתה סצנה אחת נפלאה, של סטואי שנגמל מהפנקייקים, "פמילי טריינספוטינג" - אם תרצו. וכל מי שראה - יודע למה הכוונה.

6. העונה השלישית של "קצוות מפוצלים" נפתחה השבוע ב-yes. כן, ברור שמדובר בסבונייה, אלא שההפקה הבריטית המהוקצעת עושה את העבודה היטב. יום החתונה היה גדוש באירועים מעניינים, הקונפליקטים בין הדמויות המוכרות עלו לשיאים חדשים והמשפט שכנראה מאפיין את כל הסדרה הזאת, נאמר על ידי גאווין לאלי: "בחייך, בואי נהיה בוגרים. את גרושתי. בעוד עשר דקות תהיי החותנת שלי. בעוד שבוע תהיי הסבתא של הילד שלי". היה אחלה, במיוחד הרגע בחתונה, בו במקום "מארש החתונה" פרצו בני המשפחה בשירה עליזה של "רובי טיוזדיי", בזמן הצעידה לחופה. ללא ספק אחד מרגעי הקסם של השבוע. קצת חבל שהתרגום הנוכחי מתעקש ללכת על "הנסהול" במקום "הנשל" (שם משפחתה של אלי, הגיבורה הראשית), שהוא התרגום שהיה במשך שתי העונות הראשונות של הסדרה.

5. העונה הראשונה של "מירוץ לאתמול" הסתיימה השבוע עם כמה וכמה הפתעות. האחת - מותו של לוק. זו לא הפעם הראשונה שמישהו שמוצא חן בעיני טרו מת בסדרה הזאת, ובכל זאת, אלמנט הריגת הדמות הסמי-קבועה הזאת, היה מפתיע. ההפתעה השניה, והחשובה יותר, היא עובדת תפקודו של אביה של טרו, כ"ג'ק" של אמא שלה. זה לא שלא חשדנו באבא כבר הרבה זמן, ובכל זאת, העובדה שהוא זה שאחראי למותה, שידרגה במעט את הסדרה הזאת. החדשות הטובות: כן. בהחלט יש שיפור מהפרקים הראשונים. החדשות הרעות: לא מדובר בשיפור כל כך משמעותי. החדשות בכלל: רוב הסיכויים שששת הפרקים שכבר צולמו עבור העונה השנייה (שטרם שודרו בארה"ב, ולא ברור אם זה יקרה בכלל), יהיו גם האחרונים בסדרה.



4. הטיול של ג'ס מ"בנות גילמור" לקליפורניה היה ניסיון מאוד מוזר לספין-אוף. מלבד הקאסט, שכלל את שרילין פן מ"טווין פיקס" ואת רוב אסטס מ"מלרוז פלייס", הוא כלל משפחה מאוד מוזרה, אליה ג'ס היה אמור להצטרף בגלל אביו. אתם יכולים להסביר לי מה הם היו עושים במשך עונה שלמה עם כל כך הרבה כלבים שמסתובבים בין הרגליים? ובכלל, איך אפשר לבנות על הרעיון הזה סדרה שלמה? ברור, גם "גילמור" בנויה על רעיון כמעט יחיד, אבל "גילמור" עושה את זה בזכות כתיבה שנונה ולוריין גראהם מופלאה אחת. על מי היו בונים את "בני מריאנו" בדיוק? על הבת המעצבנת של סשה?

3. "פשע מן העבר", לפחות על פי פרק הפתיחה שלה, נראית כסדרה איטית ומשעממת. וזה לא שהאיטיות שלה נועדה כדי להעמיק את הנפח של הדמויות. אחת הסדרות שעלו לי בראש במהלך הצפייה בפרק היתה "ללא עקבות". העיקרון אותו עיקרון - מקרי רצח עם פלאשבקים למעשיהם של הנרצחים והסובבים אותם בשעות ובימים שלפני ואחרי המוות, עם שני הבדלים עיקריים: "ללא עקבות" עוסקת בפשעים שארעו עכשיו, בדרך כלל לא במקרי רצח, "פשע מן העבר" עוסקת במקרי רצח שארעו, ובכן, בעבר. הרחוק. ובעוד ב"ללא עקבות" מוטיב הזמן הוא קריטי, כשהבלשים משתדלים לרוץ נגד השעון במטרה למצוא את הנעדרת, כאן אין כל כך חשיבות לזמן החולף מרגע פתיחת החקירה ועד לסיומה, דבר שגורם לכל העסק להיראות איטי ולא מספיק אטרקטיבי. אבל למרות כל הנאמר, כדאי לנסות לתת לסדרה הזאת עוד כמה צ'אנסים לפני ההחלטה הסופית על התנתקות ממנה.



2. הלו? "חשיפה", ציצים, משחק גרוע, ציצים, שעמומון, ציצים, סקס, קלישאה, ציצים, ציצים, סקס, ציצים, ושדיים. זה הכל? אין עוד משהו?

1. ערוץ 1 שוב החליט שהוא מעדיף להתנהג כמו ערוץ 1 והחליט לעשות כל מיני שינויים מוזרים בלוח סדרות הרכש שלו. זוכרים את הפרומו המתלהב של "כל ערב בשמונה"? הוא עלה ממש לא מזמן. עכשיו אפשר לשכוח ממנו. "הסימפסונים" עברו לשבת אחר הצהריים, "זיווגים" החליפה יום ומשובצת בשעה 20:30. כנראה. גם "וופי" החליפה יום - לשני, ו"לאס וגאס" למרות שנשארה במשבצת השידור הרגילה שלה, לא ברור מתי ישודר הפרק הבא בסדרה, ואסור לשכוח שמדובר בעונות שנמצאות במהלכן, ולא בעונות חדשות, שבכל מקרה מבוששות לבוא. נו, רוממה. מה אפשר לעשות?


בשולי הממיר
פול סורבינו, פרנק דה-לוקה, ביים את הפרק הלפני אחרון של "יש לה את זה".

אדם צ'ייס ב"רוזוול" התארח גם ב"דוסון קריק" כטוד, במאי הקולנוע שדוסון עבד אצלו בעונה האחרונה.


אבד בתרגום
התרגום של "בנות גילמור" בדרך לקבל פינה קבועה משלו בממיר. השבוע היתה ליין "מפוייסת" בעברית, כשלמעשה הייתה chipper (במצב רוח טוב, מקסימום מעו?דדת) באנגלית. אבל זה עוד כלום לעומת העובדה שהמילה valedictorian לא תורגמה כלל, ופשוט הושארה כ"ולדיקטוריאן". האם מדובר פה בבורות מצד המתרגם, משולבת בעצלות לבדוק במה מדובר? או שמא בביטחון הגמור שהצופים יודעים בדיוק מיהו ומהו אותו ולדיקטוריאן, היכן הוא בונה את קינו ומהם הרגלי החיזור שלו? האם לתרגם "הרבה ילדים כתבו כאן שאת נואמת את נאום הסיום" היה ארוך מדי? לטרנסלייטור הפתרונים.