קשים הם חייו של כותב ממיר ממוצע (כלומר, החיים שלי). ככה זה כשבמהלך סופשבוע אחד קצר עולות לשידור שתי סדרות דרמה חדשות ומסקרנות, שלושה סיטקומים חדשים מנסים להצחיק, עונה שנייה של דרמה אחת מוכרת חוזרת, כמו גם כמה סדרות ריאליטי, חלקן מעניינות, כשחוץ מזה, צריך להשלים כמה שעות צפייה מהשבוע שחלף במהירות, לזכור שיש עוד ערוצים בשלט (לצורך "בנות גילמור", "מיס מאץ'" ו"משחק מכור") ואפילו להקדיש קצת זמן למשפחה, ועוד להספיק לכתוב את הממיר לפני ש"חלום אמריקאי" נפתחת. איזה מזל ש"הישרדות 9" ו"פשע מן העבר" שייכים לממיר הבא...

10. אחרי ציפייה ארוכה, עלה סוף סוף הפרויקט החדש והמסקרן של דנה מודן. פרק הפתיחה של "אהבה זה כואב" הוכיח שוב שאפשר לעשות כאן דרמות מקוריות מקצועיות, שמצולמות נפלא, נראות מקסים, ונשמעות אינטליגנטיות. הטקסטים השנונים והקאסט החביב הזכירו את ימיה הגדולים של "פלורנטין". אסי כהן כמוסכניק הלא ממש ישר מציג דמות אמינה ומעניינת, ודנה מודן מכניסה את השטיקים החינניים שלה לבת דמותה הטלוויזיונית. גם עיצוב מנגינת הפתיחה פשוט נפלא, ברמה בינלאומית. רק שיימשך ככה. ורק כדי להפוך את התמונה לשלמה: טוב עשה ערוץ 10 ששידר את הפרק בלי יציאה לפרסומות, עם חסויות בלבד, בדיוק כמו שקשת עשו עם "בנות בראון" בזמנו. וגם הרייטינג התנהג בהתאם.

9. yes Weekend, חלק א'. פרק אחד הספיק לי כדי להבין על מה המהומה. "OC” התגלתה בדיוק כמו המוצר שהבטיחו כל הביקורות עליה, ולמרות הקונצנזוס לגבי איכותם הסבירה ולא יותר של הפרקים הראשונים, הצלחתי להישבות בקסמיה, ולהתחבר בצורה כמעט מיידית לדמויות. קליפורניה, טוב שבאת.

8. משהו טוב קרה לסדרה "רוזוול" בעונה השלישית שלה. פעם, זו היתה סדרה עם המון פוטנציאל, עם שחקנים חמודים (מי יותר, מי פחות), עם דרמה ועלילה קונספירטואלית-טינאייג'רית צפויה. הפוטנציאל התממש רק בחלק מהמקרים, אבל זו לא היתה הבעיה שלי עם הסדרה. מה שעיצבן אותי במהלך שתי העונות הקודמות היה המחסור המדהים של "רוזוול" בחוש-ההומור. שום יכולת להומור-עצמי, שום banter חביב בין החבר'ה, משל לא היתה זו סדרת על בני נוער שאחד מהם הוא מייקל והשניה מריה. כל ה-gloom and doom החייזרי ייבש את הסדרה מכל טיפת שעשוע. והנה, הפציעה לה העונה השלישית כמו קרן שמש מקסימה, וסוף סוף מתאים התסריט לליפ-גלוס הורוד. הפרק "התחתנתי עם חייזרית" היה הפרק הכי טוב של "רוזוול" עד היום. הוא היה מתוחכם, עשה מחווה משעשעת ל"Bewitched" המיתולוגית, הצליח להעביר את אותה העלילה בשני הז'אנרים בהצלחה, השחיל גם פארודיות על הדמויות של "רוזוול" עצמה, חשף אותנו לליז במינימום האפשרי, אבל בעיקר - היה מצחיק! כשאפילו למקס היו רגעים משעשעים! אכן, עולם חדש וטוב (Which Witch).



7. הפרק השלישי בעונה הרביעית של "זיווגים" כבר היה סיפור אחר לגמרי מהפרק שקדם לו והכיל שני קטעים הורסים למדי. האחד - משחק השח, זה שאחרי הסקס, עם האביר שרצה לחזור לטירתו, כשבמקביל ראינו מה שבאמת קרה - הניסיון של פטריק לחזור לדירתו באמצעות משפטי: "אבל יש לי פגישה חשובה מחר על הבוקר" אופייניים. הקטע השני היה השיר של סאלי, שבכלל היתה אמורה לרגש את פטריק עם All by myself. אחלה.

6.5. yes Weekend, חלק ב'. "סמולוויל" ו"מגרש ביתי". קודם כל, העונה השנייה של הסדרה על סופרמן הצעיר טובה יותר מעונת הפתיחה, ובתור הסדרה שפותחת את שידורי סוף השבוע הבלתי נגמרים היא בהחלט עושה את העבודה. גם "מגרש ביתי" שמגיעה ממש אחריה, למרות הבנאליות שלה (לפחות על פי הפיילוט), מצליחה לעניין לפרקים, כמו בחמש הדקות הראשונות שלה, עם ההשוואה בין משחקי הכדורסל של צמד האחים והאירועים שבאו לאחר מכן. בסך הכל, לא מדובר בסדרה גרועה, והיא מכילה מספר רגעים נחמדים, שהופכים אותה שווה לצפייה.

6. האם סוף סוף הצלחתי למצוא את תוכנית הריאליטי שתחזיק אותי מולה? אולי. "המתמחה" מסתמנת, לפחות על פי הפרק הראשון, כמשהו ששווה צפייה. הדמויות מרתקות לחלוטין, הבוס הגדול מפחיד כמו שרק דונלד טראמפ יכול, והרעיון עצמו - ראיון עבודה בן 13 שבועות - הופך את כל העסק ל"לא בדיוק ריאליטי" מעניין למדי.

5. פרק סיום העונה של "הפרקליטים" המשיך את הקו המשמים של סיפור הפרידה וגרם לבובי לעזוב את המשרד שהוא הקים. ובכל זאת, היו שני דברים שגרמו לפרק להיות קצת פחות גרוע: ראשית, הסיפור המשפטי השבועי, שהכיל טוויסט קצת צפוי, אבל חביב (וגם ריק מ"להתחיל מחדש" היה שם, השחקן ביל קמפבל). הדבר השני היה הסיום המרגש של הפרק, שבו זכינו לצפות במספר מצומצם של אירועים מראשית הסדרה. ומתי העונה השמינית? בכלל לא ברור.

4. yes Weekend, חלק ג' ואחרון. הקומדיות. עושה רושם שז'אנר הסיטקום פושט את הרגל בצדק. שלוש הקומדיות החדשות התגלו כמוצרים בינוניים להפליא, עם מספר מצומצם של רגעים שבזכותם שווה להדליק את הטלוויזיה. "שמונה כללים פשוטים", ו"הופ ופיית'" נראות כמו שתי גרסאות דומות לאלף סדרות שכבר ראינו בעבר, ואילו "פחות ממושלמת" מכילה קאסט חביב מאוד, עם פאנצ'ים קצת יותר מושחזים (וגם רגע אחד הילארי במיוחד, עם העוגה והכיסא המסתובב). מה שכן, ג'ון ריטר המנוח היה שחקן קומי ענק, אלא שקצת מוזר לצחוק מהבדיחות שלו. גם לשמוע את לילה יוצאת מגרונה של פגי באנדי זה מוזר. והקשר בין "כללים" ל"הופ" - קאת'י סיגל, פגי באנדי מ"נשואים פלוס" היא אשתו של ג'ון ריטר, כשטד מק'גינלי, ג'פרסון דארסי מאותה "נשואים" מפציע על המסך כשעה לאחר מכן בתור בעלה של הופ מ"הופ ופיית'".



3. הלוגואים החדשים של yes ושל ערוצי הבית שלה נראים יפים וצבעוניים - על הנייר. או על מודעות הפרסום. או בפרומואים. אך כשזה מגיע לסמליל הערוץ בפינה הימנית למעלה על המסך? מציק, מעצבן, ומיותר. שהצבע ישאר במודעות הפרסום. בטלוויזיה - תחשבו שקוף. ומהר! זה ממש מעצבן! (assafTV)

2. ככה סתם באמצע העונה, כאילו כלום, נעלמה "ER” מלוח שידורי ערוץ 10 ביום חמישי. הפרקים הבאים ישודרו החל משבת בעוד שבועיים, אבל למה שוב נוקט ערוץ 10 בטקטיקת הזזת הסדרות הכה מגונה שלו?

1. ב-HOT הקרינו את "להיות ג'ון מלקוביץ'" ללא תרגום, קלטו את זה באמצע הסרט, עברו למסך לבן עם כתובית התנצלות שהפיקה גם צליל גבוה שהחריד צופים וכלבים בכל רחבי ישראל, חזרו לסרט (ללא תרגום כמובן), וחזרו על התהליך עוד פעם וחצי, לפני שהתפשרו עם עצמם על סקרול רץ שמודיע שבגלל תקלה אין תרגום. וואלה, לא שמנו לב (Which Witch).


בקטנה
אלון חמאווי מ"פרויקט וואי 2", מגיע ל"איפה אתה חי?" ושומע מקוקו דיווח על האירועים האחרונים בארץ (אנשי הוילה מנותקים מהעולם החיצון). קוקו מספר לו שמדונה הגיעה לארץ, שעפר שכטר חשף את התחת, וכן ממציא דברים נוספים שלא קרו, שיש שלום, למשל, ושהפלשתינאים ביקשו סליחה על הכל. חמאווי מתבקש להגיד מה לא נראה לו נכון מכל הדברים שקוקו אמר. תשובתו: "די! מדונה לא באמת היתה בארץ!". משעשע.

"תגונן על אביך, ולא יהיה לך איש מלבדו, אלא אם כן זה יהיה אנוכי, אלוהיך", עשרת הדיברות ע"פ ג'וב, משפחה בהפרעה. היסטרי.

ב"לאס וגאס" החליטו לרצוח את ואן דם (השחקן האמיתי בהופעת אורח) ולא שכחו להוסיף כתובית בסוף הפרק, ספק בצחוק, ספק כדי שלא נאמין שהוא באמת מת: "שום ז'אן קלוד לא נפגע במהלך הצילומים". חביב.

"כל לילה עם אסף הראל". אברי גלעד משתעמם לחלוטין מהסיפור של מיכאל הנגבי ומחליט להישכב על הספה ולעשות את עצמו נרדם. הנגבי לא מתבלבל ומתחיל ללטף לו את הראש, כדי לעזור לו להירדם.

קטע משעשע נוסף היה ב"ערב אדיר" אמש בגירסת ההתנחלויות לתוכניות הילדים עם אדיר מילר כפיסטוק, וכחביטוש זוארץ; אביגדור ליברמן כדובי דוברמן; ואוזה לנדאו ושבי זרעיה. "היי! אתה לא השבי הנכון!" צועק עליו דודו. "ואתה לא הדודו הנכון!" עונה לו זרעיה. "זוהי שנת מכרז", מסביר דודו, "את הדודו הזה - לא תראו בקרוב".

אבל הרגע הכי מצחיק של השבוע שייך ללורליי גילמור שפורצת בשירה מלבבת לשמע מעלליה של רורי במסיבה בפרק שעבר:
?Did you ever know that you're my hero


וגם
פרק האיחוד של "סיינפלד" ישודר בביפ תשעה ימים אחרי שידורו בארה"ב. כ-בוד!

להתראות, "בומטאון". נתגעגע.



מישהו ב-yes החליט שהתרגום של "State of Play" המצויינת ל"שם המשחק" אינו טוב מספיק, ובפרק החמישי של הסדרה הופיע התרגום "נכון לרגע זה, פרק 5". מוזר.


היי, זה לא...?
חוץ מז'אן קלוד, הגיח ב"לאס וגאס" גם ג'ון סדה, מי שהיה פלסון מ"רצח מאדום לשחור".

סאם ווטרסטון, שמתפקד כבר עשר שנים כג'ק מקוי מ"חוק וסדר", הגיח השבוע כד"ר קפלן, הפסיכולוג של בריאן ב"איש משפחה" המצוירת.

מליסה מקארת'י, סוקי של "בנות גילמור", הגיחה השבוע כמוכרת ב"תרגיע".

קייל מ"רוזוול" הופיע השבוע ב"מירוץ לאתמול".

רוב אסטס ("מלרוז פלייס") הגיע ל"סטארס הולו" כדי להיות אבא של ג'ס.

קפטן מלקולם ריינולד (ניית'ן פיליון) הגיע ישירות מה"פיירפליי" לבקר ב"מיס מאץ'", כשהוא מיוצג ע"י לא אחר מפרקליטה של "וולפרם והארט".


פינת "על כוסיותך, אהבלה"
ב"בנות גילמור" ממשיכים לספק התרגשות בתחום התרגום היצירתי. גליה הולדשטיין תרגמה את "As you were" ל"היית מתה". כל שנותר הוא לשמוח שלא יצא לה אף פעם לתרגם את העונה השישית של "באפי"...

יש כמה דברים קטנים בתרגום הפיילוט של ".The O.C" שצרמו לעין: ג'ולי קופר מבקשת יוגורט בטעם "פסטשיו". מי שתמה על הטעם המוזר של האמריקאים נגלה לו שבעברית מדובר בסך הכל בפיסטוק; סנדי כהן מדבר על כך שכל מה שמעניין את נערי השכונה זה "בימר" חדשה. "בי-מה?". לא כל סלנג אמריקאי אנחנו מכירים. "בימר" זה פשוט ב.מ.וו. נערי השכונה פשוט חושקים בב.מ.וו חדישה; והנה מילת סלנג אמריקאית שאנחנו דווקא כן מכירים: איו. לא חובה לתרגם לאיכס; ראיין אומר שכספי הביטוח הלאומי יגמרו "In the year twenty twenty five" כלומר בשנת 2025. התרגום "בשנים 2020-2025"; ואם אפשר דבר קטן נוסף - להוסיף גרש לסת'? סתם סת ללא גרש... זה פשוט לא זה. ללא הגרש - איך סת' יהיה שולת'?!