10. זה הפך להיות מאורע רגיל, אבל גם הפעם הצליחה "המגן" להתעלות על כמעט כל דבר אחר שהיה השבוע בטלוויזיה. ההתחלה היתה רגועה יחסית - שוב חקירה של דאץ', שוב ויק מתעלל בכמה פושעים זוטרים, עוד קצת חקירות בנוגע לרכבת הכסף, אבל אז הגיע המאורע שהטיס את הפרק לשיאים חדשים: קפטן אסוודה, הדמות הציבורית היהירה, איש המשטרה הגאה, נלכד ע"י אותם פושעים שהושפלו ע"י ויק, וסופג את ההשפלה של החיים שלו, מעניק לצופים כמה מהרגעים הכל כך מדהימים ומצמררים הללו, שהסדרה הזאת כל כך חזקה בהם. וואו.

9. "חלום אמריקאי" לא זוכה כאן למספיק איזכורים, וחבל, כי מדובר בסדרה מקסימה. אלו ארבעים ומשהו דקות שבועיות שפשוט עושות טוב - בגלל המוזיקה, בגלל הדמויות המקסימות ושובות הלב, בגלל התמימות. ובכל זאת, רגע הסיום של הפרק ששודר בשבת שעברה, ראוי לאזכור מיוחד. לאחר שנאלץ להרוג חייל וייטנאמי, שעמד להרוג אותו, מקשיב ג'יי ג'יי שוב להקלטות שקיבל שבוע קודם לכן מבני משפחתו. זה היה שילוב מרגש של האזנה לסיפורים שכבר לא רלוונטיים יותר, יחד עם התמונות שמספרות לנו בעצם סיפור שונה: פט שמנגנת שיר חדש, "דאון טאון", כשבעצם, כמה דקות קודם לכן היא הודיעה שהיא שונאת את השיר הזה; וויל שמספר שהוא עדיין לא יכול ללכת בלי הקביים, כשברקע וויל צועד לבדו, בלי עזרתם; ומג שמספרת על ענייני דיומא, בעודה עוזבת את הבית. פשוט מקסים.

8. "הסניגור" נוטה בדרך כלל, כמו הדמות הראשית שלה, להיות מעט מרוחקת רגשית, מאופקת. אבל מדי פעם היא פורצת מעבר למסך ומפתיעה בסצינות רגשיות חזקות. בפרק הזה היא אפילו עשתה זאת פעמיים. בפעם הראשונה כאשר ניק וברטון מתפרצים זה על זה ובפעם השנייה כשניק מספר ללולו על הבגידה. שני המקרים מציגים את ניק באופן מאוד אנושי ומראים לנו עד כמה סוערים הדברים מתחת לחזותו האדישה. אנחנו אמורים לכעוס עליו על השטויות שהוא עושה, אבל אי אפשר שלא לרצות לחבק אותו ולהגיד לו שהכל יהיה בסדר. בכל סדרה אחרת היו אלה סצינות טובות, אבל הסגנון הרגוע בדרך כלל של הסדרה הופך אותן פה לעוצמתיות במיוחד (Slayeret).



7.5. יס Weekend בהחלט עושה רושם של ערוץ נחשק, עם העונה החדשה של "סמולוויל" (באמת הגיע הזמן), וכמה סדרות חדשות ומסקרנות. ראוי לציון מיוחד - שידור העונה התשיעית של "הישרדות" בפער קטן יחסית למועד שידורה בארה"ב (בערך חמישה שבועות). ועכשיו נותרה רק עוד סדרה אחת שלא מצאה את מקומה על המסך שלנו בעקבות משבר וורנר - "משמרת שלישית". אנחנו באמת כבר לא יכולים לחכות לסדרת המשטרה / פראמדיקים / בית החולים המצוינת הזאת.

7. פרק חביב היה השבוע ב"יש לה את זה". הפרק, שהיה האחרון ששודר בארה"ב (נותרו עוד ארבעה שלא שודרו שם מעולם), היווה מעין טייק-אוף על "חלון אחורי" של היצ'קוק, וכלל אפילו פארודיה משעשעת על "זירת הפשע". קצת חבל שהמתרגמים של הסדרה לא ידעו מה זה "CSI" והחליטו לתרגם את "hey, Look, CSI", שג'קי אומרת ללידיה, ל"תראי, ניתוח!".

6. בערוץ 3 כבר משודרת העונה השלישית של "רוזוול", אבל בשל עיוות זמן מוזר ואיזו מחלה קטנה, יצא לי לסיים לצפות בעונה השנייה שלה רק השבוע. והאמת? הופתעתי לטובה. אחרי שהעונה הראשונה הסתפקה בלהיות שילוב בין צעירים חתיכים לבין אופנת החייזרים העליזה ששלטה בטלוויזיה של סוף שנות התשעים, העונה השנייה עשתה את כל זה, אבל גם הביאה לנו קשת עלילתית נאה, הרגה דמות שהיתה קבועה פחות או יותר, ושיחקה אותה עם טוויסט אחד גדול במיוחד - בגידתה של טס, אחת מצלעות הרביעייה המלכותית. ועכשיו נותר לי להשלים רק עוד כעשרה פרקים, כדי להגיע יחד עם כולם לסיומה של הסדרה הבכלל לא רעה הזאת, שאם היתה מגיעה כמה שנים קודם לכן, אולי היתה מצליחה להצליח קצת יותר.

5. קצת עצוב, שבמציאות הטלוויזיונית של 2004, גם הסדרות המתוסרטות מודות שהריאליטי ניצח. ב"מיס מאץ'" של השבוע, במשפט שעסק בתוכנית ריאליטי בשם "מלון ירח הדבש", מעין שילוב של "אי הפיתויים" עם "הישרדות", הועלו כמה נושאים מאוד חשובים של צנעת הפרט, ושל מפיקים תאבי בצע. ואיך הסתיים המשפט בו תבע אחד הזוגות שהשתתפו בתוכנית, לא לשדר אותה? בפשרה מחוץ לבית המשפט, לפיה התוכנית אכן תשודר. 15 דקות התהילה היו חשובות לזוג הצעיר הרבה יותר מהכבוד שלהם.



4. "איפה אתה חי?" ממשיכה להתאמץ להיות "רק בישראל", וממשיכה להיכשל. כן, אסי כהן בחור מוכשר נורא, ומצליח להצחיק כמעט תמיד, אבל כל מה שמסביב מביך, ובתוכנית האחרונה הפך לממש פתטי. מי האנשים שעליהם צוחקת התוכנית? מה משותף לגגים החוזרים שהפיקה התוכנית? מאדון "שווארמה בפיתה", גב' לריסה עמיר, וההוא שרק ניסה, בתמימות, להעביר את המסר שהמדינה הזאת ב"בלגאן, בלגאן"? נכון, ניחשתם - לכולם יש מבטא רוסי מצחיק לאללה. איזה דחקות, הא? (Backbeat)

3. תמיד הייתי הסניגור הגדול ביותר של "איפה אתה חי?". תמיד אמרתי שזה ארז, וזה אסי, ויש פוטנציאל, ויש כמה מטבעות לשון מגניבים, וגם "רק בישראל" לא היתה כל כך מוצלחת בתוכניות הראשונות שלה. אבל דווקא בשבוע בו ביקרתי בסט של התוכנית, הבנתי את האמת המרה. "איפה אתה חי?" קמה ונופלת על הימרי ההילר. הימרי הוא הדמות הטובה ביותר בתוכנית, והוא גם הדמות הטובה היחידה בה. לא קוקו, לא הדמויות המוזרות של בראבא, ואפילו לא לריסה. רק הימרי. כשהימרי שם - הכל זורם, הכל מצחיק, הכל "חי". כשקוקו מגיע, או - חלילה - שלמה בראבא, שהפסיק להצחיק אי שם בימיו הראשונים של ערוץ 2 עם הברונו שלו (כפי שהזכיר לנו הפרק של "במדינת היהודים" השבוע), הכל נופל. הבדיחות לא מצחיקות, העסק משעמם, ולא מצליח להתרומם לשיאים אליהם הוא יכול להגיע. חבל, אבל זה מה יש. תחזירו לנו את לובה, אולי אפשר לחזק אותה בהימרי. ומילה אחת נוספת: איפה פרוספר? אם היו נותנים לאסי להמשיך לעשות ראיונות כפרוספר, יכול להיות שהימרי לא היה הדבר היחיד שמצחיק שם.

2. השבוע שודר פרק נהדר של "פיוצ'רמה". הוא כלל פארודיה משעשעת מאוד על "אלי מקביל" וירד גם קצת על צופי הטלוויזיה האמריקאים ש"לא רוצים תחכום" בטלוויזיה שלהם. אלא שמספר דברים קצת העיבו על חווית הצפייה בפרק: ראשית, לא מספיק שבביפ החליטו לא לתרגם את הטקסט המתחלף בפתיחה, הם עוד מסתירים את זה עם הכיתוב "פיוצ'רמה". שנית, מסתבר שהפרק שודר השבוע עם כותרות בשפה זרה, ללא שום הסבר הגיוני לכך (זה לא שודר כך בארה"ב). שלישית, התרגום בפרק כלל המון טעויות מטופשות. למשל: המילה "my", תורגמה ל"שלנו" (דבר שהרס בדיחה שלמה), השנה 2443 (Twenty four forty three) תורגמה ל"2043-2044". התרגום גם הואיל בטובו לחשוף שהחייזרים דורשים את מק'ניל הבחורה ולא את מק'ניל הנשיא, לפני שעובדה זו אמורה להיחשף. חבל. עוד ענייני תרגום - בהמשך (ותודה לשלמקו GRAS).



1. זה היה שבוע טלוויזיוני עמוס במיוחד, אבל לקראת סיומו לא חסכו מאיתנו את שידורה של "אי אר" חמש דקות לפני המועד המפורסם. ערוץ 10 פרסם שהשידור יחל ב-20:25, והתחיל אותו בפועל בשעה 20:20. צופים רבים פספסו את ההתחלה. לא יפה.


ללא ציון
איך התייחסו שלושת הערוצים המרכזיים שלנו לפיגוע הנוראי בסיני? הראשונים שעלו לשידור היו דווקא ערוץ 10 (שהיו הראשונים לעלות לשידור גם במקרה של הדיווח על הפצצה במטוס כמה ימים קודם לכן), שקטעו את שידור הסרט "הללויה" בשעה 22:19. בערוץ הראשון חיכו שפרק הסיום של "במדינת היהודים" יסתיים, ועלו לאוויר ב-22:31. ורק בטלעד, ערוץ 2, יצאו להפסקת פרסומות באמצע "עבודת נמלים", בשעה 22:36, ורק לאחר שש דקות של פרסומות העלו את מהדורת החדשות המיוחדת שלהם בשעה 22:42, קצת יותר מ-20 דקות אחרי ערוץ 10, קצת יותר מ-40 דקות אחרי האירוע עצמו.


בשולי הממיר
דיוויד שווימר, רוס מ"חברים", היה השבוע ב"תרגיע". גם קן האוורד, אבא של ג'ורדן מ"ג'ורדן", ו-וויליאם ראגסדייל, רוב מ"גרוס פוינט", היו שם.

ג'יימס ליפטון, המנחה של "סטודיו למשחק" התארח השבוע ב"משפחה בהפרעה" כמנהל הכלא החדש.


פינת התרגומים המבישים של השבוע
האריסון, האח של "טרו קולינג", מרגיע את ג'ק שאין סיכוי שהוא יימאס עליו, כל עוד הוא ממשיך לשלם על המשקאות. באנגלית:
"You keep picking up the tab, there's no chance of that". בתרגום לעברית, קצת אחרת: "אתה כל הזמן מדבר על זה, אין סיכוי".




בסדרת המופת (לא באמת) "שירים ששינו את ההיסטוריה", מספר מישהו על אלביס "?Got away with murder, didn't he, Elvise" אסף ראביד לקח את הדברים מאוד מילולית, ותרגם "הוא רצח מישהו, לא? אלביס?". אח"כ הוא גם תרגם את תסרוקת שנות ה-50 המפורסמת ששמה הוא Ducktail (אתם יודעים, סירוק הבלורית עם שני מסרקים, כמו ב"גריז") לפשוט - קוקו. לא התאמץ.

ב"מיס מאצ'" מבקש מפיק הטלוויזיה לראות את ה-"dailies", הצילומים של אותו היום, אך בתרגום הסתפקו ב"עיתונים".

אבל ההפתעה הגדולה של השבוע באה מכיוון בלתי צפוי. כן, חברים, מהיום לא רק שלא צריך ידע נרחב בשפה האנגלית או בתרבות האמריקאית / בריטית כדי להיות מתרגם - גם עברית לא צריך לדעת. להלן מבחר טעויות תרגום מביכות מתוך הפרק האחרון של "במדינת היהודים" - מעברית לעברית: "מה זה החארטה הזה" של ז'וז'ו חלסטרה, הפך ל-"מה זה החתן הזה?"; על יצפאן אמרו שיש לו "לבביות כמו של דודו" אבל זה הפך ל-"לבביות כמו של ביבי"; "שתדע לך" הפך ל-"תודה לך"; אסף ציפור הפך לאסף צוברי ו"מה שיכול היה להיות סיכום הולם לתוכנית שלנו" הפך ל"סיכון הולם לתוכנית שלו". אכן, במדינת היהודים.

ולסיום, טעות בידיעה בעיתון בנושאי טלוויזיה. בעיתון הכלכלי "גלובס", עיתון שהייתם מצפים ממנו לרמה גבוהה עקב קהל היעד שלו, פורסמה כתבה מתורגמת על תעריפי הפרסום בסדרות הטלוויזיה בארה"ב. וכך הם תרגמו את הקטע הבא:

במקור:
NBC's ER came in third, at $479,250, followed by CBS's Survivor and the Peacock Network’s Donald Trump star vehicle, The Apprentice.

התרגום:
ER של NBC הגיעה למקום השלישי עם עלות ממוצעת של ספוט 30 שניות ב-479,250 דולר, כשאחריה הישרדות של CBS והשוליה של דונלד טראמפ ופיקוק נטוורק...