אם נתעלם לרגע מהעובדה שימי חיינו היא אופרת סבון אמריקאית, מה שאומר שכל סצינה משודרת כעשר פעמים בפרק, ימי חיינו היא פשוט סדרה מעולה! אם חשבתם לרגע שפי השאול נמצא בסאנידייל, תחשבו שוב! האמ-אמא שלו נמצאת בסיילם, ולא זו של המאה ה17, זו של ימי חיינו.

אם אתם שואלים אותי, סיילם הפכה להיות משולש ברמודה של השאול, כבדיחה פרטית של אלוהים, על זה שלתסריטאים אף פעם אין רעיונות שהם לא "משולש רומנטי", וזה בעיניו סוג של עונש עם טוויסט הומוריסטי. אני לא יודעת אם הם תמיד היו כאלה מחופפים שם, אבל ימי חיינו היא סדרת פנטזיה, שלא מביישת לא את "באפי" ולא את "סטארטרק" ברעיונותיה הפסיכיים. אתם חושבים שג`ואי ב"חברים" קיבל תפקיד של אישה בגוף של גבר, כי התסריטאים של פרנדז מבריקים? לא שהם לא, אבל הם בטוח קיבלו השראה מהסדרה עצמה, כי בסיילם, הכל, ואני מכוונת לכל הברה במילה "הכל", פשוט הכל אפשרי והולך. ואם זה לא קיים, אז ממציאים את זה במיוחד, העיקר שיהיה שמייח. על מנת שתיכנסו קצת לאווירה, אני רוצה לתת לכם מספר מאפיינים של הסדרה, ואי אלו דוגמאות קלאסיות, לטירוף המאפיין את האנשים שם. למשל, רק בסיילם, אנשים שהם ממש ממש טובים, חצי קדושים, למעשה, יכולים פתאום להפוך למיני שטנים שרק חורשים מזימות מבוקר ועד ערב, ושתי דוגמאות קטנות, הן סמי, אליסון סוויני, ששיחקה בתפקיד אורח בחברים, שהיתה ילדה טובה ומתוקה, עד שהיא ראתה יום אחד את אמא שלה ביחד עם גון, שזה האיש שהגיע לשם וכולם היו בטוחים שהוא למעשה רומן, בעלה של מרלנה, שנעלם לאיזה מיליון שנה, אבל עשה ניתוח פנים וגוף, ומאז היא עושה כל שביכולתה כדי להפריד את קארי, אחותה למחצה, מאוסטין, בעלה האוהב. תשאלו למה היא כל כך דלוקה על אוסטין? הו, הבחור הוא חתיכת רכיכה מעצבנת ומעיקה, אמה מה, כתבו עליו ב"סופ אופרה דייגסט" שהוא החתיך הכי נחשק און טודייז טלוויזן, ואמא שלה לא לימדה אותה לא להאמין לכל מה שכתוב בעיתון.

אגב, לסמי והאובססיה שלה לאוסטין, מגיע פרס "הנוסעת המתמידה", כי בכל המשולשים האחרים, הדמויות מתחלפות כל הזמן, ורק סמי נשארת נאמנה לאובססיה שלה. ולמה הכוונה במתחלפות? ניקח לדוגמא את בו הופ ובילי. בו והופ היו נשואים באושר ועם ילד קטן, עד שקריסטיאן אלפונסו, הופ בשבילכם, החליטה לקחת פסק זמן מהסדרה. מהסיבה הזו בערך, ציוו על הרשע האולטימטיבי של סיילם, סטפנו, לחטוף את הופ, והיא נעלמה. או אז הפציעה לחיינו בילי הקטנה, שגילמה אותה ליסה רינה נפוחת השפתיים, ופצחה ברומן מאושר עם בו. אבל לקריסטיאן אלפונסו הוליווד לא ממש חיכתה, מסתבר, אז היא שבה לסיילם, הפעם בתור ג`ינה, שדומה שתי טיפות מים להופ המנוחה, ועשתה קצת סערות בים האהבה של בו ובילי. אך בהתאם לחוקי הז`אנר, כמו שיכולתם לנחש לבד, גם לליסה רינה נמאס מסבון יומי, אז היא עברה למלרוז פלייס, והותירה את ג`ינה לגלות שהיא כעצם הופ המנוחה ולא אחרת, ולשוב לזרועותיו של בו. כמובן שמאז בילי חזרה לחיינו, לא בגילומה של ליסה רינה, ושוב יש בלגאנים אצל החבורה.
אמנם משולשים רומנטיים ואובססיות של אנשים הם החול בשעון של ימי חיינו, אבל החיים משעממים ללא אביזרים, ולכן בימי חיינו תמיד יש כל מיני גאדג`טס מדליקים, כמו מכשיר למחיקת זיכרון, מראות שעובדות כמו כדורי בדולח, מראות שעוזרות לך לשלוט במחשבותיו של בן הזוג שלך וכל מיני תרופות פלא למחלות מסתוריות, שתוקפות רק את תושבי סיילם.

כחלק מאחד המשולשים שהזכרתי לעיל, כריסטן מפחדת לאבד את גון למרלנה, ולכן מקדושה היא הופכת למפלצת ומתחילה לשקר. כשהיא מפילה את התינוק שלה ושל גון, היא מתחזה לאישה בהריון, ובדרך פלא נמצאת אישה מוזרה, בדיוק בחודש בו כריסטן צריכה להיות, שהיא אמנם מה-זה מכוערת, אבל אם שמים לה פאה ועדשות מגע, אז בדרך נס שיני הסוס שלה נעלמות גם, וכך גם המבטא הדרומי הבוטה והפיגור הקל, ותוך שניות היא הופכת לתאומה הסיאמית של כריסטן היפהפיה האלגנטית. עכשיו, נגיד שקניתם את זה, ואתם מאמינים בכזו מטמורפוזה. מה הייתם מצפים מאישה כזו? שתלמד מהסטייליטים של כריסטן ןתמשיך להיות כוסית של הלייף, או שתחזור להיות הקופיף הקטן והמאותגר מכל בחינה אפשרית, שהיא היתה לפני זה? אז זהו, שסוזן מעדיפה להישאר קופה.

נשמע מופרך? עוד לא ראיתם כלום. "ימי חיינו" היא לא מה שחשבתם, ואם תראו את זה נגיד פעם פעמיים בחודש, מובטחת לכם הנאה צרופה.