לא פשוט כלל לצאת לפגישה ראשונה. לא יודעים מה ללבוש, קשה לנחש מראש מה יחסו של הצד השני לבחירת המקום אליו תלכו, או אפילו לבחירת המשקה שלך (קקאו זה טוב?), אתה לא יודע מה הצד האחר אוהב, רוצה ומצפה לשמוע. יש הרבה זיוף והעמדת פנים בפגישות כאלה. כולם רוצים לעשות את הרושם הנכון, אבל בשביל לדעת מה מרשים מישהו צריך להכיר אותו... והיי, זו רק פגישה ראשונה, לעזאזל. אנחנו אפילו לא יודעים אם הוא מרושע ומסוכן או חביב ומתוק להפליא.

בפרק הזה יש כמה "פגישות ראשונות", שכלל אינן ראשונות במובן הראשוני של המילה (של שני זרים נפגשים), אבל למרות שאין המדובר בזרים, הרי שהפגישות הללו משקפות רבדים לא מוכרים בדמות מוכרת. באפי יוצאת לדייט עם ווד, מנהל בית הספר שמעורר תהייה וחשדות מרגע הופעתו על המסך בפרק הראשון (חשדות שמתחזקים לאחרונה ביתר שאת).

זאנדר יוצא עם מישהי שהתחיל איתה באופן אקראי, אבל גם העובדה שהוא בחר להתחיל עמה, לא משנה את העובדה שהוא אכן מגנט לשדים. בסיום אותה פגישה הוא מביע רצון עז לשנות את נטיותיו המיניות, אבל חוץ מאנדרו לא נראה שמישהו אכן שמח לרעיון או מוכן לעודד אותו לכך (אחרי הכל, יש גם כמה שדים ממין זכר שמסתובבים ברחובות סאנידייל).



אנדרו נפגש עם ג'ונתן / הרוע הראשון, ולראשונה אנו כצופים, נפגשים עם אנדרו שעושה את המעשה הנכון, ומסרב להתפתות לרוע ולהצעותיו המגונות. הלקח שלו, אגב, מהמפגש הזה, זה שה"גאולה כואבת". אבל סיכוי סביר שהכאב היחיד שנגרם לו הוא פיזי, מהחוטים שחוברו אליו.

ג'יילס נפגש עם פוטנציאלית סינית שמאפשרת לו להרגיש שהוא שולט בשפה אפילו שהוא לא באמת מבין מה היא אומרת, אבל גם פגישתו עם ספייק שמנסה להרגו - ושאין לו כבר שבב שיעכב בעדו, היא פגישה ראשונה במובן מסוים.

האמת היא שכל הסיפור של ספייק החושד שג'יילס הינו הרוע הראשון מופרך מעיקרו. שיחת הטלפון שקיבלו הסקוביז בפרק הקודם התרחשה בהיעדרם של ספייק ובאפי. עד שהם חזרו גילתה כבר החבורה שג'יילס איננו הרוע הראשון, אז מה פתאום מעיד ספייק על כך שאניה אמרה לו שג'יילס הוא הרוע הראשון? בהנחה שאין בין השניים תקשורת טלאפתית, הרי שיש פה חוסר המשכיות בעייתי מאוד והלוואי שהיינו יכולים לומר שזוהי הסתירה הפנימית המטופשת הראשונה, אבל "באפי" מספקת לנו עוד כמה רגעים כאלה, אם כי אולי לא באופן כה בוטה (בכל זאת, הכותבים אמורים לתת לנו מעט קרדיט שנזכור מה קרה רק לפני פרק).

ווד וספייק נפגשים לראשונה גם הם, אבל אין ספק שהפגישה הראשונה המשמעותית ביותר היא בין הרוע הראשון לרובין ווד. ווד רואה את אמו - בדיוק כפי שנראתה כשהיה בן ארבע. רק שהוא לא בן ארבע, וזו איננה אמו. הוא מודע לעובדות, אבל לא מצליח לגרש את הרוע הראשון לפני שהאחרון מספר לו שהאויב שלו, הערפד שחיפש כל חייו, הוא מי שנלחם לצידו הערב. ספייק. בסוף הפרק שואל הרוע: "מה אומרים?" והמנהל בן השלושים פלוס חוזר להיות ילד קטן שההורה שלו מחלץ ממנו "תודה רבה".



בפגישתם של באפי ו-ווד, מוקדם יותר באותו ערב, אנו מגלים שרובין הוא בנה של ניקי, הקוטלת שנהרגה ע"י ספייק ברכבת תחתית בניו יורק, ממנה הוא לקח את מעיל העור שלה כשלל שהוא עדיין מתעטף בו ("שוטה של האהבה"). מסתבר שרובין היה ילד קטן בן ארבע כשמתה, ומי שגידל אותו היה הצופה שלה. כיום, לאחר ששמע שבסאנידייל יש התרחשויות רציניות, הוא הגיע לעזור במלחמה מול הרשע. ממנהל בית ספר ששייך לעולם של מדע והשכלה, הפך רובין לדמות נוספת שמבינה היטב את עולמה של באפי.

קשה שלא להשוות את סצנת הגילוי לסצנה בה מגלה באפי שגם ריילי אינו עוזר הוראה תמים, אלא מכיר היטב את עולם השדים - גם אם לא את עולם הקוטלות. ואם כבר הזכרנו את ריילי, אי אפשר שלא לתת לו קרדיט על האמון שלו בבאפי, והשארת ההחלטה מה יעשה בשבב של ספייק בידיה, במיוחד כשבפגישתם האחרונה ניסה ספייק להחריב את העולם, וריילי נאלץ לראות יותר ממה שרצה מגופו העירום ("כפי שהיית").

כשבאפי מגלה שווד הוא בנה של קוטלת, היא מתקשה להסתיר את כמיהתה לחיים נורמלים. "לא ידעתי שיש לקוטלות ילדים", היא אומרת, ואפשר לשמוע בקולה את התקווה שניעורה בה בעקבות הגילוי, שיתכן שגם לה מצפה עתיד "נורמלי" של הקמת משפחה. מעניין לציין שאביו של ווד לא מוזכר, ושהעובדה שצופה גידל אותו מעוררת את השאלה האם קוטלות יכולות בכלל לנהל חיי זוגיות, או שכולן עתידות לבלות את שנותיהן בבדידות מזהרת, עד שרוע ראשון, אלה דו פרצופית, שד אקראי או ערפד מזדמן יהרוג אותן. ואם אין לקוטלת סיכוי טוב לחיי זוגיות, אז למה בכלל לצאת לפגישות שכאלה? מה הטעם? ניסיון העבר הרי לא מבשר טובות. ובכל זאת, לא בחורה כבאפי תיתן למאורעות העבר הקשים להפיל את רוחה. היא לא איבדה את התקווה שיהיה טוב, גם אם היא מתכוננת נפשית לגרוע מכל.

ואכן, עוד לפני היציאה שלה לדייט הזה, היא מכינה את עצמה לכלל האפשרויות. אולי רוצים לקדם אותה כי היא עובדת מצטיינת בתחום הייעוץ, אולי היא מוצאת חן בעיני המנהל (ומכיוון שהוא די מוצא חן בעיניה, זה דווקא טוב) ואולי, כהרגלה בקודש, היא נמשכת לאיצטלה של רוע, והמנהל הזה אינו אלא דמות מרושעת שזוממת להורגה.

קשה להתעלם מהעובדה שהן ווילו והן רובין ווד מעליבים את באפי בצחוקם המצלצל עת הם מתייחסים לכישוריה כיועצת (כבר ראינו ב"עזרה" שהיא לא ממש מושלמת בתחום הזה), אבל מתגובתה ניכר שהיא רואה את עבודתה כמשהו שאין להקל בו ראש, ושהיא אכן מאמינה שהיא נכס אמיתי עבור תלמידי תיכון סאנידייל. ביטחון עצמי זה דבר חשוב.



כמה שלא פשוט לצאת לדייט ראשון, קשה שבעתיים לצאת לדייט ראשון כשהאקס שלך עדיין חי איתך בבית. אניה איננה מסתירה את קנאתה. היא איננה מתעמתת עם זאנדר, אבל מוכנה לשתף את באפי בתחושתה שזאנדר עושה זאת כדי לעורר את קנאתה. האמת היא, שחוסר האינטראקציה בין אניה לזאנדר מעיד על כך שהוא ממש לא חשב עליה כשהוא קבע עם ליסה, אבל יש משהו באמירה של אניה "הוא עושה את זה כי הוא רוצה שאקנא", שמראה שהיא עדיין רוצה להאמין שזאנדר עושה הכל בגללה, שהיא עדיין המוקד של חייו.

באפי לא ממש מסוגלת להיות אוזן קשבת עבור אניה, והיא ממהרת להסתלק משם ולהותיר את אניה לעינויי הקנאה. די עצוב שאף אחד לא ממש מתייחס למצוקתה של אניה. אולי תהיה זו נחמה פורתא עבורה לדעת שזאנדר אכן חושב עליה, וחלק נכבד משיחתו עם ליסה הוא מקדיש לשיחה בנושא חברתו לשעבר, שיום השנה לאי-נישואין שלהם יתרחש בקרוב.

בניגוד לאניה, ספייק אינו מוותר על בירור עם באפי. "שמעתי שיש לך פגישה", הוא אומר לה. המבוכה שלה ניכרת לעין, אבל הוא איננו מנסה לבלבל אותה עם הצהרות אהבה או להפגין סצנות של קנאה. הוא מבין שהיא לא תוכל למצוא את אושרה איתו. האמת? הוא גם לא מרגיש ראוי לה. ספייק עצמו אינו בטוח בנוגע למה שקורה איתו. הוא חווה הרבה בזמן קצר - החזרת נשמה, מפגשים עם רוע ראשון, הריגת אנשים בלי יכולת לשלוט במחשבותיו ובמעשיו, כאבים איומים כתוצאה מהשבב, ונפילה בשבי על ידי אותו רוע מבלבל שעדיין אין לו מושג מה תוכניותיו לגביו. הוא אינו מרגיש ראוי לזכייה ב"פרס" כבאפי. חלק מהביטחון העצמי שלו בתקופה בה היה ערפד מאוהב נעלם. הוא כבר לא מצהיר שיש ביניהם משהו שאי אפשר להתכחש לו, הוא יודע שנוצרה ביניהם חברות עדינה ומיוחדת, שלא היתה שם קודם. הם מחליפים מבטים אוהבים ומגעים גנובים מאז הרגע בו שיחררה אותו מכבליו ("ההצגה מתחילה"), אבל לא נאמר ביניהם שום דבר ממשי על מהות יחסיהם. כל ההתרחשות ביניהם היא תת-קרקעית. עבור ספייק זה נראה כאילו החברות הזו היא יותר ממה שאי פעם קיווה לו. באפי באה לשחרר אותו, היא מאמינה בו עד כדי כך שהיא מוכנה לוותר על השבב שלא מאפשר לו לפגוע באנשים באופן מלאכותי, מאמינה בנשמתו.

האם הוא עדיין אוהב אותה ומקנא לה? ברור שכן. הוא מציע לרוץ אחריה למסעדה כדי להזעיק אותה, כשברור שקל יותר להתקשר אליה. ניכר שהוא רוצה לדעת מה קורה איתה, ואיך נראה הדייט המסתורי שלה. אבל הוא מחליט לא לעמוד בדרכה. הוא מעדיף לתת לה להכתיב את טון היחסים ביניהם. והיא? היא ממציאה לעצמה עוד ועוד תירוצים שמסבירים למה הקשר שלה ושל ספייק נגמר, ולא יכול לקרות שוב אף פעם. היא אפילו מציעה לו לצאת לפגישות עם אחרות, אבל לא ברור אם היא משקרת לו או לעצמה, שכן דברים לחוד ומעשים לחוד.



"אנחנו כבר לא..." היא אומרת לג'יילס, אבל הצופה הנבון יודע שהעובדה שאין ביניהם יחסים פיזיים אינה מבטלת את הרגשות שאכן יש ביניהם. העובדה שהיא ויתרה על הצ'יפ שלו, מעוררת בבירור את מורת רוחו של ג'יילס, שמודיע לה שרגשותיה פוגעים בחוש השיפוט שלה. אבל היא אומרת שהנשמה של ספייק מספיקה, שזו ההזדמנות שלו להיות טוב באמת. האם זה אכן סיכון שהיא יכולה להרשות לעצמה לקחת, במיוחד לנוכח השליטה של הרוע הראשון בספייק?

כשהיא מדברת עם ווילו היא שואלת "למה כולם חושבים שאני עדיין מאוהבת בספייק?". למיטב זכרוני, זו הפעם הראשונה שהיא מצהירה שאי פעם היתה מאוהבת בו. אין ספק, בחירה מוזרה של מילים. מה גם שווילו כלל לא רמזה לכך.

כשהם משחררים את זאנדר, מביט ווד בספייק, הערפד שנחלץ לעזרתם, וקשה לו שלא לראות את דאגתה של באפי כלפיו. היא רוכנת מעליו, לכאורה לבדוק אם הוא בסדר, אבל קשה לנו שלא לראות אותם אוחזים ידיים בצורה שאין לה דבר וחצי דבר עם בדיקה כללית של מצב הפצוע. אם יש לווד כוונות רומנטיות כלפי באפי (והדרך בה הוא מאכיל אותה במסעדה הצרפתית והרומנטית בהחלט מעידה שיש לו) הרי שכשהוא מביט בהם הוא מבין שיש לו מתחרה משמעותי.

רק בסוף הפרק אומרת באפי לספייק שהיא לא מוכנה לוותר על נוכחותו, לא כי הוא דרוש לה למלחמה ברוע, אלא כי היא צריכה אותו שם. קשה שלא להעריך את כשרון המשחק של ג'יימס מארסטרס. הוא מביט בבאפי האומרת זאת, ואפשר ממש לראות איך פניו מתמלאות אור ותקווה. עם זאת, הוא עדיין זהיר. "איפה זה שם את ווד?" הוא שואל.

היא לא עונה, אבל הסצינה האחרונה, של הפגישה הראשונה של ווד עם הרוע הראשון, עונה לנו במקומה. זה שם את ווד במקום של האויב מספר אחד שלך, ספייקי. היזהר.