10. "בומטאון" חזרה לחיינו והיא חזקה ובועטת כתמיד. שתי תוספות הצטרפו לשורותיה: האחת בדמותה של קת'רין פירס, בלשית מגניבה שעבדה יחד עם רביעיית השוטרים הרגילים שלנו כדי לפצח את חקירתה של התוספת השניה - השחקנית רבקה דה מורניי, בלונדינית וסקסית כהרגלה בקודש. היה פרק מצוין, בדיוק כמו שהיתה העונה הראשונה של הסדרה הלא מספיק מוערכת הזאת. כמה חבל שנותרו לנו חמישה פרקים בלבד לסיומה.

9. אחד הקטעים המצחיקים ביותר השבוע התרחשו בגלל פליטת פה מטופשת של ארז טל ב"איפה אתה חי?!". במסגרת אחת מהשאלות לצופים בבית נתבקשו הצופים להגיד כמה תינוקות נולדו במהלך יום מסוים בבית החולים בילינסון. ארז, מבלי משים, פלט את התשובה - 42 - עוד לפני תום הזמן. משקלט את הטעות שעשה, החל הצחוק להתגלגל, ויחד עם ההערות הציניות של הימרי, היו הרגעים הללו משעשעים עד דמעות. העובדה שהצופה שעלה לשידור אמר תשובה לא נכונה בעליל - 40 - רק הגדילה את אלמנט הטירוף שאחז בצמד המגישים. קטע האולימפיאדה בפתיחה, שהיה מצוין בפני עצמו, הפך את התוכנית של יום ראשון שעבר, לאחת הטובות עד כה.

8. כל מי שלא אהב את הפרק של השבוע שעבר ב"בנות גילמור" יכול להירגע. הפרק של שישי האחרון החזיר את החיוך לפנים, ואת הכיף לגילמוריות. אה כן, ואמילי היתה מופלאה.



7.5 השבוע זכינו לראות ב-SNL את תוכנית הפרידה מויל פארל. התוכנית הצטיינה בהופעת אורח (אלכס טרבק נכנס ב"מפתיע" לאולפן בו מחקה אותו פארל ב-Celebrity Jeopardy), ובפרידה מרגשת (אך לא נטולת הומור) של כל השחקנים האחרים. כפי הנראה, פארל - שהופיע בתכנית מ-1995 ועד 2002 - היה מן האהובים שבשחקנים, ברמה האישית ואף המקצועית (הוצע לו השכר הגבוה ביותר ששולם בתוכנית כדי שלא יעזוב) ובצדק, בגלל הכשרון והמקצוענות, ובעיקר הרבגוניות שלו. מכל חברי הקאסט המצטיינים בקשת תפקידים, ויל פארל היה אולי המוכשר מכולם. החל מחיקויים (ג'ורג' ו. בוש, ג'יימס ליפטון, אלכס טרבק), המשך בדמויות מקוריות (פרופסור הנשוי בנישואין מלאי-תאווה אותם הוא מדגים לכל הרוצה או לא) ועד לקומדיה פיזית. כאילו להוכיח את זה, זומנו לנו השבוע במקרה שידורים חוזרים משנים אחרות שהכילו שתיים מיצירות-המופת שלו. באחת הוא סמל מחלקה קשוח-אך-רגיש אשר צווח על פקודיו תוך שהוא דורש מהם עצות רומנטיות להתנהגות עם אהובתו. בשנייה הוא איש מכירות לצעצועי חתולים אשר מנסה את הצעצועים בעצמו בהתנהגות חתולית אופיינית המבוצעת ע"י ענק שגובהו כ-2 מטר - מופת לקומדיה פיזית מושלמת. המעניין הוא שהוא הגיע להישגים מדהימים אלה בכך שהיה במידה מסוימת "האיש ללא תכונות". בניגוד לקומיקאים אחרים שהאישיות או הפרסונה שהמציאו לעצמם גולשת לתוך כל דמות שלהם, לא היה שום דבר משותף לדמויות של פארל, פרט אולי לאיזושהי רצינות תהומית של מישהו שתקוע בסיטואציה אבסורדית בלי להיות מודע אליה. קשה לדמיין קומיקאי צעיר שבונה את הקריירה על חיקוי של ויל פארל - כי איך אפשר בעצם לעשות את זה? כולי תקווה שהקריירה הקולנועית ההולכת ונבנית לו בהצלחה שאינה אופיינית לרוב חברי SNL, תוביל אותו אל התהילה (אסף רזון).

7. השופטת הקשוחה רבקה נחשול, משחק מילים חביב על ריקי גל, הפכה חלק מפרקי השבוע של "השיר שלנו" לחגיגה של ממש. אין ספק שיוצרי הסדרה יודעים לשחק היטב עם אייקוני תרבות מוכרים ("פרקליטי אל איי", למשל). גם השימוש ב"ישעיהו המאנייק" (לשעבר, טנצר) היה עשוי נכון, כמו גם התפקיד החדש של אלכס אנסקי, כאביה של מיקי, שתפור עליו כמו היה חלק מהקאסט של "הפרקליטים". גם העובדה שקטעי בית המשפט הם לא הדבר הכי אמין שנראה בטלוויזיה לא הצליחה לפגום בהנאה שהסבו הפרקים הללו.

6. המצוד שנערך בשבת שעברה ב"החצי האפל" עסק באחד הנושאים היותר רגישים עבור האמריקאים: אוסאמה בין לאדן. בפרק, נעזר אירגון ה-CIA בג'וני כדי לנסות וללכוד את בין לאדן, אך נכשל, כמובן. ככלל, היה הפרק מאוד מעניין, אם כי לא כל כך אחיד ברמתו. לצד העריכה הנהדרת והרעיון כולו, נותרו מספר שאלות ללא מענה. למשל, מדוע החליטו להפסיק את ההיעזרות בג'וני מייד אחרי הכישלון? הפרק עצמו אמור היה להיקרא "המצוד אחר אוסאמה", אך הוא השתנה. גם שמו של אוסאמה לא הוזכר אפילו פעם אחת במהלך הפרק בגלל מצנזרי USA, הרשת המשדרת.

5. לא קל כאן, לא קל בכלל. אפילו קשה פה, כן. כמה כבר אפשר לסבול מהקטע הזה שאין כסף, ויש שכר דירה, והבוס מניאק, ויש גם מילואים, ובשטחים המצב לא משהו, ומה עם המשפחה? יש ילדים להאכיל, ולשלוח לביה"ס, אבל המורים גם ככה שובתים, ותמיד יש פקקים בדרך, וקר בחורף, והכל נורא יקר, ואין כסף, אבל יש דו"חות, וזה מבלי שתהיה חניה, ולמה אף אחד לא בא להופיע בארץ, ומה נסגר איתנו בפוליטיקה?! ואיך זה שהראל מויאל לקח? ועוד דוחפים לי את עפר שכטר לפרצוף (עכשיו כבר לא), ואת כל הקליפים של הראפרים, אין כבר מה לראות בטלוויזיה, ואנחנו עדיין צריכים לשלם אגרה ואין לנו כסף!

נכון, אין לנו כסף, אבל יש זהב. ותודה לגל פרידמן על כמה שניות של אושר (עידו f. כהן).



4. "מיס מאץ'" היא סדרה קלילה וכיפית, אלא שעושה רושם שאלמלא הופעות האורח החביבות התכופות בה, היא היתה משעממת במיוחד. השבוע היו שם: ריצ'רד קיינד ("ספין סיטי") ואדי קיי תומס (מייק מ"על גבול השפיות" קצרת הימים). בשבוע שעבר זו היתה קורדיליה. משחק הניחושים הזה של "מי עוד יבוא להתארח?" הוא אחד מהדברים הבודדים שמסקרנים בסדרה הזאת. קצת חבל.

3. מגוחך שהמתרגמים של "אברווד" לא סומכים על האינטליגנציה של הצופים ובוחרים לתרגם את "רוזוול" ל"אתר נחיתה של חייזרים". מה השלב הבא? "הבית הלבן" יתורגם כ"המקום ההוא שבו נמצא הנשיא האמריקאי"?

2. "אקזיט" ירדה. בין אם אתם ממעריצי עפר שכטר ובין אם אתם מאלה שמתפלאים למה זה היה שם מלכתחילה, כולכם מסכימים שמגיע לאקט הזה הציון 2, נכון?

1. לדבר הבא שמתי לב לפני מספר שבועות, אך רציתי לוודא את העניין לפני שאני כותב עליו: הזמנת תוכניות בממיר הדיגיטלי של yes. בעבר, מי שרצה להזמין תוכנית, יכול היה להזמין אותה ובבוא השעה היעודה היה מדלג הממיר לערוץ המתאים. כיום, הערוץ אכן מתחלף, אך פס התזכורת נשאר למטה. הדבר היחיד שגורם לפס הזה להיעלם הוא אם קיימת הזמנה להחלפה נוספת לתוכנית מאוחרת יותר. מה בדיוק קרה? נציגי השירות של yes לא מודעים לבעיה, לפחות בינתיים. צפו לעידכונים בהמשך.


בשולי הממיר
שני רגעים שמילאו את ליבי בשמחה, השבוע ב"הישרדות: אולסטארס": לאחר סילוקו של קולבי, הצ'ילבה שלה מ"הישרדות: אוסטרליה", פורצת ג'רי בקונפשנלס בצחוק פרוע ומוחאת כף לאידו. כמה תוכניות מאוחר יותר, שי-אן ("הישרדות: תאילנד"), השריד היחיד משבט מוגו-מוגו, החרדה להמשך עתידה בשבט המאוחד, זוכה כנגד כל הציפיות בחסינות ופורצת בצעקות גיל וחדווה לנגד פרצופיהם המאוכזבים של "חבריה" לשבט המאוחד שבוגה-מוגו (assafTV).



מלבד האורחים ב"מיס מאץ'" התארח אדוארד הרמן, אבא של לורליי גילמור בפרק סיום העונה של "ג'ורדן".