הרבה אירועים הציפו אותנו בחודש האחרון, בין אם זה "כוכב נולד", חטיבת הראל, "מלך הכוכב", מסיבאפי, אולימפיאדה, משה גרטל, אריק זאבי, "הישרדות", "הברבור", תוכניות ריאליטי, חיים הכט, פרויקט Y, "פיירפליי" ומה לא... עד שקצת שכחנו שאנו מתקרבים לאירוע חשוב בתולדות הטלוויזיה בארץ. בחודש ספטמבר יתפרסם המכרז לזכייניות בערוץ 2, מה שעלול לשנות כליל את פני הטלוויזיה בארץ.

מצחיקים החבר'ה שם בערוץ 2. בהתחלה הם מקימים ערוץ מסחרי אחד אבל דוחפים לתוכו שלוש זכייניות בטענה שהם רוצים למנוע מונופולים למיניהם. אז הם נותנים לקהל הישראלי להתרגל לראות ערוץ שהוא בעצם שלושה ערוצים מקובצים יחד במשך עשר שנים בכדי ליצור מעין קונצנזוס שלא יאפשר לשום מתחרה אחר לתפוס נתח בשוק הטלוויזיה הישראלית. ואחרי כל זה, כולל הנפילות החוזרות ונשנות של ערוץ 10, הם מחליטים, החבר'ה האלה עם הרעיונות המטורפים שלהם, שהם רוצים לתת לזכייניות אחרות הזדמנות להיכנס לערוץ (שעכשיו משום מה יש בו מקום רק לשתי זכייניות) ולשבור את המסורת שהערוץ בנה לעצמו ולקהל שלו במשך העשור האחרון.

במילים פשוטות יותר, ערוץ 2 עומד בפני מכרז אשר בסופו הערוץ ישנה את פניו, לטובה ולרעה גם יחד. את המכרז הנ"ל עורכת הרשות השנייה בעקבות סעיף בחוק אשר מונע משלושת הזכייניות המשדרות כרגע להיות מונופול תמידי. בכדי למנוע זאת נקבע חוק אשר הורה להחליף את הזכייניות בערוץ המסחרי כל עשר שנים.

כרגע ישנם חמישה מתחרים על שתי המשבצות הנחשקות שיש לערוץ 2 להציע, ביניהן שלוש התורניות, "קשת", "רשת" ו"טלעד", ובנוסף אליהן גם "תיא תקשורת" וקבוצה חמישית נוספת. מה שבטוח הוא שאחרי המכרז יש סיכוי שאחת מהזכייניות הנוכחיות תלך הביתה, שלא לדבר על שתיים מהן או אפילו שלושתן גם יחד.



מי יקבע מי בפנים ומי עומדת לפנות את המשרד?
ובכן, לשם ביצוע ההחלטה הוקמה וועדה מיוחדת מטעם מועצת הרשות השנייה שמטרתה היא לבחון את המצע של כל אחת מהזכייניות (כולל אלו שלא משדרות כרגע) ולבחור את השתיים האיכותיות ביותר לטעמם. הבעיה היא שטעמם של חברי המועצה כלל וכלל אינו תואם את מהותו של ערוץ 2, לפחות לא זה שכולנו מכירים. ופה מתחיל הבלגאן.

את המועצה אשר קובעת את דינו של ערוץ 2 מינתה הממשלה דרך שר התקשורת. המועצה הנוכחית מונה 12 חברים (וזאת למרות שהחוק מאפשר שיהיו עד 15), חלקם מונו על ידי שר התקשורת לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר, אחרים מונו בתקופת כהונתו של ראובן (רובי) ריבלין כשר התקשורת והשאר מונו על ידי השר הנוכחי, אהוד אולמרט. תפקידה של המועצה לפי חוק הרשות השנייה הוא "לשקף בעת מינויה, במידת האפשר, את מגוון הדעות הרווחות בציבור". כשבוחנים את חברי המועצה לעומק מתגלה לנו שלא זה המצב האידאלי.

האנשים המרכיבים את הוועדה, רובם ככולם אינם קשורים כלל לעולם הטלוויזיה או לתעשייה. השניים היחידים שעוד מצליחים להשתייך למדיום הם השחקן מוסקו אלקלעי והדה בושס, אשר תיפקדה בעברה כמבקרת הטלוויזיה של "הארץ".

חוץ משניהם ניתן למצוא במועצה, בין השאר, את חיותה דיוטש - עורכת מוסף הספרות של עיתון "הצפה" (לקהילה הדתית) ומורה לתנ"ך בעיסוקה, ד"ר מחמוד עבאסי - הנציג הערבי (ה"פיראס" של המועצה), המשורר רוני סומק, עו"ד ניסן שריפי (אשר מיטב פועלו בתקשורת היה הצעת חוק אשר מונעת מזכייניות מסחריות לשדר בימי שבת) ויו"ר המועצה מנשה סמירה.

למעשה, המועצה מורכבת ברובה מאנשי רוח, פרופסורים ובעלי תארים, משורר, נציג הקהילה הערבית, כמה דתיים לגיוון ומבקרת טלוויזיה ששונאת טלוויזיה. הגיל הממוצע של כולם אגב, הוא 55, שזה הרבה מעבר לקבוצת הגיל הפופולארית אליה מכוונים המפרסמים בערוץ 2.

המועצה שמונתה ומוצגת לפניכם היא רק עוד אחת מהטעויות שהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עושה במדיום הישראלי. כל שניים-עשר האנשים המכהנים בה אינם ראויים להיות אלו שיבדקו וישפטו את כדאיותן של המתחרות במכרז. אנשים אלה אמורים לצאת מנקודת הנחה שמדובר בערוץ מסחרי, וככזה, על הערוץ לספק לציבור בידור מסחרי, דהיינו בידור זול. אמנם נכון לסייג ולומר שתוכניות כמו "קחי אותי שרון" או כל מה שדודו טופז מעז להיות קשור אליו, הן ביזיון ואין לשדרו בשום ערוץ, אבל הנקודה היא שחברי המועצה הם למעשה חבורה די יבשה שלחלוטין לא מייצגת את פלח הציבור הרלוונטי של צופי ערוץ 2, ועל כן לא מתאימה לקבוע את אופיו.

לדוגמא, ד"ר דויד בוחניק, אחד מחברי המועצה, מתוודה כי אהב את לוח השידורים לרגל ט' באב. "ראיתי תוכניות על הרמב"ם, על שמואל הנגיד, על התקופה ההיסטורית של שני הבתים, דברי פילוסופים". הוא ממשיך וטוען כי מבחינתו הטלוויזיה היא גורם מחנך לא פחות מבידורי.

אולי לחינוך והעשרה יש חלק בטלוויזיה הרב ערוצית, אבל אנשים כמותו אחראים על ערוץ מסחרי. ערוץ שמונע ע"י כסף וצריכת כסף. ושמואל הנגיד מכניס מעט מאוד שקלים לבנק. לפי איך שנראה המצב כרגע, חברי המועצה נחושים להפוך את ערוץ 2 לגרסא נטולת כיפה של ערוץ "התכלת", או יותר גרוע, לערוץ 1.

את התגובה של שלוש הזכייניות, "קשת", "רשת" ו"טלעד", כולם חזו מראש - פאניקה מוחלטת. ודי בצדק, ערוץ 2 הוא לא סתם ערוץ טלוויזיה. הוא קונצנזוס, הוא מס' 1 בכל הנוגע לבידור וטרנדים בארץ. הוא יוצר כוכבים בין רגע ומפיל אחרים לקרשים במצמוץ קל (טל ברמן מישהו?). במקום שלושה זכיינים, כפי שנהוג היום, יפעילו את הערוץ של המדינה שניים בלבד. וזה אומר בתכל'ס כסף, המון כסף. ובכסף, כמו בכסף - כשהוא בסכנה, החגיגה גואה. וכך פתאום הפריים-טיים מוצף בתוכניות חדשות ו... אהמ, שונות ממה שהיינו רגילים לראות בערוץ 2.

אז הזכיינית הזאת מעלה תוכנית על הפריפריה, ואחרת מכניסה את הערבים לפריים-טיים, וההיא עושה ערב התרמה לרעבים, ופתאום יש סדרת סרטי תעודה בערב, ותוכנית הומור וסאטירה, ודרמות ישנות חוזרות למסך. אכן השתנו פני הערוץ כפי שאנו מכירים אותו.

וזה מובן כי הכסף מדבר, כמו שאמרה פעם מיכל בוטל בראיון כאן לאתר, "הלקוחות של ערוץ 2 - המפרסמים". והיא צדקה. רק בשנה האחרונה הרוויחה כל אחת משלוש הזכייניות למעלה מ-25 מיליון ¤. וקשה להניח שאחת מהן תסכים לוותר על הכנסה שכזו. שלוש הזכייניות, ועוד שתי המתחרות החדשות, מכירות בעובדה שמי שמנהל את ערוץ 2 מנהל מכרה זהב גדול מימדים.



אבל בשביל המכרה הזה צריך להזיע, ולרצות חבורה של אנשים שחושבים שמשנתו של תיאודור הרצל היא חומר שראוי יותר להיות משודר במקום "כוכב נולד 2", וזה די קשה לרצות חברת מועצה אחת שלא צופה כלל בערוץ 2 ("כי הכל שם חרא"), חבר מועצה אחר שמעוניין בתוכנית פריים-טיים יומית בנושא צום גדליה, חבר מועצה אחר שהצהיר שהוא מונע על ידי שיקולים סקטוריאליים צרים ושקופים, ואת כל שאר החברים שלהם במועצה.

טוב, בואו לא נחיה באשליות, לא משנה מי תזכה במכרז - מיד לאחר ההכרזה תחזור רמת התוכניות למה שהייתה קודם, אולי מינוס דודו טופז (על כל ההשלכות החיוביות והשליליות שיבואו בעקבות זה) אבל עדיין, ערוץ 2 לא יהפוך לערוץ ההיסטוריה, ובהחלט לא לרוממה. נכון? נכון?