10. אח, ג'ורדן, ג'ורדן... מה יהיה איתך? כבר מתחיל להימאס לי לשבח אותך. אבל כשאין ברירה, אין ברירה. שבוע אחרי שבוע הסדרה הזו מנפיקה טלוויזיה משובחת ומהנה לצפייה. וכשאני בטוחה שכבר ראיתי את המיטב שיש לה להציע, בא פרק כמו הפרק של השבוע ומוכיח שאסור להניח הנחות שכאלה. פרק שובר שגרה, מיוחד, הומוריסטי אך מותח, קצבי, מלא בטוויסטים קטנים וגדולים ושלל דמויות אורח נפלאות. היו שם, בין היתר, צ'אד טודהאנטר (ריקי מ"אן" של "באפי"), אליסיה קופולה (ששיחקה ב"bull" קצרת הימים), צ'ארלי או'קונל (אחיו של ג'רי או'קונול, שמשחזר את תפקידו מ"גולשים בזמן", הפעם כאחיו של וודי) והגדולה מכולם - קלי רוקה (האלפרק של "באפי")! והשיא - וודי עצמו. אחרי כמה וכמה פרקים נטולי וודי, הבלש המקסים מוויסקונסין חוזר ובגדול בפרק שסובב סביבו ומעמיק את ההיכרות שלנו איתו. זו היכולת מספר אחת של הסדרה הזו - ליצור דמויות מורכבות ומרתקות לאורך זמן. ג'רי אוקונול עושה עבודה מבריקה. מי היה מאמין? הפרק היה מיועד להיות פרק מוביל לספין-אוף "Sunset Division" שמעולם לא הופק (אבל זו היתה רק דעתה של Slayeret. יש גם דעה הפוכה - בהמשך)

9.5. פרק מקסים במיוחד שודר השבוע ב"אברווד", יקירת המדור. דמותה של אם המשפחה המתה קיבלה קצת עומק, כשזכינו לחזות בטיב היחסים בינה לבין ילדיה, ובמקביל גם שמענו את סיפורה של הבגידה. הפרק היה עמוס ברגעים יפים ובמעברי עריכה מפעימים. טלעד, יש מצב לעונה שניה ברצף?

9. פרק משובח במיוחד שודר השבוע ב"משפחה בהפרעה". כבר מהפרק הראשון בסדרה ניכר שמדובר במוצר חדשני וטעים במיוחד, אבל הפרק של השבוע הצליח לעשות מה שהצליחה לעשות "סיינפלד" בשעתה: לחבר בצורה מושלמת בין כמה קווי עלילה שונים במקצוענות מעוררת השתאות. רגע השיא בפרק: צעקת ה-"!There is No God". נהדר.



8. חלקו הראשון של גמר "סוף הדרך" ששודר השבוע הצליח להתעלות על כל הפרקים המצוינים שקדמו לו. הדינמיקה בין המתחרים, ההומור העצמי הגבוה, המשימות שהיו מטורפות יותר וקשות יותר, כל קונספט המוקשים, והמתח, המון המון מתח. הפרק היה יכול להיות מושלם אילולא נעמה המעצבנת והתקרית שלה עם חיים. לפחות עכשיו, כל אחד משלושת הזוגות שנותרו בתחרות ראוי לזכות. יהיה מעניין (בוסקו).

7. פתיחה חדשה ויפה במיוחד קיבלה העונה הרביעית של "הכי גאים שיש" שנפתחה השבוע בלווין. היא החליפה את מה שהיתה כנראה אחת הפתיחות הגרועות ביותר לסדרת דרמה אמריקאית.

6. משהו מוזר קורה עם "החצי האפל". כבר טענתי בעבר שהדבר שהכי מאפיין את הסדרה הוא חוסר האחידות שלה. לצד פרקים טובים מאוד, מופיעים להם פרקים גרועים במיוחד. אבל מה עושים כשמדובר בפרק ש"נראה" טוב, שומר על רמה לא רעה של מתח, וכשיוצאים ממנו מרגישים ש"כמה אפשר, בעצם?". קשה לי להסביר את זה, אבל נראה לי שהקסם של הסדרה (והיה בה קסם מסוים) קצת אבד. בהחלט יכולים עוד להגיע פרקים טובים, אבל הפרקים הללו שעוסקים בנושא אחד בלבד, עליו לא שומעים יותר בהמשך, מתחילים לשעמם, שלא לומר לעצבן. אז כן, עדיין מחכה לנו איזו עלילה עונתית ממנה לא שמענו זמן רב, אבל הסבלנות מתחילה להיגמר. חבל. במיוחד כשמדובר בהרגשה שמגיעה אחרי פרק שכעיקרון היה מעניין.

5. ערב יום שלישי החדש של רשת נראה כאילו נלקח מעולם ההפקות של הערוץ הראשון. "תעביר את זה הלאה" של יעל בר זוהר היא במילה אחת: משעממת. בשלוש מילים: ממש ממש משעממת. וזה עוד בלי להיכנס לבעיות המוסריות של התוכנית. "הכל טוב" של אורי גוטליב נראית כמו ערבוביה של תוכנית בה לא המנחה, לא האורחים, לא הבמאי, ולא הכותבים יודעים מה בדיוק אמור להיות הרעיון מאחוריה. זה לאו דווקא רע. אם יצליח גוטליב קצת להתאפס על עצמו ולשמור על אחידות החומר יש סיכוי שיצאו מהתוכנית כמה קטעים טובים (בוסקו).



4. הפרומואים ל"רצים לדירה" שרצו במהלך השבוע הבטיחו לנו "פרק מפתיע במיוחד, עם תפנית דרמטית לפני קו הגמר!". למדתי בעבר לא לבטוח בפרומואים שכאלה, אבל משהו בקטעים הערוכים בקפידה של המתמודדים המומים או צורחים גרם לי להאמין לטלעד ולשבת לאורך כל הפרק המשעמם יחסית כשאני מחכה לסוף המפתיע. ואכן, מאוד הופתעתי כשהפרק הסתיים ללא כל תפנית דרמטית. אני רק מקווה שהפרומו לתוכנית הבאה שמראה את המתמודדים רצים כשמאחוריהם מגדל אייפל הוא לא גם איזושהי עריכה מתוחכמת (בוסקו).

3. "חבל על הזמן - פצצה" - חיים הכט עושה פרומו ל"בולדוזר" בסיום תוכניתו. תגידו, הכט בעצמו לא מבין כמה שהוא פתטי? (ולא, הרייטינג העצום לא עושה עליי שום רושם. הבנאדם פשוט פוסטמון).

2. פרק השבוע של "ג'ורדן" שנועד לשמש כפיילוט לספין-אוף האמור היה פיילוט לסדרה שבעצמה לא יודעת מה היא רוצה להציג. כדי להימנע מלהיחשב כסתם דרמה משטרתית טיפוסית, "מחלקת סאנסט" ייצרה לעצמה מחלקה של שוטרים בעלי תואר, שמסתבר שהמשטרה נעזרת בהם במקרים אותם התקשורת תשמח לטרוף. זונה שנמצאה מתה בביתו של סלבריטי, למשל. כך שהסדרה היתה אמורה להציג חבורת שוטרים שמנסים להתחמק מה-CNN. אלא שזה לא מספיק. מה שנראה כסוג עריכה שאמור לייחד את הסדרה הוצג רק פעם אחת ונזנח, הטוויסטים היו צפויים, הדמויות סטריאוטיפיות ואפילו קאלי רוקה על תקן מרשל מ"זהות בדויה" לא עשתה לי את זה. אז מה הפלא שהסדרה מעולם לא הופקה? (איילון צפון).

1. הערוץ הראשון הבהיל את כל מי שצפה בו ביום שלישי האחרון ב-00:30 כששידר בשידור חוזר מהדורת חדשות בה דווח על פיגוע. לקרוא ולא להאמין.


בשולי הממיר
וינסנט ונטרסקה ופול בן-ויקטור, שהיו האיש הבלתי נראה והשותף שלו בסדרה "האיש הבלתי נראה", הבליחו כצמד מהמרים ב"לאס וגאס". גם הפעם כשותפים.

אחרי שבשבוע שעבר התארח ג'ואל מוריי, פיט מ"דארמה וגרג", כאלוהים ב"ג'ואן מארקדיה", עשתה השבוע את אותו תפקיד בדיוק, סוזן סאליבן, לשעבר קיטי, אמו של גרג. מקריות?



בכל שבוע ממוצע אפשר להביא המון טעויות תרגום. הפעם נסתפק באחת: ב"איש משפחה" השבוע מלמד פיטר גריפין את בתו מג לנהוג ואומר לה "You forgot to flip him off" שפירושו: "שכחת להראות לו אצבע משולשת". התרגום: "שכחת להפוך אותו".

ואף מילה על האולימפיאדה? בדיוק. אף מילה. מה כבר אפשר לכתוב? שטקס הפתיחה היה מרהיב? שהחסויות מעצבנות בטירוף? שברוממה מתעקשים לשים את הלוגו שלהם בצד שמאל גם כשזה מסתיר את התוצאה? אלו לא דברים חדשים. זה ערוץ 1. זו האולימפיאדה. הרי ידענו שזה בדיוק מה שיקרה, נכון?