לפרוש בשיא.

זה מה ש"סיינפלד" עשתה. כבר סיכמנו את זה. למעשה, זה מה שג'רי עשה עם הסדרה שלו. פרש בשיא ההצלחה שלה. אבל גם את זה כבר סיכמנו. זה גם מה שג'ורג' מנסה לעשות בפרק, כשהוא מבין שבכל פעם שהוא מצליח איכשהו להגיע לשיא, המשפט הבא שלו עושה נזק.

ג'ורג': הם היו שלי, ג'רי. הם אהבו אותי.
ג'רי: ואז?
ג'ורג': איבדתי אותם.

כי זה כל הקסם. איך לפרוש עם טעם של עוד. איך לעשות שירצו שתישאר. וכשג'ורג' לומד מג'רי את החוק הזה ומיישם אותו, הוא מצליח מעבר למצופה. הוא כובש את הקהל שלו בישיבות העבודה וממהר לברוח משם, מותיר אותם רוצים עוד. הוא מצליח אפילו לתת לקריימר רעיון, בו ישתמש מאוחר יותר בפרק, עם הבדיחה המשעשעת על כך ש"אין מחלות קטנות, רק שחקנים קטנים". למעשה, ג'ורג' מצליח כל כך, שקרוגר מעוניין בו, ורק בו, לפרויקט הבא של החברה. פרויקט שכרוך בהמון מספרים, וחישובים, ואחריות, ודברים שג'ורג' שונא לעשות. ג'ורג' מבין שההצלחה שלו מביאה לאסון של ממש עבורו.



בינתיים, כאמור, מקבל קריימר את עצתו של ג'ורג', ומפגין משחק משובח בתפקיד חולה הזיבה, סוחט תשואות מהמתמחים בבית החולים.

קריימר: נו, קיבלתי זיבה.
איליין: זה נשמע הגיוני.
קריימר: זה מה שהם נתנו לי.
ג'ורג': הם? הממשלה?

אלא שגם העסק הזה, כרגיל וכמצופה מ"סיינפלד" מצליח להסתבך, כשלקריימר עושים טייפ-קאסט והוא ממשיך לקבל את מחלת הזיבה שוב ושוב, מה שגורם לו לגנוב למיקי את התפקיד המאתגר שלו. בלי לשים לב, מתייחס קריימר לסיומה של הסדרה, ולפחד ההגיוני והטבעי שלו, כמייקל ריצ'ארדס, שמי שיבוא ללהק אותו לסדרה חדשה, ינסה לתת לו את תפקיד המופרע עם הפרצופים המוזרים והשיער הקופצני. לא שיש בזה משהו רע, אלא שויק נרדוזה יוכיח לו, זמן לא רב לאחר מכן, שהוא צדק בחשש שלו.

כאן לא מסתיים החיבור של קריימר לאירועים האחרים בפרק. אבל עוד לא הגיע הזמן לדבר על סיפור הטרקטור. מהו סיפור הטרקטור, אתם שואלים? זה לא הזמן לדבר על זה. רק נגלה שלא מדובר בתאונת נפילה מטרקטור, או בבוהנים שבאים במקום אגודלים, אם זה מה שחשבתם. הו, לא. אז על מה נדבר בינתיים? נדבר על איליין, שכנראה תלך לגיהינום (אם לא תסיים בכלא, קודם לכן. בגלל שומרונים טובים במיוחד).

הכל מתחיל כשאיליין מגלה שבמכונית של החבר הגאון שלה, פאדי, מכוונות כל התחנות על תחנות דת נוצריות, ומסתיים כשמתברר לה שפאדי אכן מאמין, ושהוא בטוח שהיא תלך לגיהינום מכיוון שהיא לא מאמינה (כל העסק, אגב, יסתיים בזה שכנראה שניהם ילכו לגיהינום, כי הם לא נשואים ובכל זאת "עושים כיף ביחד"). אבל מבחינת שאר אירועי הפרק, מה שחשוב בסיפור שנוגע לאיליין, הוא מה שקורה בתחילת הפרק.



איליין: אז אתם חושבים שפאדי באמת מאמין במשהו?
ג'רי: זו מכונית שכורה, הוא בטח לא שינה את התחנות.
איליין: נכון, הוא עצלן.
ג'רי: חוץ מזה, שהוא בטח לא יודע איך מכוונים את התחנות
איליין: נכון, הוא טיפש.
ג'רי: אז את מעדיפה "עצלן" ו"טיפש" על "דתי"?
איליין: "עצלן" ו"טיפש" אני מבינה.

בשלב הזה מצטרף ג'ורג' לחגיגה ומציע לאיליין לעשות את ה"אולד סוויצ'רו", תרגיל ההחלפה הותיק, המוכר לכולנו גם מ"הנסיכה הקסומה": כל מה שאיליין צריכה לעשות זה להחליף לפאדי את התחנות, ולראות אם הוא מחזיר אותן לתחנות הדת הנוצריות הללו. ג'רי, כיאה לדמות "סיינפלדית" טיפוסית, מתייחס כמובן לחלק החשוב יותר במה שג'ורג' אמר, לזה שה"אולד סוויצ'רו" הוא בכלל להרעיל את הכוס של עצמך ואז להחליף אותה עם הכוס של מישהו אחר (אמרנו "הנסיכה הקסומה", או לא אמרנו?).

ג'ורג' מתווכח ואומר שמה פתאום? ה"אולד סוויצ'רו" זה לעשות למישהו את אותו הדבר שהוא עשה לך. "כן", עונה לו ג'רי בציניות המתבקשת, "איליין תעשה לרדיו של פאדי מה שעשה הרדיו לה". מאוחר יותר ינסה ג'ורג' את מזלו שוב כשהוא יציע לג'רי לעשות את ה"אולד סוויצ'רו", ולהתקשר אל סופי, הבחורה התורנית (שנמצאת שם מאז הבחורה הקודמת, קטע נפלא שצוחק על חילופי הבחורות התכופים בסדרה), ולהגיד לה ש"זה אני". ג'רי לא מתבלבל ואומר לו שגם התרגיל הזה אינו ה"אולד סוויצ'רו", אלא שזה "מה שטוב ל-Goose, טוב גם ל-Gander", מה שמייד מעלה את התמיהה מה זה בכלל Gander (תשובה: שניהם אווזים, או משהו).

אבל למה שג'רי בכלל יתקשר אל סופי ויגיד לה ש"זה הוא"? נורא פשוט, כי סופי התקשרה אל ג'רי בתחילת הפרק, אמרה לו: "זו אני", וגרמה לו לחשוב שהוא מדבר עם איליין, ומייד לאחר מכן, ברגע קומי טהור, לבדוק אם יתכן שהוא מדבר עם ג'ורג'.

ג'רי מקבל את עצתו של ג'ורג' ומחליט לנסות לעשות לאווז-סופי מה שטוב לאווז-ג'רי ומקבל את מה שהוא רצה. סופי חושבת שג'רי הוא בעצם רייף, ידיד שלה, בפניו היא מתוודה שהיא טרם סיפרה לג'רי על "סיפור הטרקטור" (לא, היא גם לא גנבה את הטרקטור. תירגעו. ובטח שאין טעם להחליף במשחק השח את הפרש בטרקטור. מה קורה לכם?). ג'רי, מנסה לחקות את קולו של רייף, אותו כלל אינו מכיר, מה שמביא לכמה מהרגעים המשעשעים יותר בפרק (אך לא מזכים את כל העסק בתואר "רגע הקסם". גם תורו עוד יגיע).



כל העסק התמוה הזה מקבל מפנה כשג'רי רואה את הצלקת של סופי ומסיק מייד שהרגל שלה נתפסה בטרקטור. אבל הוא טועה, כמובן. וקריימר (הבטחתי שהוא יחזור, נכון?), שמופיע יחד עם מיקי בדירתו של ג'רי וממשיך לדבר על הזיבה שקריימר, כביכול, נתן למיקי, כי הוא חשב שמיקי יהנה איתה. זה הרגע המדויק שבו מתגלה "סיפור הטרקטור" המופלא, שבו סופי נסעה על טרקטור בבגד ים וקיבלה את מחלת הזיבה.

ג'רי עוד מספיק לפרוש מהרומן הזה בשיאו (שיא המבוכה, אולי) כדי ליישם את העיקרון שסיבך את ג'ורג' מלכתחילה, עקרון הפרישה בשיא.


עוד משהו קטן
כל קטעי המשחק של קריימר כחולה, מתקשרים כמובן לנושא המרכזי של הפרק, "פרישה בשיא" ו"כושר-משחק" (Showmanship). או כמו שג'רי מגדיר את זה:
When you hit that high note, you say goodnight and walk off

וקריימר? משחק אותה. בענק. כהרגלו, במיוחד במשחק שלו כחולה זיבה. "מה כואב לך?" שואל המתמחה את קריימר, והחולה המדומה עונה: "הזכרונות הכואבים של אהבה אבודה. העיניים שלנו נפגשו בתוך ההמון בחנות כובעים. אני, לקוח, והיא מוכרת מגונדרת (או בשפת המקור: coquettish haberdasher, כנראה צמד המילים המצחיקות ביותר בשפה האנגלית. או לפחות הצמד המצחיק ביותר שקריימר אמר בסדרה). אני רדפתי אחריה, והיא נרתעה, ואז היא רדפה אחרי, ואני נרתעתי, וכך רקדנו. ליבי צרב אליה, בדיוק כמו הצריבה שהרגשתי בזמן שהטלתי את מימי זמן קצר לאחר מכן".



כדאי לשים לב
פעמיים במהלך הפרק נאמר המשפט "That seems about right". פעם ראשונה ע"י איליין ששומעת שקריימר "קיבל" זיבה, ובפעם השנייה ע"י ג'רי כשאיליין אומרת שהיא הולכת לגיהינום. אולי זה בעצם ה"אולד סוויצ'רו" האמיתי?


רגע הקסם
יש הרבה רגעים קסומים בפרק הזה. כל הקטע של ג'ורג' שאומר:
Alright! That's it for me. Goodnight, כמו גם רגעי הסוויצ'רו העליזים, אבל רגע היסטרי אחד פשוט מתעלה על כל השאר. מדובר בשיחת הטלפון של ג'רי עם סופי, כשהוא עושה את הקול של רייף, וג'ורג' מקשיב לשיחה.

סופי שומעת שקולו של "רייף" נשמע מוזר ואומרת "לו" את זה.
ג'רי: אני נשמע מוזר?
ג'ורג': Abort! Abort!

ג'רי מתנצל, אומר שהוא צריך ללכת לרופא, ומנתק. "זה היה קרוב", הוא אומר לג'ורג' ומספר לו על כך שיש איזה סיפור מסוים עם איזה טרקטור.
"רגע, רגע. חזור אחורה", אומר לו ג'ורג' ומשמיע קולות של משאית שנוסעת רוורס: "ביפ, ביפ, ביפ".
ג'רי מביט בו בתימהון, "ביפ, ביפ, ביפ? מה אתה עושה?"



רגע קומי מופלא. רגע קסם של ממש, באחד מהפרקים המצחיקים ביותר בעונה התשיעית והאחרונה של הסדרה.



מוקדש לאיתי, שפרש הרבה לפני השיא, באהבה אין קץ