לפני עשרה חודשים ביקרנו במשרדי חברת yes, שם פגשנו את הנשים המוכשרות המנהלות את ערוץ +yes. קבלת הפנים החמה והאוהדת, והפגישה עם אנשים שכה אוהבים טלוויזיה ואף עוסקים במלאכת קודש של ליקוט מיטב התכנים מהעולם אל מסך הטלוויזיה שלנו, הותירה בנו חותם עמוק ומרשים. די דגדג לנו לשוב ולבקר במקום שקיבל אותנו בסבר פנים כה יפות. עלייתו המחודשת של ערוץ הריאליטי yes REAL, סיפקה לנו את התירוץ המתבקש לשוב ולבקר במחלקת התוכן הנחשקת של yes.




בחדר עתיר פוסטרים של קיילי מינוג, הזמרת האהובה עליו, יושב יקי ז'ק, מנהלו של הערוץ, אשר ביום-יום, כשהוא לא צופה באחת ממאות הקלטות של סדרות הריאליטי שנשלחו אליו להתרשמות, הוא גם עורך את ערוץ הסרטים yes 1, כחלק מצוות הנמצא תחת ניהולו של מנהל ערוצי הסרטים של yes, איתן סנה.

אז מה צפוי לנו בערוץ? עונות חדשות של סדרות מוכרות כמו "הישרדות" ו"הרווקה". סדרות חדשות כמו "אחוזת הטירוף", "שחק אותה סטרייט" והלהיט השנוי במחלוקת "הברבור". בשלב זה, צפוי הערוץ לשדר כחודשיים, עד תקופת החגים. עונות חדשות של סדרות מוכרות אחרות כמו "ג'ו שמו" והלהיט "המירוץ למיליון" לא נמצאות בלוח, ולו רק בגלל שהן עדיין משודרות בארה"ב. מה יהיה אחר כך? מן הסתם, קריז לא קטן, כצפוי בהתמכרות שכזו. אך אל דאגה, יקי מבטיח שהמכורים לא יצטרכו לחכות זמן רב לפני שהן תמצאנה את דרכן אל מסכי yes, ככל הנראה במתכונת הבאה של yes REAL, במועד לא ידוע כרגע.

אנשים ממש התמכרו לערוץ.
התגובות של אנשים שקיבלנו על יס ריל היו "סוף סוף היה לי משהו לבוא הביתה ולצפות בו". מי שמרגיש שאין לו מה לראות בטלוויזיה, נשאב לזה בקלות ובכיף. כי יוצרים לך מעין בלוק שאתה יכול לשבת מולו, וזהו ערוץ שייעדתי ותכננתי אותו לסוג של התמכרות. אני הראשון שיגיד שאין לי שום בעיה עם מישהו שישב ויראה סדרה אחת. הייתי די בשוק שאנשים ישבו וראו את כל הבלוק. זה היה מטורף - אנשים היו צופים בבלוק שמתחיל בתשע ומסתיים ב-12:10, ואז ממשיכים לראות את השידורים החוזרים של אותו בלוק! הם היו צופים בשני הבלוקים! זה מטורף בעיני שאנשים היו רואים את הבלוק הראשון ואז רואים שוב... למה?! (צוחק) אין פה שום רבדים נסתרים, אתה יודע. מה קורה לכם? את "המירוץ למיליון" אין לי בעיה לראות שוב, אבל "הרווקה"?

אתה יודע כמה תלונות קיבלנו מלקוחות כשהודיעו ש-yes REAL חוזר? קיבלנו תלונות מלקוחות ששואלים אם אפשר להרחיב את שעות השידור. נורא הפתיע אותי שבריאליטי רומנטי, שכביכול פונה לבנות, דווקא גברים צופים.

מה צפוי לנו העונה?
בערוץ ישנן שלוש רצועות יומיות שמחולקות בגדול לתתי-ז'אנרים: ריאליטי רומנטי, ריאליטי הרפתקני וריאליטי "אדג'י".

הסדרות איתן אנו פותחים הן "הישרדות 7: איי הפנינה", שמוגדרת כעונה הכי טובה של הסדרה, די בצדק. ישנה גם "הרווקה 2", עם מרדית' שהיתה ב"הרווק 4". "פגישת מחזור 2" היא הסדרה הלא-תחרותית היחידה שיש לנו. המפיקים עשו אותה העונה יותר "אדג'ית", כי העונה הראשונה היתה די משעממת. הם עשו דברים שממש גובלים בדוקומנטרי, אבל מכיוון שהיום בארה"ב ה-כ-ל זה ריאליטי, גם משהו דוקומנטרי לחלוטין הופך לריאליטי, אז הכניסו קצת אלמנטים של ריאליטי לפגישת מחזור. אבל עדיין אין תחרויות ניפויים וכאלה.

למה נבחרו דווקא התכנים האלה? יש דברים שלא נכנסו?
יש הרבה דברים שלא נכנסו. העונה הראשונה היתה נורא אקלקטית כי לא ידענו אם הערוץ הזה יחזור. העונה השנייה הרבה יותר מדויקת מבחינת אופי כי ראינו מה עובד ומה לא עובד. למשל, ריאליטי לא-תחרותי לא עובד. לא אוהבים. הקהל ממש מגיב בעצבים לדברים האלה. אז החלטנו לא להביא העונה ריאליטי לא-תחרותי, חוץ מ"פגישת מחזור", שבה יש משהו. אפשר להגיד שהקהל די אוהב את הריאליטי הרומנטי או את הריאליטי התחרותי סטייל "המירוץ למיליון" ו"הישרדות".

ניסינו גם לצאת אל מחוץ לקופסה האמריקאית. קיבלנו ריאליטי מניו זילנד עד אוסטרליה - אבל אין להם את זה. לריאליטי האוסטרלי / בריטי יש אופי תיעודי, והם פשוט נותנים לדברים לקרות. הכל יתנהל אצלם על מי מנוחות, בניגוד למה שקורה אצל האמריקאים. הם מכניסים את הדרמה whether you like it or not.



תוכניות הריאליטי נתפסות כדבר נחות.
לריאליטי יש תדמית לא-חיובית. בעקבות העלייה של "הישרדות" ושל כל מיני תוכניות אחרות בארה"ב נוצר בום גדול, מה שהתחיל לאיים על תסריטאים ויוצרים, בטח במצב הנוכחי בו 9 מתוך 20 התוכניות הכי נצפות הן ריאליטי. יש כאלו שעזרו לתדמית, FOX למשל, (מחייך) שכל שני וחמישי ממציאה תוכנית ריאליטי הכי בזויה שיכולה להיות. לעשות תוכנית "The littlest groom" עם רווקים שהם גמדים, זו תוכנית מזעזעת.

גם על "הברבור" אמרו דברים דומים.
נכון ואני לא אגיד שלא התלבטנו לגבי "הברבור". אני מודה, המסר שלה מאוד בעייתי. זה שאתה יכול לשנות את החיים של אנשים ע"י ניתוחים פלסטיים. יש גם משהו מאוד מטריד בזה שרק נשים עוברות את התהליך. ב-"Extreme Makeover" של ABC, למשל, עוברים את זה נשים וגברים כאחד.

ב-"Extreme Makeover" חלק ניכר מהתוכנית מוקדש לזמן החלמה, לדברים ממש לא קשים. אף אחד לא לוקח את הניתוחים הפלסטיים, עושה להם גלוריפיקציה של "הדבר הכי טוב והכי נח לעשות בעולם". בסופו של דבר הלכנו על "הברבור" כי היא מאפשרת סוג של ביקורת עצמית. הנשים שם מתראיינות ואומרות "וואלה, הניתוח הפלסטי לא ממש עזר". הן אומרות את זה בשיא הכנות. "הטיפולים הפסיכולוגיים עזרו לי הרבה יותר". אז אוקיי, אני לא חושב שהם הכניסו לתוכנית את הביקורת העצמית הזאת מטוב לבם, אבל היא שם.

החלטנו שאנחנו הולכים על רצועה מאוד אקסטרימית: "אחוזת הטירוף" שלקחנו, "עדן לנצח", ובמידה מסוימת גם "שחק אותה סטרייט" ו"הברבור" - תוכנית שעשתה רעש, תוכנית מעוררת מחלוקת. באיזשהו מקום (מחייך) התחשק לנו גם להיות קצת יס פלוס ולהביא אותה באיזה משהו מדובר.

בסופו של דבר מי אנחנו שנשפוט? כאילו, אני לא אוהב את הגישה הערוצ-שתיימית, שהיא "זה מה שהקהל רוצה". איך אני יכול לבוא ולהגיד "זה מה שהקהל רוצה, אני רק מספק שירות"? זה לא נכון. בעצם הבחירה של התכנים אתה עושה עריכה דה-פאקטו על דברים שהקהל צופה בהם.

מה דעתך על הקהל בארץ? הוא נראה לך אינטליגנט?
אני חושב שכן. וגם אם הקהל לא אינטליגנט, אסור לי להתייחס אליו ככזה. אני לא אוהב התייחסות לקהל כאל משהו אמורפי, מותר גם לפנות לקהלים מפולחים יותר. ואתה יודע מה? קהל שמתייחסים אליו בכבוד וקהל שמתייחסים אליו בצורה אינטליגנטית יודע גם להעריך את זה. זה משהו שאני יודע מערוצי הסרטים. כשאתה משקיע בפרוגרמציה, ובכלל כשאתה משקיע בכל דבר שאתה עושה אותו עם תשוקה כלשהי למה שאתה עושה, ולא בא ואומר "טוב, נו, נדחוף לפה, נדחוף לשם" ולא מעגל פינות, זה ניכר גם במוצר עצמו.

אז אתה לא בא סתם ליום עבודה...
אני לא בא סתם ליום עבודה. אני אגיד לך את האמת: את הערוץ הזה הייתי יכול לשבת ולעשות בצורה של "נראה מה מצליח בארצות הברית, ניקח ונדחוף". לא סתם ישבתי וצפיתי ב-200 קלטות, (מחייך) שאני חושב שאני צריך לקבל פיצוי נפשי עליהם. ראיתי דברים מופרכים... ועשיתי את הסינון. יש דברים שלא הצליחו בארה"ב, ואין לי בעיה להגיד את זה, אפילו כאלה שנכשלו כשלון צורב, אבל היה להם ערך שידורי, הם היו שווים בעיני, אני חושב שהם כן מדברים אל הקהל בארץ. כן, לא כל מה שמצליח הוא בהכרח טוב, כמו שלא כל מה שנכשל הוא בהכרח רע.





אחת הסדרות המצליחות בעונה החולפת היתה "השוליה" של מארק בורנט ודונלד טראמפ. סדרת הריאליטי, שתרה אחר מנכ"ל לאחת מהחברות של המיליארדר דונלד טראמפ, עזרה לרשת NBC לא להשתרך רחוק ברייטינג, לאחר ש-CBS חיזקה את מעמדה עם להיטים כמו "זירת הפשע" (ו"זירת הפשע").

את "השוליה" המצליחה, לא נראה אצלכם
היינו במירוץ על "השוליה" עם ערוץ 10. "Fremantle" (החברה שרכשה את זכויות ההפצה העולמיות, המערכת) שילמו עליו סכום דמיוני ובתמורה הם דרשו מהקונים לרכוש מראש ארבע עונות והפקת גרסה ישראלית. החוזה הוא ברמות של איזה כיבוד צריך לשים לבכירים של Fremantle. הם ביקשו מחירים גבוהים, אם כי לא מחירים שיעשקו אותך. הגשנו הצעה וגם ערוץ 10 הגיש הצעה. הם רצו את זה ולא היה אכפת להם מה הסכום הסופי.

נראה כאילו שהערוץ מצליח וזו דווקא בעיה, כולם רוצים ריאליטי.
זו בעיה רצינית. אבל את "השוליה" אני לא רואה כהפסד, כי זה ישודר בערוץ שכולם יהיו יכולים לצפות בו.

יש עוד משהו שרציתם ולא הצלחתם להשיג?
את "סופרסטאר USA" רצינו מאוד. הרמנו טלפון אל מייק מ"וורנר", שהוא גם יהודי. ישראל היא שוק כל כך קטן ולא משמעותי. אנחנו קונים סדרה בכך וכך אלפי דולר לפרק? בסקנדינביה יכולים למכור סדרה במיליון דולר. השוק כל כך לא משמעותי שהדבר היחיד שמשחק לטובתנו זה העובדה שהרוב שם יהודים. הם לא הוציאו לזה clearance בינ"ל מכיוון שכל מה שיש בו מוזיקה ושירים אתה חייב לאשר את זה עם הבעלים של השירים ולשלם להם תמלוגים. זו הסיבה של”אלי מקביל”, למשל, לקח הרבה שנים לצאת על DVD (הסדרה שוחררה רק כיום).

"סופרסטאר USA" לא נראית לך סדרה נוראית?
היא נוראית מבחינה קונספטואלית. מצד שני, היא נורא מצחיקה. זה לא כמו "Big Brother 5", שרץ עכשיו בארה"ב. הביאו לשם שני משתתפים שלא ידעו שהם אחים מאותו האבא, וגילו להם את זה. זה הדבר הכי שפל שאפשר לעשות. לא הייתי משדר דבר כזה אפילו תמורת מיליון דולר. פשוט שפל. לא ש"סופרסטאר USA" היא לא-שפלה לחלוטין, אבל שם עוד לפחות ידעו לקראת מה הם הולכים. יש דרגות של שפלות ויש דרגות של שפלות.

ב"The littlest groom", למשל, הם שיתפו פעולה עם "המועצה לאנשים נמוכים באמריקה". מאוד "סנסטיב". האמת היא שאם אתה רואה את זה כסדרה דוקומנטרית, אתה לא רואה אותה בהקשר קומי או מגוחך. עצם זה שנתנו להם לבחור בין גמדות לבין נשים בגובה ממוצע. כי אף אחד ב-FOX לא ישב וחשב "בואו נעשה סדרה רגישה על גמדים". (צוחק) הם אמרו "בואו נעשה הרווק - עם גמדים!".

בסדרות הריאליטי של FOX, הם פשוט זורקים רעיונות ועושים את הדבר הראשון שעולה להם לראש. "בואו נעשה סדרה עם גייז שמתחזים להיות סטרייטים" (כדוגמת "שחק אותה סטרייט", שתעלה בהמשך). אבל כן, יש גבול להשפלה. אחד הדברים שלא נשדר אף פעם ב-yes REAL זה כל סדרות הריאליטי-סלבז שעבר זמנם: אנה ניקול סמית', למשל. זה גובל בהתעללות. בואו ניקח כוכבים שעבר זמנכם וניתן להם צ'אנס לעלות חזרה על הסוס באמצעות סדרה על חייהם. אין כלום בסדרות הללו, אפילו פרסים אין שם. זו סתם השפלה.

זה באמת Unscripted או שיש תסריטאים בריאליטי?
אחת הטענות הכי גדולות נגד תוכניות הריאליטי היא שהן הורגות את השוק. אלא שבתוכנית ריאליטי ממוצעת יש יותר תסריטאים מבתוכנית כתובה. יש גם הרבה יותר עורכים. יש בממוצע 11 עורכים לתוכנית ריאליטי. לתוכניות כתובות יש בקושי שני עורכים.

ברור, הכל מוצא מקונטקסט, הכל מנופח. ה-FCC מאוד מקפידים לעקוב אחריהם, יש גם גבול למידת המניפולציה שאתה יכול לעשות. אבל עדיין, כמו ב"פרדייז הוטל", ששידרנו בעונה הראשונה, היו כותבים תסריטים כמעט לכל סצנריו. היו אומרים "אם הדמות הזאת תעשה ככה-וככה, אנחנו נעשה ככה-וככה". מותר להם לעשות את הדברים הללו, במסגרת הגבולות שמציבים להם. זו גם ממש לא בעיה. אם רואים את הקונפשנס ("וידויים") שלהם, הרי החלק הכי גדול מהריאליטי זה שהם יושבים מול המצלמה, מדברים, כאילו שמעניין מישהו מה עבר עליהם היום. אתה רואה גם את ההתנהגות של הצופים. "הישרדות", למשל, היא תכנית שנערכת און-דה-ספוט. אחרי כל שלושה ימי צילום עורכים את הצילום. אז בוא נאמר שיותר קשה לעשות שם מניפולציות.

אותו דבר לגבי תוכניות שמשודרות "לייב" - "Big Brother" וכאלה. תוכניות מצולמות מראש, כמו "המירוץ למיליון", שהיא לדעתי, סדרת הריאליטי הכי פחות מניפולטיבית, עדיין אפשר לטוות איזשהו קו עלילתי ולערוך את הכל בהתאם אליו. למשל, אם החלטת שדמות מסוימת היא ה-Villain, אז אתה תשדר את כל המשפטים הלא יפים שהיא תגיד.



המימד העיקרי בריאליטי הוא שאין את כל הנושא של תשלום לשחקנים. אחד הדברים שהגיעו מתוכניות הריאליטי ואני חושב שהם די חיוביים זה שהן הרסו את מעמד השחקנים. היום כבר לא יהיה מצב כמו ב"חברים" שהכוכבים מבקשים ומקבלים מיליון וחצי דולר לפרק. זה לא בהכרח הופך את כל ההפקה ליותר זולה בצורה משמעותית. FOX השקיעו 30 מיליון דולר ב"עדן לנצח", התוכנית לא הצליחה, אז הם דחפו אותה ליום שישי. זה לא הצליח גם שם, והסדרה בוטלה לאחר ששודרו בסך הכל שבעה פרקים מתוך כ-35. בכלל, זו היתה עונה מאוד בעייתית ל-FOX. כל מה שלא היה "איידול", או "הברבור", לא הלך להם ועף מהלוח. נכון, חלק מסדרות הריאליטי זולות יותר משמעותית. אלא שבשנים האחרונות יש מגמה של כל השוק האמריקאי לעבור לסדרות ריאליטי יותר יקרות. בשנתיים האחרונות שלטו בשוק סדרות של FOX, שהיו צ'יזיות מעצם הגדרתן. עכשיו זה לא ככה, זה הולך לכיוון אחר. בשורה התחתונה, סדרות הריאליטי אכן זולות יותר. לא בהרבה, ובנוסף - אפשר למכור את הפורמט.

מאיפה הגיע הבום הזה של סדרות ריאליטי, אם לא משיקולים מסחריים?
יש הבדל בין שיקול מסחרי של חברת הפקה לשיקול של רשת משדרת. עבור הרשת המשדרת השיקול החשוב ביותר הוא הרייטינג. לא יוצא לה שום דבר אם הסדרה יוצאת לסינדיקציה, אלא אם כן הרשת הפיקה אותה. סדרות ריאליטי עושות רייטינג טוב ואחוז הביטולים שלהן נמוך משמעותית מאחוז הסדרות הרגילות שמבוטלות. נדמה לי, שהסיכוי של סדרה רגילה לקבל פיק-אפ הוא 1 ל-10 או ל-15, בעוד בסדרות ריאליטי מקבלות 7 מתוך 10 פיק-אפ לעונה נוספת. זה המון. זה אומר שסדרות ריאליטי כמעט לא מבוטלות.

השאלה היא אם זה לא עניין של זמן.
האמת היא שמספידים את הריאליטי כבר המון זמן. אני חושב שהריאליטי פשוט יהפוך לז'אנר. למעשה, הוא כבר ז'אנר. כבר עכשיו יש ריאליטי קומי כמו "ג'ו שמו". יש את "Outback Jack" וכד'. יהיו את ההפקות המאוד מאוד זולות, יהיו את ה-Stunt Cast, סדרות כמו "ג'ו מיליונר" שאתה לא יכול לחזור עליהן פעם שנייה, גם בגלל העובדה שיש לריאליטי קצת חוסר לגיטימיות. השנה היה חשוב נורא לרשתות להראות ש"אנחנו כמעט שלא מעלים ריאליטי, אבל אנחנו מעלים המון דרמות", שזה פשוט לא נכון, כי "נדחוף לכם את הכל במיד-סיזן". אני לא חושב שהבום הזה ייעלם. הוא ימצא את מקומו הראוי לצד דרמות וסיטקומים, אם הסיטקומים ישרדו. כי אני חושב שהסיטקומים לא יחזיקו מעמד, אלא אם כן הם יתפתחו לסדרות כמו "משפחה בהפרעה" ו"מלקולם באמצע".

Slayeret: האם יש קשר בין הריאליטי לבין חוסר הסבלנות והביטול המהיר אצל סדרות הדרמה? האם אותם ביטולים היו קורים גם ללא נוכחות הריאליטי?
אסף: אבל הנה, סדרה כמו "מירוץ לאתמול" לא ביטלו.
השאלה היא למה נותנים לסדרות כמו "מירוץ לאתמול" להמשיך. כי "מירוץ לאתמול" היא אמנם לא סדרה מצליחה, אבל מצד שני היא פונה למכנה המשותף הכי נמוך. היא לא "The Jury" או "Wonderfalls", אלא סדרה די דבילית, אני חייב לציין. אני חושב שיש קשר בין הדברים, כי במידה מסוימת הם אומרים ש"תמיד נוכל להעלות ריאליטי".

מצד שני, אני חושב שריאליטי מתחיל להתייצב לרמה כזו שהם אומרים "יש גבול לכמה אנחנו יכולים להעלות ריאליטי", או שיש רשתות שבמודע או בסוג של הצהרה מחליטות לא להעלות ריאליטי, כמו ה-WB שחוץ מ"פגישת מחזור" אין להם שום דבר שהוא ריאליטי וגם אם יש, הרשת לא נשענת על זה כמו רשתות אחרות.

אם מסתכלים כמה שנים אחורה, אפשר להגיד שיש חוסר סבלנות כלפי דרמה. אני חושב שזה גם תלוי בסדרה. כי ריאליטי, בכל זאת, עם כל ההצלחה שלו, מביא סוג מפרסמים מאוד מצומצם. עם סדרה כמו "פרדייז הוטל", שהיתה הצלחה ענקית ב-FOX, היתה לרשת בעיה, שמפרסמים לא רצו לפרסם בה, כי היתה מאוד סליזית. המפרסמים פחדו שזה ייתן למוצר שלהם שם רע. אז אם FOX עדיין רוצה שיהיו לה מפרסמים נחשבים או מתוחכמים היא חייבת להפיק גם סדרה לקהל מתוחכם, כמו ש"בוסטון פאבליק" היתה בעונה הראשונה. בשורה התחתונה - האם הריאליטי גורם לביטול הדרמה? רק עבור סדרות מאוד ספציפיות, שמתחרות איתן על אותו קהל מפרסמים.



ומבחינה מוסרית?
קודם כל, קיים צנזור עצמי, כדי להימנע מויכוח עם ה-FCC. לדוגמא, הפרק האחרון ב"הרווקה" הוא ספיישל שנקרא "הורד האחרון", שבו הרווקה ובחיר ליבה נפגשים לראשונה. זה היה הדבר האחרון ששידרו השנה בארה"ב בשידור חי-חי, כלומר לא בדיליי. אחד הדברים שרואים בסדרות ריאליטי זה ייצוג מאוד גבוה לשחורים, להומואים ולסביות, ללטינים, בגלל שזה כאילו ריאליסטי, הם כאילו יכולים להתחמק מהרבה דברים כי ה-FCC לא יכולים לפקח על דוקומנטרי. וברגע שאתה נותן לזה גוון, זה סוג של דוקומונטציה, אז ל-FCC קשה לפקח על זה.

יש להם יכולת לקבוע שהרעיון של ריאליטי הוא לא מוסרי והם לא מוכנים שזה יעלה?
(צוחק) לא. כל הרעיון של הריאליטי הוא לא מוסרי. אני מניח שהם לא ממש מאושרים מ"שחק אותה סטרייט". צריך גם לזכור מי עומד בראש ה-FCC? חבורה של אנשים לא מאוד ליברלים. בוא נאמר שאם היתה בישראל רשות מקבילה ל-FCC היא לא היתה מגיעה להחמרות הללו. אז ה-FCC מבסיסו שמרני, אבל הם די לא מתעסקים עם זה. מה גם שבגלל שהסדרות הללו מצולמות מראש, יש מעט דברים שהם יכולים לעשות.





לחלקה השני של הכתבה