10. אח, רורי רורי. היה לך יופי של חבר, אבל את נמשכת לבחור המסתורי. אח, לורליי לורליי. החזקת מעמד 23 שעות רק כדי לזנוח את הבת שלך ברגעיה הפחות טובים. אח, גילמור גילמור. סצינת סיום מבריקה, לא פחות, בסדרה שהיא הדבר הכיפי ביותר שקורה בטלוויזיה שלנו, ומקבל אחוזי צפייה כל כך, אבל כל כך נמוכים.

9. מאוד יפה מה שקורה ב"אוורווד" בין אפרם לקולין. מי שהיה הכי פופולארי בבית הספר מצליח למצוא סיבה להתחבר אל האאוטסיידר המקומי, זה שלא מצליח להשתלב, בעלילה שמתנהלת לאט ובעדינות. והחלק המשעשע של השבוע: ד"ר בראון לא מצליח לזכור כמה ילדים יש למלך סיאם. אחלה סדרה. באמת.

8. שני פרקים הספיקו לי כדי להכריז על "משפחה בהפרעה" כעל סדרה קומית מבריקה, לא פחות. הדמויות מתוסבכות כמו שצריך, הסיטואציות משעשעות והרעיונות של יוצרי הסדרה לא מפסיקים להפתיע. בינתיים נראית הסדרה כמו השלב האבולוציוני הבא אחרי "מלקולם באמצע". נהדר.

7.5. "חלום אמריקאי" שבה אל חיינו במוצאי שבת שעברה עם פרק פתיחת עונה שהיה עמוס תופינים, בראשם - הצעת הנישואין של ג'יי ג'יי. "הסדרה הכי מתוקה בטלוויזיה"? בהחלט. טוב, אולי חוץ מ"גילמור".



7. "בוקר טוב מיאמי" ניפקה השבוע פרק מצחיק במיוחד. לא, זה לא היה משהו חדשני או יוצא דופן, אבל הקטעים הקשורים לתשדיר עבור החרשים היו משעשעים מאוד, כמו גם רגעי הסבתא (שמתגלה במהירות כדבר הטוב בסדרה) והדאבל דייטים הכושלים, מה שגרם לפרק להצליח להביא ל-20 דקות של הנאה.

6. הדבר הכי אירוני שהיה השבוע בטלוויזיה: אוריאל שאלתיאל, המשתתף הצעיר ביותר ב"כוכב נולד 2" (הוא כבר חגג בר מצווה?) שר את המשפט "איך אחד מזדקן שכמוני נותן לך לגדול?". היסטרי.

5. פיני גרשון של "עסק משפחתי" הוא לא פיני גרשון של "מכבי עלית ת"א" וחבל. הוא מאופק יותר, לא מספיק ספונטני, וקצת יבש. לא מדובר בתוכנית גרועה, והיא אף מנסה לספק סוג של שירות יעיל לעם (לא שאני מבין מה כל כך חדשני בלשים טיימר לדוד של המים החמים, אבל ניחא), רק שכל העסק הזה לא מצליח להחזיק מסך.

4. זה לא ש"החצי האפל" היתה כל כך גרועה בשבוע שעבר, אלא שהתחלת הפרק היתה בעלת פוטנציאל גדול, שלא מומש לאחר מכן. סתם עוד סיפור שגרתי על מרגל מזדקן, שנאלץ לברוח ממקום למקום. כל היודע דבר על מקום הימצאה של העלילה העונתית מוזמן לפנות למערכת.

3. קרב הפרסומות בין הכבלים ללווין הולך ונהייה מטופש משבוע לשבוע. כשהוט השוויצה במספר המועמדויות שלה - הבלגנו, אבל עכשיו הם מתפארים בכמות המלצות הסרטים שהם קיבלו מידיעות אחרונות? מה השלב הבא? "לנו יש יותר סרטים שמתחילים באות ל'"? מגוחך.

2. "ג'ואן מארקדיה" הולכת ומידרדרת משבוע לשבוע. וחבל, כל כך חבל. זה לא שהיו חסרים אירועים מעניינים בפרק - היחסים במשולש אדם-איריס-ג'יין, לדוגמא, אבל אם פעם עוד היה היגיון בבקשות של אלוהים, דומה שהפעם הוא נזנח בשין גימל. אלוהים: "ג'ואן, לכי תתופפי בלהקה של בית ספר", ג'ואן: "אוקיי, למה?", אלוהים: "את תראי בסוף הפרק". סוף הפרק: "עבדתי עליכם. הא!". אלוהים: "לכי תעשי כביסה", ג'ואן: "אבל אמא לא מרשה!", אלוהים: "למי יש יותר סמכות, לי או לאמא?", ג'ואן: "לך, לך". הפרק: "חכי, חכי, ג'ואן. נסדר לך נקע ברגל. למה? בלי סיבה. הא!". כבר נגמרו להם הרעיונות לטוויסטים? לקשר עלילתי כלשהו בין חלקי הפרק? מה יהיה בפרק הבא? ג'ואן צריכה להתגייס ל-CIA? למארינס? להצטרף לסדרה אחרת? "אזור הדמדומים" אולי? עצוב.



1. שלוש שנים אחרי העונה הראשונה, נזכרה טלעד שגם העונה השניה (והאחרונה) של "יש לה את זה" (באנגלית: “That's Life") קיימת ברשותה. האמת? הפעם אני יכול להבין את טלעד. פרק פתיחת העונה היה מאוד חיוור, והכיל אירועים שממש אין טעם לדבר עליהם - חוץ מאחד: מותו של ויקטור. עזבו את זה שמקרה המוות היה מגוחך מאין כמוהו (הבנאדם הגיח משום מקום, כשהוא רכוב על סוס, ונפל ממנו, קאם און!), אבל הטיפול במוות היה כל כך סתמי. שום אבל אמיתי, שום דמעה. אה, הוא מת. מגניב. מתי מגיעה הלזניה? רק שני דברים מפתיעים פה: א. אני לא מבין למה אהבתי את העונה הראשונה, ב. לא ברור איך הסדרה הזאת שרדה שתי עונות שלמות.


בשולי הממיר:
שני שחקנים אורחים מוכרים היו לנו בפרקי השבוע ב"פיירפליי". "גברת ריינולדס שלנו" אירח את בניטו מרטינז, קפטן אסבדה מ"המגן", ו"עירו של ג'יין" הציגה בפנינו את דניאל בס, הלא הוא ריק, החוטף הנחמד של קים בעונה הראשונה של "24".

אליסון ג'אני, סי ג'יי קרייג בשבילכם, התארחה השבוע ב"פרייז'ר" והוכיחה שלא כל מי שאוהב יצירות אמנות מסתדר עם פרייז'ר קריין, ושמזכירת עיתונות זועמת עם מיכל של תרסיס בידה הוא לא שילוב טוב.