10. תעלומה שנחשפת טפח אחר טפח, בניית סיפור יפה, מבנה לא שגרתי - כל אלו היו מנת חלקו של הפרק ששודר השבוע ב"מירוץ לאתמול". היה ברור שמתישהו תתעורר טרו שוב ושוב כדי לחזור על אותו יום, אבל השאלה הגדולה היתה איך יעשו את זה. והביצוע היה משובח לחלוטין, כולל הטוויסט הלא צפוי שבסיום. יפה (אבל זו רק דעתי. דעה נוספת - בהמשך).

9. פרק פתיחה חביב להפליא יש ל"משפחה בהפרעה", הקומדיה החדשה והלא שגרתית שמשודרת ביס פלוס. דמויות מיוחדות (האנק, התגעגענו!), רעיונות מקוריים, בדיחות חביבות - מה עוד אפשר לבקש? אנחנו מחכים להמשך.



8. הוט ספייס, ערוץ המד"ב החדש של הכבלים, הוא הדבר האמיתי לו חיכו כל חובבי המד"ב. נכון, לא הכל מושלם (השידור של הצהריים, למשל, הוא לא שידור חוזר של הפרק של היום הקודם, כמובטח, אלא שידורו של הפרק הבא), וגם לא כל הסרטים המשודרים מספקים את הסחורה, אבל סדרות כ"פארקסייפ" ו"פיירפליי" בשידור יומי, הן בהחלט תענוג. ועכשיו, אחרי שהבאתם את הסוכרייה הזאת, אפשר לומר בפה מלא - אנחנו רוצים עוד. חודשיים לא מספיקים לנו.

7.5. רשת פתחה את שידורי יום שישי החדש שלה. אז קודם כל, "סוף שבוע כחול לבן" הוא יופי של קונספט. שנית, "משחק מכור", התוכנית הסאטירית החדשה, מצליחה לעשות את המצופה ממנה ולהצחיק. גם העונה החדשה של אדיר מילר, למרות כמה דברים מאוד לא משעשעים (קלוד הדי ג'יי, פלאטו שרון), מצליחה לעשות את אותו הדבר. ואם יורשה לי להסתכן מעט - ה"גידי גוב" עומד להיות ההברקה הכי גדולה שתצא מהתוכנית הזאת. פשוט חיקוי מושלם. והכי חשוב - רשת הצליחה לעבור את המבחן הגדול שלה - להיכנס לנעליים הגדולות של "ארץ נהדרת" ו"כוכב נולד 2".

7. רשת SKY הבריטית של רופרט מרדוק היא החברה הגדולה והמובילה בבריטניה בתחום השידורים הרב ערוציים. חברת הלווין, בניהולו של ג'יימס מרדוק, בנו של רופרט, הכריזה על אסטרטגיה חדשה ומהפכנית: שידורים בחינם. עד כה, מי שרצה להצטרף ללווין היה מקבל ממיר בחינם או בתשלום מופחת, ומשלם דמי מנויי חודשיים (בדומה ל-HOT ול-yes בארץ). מעתה, מי שירצה להצטרף לשירותי SKY ישלם סכום חד-פעמי בשווי 270$, תמורתו הוא יקבל צלחת לווין וממיר. המנוי לא יצטרך לשלם יותר דמי מנוי חודשיים והוא יזכה לצפות בכ-200 ערוצי טלוויזיה ורדיו ללא תשלום נוסף. מרדוק מעריך שההכנסות יבואו ממכירת שירותים נוספים ללקוחות, אשר פרטיהם המצויים בידי SKY יהוו מאגר מידע מפולח ויקר ערך, וכן מעריך שאחוז מסוים מהלקוחות החדשים יתפתו בהמשך לעבור לשירותים בתשלום. מנויים קיימים של SKY יוכלו להמשיך ולדבוק בשיטה הקיימת של דמי מנוי חודשיים, או לבחור ולעבור לשירות החדש. לחברת SKY יש 7.3 מיליון מנויים בבריטניה והשירות החדש שהיא תציע ללקוחותיה, החל מהסתיו הקרוב, נועד להתחרות בשידורים הדיגיטליים הארציים המוצעים בחינם (למעט השקעה חד פעמית בסך 75$ לממיר). השידורים הדיגיטליים הארציים, הם שידורים הנקלטים באמצעות אנטנה רגילה אך מועברים בשיטה דיגיטלית, בדומה לשיטת השידור בכבלים ובלווין, ומאפשרים לצפות במספר רב יותר של ערוצים מאשר בשיטת השידור הרגילה (assafTV).

6. מצד אחד, מדובר בקומדיה חביבה להפליא. "בוקר טוב מיאמי" מציגה קאסט נחמד, שמכיל מפיק מאוהב, ספרית (מעצבת שיער?) מקסימה, שבהחלט קל להתאהב בה, מגיש מעצבן שמאוהב בעצמו, וסבתא אחת מגניבה לחלוטין. אפילו מדובר בסדרה מצחיקה. מצד שני, זהו בסיטקום אמריקאי נוסף, שלא שרד מעבר לשתי עונות, ולפיכך גם משודר אצלנו בשעות לא נוחות במיוחד.



5. הגימיק של השבוע ב"מופע שנות השבעים" - השימוש בבילי די וויליאמס, ששיחק את לאנדו קאלריסיאן ב"מלחמת הכוכבים", ככומר שמטורף על "מלחמת הכוכבים" בדיוק כמו אריק - הרגיש מיותר, כמו גימיק ותו לא. הפרק פתאום נראה הרבה פחות מגניב כשהגימיק נהיה שקוף. נקודה לזכותו של הפרק: אריק פורמן, שהידרדרותו לצד האפל של הערצת "מלחמת הכוכבים" רק התגברה עם העונות, צועק "זה בסך הכל סרט!" כשדונה משתמשת בדימוי של "מלחמת הכוכבים" כ... סיבה להימנעות מסקס. סדר עדיפויות חייב שיהיה (שלמקו GRAS).

4. אם יש דבר שהאנשים שעושים טלוויזיה בארץ עוד לא הצליחו להפנים, זה שמירה על לוח שידורים קבוע. אני כבר לא מדבר על חילופי ימי השידור של הזכייניות, שנעשה בלית ברירה, ומבלבל בכל פעם מחדש את הרגלי הצפייה של הצופים, אבל אם טלעד מתחילה עונה חדשה של "החיים זה לא הכל" בשעה 21:50, מה גורם לה להקדים את שידור הסדרה לשעה 20:45 כמה פרקים לאחר מכן? ברור לי שיש סט ארוך ומסובך של שיקולים שעומד מאחורי החלטות מהסוג הזה (רייטינג, שיבוץ נכון של תוכניות - באותו שבוע לא שודר פרק ב"מירוץ לדירה"), אבל הקונספט הזה של שינוי תכוף בשעות שידור הוא פשוט דבר שלא כדאי לעשות אותו. אז נכון, 20:45 היא שעה אטרקטיבית יותר עבור סיטקום מקורי ומוצלח, אבל אם זו הסיבה לשיבוץ - למה לא להתחיל את העונה עם השעה הזאת?

3. "אזור הדמדומים" היא סדרה בינונית במקרה הטוב, מטופשת במקרה הרע. נקודות האור: המשחק של ג'ייסון אלכסנדר, שהיה דרמטי, משובח ושונה לחלוטין מכל הדברים שעשה כג'ורג' ב"סיינפלד", כמו גם הדמות המעניינת שעשתה אמבר טמבלין ("ג'ואן מארקדיה". היי. היא אפילו נשלחה לשם!) בפרק הפתיחה. אבל הסיפורים ה"מסתוריים" לא זורמים, הם צפויים מדי ולא מספיק מעניינים. פוטנציאל מבוזבז.



2. כבר בשבוע השני לשידורה של "לאס וגאס" הצליחו בערוץ הראשון להרוס הכל. מה שוות סדרות הרכש הנחשבות שמשדרים שם, אם עושים הכל הפוך? שעת השידור אמורה היתה להיות 20:15, אך הפרק עצמו התחיל בשעה 20:00. מה השלב הבא? החלפה של ימים? דילוג על פרקים? הפסקת עונות באמצע? אל תתפלאו אם בערוץ הראשון יצליחו להמציא את גלגל הפאשלות מחדש, עוד ועוד פעמים. מה שכן, תמיד אפשר לסמוך על חוסר המקצוענות שלהם.

1. ברכות לעיתון "מעריב" שהחליט השבוע להוסיף ללוח המשדרים השבועי שלו את שידורי חברת הלווין yes (שתחגוג בקרוב 4 שנים של פעילות...). את הסיבה לעיכוב ניתן להסביר בהמון דרכים, חלקן כוללות את המילים "בעלות צולבת", "אינטרס כלכלי פרטי", ותאוריות פוליטיות-מרקסיסטיות למיניהן. אבל הרשו לי להציע הסבר אחר: הם פשוט לא בסינק. רק עכשיו, מסתבר, הם הגיעו לתקופת ספטמבר 2000, עוד נראה שיום יגיע ובמדריך הטלוויזיה של "מעריב" יבצעו סיקור נרחב על מעבר חברות הכבלים לשיטת השידור הדיגיטלית ועל הערוץ החדש והמסקרן "ביפ", יוציאו גליון מיוחד לנוכח מאורעות ה-11 בספטמבר, יברכו את עלייתו של הערוץ המסחרי הנוסף, ויסבירו על החברה החדשה HOT, ובקיצור - יש למה לחכות. לאט לאט, מה בוער? עקב התוספות, אגב, יסירו ב"השבוע" של מעריב לוחות משדרים של כמה מן הערוצים הזרים, ככל הנראה כדי למנוע את עיבוייה של החוברת שאולי היה הופך אותה לפחות רלוונטית ולא נוחה למשתמש. וחלילה להם שכך יקרה, כמובן (JW).

0. הפרק של "המרוץ לאתמול" השבוע היה 40 דקות מבוזבזות מחיי שלא אקבל שוב חזרה. לא היה רגע אחד לא צפוי בכל הפרק, לא היתה אף "בדיחה" שלא ראיתי באה מקילומטרים (ואני משתמשת במרכאות מסביב למילה בדיחה, כי "מירוץ" היא סדרה חסרת כל הומור, חסרת כל חן שנובע מהיכולת לצחוק על עצמה - גם אם ההזדמנות מציגה את עצמה שלוש פעמים בפרק). פלאש-בק אחרי פלאש-בק הוטח מול עיני והעליב את האינטליגנציה שלי, וחורי העלילה היו כה גדולים שאפשר היה להעביר דרכם ארבע גופות שמבקשות עזרה. טרו ודייויס החליפו משפטים עאלק-עמוקים, והביטו זה בזו במבטים קודרים, שלא הסתירו את העובדה שלא נאמר שם שום דבר בעל משמעות. עם כל סדרה אחרת, זה היה השלב שבו הייתי אומרת שלום, ונתראה כשיתחלפו הכותבים. אבל זו אלייזה דושקו, ואני עבד נרצע לרגליה. בינתיים. אח... איזה בזבוז של שחקנית (WW).


בשולי הממיר
yes מקדמת את הקיץ בערוצי הסרטים שלה ומתפארת בעשרות סרטים חדשים ובלעדיים. לרוב, ספיישלים שכאלו מלווים בלוגו ענק המכער את המסך. זכורים לנו הסמלילים הענקיים של חודש האוסקר, קאן וכדומה, שהגדילו את לוגו הערוץ והפריעו לחוויות הצפייה. הפעם yes לא הוסיפו ללוגו שלהם תוספות מיותרות והסתפקו בשינוי הצבע. ככה צריך. תמשיכו כך.

בקרדיטים של פתיחת הפרק ב"ג'ואן מארקדיה" היה כתוב שמה של השחקנית מרדית' מונרו. השם צלצל לי מוכר, אבל לא זכרתי מאיפה. רק כשהיא הופיעה בפרק עצמו, נפל האסימון: זו היתה אנדי, אחותו של ג'ק, מ"דוסון קריק", והיא נראתה שונה לגמרי מהופעותיה ב"דוסון".


פינת "על כוסיותך, אהבלה"
"וויל וגרייס" היא סדרה מהירת-קצב שההומור השנון שלה בנוי הרבה פעמים על סלנג אמריקאי מתוחכם ואזכורי תרבות הפופ. ועל כן היינו צריכים לצפות לשיבושי תרגום משובחים במיוחד, ולא התאכזבנו. המתרגמת, בפרקים ששודרו השבוע בערוץ 3, היתה ליאת ריגון, שהפגינה חוסר ידע מדהים בביטויים אמריקאיים נפוצים.

כשוויל חושק בג'ורג' קלוני, גרייס אומרת:
He doesn't bat for your team, שמשמעותו היא "הוא לא הומו". התרגום היה: "הוא לא בליגה שלך".

כשגרייס עוברת בסערה, מעיר ג'ק:
Oh, look, it's Sporty Spice. המתרגמת לא שמעה על הספייס-גירלז, היא תרגמה: "תראו, פלפל בתנועה".

ולבסוף, הברכה Here's to the ball and chain, הביטוי שמשמעותו "אישתי", תורגם ל"לחיי הטוב והרע" סתם, ככה, אלתור שכזה.

ופרס "מפלי טריניטי" לתרגום מילולי מטופש, ניתן השבוע למתרגם של "סטודיו למשחק" עם ג'וני דפ, שתרגם את שם הבמאי לס הלסטרום כשם של מקום ('ואז חזרת ל"לס הלסטרום", לסרט "שוקולד"...')