1. מה קורה לי השד יודע
הפרק הזה הוא "באפי" במיטבה. יש מתח, דרמה, סיטואציות קומיות ודיאלוגים שנונים (זאנדר ואניה, ספייק ואניה, ספייק והערפדה בבאר), אבל התהייה והבלבול שנותרנו איתם בסוף הפרק הקודם לא לגמרי נפתרים.

ב"שיחות עם אנשים מתים" לא ידענו האם קאסי, ג'ויס והערפד הם אכן מי שהם טוענים שהם, או שמא משהו אחר. כולנו זוכרים איך שב"כפרות" לבש רוע קדום את דמותם של ג'ני ושל יתר קורבנותיו של אנג'לוס. אנחנו גם זוכרים שאנשים נראו עושים דברים שמאוחר יותר הבנו שלא הם עשו אותם. בעונה הרביעית למשל, נראתה פיית' בדיוק כמו באפי אבל היא עדיין היתה פיית' ולהיפך. לכן, כשאנחנו רואים את ספייק המזמזם שיר עליז וקובר את מתיו, קשה לנו לדעת האם זהו אכן ספייק או שמא מישהו המתחזה לו. אחרי הכל, כמו שאומר זאנדר לאניה: "זו לא תהיה הפעם הראשונה" (שהיא תישאר עם ספייק לבד, שתנשך אותו בתחת, ושהיוצרים הטעו אותנו), ועל זאת עונה אניה: "מה זה היה?" (והצופים מסכימים. כי מה, לעזאזל, באמת קורה שם?)

2. סקס, שקרים ו... עובדות
ובכן, במטרה להבין את הלילה הסוער שעבר עליהם, גיבורינו נפגשים ומתחילים לאסוף אינפורמציה ולהשוות חוויות. דון רוצה להאמין שזו אמה שבאה להזהיר אותה. וילו בטוחה שזהו רשע, אבל מתלבטת האם הרשע הוא בהכרח שקרן?

"כשאני הייתי שדה אמרתי תמיד את האמת" אומרת אניה. וזה מעניין לראות שכדמות אנושית, היא דווקא למדה לשקר. בזמן בו ספייק תופס אותה בולשת בחדרו היא מודיעה לו שהיא שם כי היא לא יכולה לשכוח את הלילה שלהם יחד. שפת הגוף שלה זועקת: "הצילו, אני מתה לברוח'' אבל היא מודיעה שהיא רוצה סקס.



נו, טוב, כנראה שאלף שנה של אמירת האמת לא יכולות להיעלם בכזו קלות ויש לה עדיין מה ללמוד בתחום. נקודה מעניינת נוספת היא הביטחון שלה בכך שספייק משקר לה. הוא מסרב לשכב עמה לא כי הוא מאוהב בבאפי וכל הסיטואציה מסובכת מדי עבורו, אלא כי היא כנראה לא ממש מושכת (או שהוא חושב שהיא שמנה או שהוא לא אוהב את התספורת שלה). זה בהחלט אומר משהו על ההערכה שלה כלפי גברים וכלפי עצמה. אניה מאמינה שכשאישה מציעה את עצמה לגבר, הוא תמיד יגיד כן, אלא אם כן משהו פגום מאוד באישה המוצעת. העובדה שספייק מסרב לה מוכיחה מבחינתה את העובדה שמשהו בה כנראה פגום. גם ב"אנטרופיה" היא מציינת באוזני ספייק, שהסיבה שהיא חושבת שזאנדר נטש אותה, היא כי היא לא טובה.

באפי שמחה להיאחז במחשבה שאולי הערפד הפסיכולוג ניסה לערער אותה, אבל היא לא מתעלמת מהעובדה שהוא הפך לאבק כמו ערפד רגיל. האם ספייק אכן הורג שוב? האם משמעות הדבר היא שהשבב הפסיק לפעול ושהנשמה לא יכולה לעצור את יצר ההרג הטבוע בדמו? כשספייק חובט בזאנדר המנסה לשמור עליו, אנחנו רואים שהשבב עדיין מציק לו. כשבאפי עוקבת אחריו לתוך פארק שעשועים, לצלילי המפוחית המנגנת את השיר שזמזם קודם, אנו רואים אותו(?) הורג מישהי בעידודה של באפי(?) ואין זכר לכאב מהשבב.

3. ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד
עד סוף הפרק ברור לנו שספייק אכן הרג, ושיש מישהו שנראה בדיוק כמוהו ושמנהל עמו שיחות מוטיבציה ושר לו שירים. מישהו שיכול גם להיראות כמו באפי ולעודד אותו לאכול בחורות תמות. אבל איך כל זה קורה?

הבחורה בפארק שואלת איזה מן שם זה ספייק, הוא אמנם לא טורח לענות, אבל אחד מהשימושים במילה Spike הוא במובן של "מהול". האם התמהיל הזדקק לשתי דמויות שונות? האם אחת פועלת כשהאחרת ישנה? האם סובל ספייק מפיצול אישיות?



אחד הפחדים הגדולים ביותר של הסובלים מפיצול אישיות הוא מה עושה האישיות האחרת שלהם, בזמן שהקודמת ישנה. למרבה המזל, הפסיכולוגיה מרגיעה בכך שערכי המוסר הבסיסיים של הדמות נמצאים איתה בכל אחת מהזהויות שהיא לובשת ופושטת. אז נכון שד"ר ג'קיל ומיסטר הייד נראים ומצטלמים יותר טוב, ואנחנו אכן בסרט, אבל בכל זאת, ערבוב הזהויות של ספייק לא מגיע בגללם. אלא, כמו שאומרת באפי, מכך ש"משהו משחק בנו". ובסאנידייל - המשהו הזה תמיד על טבעי.

דמותה של באפי בפרק הזה מוצגת במיטבה. לא רק כקוטלת, אלא כאדם. היא מבינה את מקור הבעיה ומנסה לעקור אותה מהשורש, לא להשיג רגיעה זמנית על ידי הריגת הסימפטום. היא מבינה שמעשיו של ספייק הם תוצאה ממשהו אחר שהיה איתם בחדר. משהו שמדבר רק איתו, וגלוי רק לו.

4. לך תדע מה זאת אהבה...
כשבאפי מנסה להתעמת עם ספייק לגבי מעשיו עם הבחורה מהפארק, הוא טוען שהיא מקנאת, שזו לא חקירה נטו. היא מכחישה, אבל כמו שהיא סיפרה בעבר לאנג'ל, לספייק היא לא יכולה לשקר משום מה. ספייק, למרות קורת הרוח שנגרמת לו מקנאתה של באפי, לא משחק משחקים. האמת היא, שאם כבר מגיע לו אוסקר, זה לא על יכולתו להעמיד פנים, אלא על כך שהוא תמיד אומר את האמת שלו.

לספייק יש מספיק נסיון חיים כדי לדעת שנשים רבות נמשכות דווקא למי שאדיש כלפיהן (יש לו דוגמא חיה מהבוקר). גבר אחר יכול היה להשתמש בשמץ הקנאה שקלט כדי ללבות את הלהבה, להחזיר לעצמו קצת מכבודו האבוד ולהראות שהתגבר עליה. לא ספייק. את חששותיה הלא מובעים הוא מרגיע באמירה: "עדיין הכל סובב סביבך". כל האחרות הן רק תחליף עלוב, בנות שהוא יכול לדבר איתן, כי היא לא מדברת איתו. אבל האם באמת מביעה באפי משהו נוסף מלבד חקירה?

אין ספק שמשהו שלא היה שם קודם נרקם בין ספייק לבאפי. מרגע ששמעה שיש לו נשמה הוא כבר לא מעורר בה את התיעוב והגועל שחשה בעבר. יש משהו זהיר, אפילו אומר כבוד, בפנייתה אליו, וגם האנשים סביבה מרגישים בזה. כשהיא מבקשת הוכחות לאשמתו של ספייק תוהה אניה: "זה באמת מה שאת רוצה?"

כשהיא מחפשת אחריו והשומר שואל אם הוא החבר שלה, ההכחשה שלה לא ממש משכנעת אותו, והוא מנדב לה עצה בסגנון ורדה רזיאל ז'קונט: "תזרקי אותו, ותזרקי אותו מהר". בסוף הפרק גם אנחנו, הצופים, לא בטוחים שהיא לא רוצה שספייק יצא מטווח ראייתה רק כי הרשע היה קרוב אליו והיא זקוקה לאינפורמציה. כשהוא עטוף בשמיכה, נראה אומלל ומפוחד, מביטה בו באפי ובעיניה יש משהו דואג ורך. האם היא עצמה מודעת לרגשות שמתהווים בה כלפיו? לא ברור. אבל ברור מאוד שיש שם משהו נוסף.

5. עכשיו אני, כי ההוא הלך?
קשה שלא להשוות את ספייק לאנג'ל בפרק הזה. ב"כפרות" אומרת ג'ני לאנג'ל שיטעם את באפי, שיאבד את עצמו בתוכה. גם פה אומר ספייק לספייק שיטעם אותה, כי הוא יודע שהוא רוצה. עבור שניהם היה לדמה של באפי אפקט מרפא. את אנג'ל הוא החזיר לחיים, ואת ספייק הוא החזיר לעצמו. כשספייק מבין שהוא אכן הורג הוא פורש ידיים ומבקש מבאפי שתהרוג אותו. גם אנג'ל היה מוכן למות. אנג'ל חשש ממה שיעשה, ספייק מפוחד ממה שהוא עושה. את שניהם מנסה באפי לנקות מאשמה. "איזה רוע קדום בא ואומר לך שהוא החזיר אותך ואתה מאמין לו?" היא כועסת על אנג'ל, ויש בה את אותה נחישות כשהיא אומרת לספייק: "מישהו משחק בנו. זה לא היית אתה. משהו שולט בך".

אבל בניגוד לאנג'ל שמילותיה של באפי לא הספיקו לו והוא היה צריך אות משמיים, ספיק מאמין בה. הוא פונה אליה בבקשת עזרה. "תוכלי לעזור לי?" הוא שואל, "אני אעזור לך" היא מבטיחה.



באפי עזרה גם לאנג'ל, כשהוא חזר מהגיהינום מצולק ומבוהל. באפי היתה היחידה שהתייצבה לימינו למרות כעסם ותהייתם של חבריה, שסירבו לתת לו הזדמנות ולקבלו (קשה שלא להשוות את תגובותיהם של זאנדר ווילו אז, לתגובותיהם העכשוויות להכנסת ספייק הביתה), האם היוצרים הופכים את ספייק לתואם אנג'ל עבור באפי? דמות מיוסרת המחפשת כפרה ועונש?

6. הפצוע האנגלי
כאילו לא די לנו בעובדה שלמרות שדברים מתחילים להתבהר הם עדיין נותרים סתומים, מתעצם המתח במיוחד בסוף הפרק עת אנו רואים שראשו של ג'יילס (ג'יילס! הצופה היקר כל כך) בסכנת היפרדות מגופו. דמות עם גלימה מניפה גרזן דו צדדי כשהוא רוכן מעל הקורבן הקודם של אותו(?) רוצח. ואנחנו יודעים שזה אמנם סוף הפרק, אבל כמו שאמר השכיב מרע: "זה התחיל".