קאסי מופיעה בספריה לצד ווילו, שזה מאוד מוזר ואירוני. גם כי היא מתה, וגם כי "כתבתי את כל השירה האינטנסיבית הזו על 'הסוף', והנה אני כאן שוב, מפטפטת איתך", היא מסבירה. כשחושבים לעומק, זה משפט מאוד ציני ומלגלג, שקאסי, המשוררת בעלת הנפש העדינה והרגישה שהכרנו, גם אם לתקופה קצרה, לעולם לא היתה אומרת. אבל בשלב הזה אין במה לחשוד ולכן הוא עובר לחלוטין מתחת לרדאר שלנו (חוץ מאצל אנשי הנורה האדומה הארורים האלו). מה עושה כאן קאסי באמצע החיים? "היא ביקשה שאבוא לדבר איתך". "היא?" ווילו קשת קליטה במקצת, אבל אנחנו ישר מבינים והופ - איך שאזכור עקיף של טארה ישר ממיס את לבה של ווילו, ואת ליבנו, ומכסה אותנו בעצב. כל המסתורין והחשדות שאולי היו כאן קודם מפנים את מקומם להתרגשות ולדרמה, הו דרמה. איחוד מחדש של אוהבים, גם אם זה לא ממש איחוד, או לא ממש האוהבים עצמם, הוא עדיין בעל פוטנציאל ריגוש אטומי. במיוחד שמדובר בווילו וטארה, זוג שהפינאלה שלהן היתה כה טראגית ומזעזעת.

ווילו שואלת את השאלה שכולנו רוצים לשאול - למה טארה לא באה בעצמה? קאסי מביטה בה ברוך, מהנהנת בדרמטיות ומשיבה "בגלל מה שעשית. הרגת אנשים, את לא יכולה לראות אותה". סליחה, אבל חייבים להגיד את זה - יה, רייט. שטויות ברוטב פיצה. האמת שדווקא מדובר בתירוץ קביל ודי נחמד, ובאמת דיברו על כך שווילו צריכה לשלם איזשהו מחיר על שרצחה בן אנוש (אמרו גם משהו דומה על ג'יילס, לא? מה קורה עם זה באמת?), אבל אי אפשר להתעלם מחרושת השמועות של אחורי הקלעים במקרה הספציפי הזה (אמבר בנסון קיבלה הצעה לחזור כטארה באופן חד פעמי, היא סירבה בתואנה שאינה רוצה שצופי "באפי" יזכרו את דמותה בצורה שלילית שכזו, וכנראה שאף לא הציעו לה מספיק כסף, מכאן נובע - אין טארה, יש קאסי).



נו, אבל הדרמה נמשכת, וכך גם האזכורים לרגעים היפים ביותר במערכת היחסים של השתיים - השירה על הגשר ב"מההתחלה, עם רגש", ה"חזקה כמו אמזון" והנשיקה הראשונה מ"הגופה". כל הרגשות צצים ועולים מחדש, וכך גם דמעותיה של ווילו. ועכשיו גם טארה בוכה, וזה עצוב, ומרגש, וכואב. נכון, מאכזב לאללה שהיא לא הגיעה בעצמה, אבל קיים כאן משהו חשוב אחר, והוא העובדה שווילו מדברת בגלוי על מה שקרה לה ומציבה את עצמה מול ההשלכות. להיפתח ולדבר על מה שקרה זהו חלק חשוב מתהליך ההבראה, כידוע, אחרת ג'יילס לא היה ממציא את קיומו של כישוף כבילה לאקת'לה. "אחרי שוורן ירה בך זה היה נורא. אני הייתי נוראה. איבדתי את עצמי, את אני הרגילה. פגעתי בכל כך הרבה אנשים". מבחינת דמותה של ווילו, יש כאן רגע של זיכוך והשלמה עם מעשי העבר. היכולת שלה להתוודות בפני טארה מבלי להתחבר מחדש לאותה תחושת זעם ונקמה ואף להודות בכך שהיתה זו טעות לעשות זאת מלכתחילה, מוכיחה את השינוי הגדול שחל בה. קאסי בינתיים מקשיבה, מבינה, תומכת. "אני אהיה בסדר" אומרת ווילו, ואז קופצת קאסי ומכריזה בעדינות מחושבת "היא אומרת שאת לא תהיי בסדר. את עוד תהרגי את כולם".

כאן מתווספים גם טיפת פאניקה וניצוץ של חשד, והסצנה מקבלת טונים פחות יפים ויותר מלחיצים. אם טארה אומרת, זה חייב להיות נכון. איזו סיבה יש לווילו ולנו לפקפק בדבריה של טארה המנוחה ממעבר לקבר? ווילו פתאום נראית מאוד מאיימת, גם בעיני עצמה. השלכות העיסוק שלה בכשפים גם ככה לא הכי ברורות כרגע, וקאסי משחקת על העצבים הכי רגישים של ווילו ושלנו. האם יכול להיות שזהו אכן העתיד? וטארה בעצם הגיעה כדי להזהיר? קאסי, שקודם היתה קצת יותר נחמדה וסימפטית, ממשיכה לאיים ומודיעה שהדרך היחידה לשנות את העתיד המר היא להפסיק עם הכישוף, לחלוטין. ווילו מבולבלת, אבל ג'יילס אמר וכו'. והיא צודקת, ג'יילס באמת אמר, אבל קאסי בשלה, מתוך מה שנראה כמו דאגה עמוקה לשלומה של ווילו. כשווילו נשברת ומודה שהיא לא חזקה, ולא אמזון, היא רק היא, קאסי שולפת מהשרוול פתרון נוסף. שיש בו אפילו פרס - "תוכלי לראות אותה"! יי! תודה לאל שיש עוד דרך, חושבת לעצמה ווילו. "אז לכי, תהיי איתה. כולם יהיו בטוחים, ותהיו ביחד שוב". הא?! ווילו נראית קצת מזועזעת. "זה לא כל כך נורא, באמת, זה בדיוק כמו ללכת לישון".

בום. וזהו זה, זה מספיק, כל מה שצריך. זו לא טארה. הקו נחצה, האסימון נפל, גב הגמל נשבר וכן הלאה. זו לא טארה. מבטה הנחרד והזועם של ווילו אומר הכל, ויחד עם המוזיקה המאיימת, יוצר רגע חזק מאין כמוהו. היא קמה ממקומה, מוכת הלם, ומוציאה מבדל שפתיה את השאלה הכה מטרידה - "מי את?".



אל החלק החמישי
אל דף הפרויקט