קורדיליה צ'ייס של "באפי" - מלכת תיכון סאנידייל, עומדת בראש הקורדטס שילכו אחריה לכל מקום (כל עוד יש שם בנים חמודים), הבחורה שכל הבנים רצו להשיג והבנות חלמו להיות כמוה, אימת כל החנוניות הלבושות במיטב קולקציית הסתיו של סירס, הביצ' בקפיטל C. קורדיליה צ'ייס של "אנג'ל" - שחקנית כושלת שאף אחד לא רוצה להעסיק, גרה לבדה עם רוח רפאים, עובדת כדי להרוויח כמה פרוטות מזדמנות ולהרגיש פחות בודדה אצל ערפד מדופרס, מתאוששת מאובדן חבר קרוב ומנסה להתמודד עם המתנה שהוא השאיר לה: חזיונות בצורת כאבי ראש. אם עדיין לא הבנתם, הפרק הזה עוסק באותה קורדיליה. זו שמנסה לחיות עם המציאות החדשה שהחיים בעיר הגדולה והרדופה הכתיבו לה ובו זמנית מנסה לחזור לתענוגות שהיו מנת חלקה בתיכון ולהיות מי שהיתה אז, ואולי יותר חשוב מכך, מי שחלמה להיות אז כשפסעה במסדרונות התיכון והיתה עסוקה בקטילות קטנות משל עצמה.

בתחילת הפרק נראה כאילו מדובר בקורדיליה הישנה. נדמה שאחרי שני פרקים היא התגברה על דויל והשאירה את החזיונות הרחק מאחור (עד להתקף הבא). כשהיא מתכוננת לצאת למועדון נחשק עם חברותיה החדשות סרינה ואמילי, שיובילו אותה לזרועותיו של הבחור החדש בחייה, צלם אופנה מצליח העונה לשם ווילסון כריסטופר, נראה כאילו Queen C חזרה לעצמה, אבל בדיוק אז היא מקבלת חזיון שמזכיר לנו (ולה) שהיא לא יכולה לברוח מהחיים החדשים שלה.

קורדיליה נוכחת גם בשיחתם של ווסלי ואנג'ל שנשלחו בעקבות החזיון לחסל שד הבוקע מביצה. ווסלי מקטר על כך שקורדיליה שלחה אותם לבית הלא נכון ומעיר שקורדיליה לא מעניקה תשומת לב לחובותיה, אנג'ל משיב שקורדיליה הייתה צריכה להתמודד עם דברים רבים לאחרונה ומזכיר את מותו של דויל. "היא צעירה. היא עדיין מנסה למצוא את מקומה בעולם", אנג'ל אומר על קורדיליה, "אבל אנחנו לא בעולם", משיב ווסלי "לציידי שדים כמונו יש ייעוד שנקבע מגבוה". בדבריו מבטא ווסלי את ההבדל בינם לבין קורדיליה. בעוד החיים שלו ושל אנג'ל נעים סביב המרדף אחרי הרשע השבועי הנקרה בדרכם, קורדיליה היא עדיין בחורה צעירה השואפת לחיות את חייה בצורה נורמלית עד כמה שאפשר, ורואה בעבודתה אצל אנג'ל תחנה זמנית בדרך להצלחה הוליוודית ולהגשמת חלומותיה. גם החזיונות שלה, שנקבעו מגבוה על ידי כוחות עליונים, לא יכולים לעמוד ברצונותיה של קורדיליה לעשות את כל מה שבת גילה עושה, כלומר לחפש עבודה, לצאת לבלות, ואם אפשר - למצוא בדרך גם את הנסיך המיועד.



וזה בדיוק מה שקורדיליה עושה בתמונה הבאה, כשהיא יושבת עם ווילסון ומספרת לו את סיפור חייה. מעניין במיוחד התיאור של קורדיליה את הגעתה ללוס אנג'לס כ"צניחה ללא מצנח" - עוד מטאפורת התבגרות הנאמרת בכאב (הפעם בלי שד מייצג). קורדיליה גם מציינת את הבחור שהיה אמור להגיע יחד עם התהילה והעושר ממש כמו ארנק תואם. שם הפרק, "Expecting", מתקשר גם למונח המתייחס לאם (או זוג) המצפה ללידה ולהתרחשויות המרכזיות בפרק, אבל הוא גם קשור לציפיותיה של קורדיליה מחייה החדשים, ציפיות שלא מתגשמות. אבל הערב נראה שהמזל משחק לקורדיליה ואולי ווילסון הוא אותו הבחור. "אני הבחור מאחורי המצלמה. אני לא חי את החיים כמוך", מעיד ווילסון על עצמו ויתכן שיש בדבריו סימן מקדים למי שהוא באמת, כזה שלא חי את החיים כמו כולם ומעדיף לנקוט בדרך הקצרה והכואבת. לאחרים, זאת אומרת. נדמה שווילסון יודע להגיד את כל השורות הנכונות שיובילו אותו לתחנה הבאה - הדירה של קורדיליה. קורדיליה מופיעה כאן כיוזמת כשהיא מזמינה את ווילסון להיכנס אליה הביתה ואחרי שהיא מתגברת על דניס, הרוח הלא כל כך ידידותית לבחור החדש בחייה, דבר מוביל לדבר, ו...

זו הפעם הראשונה בבאפי-וורס שרואים את קורדיליה מקיימת יחסי מין. ניתן לשער שזו לא הפעם הראשונה שלה, למרות שלא ברור ממה בדיוק הורכב הניסיון המיני הקודם שלה (כזכור, זאנדר איבד את הבתולים לפיית' לאחר שכבר נפרד מקורדיליה). אם קורדיליה היתה צופה בסדרה עלומה בשם "באפי קוטלת הערפדים" היא אולי היתה חושבת פעמיים לפני שהיתה נכנסת למיטה עם ווילסון, כי כידוע, בבאפי-וורס לכל דבר יש מחיר. במיוחד לסקס. אנג'ל איבד את נשמתו לאחר שבאפי איבדה את בתוליה והסקס מסביב לשעון של באפי וריילי גרם להשתלטות מיסטית של רוחות על בית בעונה הרביעית. גם קורדיליה צריכה לשלם את המחיר, ואכן כשהיא מתעוררת בבוקר המחרת (השעון מראה עשר ארבעים ושבע), הבחור לא נמצא לידה וקצת קשה לה לקום מהמיטה כי כפי שהיא מגלה לזוועתה, היא נמצאת בשלבים מתקדמים של הריון.

טבעי שנושא ההריון הלא רצוי יופיע בסדרה העוסקת בחייהם של צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם בעיר הגדולה, וגם במקרה זה, חווה קורדיליה את כל התחושות שמרגישה נערה צעירה המגלה שנכנסה להריון - בדידות, האשמה עצמית, ופחד מהבאות. מעניין שאין התייחסות אל ההריון כאל משהו מבורך שיש לקבל אותו בכל מקרה, אלא כחוויה שהיא לעיתים לא רצויה, מכשול שיש לטפל בו, הגורם רק סבל לאם הצעירה - תחושות שנראות בבירור בביקור אצל רופא הנשים. הטיפול בנושא ההריון הלא רצוי ואזכור הדרכים לטפל בבעיה על ידי ווסלי ואנג'ל לפני שהתינוק נולד הם מעשה אמיץ מצד תוכנית המופקת ומשודרת בארץ שבה אחד הנושאים הפוליטיים החמים ממשיך להיות נושא ההריונות הלא רצויים וההפלות.



נושא ההריון השטני הוא נושא החוזר על עצמו בספרים ובסרטי אימה. "תינוקה של רוזמרי" הוא אולי המפורסם מביניהם. בדרך כלל, ייצוג אישה כמכשיר בידי הרשע להתרבות, מבטא את הדמוניזציה של פוריות האישה, שלאורך שנים שימשה לדיכוי הנשים על ידי הגברים. כאן הרשע מתבטא דווקא בחבורת גברים צעירים שמפרים את הנשים בזרע השדי. חבריו של ווילסון הם גברים צעירים שיעשו הכל על מנת לזכות בעושר, תהילה ומין עם נשים יפות. במפגש שלהם עם אנג'ל מתברר שאין להם בעיה גם להשתמש באלימות ולרצוח, כשהם עושים כל מה שביכולתם כדי לחסלו הרבה לפני שנודע להם שהוא ערפד. הביקורת בפרק מופנית גם כלפי לוס אנג'לס המייצגת כל עיר גדולה ומנוכרת שבה אנשים רוצים להצליח בכל מחיר ומנסים לפגוע באחרים. חבורתו של ווילסון מזכירה קצת את חבורת נערי הקולג' מהפרק "Reptile Boy" ב"באפי", שבו סטודנטים באגודה הקריבו נערות צעירות לשד כדי להבטיח את הצלחתם בעתיד. גם ב"אנג'ל" מיטשטשים הגבולות בין השד, שהוא הרע, לבין האנושי, שאמור להיות הטוב, כשדווקא אלו שאמורים להיות ה"אנושיים", חבורתו של ווילסון, הם חסרי מצפון. קורדיליה עצמה תורמת לטשטוש ההבדלים, כשהיא מקווה שהתינוקות שגדלים בתוכה יהיו טובים למרות היותם שדים בדיוק כמו אנג'ל ודויל. גם השינוי שעובר על קורדיליה ועל שאר הבנות מטשטש את ההבחנה בין השד לאישה, כשסרינה מתלוננת על כך שהאור פוגע בעיניה וקורדיליה שותה דם ומתקשרת בצורה טלפתית עם צאצאי השד שבתוכה.

מעניין לציין את התגובה של כל אחד מחברי "אנג'ל חקירות" להריון. באופן מפתיע, במקום להתקשר לאנג'ל, בוחרת קורדיליה לשכב במיטה בבדידות, כשרק דניס מארח לה חברה, ולהאשים את עצמה בהריון. יתכן שהתנהגותה של קורדיליה מונעת מחרדה ומרחמים עצמיים, אבל יתכן גם שהיא פשוט ידעה שאנג'ל יגיע בשלב כלשהו לבדוק אם היא בסדר ובכך דווקא הראתה אמון בו. קורדיליה רואה את ההריון כעונש, לאו דווקא על מין לא מחייב, אלא על שנותיה כמלכה חסרת הרחמים של תיכון סאנידייל, רגשות דומים היא הביעה בפרק "חדר עם נוף", בסיומו היה נראה שהיא הצליחה להתגבר עליהם, אבל כעת אנו רואים שהתחושות הללו עדיין קיימות בתוכה.

אנג'ל מתנהג בצורה שאופיינית לו, כשמהרגע הראשון הוא ממהר להציע פתרונות למצב ומתנהג בצורה הרציונלית יותר (הגיוני כי לו אין בטן תפוחה של שמונה וחצי חודשי הריון). מעניין לראות כאן דווקא את היחס של ווסלי. אחרי שווסלי ביקר את קורדיליה בתחילת הפרק, היינו מצפים שהוא יאשים אותה בפזיזותה, אך דווקא הוא זה שמציע לקורדיליה משענת ותמיכה ונוהג בה בחברות, כשהוא משתדל קודם כל להרגיע אותה ורק אחר כך את עצמו.

בהמשך לשני הפרקים הקודמים, מנסה גם הפרק הזה לבסס משפחה חלופית למשפחת "אנג'ל חקירות" שנגדעה עם מותו של דויל. ואיזה נושא טוב יותר מאשר הריון לא רצוי יכול לחזק משפחה? בפרק מקבל ווסלי תפקיד חשוב יותר כשהוא מתחיל כאאוטסיידר בודד שיעשה הכל כדי לזכות במעט תשומת לב מאנג'ל ומקורדיליה, ומסיים כשהוא מוכיח אומץ לב מול שד ה-hacksaw. ווסלי תופס את מקומו של דויל בצורה מאוד יפה ובעצם מבלי לתפוס את מקומו של דויל כלל, כי ווסלי הוא דמות כל כך שונה, שבאופן טבעי הוא מקבל מקום שונה. זהו דבר חיובי, כי הדבר האחרון שהיינו רוצים הוא תואם דויל מלאכותי שייראה וידבר כמו הדבר האמיתי, אבל לעולם לא יוכל להיות אותו הדבר.



אנג'ל וקורדיליה מתקרבים זו לזה עוד יותר ונראה שמותו של דויל והמאורעות מאז חיזקו את הקשר ביניהם. בתחילת הפרק תופס אנג'ל את מקום האח הגדול כשהוא חוקר את קורדיליה על ווילסון ובהמשך הפרק הוא מגדיר את עצמו בפני הברמן כ"משפחה". זוהי כברת דרך ארוכה עבור אנג'ל של "באפי" שלא ניהל קשרים משמעותיים עם אף אחד חוץ מעם באפי והעדיף להסתגר בבדידותו. זהו סימן נוסף להתחברותו של אנג'ל עם העולם האנושי, אבל קורדיליה היא זו שבסופו של הפרק נותנת מעמד רשמי של משפחה לשלישייה כשהיא מכריזה שהיא בוטחת בהם בחייה. זהו שינוי מאותה קורדיליה של תחילת הפרק שמנסה להיות שוב קורדיליה צ'ייס של התיכון. קורדיליה של סוף הפרק הולכת לקראת קורדיליה צ'ייס מסוג חדש יותר, קורדיליה צ'ייס שהיא כבר לא אותה נערה מובטלת ובודדה. זוהי קורדיליה צ'ייס בוטחת יותר בדרכה, בייעודה ובמעשיה. עכשיו יש לה אנשים בהם היא בוטחת, אנשים שתשמח לכנות אותם משפחה.