10. יופי של סיום עונה קיבלנו ב"מ.ק 22". גם מצחיק - הפרסומות של סאבלימינל והצל ("יואו יואו יואו"), והיחס לתרבות ערוץ 2 (פרסומות, SMSים); גם פוליטי - האזכרה השנתית ליצחק רבין; וגם כמה דברים - "אני! הכי!! ישראלי!!!", "עמדה ושאלה: למה?", הנכונות של דליה שימקו להשתתף בפרק, החיקויים המוצלחים של מיקי גבע ליאיר וטומי לפיד - שגורמים לנו לרצות מאוד את הפקתה של עונה נוספת. עשרה פרקים לא מספיקים לנו, אנחנו רוצים עוד.

9. קו העלילה של תוכנית הריאליטי במסדרונות האקדמיה מספק ליוצרי "השיר שלנו" הזדמנות נפלאה לייצר סאטירה נוקבת על העולם שבו היא עצמה חיה. זה התחיל עוד ביום שני כשנועה וזוהר החליטו לבלות את 24 השעות האחרונות לפני צילומי הריאליטי בצפייה משותפת ב... עונה הרביעית של "24" ("העונה שעוד לא הגיעה לארץ!". מכאן ואילך מותרת הקריאה רק למי שכבר צפה בפרקים ששודרו בערוץ 10). שוב הציל ג'ק באוור את העולם ("יש אסטרואיד ענק שהולך לפגוע בכדור הארץ תוך 24 שעות!") וגם מקומה של נינה לא נפקד, כמובן ("תגיד, כמה פעמים הרגו אותה כבר? אי אפשר להיפטר ממנה, זאתי!"), וזה המשיך, ביתר שאת, בפרק של יום חמישי שסיפק סאטירה נוקבת על תרבות הרייטינג של ימינו, למשל ההחלטה של מפיקי ה"ריאליטי" שהצופים יקבעו מי ישיר סולו ("תשלחו SMS אחד או שניים. או 200!"), אבל עיקר ה-"ג'וס" (בשורוק...) היה בדיאלוגים המשעשעים של "נשיא ערוץ 2" (דליק ווליניץ) עם העורך הראשי שלו (יואב צפיר). כך למשל, כשהעורך טוען שיש לו "רעיון נועז", עונה דליק: "בפעם האחרונה שאמרת לי את זה גמרנו עם מסך מפוצל - כדורגל בצד אחד, חדשות בצד השני" (והתשובה: "זה היה רעיון טוב, פשוט הקדים את זמנו"). מזועזע מהרייטינג החלש גונח לעצמו דליק: "יש לי פתאום פלאשבקים מ'החפרפרת'". כמקובל, מנסים השניים גם להנדס את ההתפתחויות ב"ריאליטי" לכיוונים הרצויים: "צריך להפסיק עם כל השטויות האלה, של הלימודים והשירים, צריך הרבה קטעים אישיים", "הצופים צריכים להכיר את המתחרים... סליחה, את התלמידים". ולקינוח, משעשע לראות את הצמד מתקשה בהבנת הביקורת הניאו-מרקסיסטית של "הארץ" על הסדרה. ללקק את האצבעות. אה, כן - וחנה לסלאו עדיין גדולה מהחיים. וגם מיה דגן. מוי כיף! (איתן גשם)



8. טוביה צפיר ורבקה מיכאלי, שגילמו השבוע את ההורים של דפנה ב"החיים זה לא הכל", היו הברקה ליהוקית של ממש. הפרק עצמו היה חביב במיוחד והכיל הברקה נוספת, הפעם תסריטאית, בדמות המתנה שנתן אביה של דפנה לגדי - הנקודות המיותרות על כרטיס האשראי המבוטל. מי אמר שאי אפשר לעשות סיטקום ישראלי טוב?

7. הפרויקט החדש של ארז טל נראה מסקרן במיוחד, בעיקר בגלל הפרומו המשובח שלו, שמהווה מחווה לטריילר של "להרוג את ביל 2". אנחנו מחכים.

6. פרק טוב היה השבוע ב"מירוץ לאתמול". ראשית, תעלומת הרצח הכילה גם את אלמנט ה"אם לא אצליח למנוע את הרצח, גם דיוויס וגם אני נמות"; שנית, קיבלנו אפקט "זמן קליע" חביב, מה שהזכיר קצת את "סמולוויל" (מה איתה באמת? מישהו מתכוון אי פעם להביא לכאן את העונה השניה?); חוץ מזה שהפרק היה מהיר ומעניין והריסון, האח הלא במיוחד חכם של טרו, הצליח סוף סוף להאמין למאות ההוכחות שסיפקה לו אחותו, רק כדי לגרום לטרו להצטער על שסיפרה לו על כך מלכתחילה. ולסיום, קיבלנו גם תעלומה נוספת - מתברר שחייו של דיוויס ניצלו כבר בעבר. על ידי מי? באלו נסיבות? האם יש לזה קשר לכך שהוא יודע על כוחותיה של טרו?

5. באופן מפתיע, היו כמה רגעים דרמטיים לא רעים בכלל בפרק ששודר השבוע ב"הכי גאים שיש". השיא היה בקטע עם מייקל והמזרק, שאפילו שלרגע איש לא האמין שהוא עומד להדביק את עצמו במכוון באיידס, היה מצמרר ולו רק בגלל המבט הקפוא של מייקל לכל אורך הסצנה, מבט שעשה רושם כאילו הוא ויתר על החיים שלו. גם המוזיקה בפרק, כמו כמעט תמיד בסדרה הזאת, היתה מצוינת. רק אירוע אחד קצת העיב על האיכויות של הפרק - העלילה הצפויה והטלנובלית להחריד של בגידתו של אית'ן בג'סטין.

4. אדר ודקל, הזוג הכי משעשע ב"מירוץ לדירה", עפו מהמירוץ, מותירים אותו קצת אנמי. אדר ודקל - מזל טוב על החתונה. אנחנו נתגעגע!

3. "שניים למנאייק". ככה תורגם שם הפרק "Two to Go" ב"באפי" ששודר השבוע בביפ. כן, אני מודע לזה שיש אנשים שחושבים שזה יופי של תרגום, אבל אני עדיין מתקשה להבין איך דבר כזה יכול להיחשב כתרגום טוב. "שניים נותרו", "עוד שניים", או כל צירוף אחר עוד היה בסדר, אבל התרגום הנוכחי פשוט עושה עוול למשמעות של הפרק ונותן את המשמעות של "איזה כיף, נותרו לנו רק עוד שני פרקים לתרגם". לא יפה.

2. אני יודע שבערוץ הראשון שילמו המון כסף כדי להשיג את הזכויות לשידור יורו 2004. אני גם יודע ששידור החסויות הוא הכרחי, אבל אין שום הסבר לכך, שבמהלך הזמן שבין סיום המשחק למהדורת "מבט" משדר הערוץ הראשון את מקבץ החסויות הזה לאחר כמעט כל משפט שאומר אורי לוי. כך יצא, שהיו משהו כמו שש יציאות לשקופיות בפרק זמן מגוחך לחלוטין של כשתי דקות. לא רק שמדובר בהגזמה בכל קנה מידה שלא יהיה, זה גם משהו שגורם לצופים לברוח מהמסך לערוצים אחרים, כך שזה לא תורם לא לרייטינג של ערוץ 1, לא לאולפן המפואר של השידורים, לא למהדורת "מבט" ובטח שלא לנותני החסויות.



1. ראשי HOT הציגו השבוע את ההנהלה החדשה שלהם, צעד חשוב בדרך למיזוג מלא לחברה שתתחרה בעתיד הקרוב בבזק ותשבור מונופול בן שנים ארוכות. אלא, שלפחות ממה שמשתמע מהידיעות בעיתונים, ראשי החברות לא עסוקים בהכנת החברות לתחרות או בהצעות לשיפור השירות לצרכן. במקום זה הן עסוקות בהשתלחות ראשי החברות אלו באלו. השבוע, בכנס "גלובס" לתקשורת שנערך בתל אביב השתלח מנכ"ל HOT רם בלינקוב בראשי בזק. מן הסתם, זה יגרור תגובה של בזק, מה שיגרור תגובה של HOT וכן הלאה וכן הלאה. ראשי בזק ו-HOT היקרים, במקום להתנהג בילדותיות ולהשתלח האחד בשני, התחילו להתמקד במה שיותר חשוב: בנו, הצרכנים. ההתנהגות הנוכחית לא מוסיפה לכבוד שלכם, די להיפך, למען האמת (assafTV).


בשולי הממיר
רוברט פיקארדו מ"וויאג'ר", קפץ להתארח בפרק הראשון מהשניים ששודרו השבוע ב"פרייז'ר". באותה הזדמנות הוא גם החליט שהוא מגיע לפרק של "הפרקליטים" ששודר שלושה ימים לאחר מכן. אנתוני לה-פלייה, מ"ללא עקבות" התארח בפרק השני של "פרייז'ר" כאחיה השיכור של דפני.

אד או'רוס, ניקולאי של "עמוק באדמה" קפץ לבקר בסדרה קצרת-הימים, "המפעיל".

רוברט וויסדן, מי שהיה דבון, אביו של ג'רמיה ב"ג'רמיה", חזר למוצאי השבת של ערוץ 3, עם תפקיד אורח ב"החצי האפל".

אדם סנדלר, ביג דדי בכבודו ובעצמו, התארח ב"עצמאי בשטח", צוחק בעיקר על עצמו.

אליסון האניגן, ווילו בשבילכם, חזרה שלושים שנה אחורה כדי להתארח ב"מופע שנות השבעים".

לי טרגסן, ביצ'ר מ"אוז" הגיח לתפקיד אורח שפשוט היה תפור עליו ב"אי אר" השבוע. גם טום אוורט סקוט ("פילי", "מה שאת עושה לי") היה שם.

אד דנוורס מ"רצח מאדום לשחור", שהוא גם המושל דבלין מ"אוז", הגיע להתארח אצל "הפרקליטים". היה כיף לראות אותו מגלם שוב דמות מרגיזה.